משתמש:Davidzvi3/אר"י ישאג

תבנית:מחפש מקורות הוסבה ואין להשתמש בה יותר! נא להשתמש בתבנית:מקורות. אר"י ישאג הוא ארגון המזוהה עם נוער הגבעות ופועל לחיזוק ויישוב המאחזים ביהודה ושומרון, ארגון וליווי לוגיסטי של הפעילות בהם והסברה למען המאחזים. הארגון פועל בעיקר בקרב תלמידי ישיבות גבוהות ותיכוניות. בראש הארגון עומד ר׳ אברהם סגרון מהישוב בית אל.

הקמה

הרקע להקמה

החל משנת ה'תשס"ח (2008) הארגון המרכזי שעוסק בהקמת מאחזים חדשים, וכן איוש ותפעול המאחזים הקיימים הוא ארגון "נוער למען ארץ ישראל", שבהמשך שינה את שמו לתנועת 'נחלה - גאולת קרקעות ישראל', בראשות דניאלה וייס. עם חלוף השנים, טענו רבים מהנוער המתגורר בגבעות, כי התנועה שולטת במאחזים, אך אינה עוזרת להם בפועל. בנוסף לכך, החלו לצוץ בקרב רבים מבני נוער הגבעות ספקות באשר לנכונות דרכה של נחלה. היו שפעולות התנועה אינן צמודות באופן מוחלט לערכי היהדות, וכי צורת פעולה כזו אינה נכונה ואין לבנות כך את "ארץ ישראל". היו אף שטענו כי מדיניותה של נחלה שהגדירה את עצמה כ"ממלכתית" אינה מובילה להתקדמות משמעותית בבניין הארץ. בכך החלו לצוץ בקיעים בשלטונה על פני רוב הגבעות. עזיבתה של נחלה את רמת מגרון בשל התנגדות נוער הגבעות לנוכחותם שם, החישה את רצונם של האנשים בארגון אחר.

אספה מכוננת

בכ"ג בניסן ה'תשע"ה, התאספו כמה עשרות בני ישיבות ותושבי גבעות בנימין בגבעת אסף שעל-יד ההתנחלות בית אל מתוך מטרה למצוא פתרון לסוגיה והחליטו על הקמת ארגון חדש, שיפיח - כך קיוו - רוח חדשה בגבעות. הארגון נקרא אר"י ישאג: אר"י ר"ת ארץ ישראל.

עקרונות היסוד

העקרון המוסכם ביותר בין כל מקימי הארגון היה שלכל אורך הדרך הארגון ייצמד לדרך היהדות וכל פרטי ההלכות. בנוסף אומר ה"אני מאמין" של אר"י ישאג, כי אין זכות לאף אדם שאינו גר במאחז מסוים לקבוע את דרכי התנהלותו של אותו מאחז, וכי רק בידי תושבי המאחזים הזכות לכך. עקרון חשוב נוסף, אשר תואם לדרכו החרד"לית של הארגון, הוא שעל-מנת להביא עוד אנשים לגבעות, אין להסתפק בפנייה רק אל חניכי תנועות הנוער בני עקיבא, עזרא ואריאל ואל תלמידי ישיבות מרכז הרב ובית אל, אלא גם אל ישיבות חרדיות כגון מיר, זילברמן ופוניבז'.

פעילות

אפיקי פעולה

פעילות הארגון מתחלקת לנושאים ולתתי-נושאים:

הנושאים העיקריים

• הסברה חיצונית
• עלון 'אתננה'
• הלוגיסטיקה של הגבעות
• השקת אירועים גדולים
• תקצוב הגבעות והפעילות

הסברה חיצונית

מחולק לתתי-נושאים:

• חלוקת דפי הסברה ופלאיירים, חולצות, חוברות וסטיקרים - הפצה ברחובות ובאירועים שונים ברחבי הארץ.
• סיבובי ישיבות - קבוצות פעילים שעוברות בין הישיבות הפוטנציאליות ומשכנעות את התלמידים לבוא לגבעות וליישב את ארץ ישראל.
• שיעורים בנושא ארץ-ישראל בישיבות - על-מנת לנסות ולהעלות את המודעות לנושא בקרב הישיבות.

עלון 'אתננה'

עלון דו-שבועי בנושא יישוב הארץ וחדשות על הנעשה בגבעות. העלון מופץ באמצעות הדואר האלקטרוני לאנשים נבחרים בכמה עשרות נקודות ברחבי הארץ, והם מפיצים את העלון כמודפס במקום מגוריהם או לימודיהם. נכון לדצמבר 2016 יצאו לאור כעשרים גליונות.

