משתמש:WikiJunkie/תזונה מבוססת צמחים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מזון לבני אדם ממקורות צמחיים

תזונה מבוססת צמחים היא תזונה המורכבת ברובה או כולה ממזונות שמקורם בצמחים, כולל ירקות, דגנים, אגוזים, זרעים, קטניות ופירות, ועם מעט מאוד או בלי שום מוצרים מהחי. תזונה מבוססת צמחים אינה בהכרח תזונה צמחונית. השימוש בביטוי "תזונה מבוססת צמחים" השתנה לאורך השנים, וניתן כיום למצוא דוגמאות לביטוי "תזונה מבוססת צמחים" הן כאשר מתייחסים לתזונה טבעונית שאינה מכילה מוצרים מהחי, הן תזונה צמחונית שעשויה לכלול חלב או ביצים אך ללא בשרים, והן לדפוסי תזונה הכוללים כמויות משתנות של מוצרים מהחי, כמו למשל תזונה צמחונית למחצה הכוללת כמויות קטנות יחסית של בשר. האקדמיה האמריקנית לתזונה ודיאטה פרסמה הצהרת עמדה בה נטען שתזונה מבוססת צמחים מתוכננת היטב מסייעת לשמור על הבריאות וכי דפוסי תזונה זה מתאים לאנשים בכל שלבי החיים - כולל לנשים בהריון, לנשים שמניקות, לילדים, לאנשים מבוגרים ולספורטאים.

לפי הערכה אחת נכון לתחילת המאה ה-21 יש כ-4 מיליארד אנשים בעולם אשר חיים בעיקר על תזונה מבוססת צמחים, על אף שחלק עושים זאת כתוצאה ממגבלות הנגרמות ממחסור ביבולים, במים שתייה, ובמשאבי אנרגיה. נכון לשנת 2019 הצריכה של תחליפי בשר על בסיס צמחים באירופה עמדה על כ-40% מסך הצריכה של תחליפי בשר על בסיס צמחים בשוק העולמי, והצפי של המכירות עבור תחליפי בשר על בסיס צמחים באירופה אמור לגדול ב-60% עד 2025, בעיקר כתוצאה מהחששות ההולכות וגוברות לבריאות, הביטחון התזונתי, ורווחת בעלי חיים. ב-2019 השוק הקמעונאי של מזון מבוסס צמחים בארצות הברית גדל פי שמונה משיעור הצמיחה של השוק הקומעונאי של יתר המזונות.

טרמינולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השימוש ב"דיאטה מבוססת צמחים" עשוי כיום להתייחס לדברים הבאים:

  • טבעונות - תזונה המבוססת על צריכת ירקות, קטניות, פירות, דגנים, אגוזים וזרעים, אך ללא מוצרים מהחי
  • צמחונות - תזונה המבוססת על צריכת ירקות, קטניות, פירות, דגנים, אגוזים, ועשוייה לכלול גם ביצים וחלב, אך איננה כוללת בשר.
  • פלקסיטריאניזם - לרוב תזונה צמחונית הכוללת צריכה מעטה יחסית של בשר ו/או עופות.
    • תזונה מקרוביוטית - תזונה צמחונית למחצה הכוללת צריכה של דגנים מלאים, ירקות, שעועית, מרק מיסו, ירקות ים, ומזון אשר מעובד באופן מסורתי או באופן טבעי, עם או בלי פירות ים ומוצרים מהחי.
    • פסקטריאניזם - תזונה צמחונית למחצה הכוללת צריכה של ביצים, חלב ופירות ים.
    • פלקסיטריאניזם - תזונה צמחונית למחצה בה מוגבלת כמות הצריכה של הבשר או אשר במסגרתה צורכים ארוחות צמחוניות בלבד רק בחלק מימות השבוע.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיים פרהיסטוריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אף על פי שכבר זמן רב נחשבה אוכלי עשב (הסתמכות על דיאטה של צמחים) כתופעה מזוזואית, עדויות לכך נמצאות ברגע המאובנים שיכולים להראות זאת. תוך פחות מ- 20 מיליון שנה לאחר התפתחות צמחי היבשה הראשונים, הצמחים נצרכו על ידי פרוקי רגליים. [1] צמח האשכול בקרב חוליות חוליות ארבע-גפיים, התפתחות הזחלים התפתחו בפחמימות המאוחרות (לפני 307 - 299 מיליון שנה). [2] מוקדי המזל הקדומים היו פיסיבורים גדולים דו- חיים . בעוד הדו-חיים המשיכו להאכיל מדגים וחרקים, כמה זוחלים החלו לחקור שני סוגי מזון חדשים: טטראפודים ( קרניבורים ) וצמחים (אוכלי עשב).

