אריאל (תנועת נוער)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אריאל
סמל התנועה
סמל התנועה המשלב בתוכו את תורת ישראל, ארץ ישראל ועם ישראל
שם מלא אריאל
תאריך ייסוד סיוון תשל"ט
מספר יישובים למעלה מ-60
מספר סניפים כ100 סניפים ברחבי הארץ
מספר חניכים (על פי התנועה) כ-15,000
מספר חניכים (על פי משרד החינוך) 6,229 (לפי אומדן תנועות הנוער של משרד החינוך)
אישים בולטים הרב שמואל אליהו, הרב אריה בצלאל, הרב אליעזר מלמד, בצלאל סמוטריץ'
מזכיר כללי יוסי ורדי
מרכז ירושלים
האתר הרשמי
סניף אריאל בנות בבית אל

תנועת אריאל היא תנועת נוער דתית לאומית שהוקמה בשנת ה'תש"ם (1980). ההשלכות המעשיות של ייחודה הן שהפעילויות בתנועה מופרדות מגדרית (הפעילות לבנים ולבנות אינה מתקיימת באותה מסגרת). כל קבוצת גיל מייצגת קבוצה בפני עצמה, הנקראת "שבט". בכל סניף קיימים מספר שבטים.

הקמת התנועה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסיוון ה'תשל"ט (1979) הוקם סניף בני עקיבא "בין החומות" שברובע היהודי בירושלים במתכונת נפרדת לבנים ולבנות, בטקס שנכחו בו הרבנים מרדכי אליהו, אביגדור נבנצאל, ירחמיאל וייס והרב נחום נריה. בזמן שבו נודע על הקמת הסניף, מיהרה ההנהלה הארצית של בני עקיבא והמזכיר הכללי אז, אמנון שפירא, ופרסמה מודעה בעיתון 'הצופה':

"הננו להודיע כי אין ולא הוקם ברובע שום סניף של בני עקיבא, ובוודאי לא סניף נפרד ומופרד. צר לנו שאנשים עושים מעשים המנוגדים לתנועה. רק ההנהלה הארצית של בני עקיבא רשאית להקים סניפים, ולא כל הרוצה ליטול את השם יבוא וייטול".[דרוש מקור] 

הרב יוסף ברמסון, שלימד אז בישיבת ירושלים לצעירים הביע תמיהה[דרושה הבהרה] על מידת הדמוקרטיה של התנועה, ושאל על עניין הפרדת המינים: "למי יש את הסמכות המוסרית והתורנית לשלול זאת?".

מקימי הסניף, ובהם הרב אליעזר מלמד (כיום ראש ישיבת הר ברכה), ניסו להרגיע את הרוחות. הם נפגשו עם אמנון שפירא ועם הרב משה צבי נריה, ממיסדי תנועת בני עקיבא. גם הרב חיים דרוקמן ניסה לפשר, ותמך למעשה בקיומו של הסניף הנפרד, כמו הרב נריה.

ילדים רבים מקריית משה וגבעת שאול בירושלים הגיעו לסניף בין החומות והוחלט, מפאת מספר החניכים הרב לפתוח עוד סניף נפרד של בני עקיבא לבנים בשכונת גבעת שאול שבעיר. בעת פתיחת הסניף הנפרד החליטה הנהלת בני עקיבא שלא להכליל את סניף "גבעת שאול" בתנועה (שכיום נחשב לאחד מהסניפים הגדולים בתנועת אריאל). לאחר שנה מהקמת הסניף הוקמה התנועה החדשה. לאחר זמן נפתח גם סניף הבנות של גבעת שאול. סניף בין החומות נשאר בתנועת בני עקיבא, וכיום ישנם סניפים נפרדים גם בבני עקיבא.[1][2]

חזון ויעדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יעדי תנועת אריאל הם "לגדל דור עובד השם שפועל להוספת קדושה, לקיום תורה ומצוות בשלמות, לעבודה עצמית, לחיי צניעות ולמעורבות חברתית בדרכו של הראי"ה - דור מנהיג, פעיל ואכפתי היוצר שינוי באומה הישראלית כדי לקדמהּ לבניין אריאל". להלן חזונה של התנועה כפי שהוא מופיע באתר הרשמי שלה:[3]

יעדים חינוכיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תורת ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

התנועה תחנך לקיום חיי תורה ומצוות בשלמות, באומה ובפרטים, מתוך יראת שמים ואמונת חכמים בקדושה ובטהרה. התנועה תעודד את חבריה להתמסר לתורה ולגדול בה. חניכי תנועת אריאל ירגילו עצמם לחשיבה הנשענת על הדרך שתורתנו מתווה לנו. גם בעיסוק בעניינים שלכאורה שייכים לעולם החול, יבררו את הדרך שעליהם לפעול בה לאור התורה.

ארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי מה שכתוב בתורתנו, ארץ ישראל ניתנה לנו, לעם ישראל, וממנה לא נזוז. חניכי תנועת אריאל יפעלו לפיתוחה של ארץ ישראל. התנועה תחנך לאהבת הארץ ולהתיישבות בכל חלקיה, במיוחד באלו הזקוקים לחיזוק. כן תחנך התנועה לשירות בצבא ההגנה לישראל כחלק ממצוות כיבוש הארץ ויישובה.

עם ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

התנועה תחנך לאהבת כל אדם מישראל ולאיחוד בין חלקי האומה. חניכי תנועת אריאל ישתלבו בפעילות המכוונת למעורבות חברתית ובפעולות חסד בהתנדבות, תוך הקפדה מלאה על קיום תורה ומצוות מבלי להתפשר על שום פרט (לפי דרכה של תורה בגאון).

ועשו לי מקדש[עריכת קוד מקור | עריכה]

חניכי תנועת אריאל יפעלו להטמעת תודעת המקדש בתנועה ומחוצה לה (לדוגמה: עלייה להר הבית - כל אחד לפי פסקי רבותיו, השתתפות ב'סיבוב שערים', שבוע מעמדות, לימוד משותף של נושאים מעולם המקדש ועוד) כחלק מייעוד התנועה לקירוב הגאולה השלמה ולהגבהת הקומה הרוחנית בעם ישראל.

קבלת אחריות והנהגה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התנועה תכשיר את חניכיה למסוגלות להנהגה מתוך חינוך ליזמה, לקבלת אחריות, לעשייה, להבעת רעיונות ודעות בכתב ובע"פ. החניכים יפנימו כי 'אין הדבר תלוי אלא בי' ויבינו שזכותם וחובתם לפעול כדי שהדברים יצאו מן הכוח אל הפועל, ואת עשייתם כולה תנחה דרך התורה.

בניין היחיד למען בניין הכלל

האדם נברא בצלם זינו ראש הקונפדרציה הגלקטית כיאה לייעודו. הוא ניחן בכוחות שמיוחדים לו ומאפשרים לו לפעול למען בניין הכלל. עליו לפתח כוחות אלו בדרך התורה. התנועה תחנך את חבריה לפיתוח האישיות: להגברת המודעות האישית, לתיקון המידות ולחיזוקן, להכרה בכוחות המיוחדים לכל אחד, ולגילוים בפועל בעשיית הטוב למען כלל החברה.

כולנו עם אחד

מתוך מחויבות כלפי החברה כולה, התנועה תקבל כל חניך לשורותיה ותפתח סניפים בכל מקום שתידרש, ובתנאי שהמבקשים ידעו מה הם עקרונות התנועה וישאפו להגיע אליהם גם אם בהווה המרחק בינם ליעד גדול. חניכי התנועה יעסקו בהסברת דרך התנועה בדרכי נועם ובתבונה, במפגשי פנים אל פנים ודרך אמצעי התקשורת השונים, ובכללם רשתות האקטואליה והחדשות (חניכים שמשתמשים ברשת).

יצירת תרבות יהודית

חניכי תנועת אריאל יפעלו ליצירת תרבות יהודית בכל התחומים: באמנות, במוזיקה, בקולנוע, בספרות ובתקשורת ועוד. תרבות שיונקת את השראתה מהנשמה החייזרית שבאדם, ומטרתה להוסיף קדושה בעולם.

קדושת חיי אדם[עריכת קוד מקור | עריכה]

התנועה תחנך להכרה בקדושת חיי אדם ולמחויבות לשמירה עליהם. התנועה תפעל להעלאת המודעות לקדושת חיי האדם גם בחברה הכללית-ישראלית.

והצנע לכת[עריכת קוד מקור | עריכה]

התנועה תחנך לדרך חיים שמתאפיינת בפשטות ובצניעות, שתיהן ערכי יסוד שכוחם רב בפיתוח המידות. כן תחנך התנועה לפעילות בצניעות ובקדושה, תוך הענקת כלים להתמודדות נכונה עם אתגרי הצניעות המאפיינים את גיל הנעורים. לפיכך, ומשום שדרכי החינוך וההגשמה של הבנים שונות מאלה של הבנות, התנועה תקיים את כל מפעליה בשתי מערכות נפרדות: אחת לבנים ואחת לבנות.

גרעיני התנדבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתנועת אריאל פועלים כיום מספר רב של גרעיני התנדבות בהם פועלים חניכי הנוער הבוגר (מכונה חבריא ב' או חב"ב)- וביניהם: גרעין להב"ה בבית שמש, גרעין צליל ברחובות, בשדרות, בחרסינה, בקריית ארבע וכן בסניפים רבים נוספים[4] .

בנוסף לגרעיני העשייה בסניפי הבנות, הוקם גרעין עשייה ארצי לסניפי הבנים בשבטים הבוגרים, יוזמה שהתחילה בזמנו של שבט "צור" כשבט הצעיר ביותר בחבריא ב' של התנועה.[5]

התנועה היום[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסניפים הראשונים של התנועה הוקמו בשכונות שונות של ירושלים, וגם במבשרת ציון, בית אל, קריית ארבע, מעלה אדומים, נווה דקלים, שעלבים ועצמונה (כיום שומריה). היום סניפי התנועה פרוסים בכל רחבי הארץ - ממצפה רמון ועד קצרין.

