ישיבת אדרת אליהו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ישיבת אדרת אליהו
בית המדרש של הישיבה גדולה
ישיבה
תאריך ייסוד תשמ"ב
השתייכות חרדית.
מייסדים הרב יצחק שלמה זילברמן
ראש הישיבה הרב אליהו זילברמן
תלמידים 250
מיקום העיר העתיקה. הישיבה הקטנה ברובע היהודי, הישיבה הגדולה והכולל ברובע המוסלמי
קואורדינטות 31°46′40.62″N 35°13′52.54″E / 31.7779500°N 35.2312611°E / 31.7779500; 35.2312611
(למפת ירושלים העתיקה רגילה)
Jerusalem oldcity hebrew.svg
 
ישיבת אדרת אליהו
ישיבת אדרת אליהו
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
הכניסה לבית המדרש מחצר גליציה
בית המדרש באגף החדש

ישיבת אדרת אליהו היא ישיבה חרדית ליטאית בעיר העתיקה בירושלים.

מוסדות הישיבה כוללים תלמוד תורה, ישיבה קטנה הנמצאת ברובע היהודי ובה כ-75 תלמידים, ישיבה גדולה (כחמישים תלמידים) וכולל שבו כמאה אברכים, הנמצאים בבית הכנסת ציון המצוינת ברובע המוסלמי.

תולדות הישיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הישיבה הוקמה בשנות השמונים על ידי הרב יצחק שלמה זילברמן, מייסד שיטת זילברמן, ובנו, הרב אליהו זילברמן. הישיבה נקראת על שם הגר"א. בעבר קמו תלמידי הישיבה ללמוד בחצות הלילה והתפללו תפילת שחרית כותיקין. כיום מעטים מן התלמידים ממשיכים לנהוג כך וסדר יומם של רוב התלמידים מתנהל באופן דומה לשאר הישיבות. עם זאת התלמידים אינם מתפללים תפילת שחרית בישיבה, וזאת כדי לאפשר לתלמידים המעוניינים בכך להתפלל ותיקין.

בהמשך לדרכו של הרב זילברמן, אנשי הישיבה הולכים בדרך כלל בעקבות דרכם של הגר"א והרמח"ל. יחס אנשי הישיבה כלפי מצוות יישוב ארץ ישראל שונה מהמקובל ברחוב החרדי. הם מדגישים את מצוות יישוב ארץ ישראל ומציינים את יום ירושלים. עם זאת הם אינם חוגגים את יום העצמאות ואינם אומרים הלל במועדים אלה. עוד בניגוד לעמדה המקובלת בציבור הליטאי, הם נוקטים בקו פוליטי הנוטה לימין ותומך במתנחלים. לפני ביצוע תוכנית ההתנתקות התקיימו בישיבה תפילות ותעניות לביטול הגזירה[1].

הישיבה משתייכת לזרם הליטאי, אולם כמה מאפיינים הופכים אותה לשונה מהמקובל בציבור זה. מוסדותיה מתנהלים על פי שיטת זילברמן. תלמידי הישיבה הולכים עם פתיל תכלת (ארגמון קהה קוצים) בציציותיהם. במשך היום לומדים כאשר הם מעוטרים בתפילין, בין היתר על פי דעת הגר"א[2].

סדר הלימוד בישיבה הוא על פי הספק של דף גמרא ליום, והמסכתות הנלמדות בישיבה אינם בהכרח מה שנקרא מסכתות ישיבתיות הנלמדות בדרך כלל בישיבות הליטאיות, אלא כולל גם מסכתות נוספות, ולעיתים רחוקות אף מתלמוד ירושלמי. בנוסף לכך, בצורת הלימוד בישיבה מניחים דגש יותר על בקיאות מאשר על עיון, ואף העיון אינו כמטרה בפני עצמה אלא מטרתו היא להבין יותר לעומק כדי שיהיה ניתן להסיק הלכה למעשה.

בישיבה מתקיימים שיעורים בספרי רמח"ל (מסילת ישרים, דרך ה' ועוד), ספר הכוזרי, ספר משלי עם ביאור הגר"א. שיעורים אלו נחשבים בקרב תלמידי הישיבה לחשובים לא פחות מהשיעורים במסכת הנלמדת.

ראשי הישיבה הגדולה הם הרב אליהו זילברמן והרב משולם וורמסר. המשגיחים הם הרב מרדכי יוסף שיף והרב יהודה בן הרב אליהו זילברמן. הרמי"ם הם הרבנים אליהו ברי"ט זילברמן, יקותיאל בן הרב אליהו זילברמן, צבי פסח דנציגר.

ראש הישיבה הקטנה הוא הרב ירמיהו זילברמן. הרב מנחם הייזלר - ר"מ ומשגיח. הרמי"ם הם הרבנים: צבי פורטנוי, ישראל בן הרב אליהו זילברמן, ישראל דיקמן, שלום מנחם וולגלרנטר, יוסף דוד ציטרין, ירמיה וסרשטיין ומלאכי רואה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אבינדב ויתקון, ימינה מהמתנחלים
  2. ^ אליהו לנדא (נין הגר"א), ‏ארחות חיים - כתר ראש, אות טו, באתר HebrewBooks
Stub judaism.png ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.