קרניבורים היו מעבר טבעי מחומר חרקים לטראפודים בינוניים וגדולים, והצריכו הסתגלות מינימלית. לעומת זאת, מערך הסתגלות מורכב היה הכרחי להאכלה מחומרים צמחיים סיבים מאוד. [2]

אוכלי עשב מודרניים ואכילת טבע עדינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לעתים קרובות למדי, בעיקר יצורים עשבוניים אוכלים כמויות קטנות של מזון על בסיס בעלי חיים כשהוא נעשה זמין. אף על פי שזה טריוויאלי רוב הזמן, עופות אוכלי כל אוכלי עשב עופות, כמו דרורים, לרוב יאכילו את חרקי אפרוחיהם בעוד המזון נחוץ ביותר לגידול. [3]

בבדיקה מקרוב נראה כי ציפורים האכלות צוף כמו עופות שמש מסתמכים על הנמלים וחרקים אחרים שהם מוצאים בפרחים, לא לצורך אספקה עשירה יותר של חלבון, אלא על חומרים מזינים חיוניים כמו ויטמין B 12 שנעדרים מהצוף. באופן דומה, קופים ממינים רבים אוכלים פרי מגוגטי, לפעמים בעדיפות ברורה לפרי צליל. [4] מתי להתייחס לבעלי חיים כאל כל אוכל או אחר, זו שאלה של הקשר והדגשה ולא של הגדרה.

בני אנוש[עריכת קוד מקור | עריכה]

בני האדם הם כל אוכלים, המסוגלים לצרוך מזונות צמחיים ובעלי חיים מגוונים. [5] [6] עדויות פוסיליות מדפוסי שחיקה בשיניים מצביעות על האפשרות כי הומינידים מוקדמים כמו אוסטרלופיתצינים חזקים והומו האביליס היו אומניבורים אופורטוניסטיים, שבדרך כלל היו קיימים בתזונה מבוססת צמחיה, אך השלמתם בבשר במידת האפשר. [7] [8] [9]

קיימות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארגון המזון והחקלאות הגדיר תזונה בת - קיימא ככזו עם 'השפעות סביבתיות נמוכות התורמות לביטחון המזון והתזונה, ולחיים בריאים לדורות הנוכחיים והעתידיים', וכזו שתתאים לכל נפש תוך אופטימיזציה של המשאבים הטבעיים והאנושיים כאחד. [10] ניתן למדוד דיאטה בת-קיימא לפי רמת התאמה התזונתית שלה, קיימות סביבתית, קבילות תרבותית וזכאותה. [11]

ניתן למדוד את הקיימות הסביבתית על ידי אינדיקטורים ליעילות והגנה על הסביבה. יעילות מודדת את היחס בין התשומות והתפוקות הדרושות לייצור רמה מסוימת של מזונות. [12] אנרגיית הקלט מתייחסת לעיבוד, הובלה, אחסון והגשת מזון, בהשוואה לתפוקה של אנרגיה אנושית פיזית. לעומת זאת, הגנת הסביבה מתייחסת לרמת השימור של מערכות אקולוגיות.