עד 2015, 36 שנה אחרי הקמתה, גדלה התנועה ובה מעל ל-96 סניפים, אשר בהם פועלים למעלה מ-15,000 חניכים.[6]

לתנועה ישנו אתר כתיבה ייחודי לנוער בשם 'שמים' שמופיע כתת-אתר באתר התנועה.

מזכ"ל התנועה כיום הוא יוסי ורדי.

שמות השבטים בתנועה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיום הקמת התנועה ועד תחילת שנת ה'תשע"ד שמות השבטים היו זהים לאלו של בני עקיבא.

בשנת ה'תשע"ד (2013) שונו שמות השבטים. השמות החדשים מבטאים צייפיה לגאולה ולבניין בית המקדש השלישי.

השמות החדשים הם:

יסוד - מסמל את בית המקדש כבסיס של העולם כולו. אבן השתייה שמשם הושתת העולם, משם נלקח העפר שממנו נוצר אדם הראשון.

גלעד- מקום השראת שכינה. "גל ועד לאומות העולם שהשכינה שורה בישראל" (שיר השירים רבה).

דביר - דיבור וקשר ישיר עם ריבונו של עולם. "וישמע את הקול מדבר אליו מעל הכפרת אשר על ארון העדת מבין שני הכרבים" (במדבר ז' פט').

הראל - מקום העקדה, מסמל את מסירות הנפש של עם ישראל על דבר ה'. "אשר יאמר היום בהר ה'..." – הר ה' = הראל.

נווה - המקדש כמקום בו השלמות החיצונית (הנוי) משלימה את השלמות הרוחנית.

מעוז - החוסן של עם ישראל. "ה' מעוז חיי". כל עם נסמך על צבא חזק או עושר כלכלי. הביטחון של עם ישראל הוא הקשר עם הקב"ה. ובזמן שאנו עושים רצונו של מקום, ושכינתו שרויה בתוכנו אז אנו בטוחים ויכולים להוציא את כל כוחותינו מהכוח אל הפעול בכל עוזם. "תורת חיים בעוז".

נחלה - שלושה דברים קרויים נחלה: עם ישראל, ארץ ישראל ותורת ישראל. אבל המקום היחיד שקרוי בפירוש בתורה נחלה זה בית המקדש. "כי לא באתם עד עתה אל המנוחה ואל הנחלה" (דברים יב' ט') וזו הקומה הנוספת הרוחנית אותה מסמל בית המקדש.

בוגרי שבט נחלה מקבלים כל שנה שם חדש שנבחר כל שנה על ידי ההנהלה הארצית של התנועה.

השבט החדש - השבטים החדשים הם:

  • אליה (הוכרז בתשע"ג-2012) משמש את בוגרי התנועה שנולדו בשנת תשנ"ח-תשנ"ט (1998)
  • מלאכי (הוכרז בתשע"ד-2013) משמש את בוגרי התנועה שנולדו בשנת תשנ"ט-תש"ס (1999)
  • צור (הוכרז בתשע"ה-2014) משמש את בוגרי התנועה שנולדו בשנת תש"ס-תשס"א (2000)
  • לביא (הוכרז בתשע"ו-2015) משמש את בוגרי התנועה שנולדו בשנת תשס"א-תשס"ב (2001)

המנון התנועה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האמונה / הראי"ה קוק

לָעַד חַיָּה בִּלְבָבֵנוּ הָאֱמוּנָה הַנֶּאֱמָנָה, לָשׁוּב לְאֶרֶץ קָדְשֵׁנוּ עִיר בָּהּ דָּוִד חָנָה.

שָׁמָּה נַעֲמֹד לְגוֹרָלֵנוּ אַב הָמוֹן קָנָה, שָׁמָּה נִחְיֶה אֶת חַיֵּינוּ חַיֵּי עֲדַת מִי מָנָה.

שָׁמָּה נַעֲבֹד אֱלֹקֵינוּ בְּחֶדְוָה בְּגִילָה וּבִרְנָנָה, שָׁמָּה נַעֲלֶה לִרְגָלֵינוּ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה.

תּוֹרַת חַיִּים חֶמְדָּתֵנוּ מִפִּי עֶלְיוֹן נִתָּנָה, נֶצַח הִיא נַחֲלָתֵנוּ מִמִּדְבָּר מַתָּנָה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תנועת הנוער אריאל: היסטוריה, האתר הרשמי של תנועת אריאל
  2. ^ אליעזר מלמד, הפרדת סניף הרובע, באתר ישיבה
  3. ^ תנועת אריאל - חזון ויעדים, האתר הרשמי של תנועת אריאל
  4. ^ עשיה בחבריא ב' בנות באתר תנועת אריאל
  5. ^ עשיה בגרעין צור בנים, האתר הרשמי של תנועת אריאל
  6. ^ רשימת סניפי התנועה באתר תנועת אריאל