משתמש:Amikamraz/רבנית דרשנית1
הרבנית הדרשנית (ביידיש פירזאָגערין. תרגום מילולי: האומרת מלפנים. ביידיש מופיעות לעתים גם הצורות הבאות: פורסאנגערין, פורעלעינער, זוּגערין, זוּגערקע), היה תפקיד היסטורי בפעילות בבתי הכנסת. את התפקיד מילאה אישה יהודיה מלומדת, שהנהיגה את הנשים בתפילה בעזרת הנשים כמו שליחת ציבור, במקביל לתפילה העיקרית המונהגת על ידי חזן גבר.[1][2] הפרדה מגדרית בישיבה בתוך בתי כנסת נפוצה מראשית ימי הביניים עד העת החדשה[3] (ביהדות האורתודוקסית גם כיום). הרבנית הדרשנית עמדה בחלק הקדמי של גלריית עזרת הנשים (מרפסת או מבנה נספח) ותרגמה את התפילות עבור הנשים האחרות שבאו להתפלל מעברית לשפה המדוברת בקרבן. לעתים הרבנית הדרשנית תרגמה פחות או יותר במדויק, ובפעמים אחרות היא תרגמה בתרגום חופשי והוסיפה פרשנות משלה.[4] לשיטה זו של תפילה מקבילה היה יתרון עבור נשים בלתי משכילות שעבורן הליטורגיה בעברית הייתה במידה רבה בלתי מובנת.[5][6] הרבנית הדרשנית השיגה את המעמד שלה בזכות היותה בעלת יותר ידע יחסית לרוב הנשים. לעתים קרובות היא רכשה את הידע שלה בעברית ובנושאים המורכבים של הדת היהודית מבעלה, או מאביה, או מקרוב משפחה מלומד אחר.[7] החזקת תפקיד זה ברציפות על ידי מספר דורות של נשים ממשפחה מסוימת לא הייתה דבר יוצא דופן.[8] מלבד הסברת התפילות וההדרכה לבנות הקהילה האחרות, הרבנית הדרשנית לפעמים כתבה את התפילות שהן יצרו בעצמן (תחינות) וכן קטעי שירה.[9][10] במקרים נדירים נשים כאלה הנהיגו תפילה נוספת בנפרד מהתפילה שאורגנה על ידי הגברים.[11]
מקור[עריכת קוד מקור | עריכה]
המקור של נשים שמנהיגות את התפילה בבתי כנסת קשור ישירות לאימוץ הגישה של של הפרדה מגדרית במרחב שבו מתקיים הריטואל של הפולחן הדתי של היהדות הרבנית. למרות שהעדות ההיסטורית הראשונה להפרדה מגדרית מופיעה כבר במאה השמינית בבתי כנסת קראיים, הדיון הישיר הראשון בהפרדה מגדרית על ידי רבנים מופיע במאה העשירית. באמצע המאה החמש עשרה, ההפרדה המגדרית התקבלה כדבר שבשגרה ועוררה דיון בקרב הרבנים. היצירה וההתפתחות של מרחב עבור נשים בבתי כנסת השפיעו על מעמדן החברתי בתוך הקהילות היהודיות, וכן גם על תרומתן לתרבות היהודית. באלף הראשון לספירה, גם הנצרות המזרחית וגם האסלאם הורידו את המעמד של הנשים בתפילה בציבור וצמצמו את הנראות שלהן, עקב שינויים בגישות החברתיות והתרבותיות לגבי צניעות נשים ונשיות. יהודים המתגוררים בחלקים האלה של העולם (שבהם חיו רובם) הלכו בעקבות הדוגמה שלהם. זה התפתח למסורת יהודית תחת הרבנים של תקופת הגאונים (סביבות {{כ}} 600-1040) שהתפשטה באמצעות הגירה ונתיבי מסחר, וכן דרך התכתבויות של שאלות ותשובות של רבנים בין קהילות יהודיות.[12]
האישה הראשונה בהיסטוריה שניתן לראותה כמנהיגת תפילה הופיעה זמן קצר לאחר שבסביבות 1215 הוסיפו עזרת נשים למבנה בית הכנסת בוורמס (ורמייזא) שבגרמניה. עזרת נשים זאת, בניגוד לעזרות נשים עם מחיצה שהיא וילון או מחיצה עם דלת, הייתה מבנה נפרד. (תוספת דומה נבנתה בבית הכנסת של פרנקפורט.)[13] גם דולצא (אשתו של רבי אלעזר מוורמייזא) וגם אורניה בת אברהם שימשו כמנהיגות תפילה בעזרת הנשים בוורמס. ריכנצא מוזכרת בספר היזכור של נירנברג. מרת גוטה בת רבי נתן (נפטרה ב-1308) הייתה רבנית דרשנית נוספת שעל דרך תפילתן נכתבו שבחים.[14] התופעה של נשים כמנהיגות תפילה המשיכה להתפתח ולהתפשט מבחינה גאוגרפית, ויש דוגמאות לכך ברחבי אירופה, אגן הים התיכון ויבשת אמריקה, הן בקרב אשכנזים והן בקרב ספרדים. (המונח פירזאָגערין ומונחים נרדפים היו ייחודיים לקהילות אשכנזיות.) נראה שהתופעה של נשים כמנהיגות תפילה פרחה בעיקר במזרח אירופה והגיעה לשיא במהלך המאה ה-18 והמאה ה-19, זמן קצר לפני הופעתן של התנועות היהודיות הליברליות והשוויוניות.[15]
דוגמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]
ראה גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מחיצה (הלכה)
- תחינות
- תפילת נשים ביהדות
- מעמד האישה ביהדות
- נשים יהודיות באירופה של ימי הביניים
- ^ Zinberg, Israel (1975). A History of Jewish Literature: Old Yiddish literature from its origins to the Haskalah period. KTAV. pp. 23–24. ISBN 0870684655. נבדק ב-23 ביולי 2016.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ Weissler, Chava (1988). Traditional Yiddish literature: a source for the study of women's religious lives (Jacob Pat Memorial Lecture). Harvard University Library.
- ^ Stiefel, Barry (2015). Jews and the Renaissance of Synagogue Architecture, 1450–1730. Routledge. ISBN 9781848933637. נבדק ב-23 ביולי 2016.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ Liptzin, Solomon; Gelber, Mark H. (1986). Identity and ethos: a festschrift for Sol Liptzin on the occasion of his 85th birthday. P. Lang. p. 46. ISBN 9780820403281.
- ^ Weissler, Chava (1999). Voices of the Matriarchs: Listening to the Prayers of Early Modern Jewish Women. Beacon Press. p. 9. ISBN 9780807036174.
- ^ Brayer, Menachem M. (1986). The Jewish Woman in Rabbinic Literature: A Psychohistorical Perspective. KTAV. ISBN 9780881250718.
- ^ Shulamith Z. Berger (1992). Grossman, Susan; Haut, Rivka (eds.). Daughters of the King: Women and the Synagogue (A Survey of History, Halakhah, and Contemporary Realities). Jewish Publication Society. p. 77. ISBN 9780827604414.
- ^ Silke Muter Goldberg (2005). Platzner, Robert Leonard (ed.). Gender, Tradition and Renewal. Peter Lang. pp. 99–100. ISBN 9783906769646. נבדק ב-23 ביולי 2016.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ Zinberg, Israel (1975). A History of Jewish Literature: Old Yiddish literature from its origins to the Haskalah period. KTAV. pp. 23–24. ISBN 0870684655. נבדק ב-23 ביולי 2016.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ Greenspahn, Frederick E. (2009). Women and Judaism: New Insights and Scholarship. NYU Press. p. 119. ISBN 9780814732182.
- ^ Stiefel, Barry (2015). Jews and the Renaissance of Synagogue Architecture, 1450–1730. Routledge. ISBN 9781848933637. נבדק ב-23 ביולי 2016.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ Stiefel, Barry (2015). Jews and the Renaissance of Synagogue Architecture, 1450–1730. Routledge. ISBN 9781848933637. נבדק ב-23 ביולי 2016.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ Norma Baumel Joseph (1992). Grossman, Susan; Haut, Rivka (eds.). Daughters of the King: Women and the Synagogue (A Survey of History, Halakhah, and Contemporary Realities). Jewish Publication Society. p. 132. ISBN 9780827604414.
- ^ Zinberg, Israel (1975). A History of Jewish Literature: Old Yiddish literature from its origins to the Haskalah period. KTAV. pp. 23–24. ISBN 0870684655. נבדק ב-23 ביולי 2016.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ Stiefel, Barry (2015). Jews and the Renaissance of Synagogue Architecture, 1450–1730. Routledge. ISBN 9781848933637. נבדק ב-23 ביולי 2016.
{{cite book}}: (עזרה)
[[קטגוריה:חזנים]] [[קטגוריה:תארים ותפקידים יהודיים]] [[קטגוריה:מילים וביטויים ביידיש]]