תזונה על בסיס צמחים עשויה לתרום להפחתת פליטת גזי החממה וכמות האדמה, המים והדשנים המשמשים לחקלאות . [13] מכיוון שאחוז ניכר מהגידולים ברחבי העולם משמשים להאכלת בעלי חיים ולא בבני אדם, עלייה בהרגשה של תזונה מבוססת צמחים עשויה לתרום למזעור שינויי האקלים ואובדן המגוון הביולוגי. [14] בעוד ש"טיפוח הסויה מהווה את המניע העיקרי של יערות יערות באגן האמזונס ", [15] מרבית גידולי הסויה אינם מיועדים למאכל אדם. [16]

מחקרי בריאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

דיאטות על בסיס צמחים נמצאות תחת מחקר ראשוני כדי להעריך אם הן עשויות לשפר את המדדים המטבוליים בבריאות ובמחלות, [17] ואם יש השפעות ארוכות טווח על סוכרת . [18] כאשר מחקרים קליניים התמקדו בסוגי המזון המבוסס על צמחים, כמו פירות, ירקות, דגנים מלאים, קטניות ואגוזים, נצפתה שיפור בסמנים ביולוגיים לסוכרת, כמו הפחתת שכיחות השמנת יתר. [19] [20] תזונה מבוססת צמחים נקשרה גם לשיפור רווחתם הרגשית והפיזית, הקלה בדיכאון, איכות חיים ובריאות כללית בקרב אנשים סוכרתיים. השפעות קוגניטיביות ונפשיות של תזונה מבוססת צמחים אינן חד משמעיות.

מסחר במזון מבוסס צמחים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2019, צרכו האירופאים 40% מכלל הבשרים העולמיים על בסיס צמחים מתוך דאגה לבריאות, לביטחון המזון ולרווחת בעלי החיים. [21] במהלך שנת 2019, שוק הקמעונאות הכולל של מזון על בסיס צמחי בארצות הברית היה 4.5 מיליארד דולר, וצמח ב -31% בשנתיים הקודמות לעומת 4% בכל שוק המזון הקמעונאי. [22] הצמיחה של צריכת מזון על בסיס צמחי בארצות הברית התרחשה בקרב צרכנים גמישים המחפשים מקורות חלבון חלופיים לבשר, ביצור עם מיקרו-תזונה, דגנים מלאים ומרכיבי סיבים תזונתיים, טעם בשר וחידושי מזון בנוחיות, ותוויות מוצרי מזון "נקיות". בשנת 2019 השיקה האיחוד האירופי תוכנית שנקראה חלבון חכם לשימוש חוזר בכמויות גדולות וצמחים על בסיס צמחים, כמו פסטה, לחם ומוצרי לוואי של שמרים יחד עם דגנים מלאים, כחלבונים עתירי חלבון חדשים, כתחליפים טעימים לבשר, פירות ים, ו מוצרי חלב. [23]

[[קטגוריה:דיאטות]] [[קטגוריה:דפים עם תרגומים שלא נסקרו]]