הלוגיסטיקה של הגבעות

ארגון אר"י ישאג פועל על מנת ליצור מאגר של אמצעים טכניים הנדרשים בגבעות בתפקוד היום-יומי ובאירועים גדולים (בנוסף לסיוע כספי המוענק למאחזים). כגון גנרטורים, כלי עבודה למיניהם ושקי שינה.

אירועים גדולים

מדי חודש, מקיים אר"י ישאג אירוע אחד לפחות, באחת מגבעות הארגון (ראה להלן). האירועים המצויים בדרך כלל הם לימוד "ליל שישי" וכן ימי עבודה. מדי מספר חודשים מתקיימת שבת גדולה של כל חברי אר"י ישאג באחת מגבעותיו. בנוסף, על-פי רוב נעשים בחגים אירועים גדולים שמטרתם לחבר אנשים נוספים לגבעות.

תקציב

גם נושא זה מתחלק לשני תתי-נושאים: תקציב לגבעות ותקציב כללי לארגון.

תקציב לגבעות: שליחת סכומי כסף לגבעות שעובדות עם הארגון לצורך סיוע בתפקודן השוטף: תקציבים לשבתות, לבנייה, לאירועים שהגבעות מקיימות וכו'.

תקציב הארגון: לאירועים שמקיים ארגון אר"י ישאג, ולפעילתו השוטפת - עלון וחומר הסברתי.

לכל נושא יש אחראי.

הגבעות

כשקם הארגון, מבין מקימיו נמנו רוב תושבי הגבעות עוז ציון ומעוז אסתר, ועל כן מיום הקמתו נחשבו גבעות אלו כגבעות הקשורות לארגון. אחרי מספר שבועות נוספה גם גבעת יש"א ברכה לרשימה, ובהמשך גבעת 'קומי-אורי'. רוב המאחזים קשורים ונעזרים בארגון. ארגון אר"י ישאג אף מקיים בגבעות אלו אירועים רבים כגון לימודי "ליל שישי", שבתות וימי עמודה, ע"מ לעורר ולהזרים רוח חיים בגבעות, וכן לחבר אנשים חדשים.

בית הכנסת "איילת השחר"

בעקבות פסיקת בג"ץ שיש להרוס את בית הכנסת "איילת השחר" בגבעת זאב, כי נבנה בקרקע פרטית, החל ארגון אר"י ישאג בפעילות אינטנסיבית ביחד עם תנועת קוממיות למניעת ההרס. עשרות פעילים של הארגון פעלו במקום במשך שלושה שבועות. אחרי שבעלי בית הכנסת הגיעו להסדר עם המדינה על פיו יהרס בית הכנסת וייבנה במקום אחר בתקצוב המדינה, עזבו הפעילים את המקום על אף התנגדותם להסכם.

ההתנגדות לארגון

לאחר שהארגון החל בפעילתו בגבעות עוז ציון ומעוז אסתר, החל ארגון נחלה לחשוש מפני הארגון החדש, והודיע כי לא ייתן לו להיכנס ולהשתלט על הגבעות שלו. הם הכריזו כי אם בכל זאת יכנסו אל גבעותיהם ללא אישורם - הם ינקטו צעדים משמעותיים כהסגרה לידי המשטרה על הפרות 'צוי תיחום' וכדומה - צעד שנחשב לקיצוני בקרב תושבי המאחזים.

הוויכוח גרם לקרע בין 'נחלה' לרוב תושבי הגבעות.

לאחר המאבק בבית הכנסת 'איילת השחר' בחורף ה'תשע"ו (ראו לעיל) יזמו כמה מחברי הארגון אשר החזיקו את גבעת מעוז אסתר מהלך שנועד לשים קץ לסכסוך בין הארגונים - לפחות בגבעתם שלהם, והמשבר הנקודתי נפתר. בשאר המקומות נשאר הקרע, אם כי על אש קטנה.

קישורים חיצוניים

• Davidzvi3/אר"י ישאג, ברשת החברתית פייסבוק
• דיון על אר"י ישאג בפורום 'ארץ מולדת' של ערוץ 7.
• המאבק על בית הכנסת איילת השחר בגבעת זאב אתר הקול היהודי.
• כתבה על מחנה קיץ שקיים הארגון אתר הקול היהודי.
• עלון שביעי כתבה על הארגון בפרשת וארא ה׳תשע"ז גיליון מספר 242 עמוד 20

הערות שוליים

קטגוריה:ארגוני ימין בישראל

קטגוריה:מפעל ההתנחלות

קטגוריה:מאחזים ביהודה ושומרון