  1. ^ Labandeira, C. (2007). "The origin of herbivory on land: Initial patterns of plant tissue consumption by arthropods". Insect Science. 14 (4): 259–275. doi:10.1111/j.1744-7917.2007.00152.x.
  2. ^ 1 2 "Rainforest collapse triggered Pennsylvanian tetrapod diversification in Euramerica". Geology. 38 (12): 1079–1082. 2010. doi:10.1130/G31182.1.
  3. ^ Capinera, John (2010). Insects and Wildlife. Publisher: Wiley-Blackwell. ISBN 978-1-4443-3300-8.
  4. ^ Ewing, Jack (2005). Monkeys Are Made of Chocolate. Publisher: Pixyjack Press. ISBN 978-0-9658098-1-8.
  5. ^ Haenel H (1989). "Phylogenesis and nutrition". Nahrung. 33 (9): 867–87. PMID 2697806.
  6. ^ Cordain, Loren (2007). "Implications of Plio-pleistocene diets for modern humans". In Peter S. Ungar (ed.). Evolution of the human diet: the known, the unknown and the unknowable. pp. 264–5. Since the evolutionary split between homininis and pongids approximately seven million years ago, the available evidence shows that all species of hominins ate an omnivorous diet composed of minimally processed, wild-plant, and animal foods
  7. ^ Ungar, P. S; Sponheimer, M (2011). "The diets of early hominins". Science. 334 (6053): 190–3. doi:10.1126/science.1207701. PMID 21998380.
  8. ^ Timothy Clack, Ancestral Roots: Modern Living and Human Evolution (2008), p. 324.
  9. ^ Robert Foley, "The Evolutionary Consequences of Increased Carnivory in Hominids", in Meat-Eating and Human Evolution (2001), p. 321.
  10. ^ Burlingame, B; Dernini, S (2012). Sustainable diets and biodiversity: directions and solutions for policy, research and action. Proceedings of the International Scientific Symposium. Biodiversity and sustainable diets united against hunger (PDF). Rome, Italy: Food and Agriculture Organization. נבדק ב-26 באוגוסט 2019. {{cite book}}: (עזרה)
  11. ^ Fanzo, J; Cogill, B; Mattei, F (2012). Technical brief: metrics of sustainable diets and food systems. Maccarese, Italy: Bioversity International. pp. 1–8.
  12. ^ Sabate, J; Soret, S (4 ביוני 2014). "Sustainability of plant-based diets: back to the future". American Journal of Clinical Nutrition. 10 (1): 476S–482S. doi:10.3945/ajcn.113.071522. PMID 24898222free {{cite journal}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: postscript (link)
  13. ^ Nemecek, T.; Poore, J. (2018-06-01). "Reducing food's environmental impacts through producers and consumers". Science (באנגלית). 360 (6392): 987–992. doi:10.1126/science.aaq0216. ISSN 0036-8075. PMID 29853680free{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: postscript (link)
  14. ^ "Sustainability pathways: Livestock and landscapes" (PDF). Food and Agriculture Organization, United Nations. 2012. נבדק ב-2019-06-05.
  15. ^ "Soy agriculture in the Amazon Basin". Yale University. 2019. נבדק ב-2019-06-05.
  16. ^ Rowland, Michael Pellman. "The most effective way to save the planet". Forbes. נבדק ב-2019-06-05. meat and dairy provide only 18% of our calories and 37% of our protein, yet use up 83% of our farmland.
  17. ^ Medawar, Evelyn; Huhn, Sebastian; Villringer, Arno; Veronica Witte, A. (12 בספטמבר 2019). "The effects of plant-based diets on the body and the brain: a systematic review". Translational Psychiatry. 9 (1): 226. doi:10.1038/s41398-019-0552-0. ISSN 2158-3188. PMC 6742661. PMID 31515473. {{cite journal}}: (עזרה)
  18. ^ Qian, Frank; Liu, Gang; Hu, Frank B.; Bhupathiraju, Shilpa N.; Sun, Qi (1 בספטמבר 2019). "Association between plant-based dietary patterns and risk of type 2 diabetes". JAMA Internal Medicine. 179 (10): 1335. doi:10.1001/jamainternmed.2019.2195. ISSN 2168-6106. PMC 6646993. PMID 31329220. {{cite journal}}: (עזרה)
  19. ^ Toumpanakis, Anastasios; Turnbull, Triece; Alba-Barba, Isaura (2018). "Effectiveness of plant-based diets in promoting well-being in the management of type 2 diabetes: a systematic review". BMJ Open Diabetes Research & Care. 6 (1): e000534. doi:10.1136/bmjdrc-2018-000534. ISSN 2052-4897. PMID 30487971free{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: postscript (link)
  20. ^ Dinu, M; Abbate, R; Gensini, GF; Casini, A; Sofi, F (2017). "Vegetarian, vegan diets and multiple health outcomes: a systematic review with meta-analysis of observational studies". Critical Reviews in Food Science and Nutrition. 57 (3). PMID 26853923.
  21. ^ Flora Southey (25 באוקטובר 2019). "'Plant-based', 'vegan', or 'vegetarian'? Consumers reveal attitudes to diet descriptions". FoodNavigator.com, William Reed Business Media Ltd. נבדק ב-23 בינואר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  22. ^ Mary Ellen Shoup (23 בינואר 2020). "Where next for plant-based in 2020? ADM shares top trend predictions for the category". FoodNavigator.com-USA, William Reed Business Media Ltd. נבדק ב-23 בינואר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  23. ^ Flora Southey (8 באוקטובר 2019). "Smart Protein: Barilla, AB InBev, Thai Union et al. collaborate on EU-funded novel protein project". FoodNavigator.com, William Reed Business Media Ltd. נבדק ב-23 בינואר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=משתמש:WikiJunkie/תזונה_מבוססת_צמחים&oldid=28411446"