מתקפת בודפשט
 | ||||||||||||||||||
| טנק IS-2 סובייטי בקרב (המצור על בודפשט) | ||||||||||||||||||
| מערכה: החזית המזרחית במלחמת העולם השנייה | ||||||||||||||||||
| מלחמה: מלחמת העולם השנייה | ||||||||||||||||||
| תאריכים | 29 באוקטובר 1944 – 13 בפברואר 1945 (108 ימים) | |||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מקום | בודפשט וצפון מערב הונגריה | |||||||||||||||||
| תוצאה | ניצחון בעלות הברית | |||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||
מתקפת בודפשט הייתה ההתקפה הכללית של צבאות ברית המועצות ורומניה נגד הונגריה וגרמניה הנאצית. המתקפה נמשכה מ-29 באוקטובר 1944 ועד לנפילת בודפשט ב-13 בפברואר 1945. זו הייתה אחת ההתקפות הקשות והמסובכות ביותר שערך הצבא הסובייטי במרכז אירופה. זה הביא לניצחון מכריע עבור ברית המועצות, שכן הוא זירז מאוד את סיומה של מלחמת העולם השנייה באירופה.
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר שכבשו את רומניה במתקפת יאסי-קישינב במהלך הקיץ, המשיכו הכוחות הסובייטיים במתקפה שלהם בבלקן. הצבא האדום כבש את בוקרשט ב-31 באוגוסט, ואז התקדם מערבה על פני הרי הקרפטים לתוך הונגריה ודרומה לתוך בולגריה, עם חלקים שהצטרפו לפרטיזנים היוגוסלבים במהלך מבצע בלגרד. תוך כדי כך, כוחות הצבא האדום משכו את העתודות הגרמניות מהציר המרכזי ורשה - ברלין, כיתרו והשמידו את הארמייה השישית (בפעם השנייה) ואילצו את הארמייה השמינית המרוסקת של קבוצת ארמיות דרום אוקראינה לסגת מערבה לתוך הונגריה.
המתקפה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מאוקטובר 1944, החזיתות האוקראיניות השנייה, השלישית והרביעית התקדמו לתוך הונגריה. לאחר בידוד עיר הבירה ההונגרית בסוף דצמבר, הסובייטים כיתרו ותקפו את בודפשט. ב-13 בפברואר 1945 נפלה העיר.
על פי המסמכים ההיסטוריים, ניתן לחלק את מתקפת בודפשט לחמישה שלבים:
- השלב הראשון (29 באוקטובר 1944 - 3 בנובמבר 1944) והשלב השני (7 בנובמבר 1944 - 24 בנובמבר 1944) סומנו על ידי שתי ההתקפות הגדולות של החזית האוקראינית השנייה, בראשות רודיון מלינובסקי. הקרבות בשני השלבים הללו היו עקובים מדם ועזים במיוחד, שכן הגרמנים התנגדו בעוז נגד המתקפה הסובייטית. למרות שהצבא האדום הצליח להשיג שטחים ניכרים, הם לא הצליחו לכבוש את בודפשט, בגלל ההתנגדות הגרמנית העזה וחוסר הכוח ההתקפי שלהם.
- בשלב השלישי (3 בדצמבר 1944 - 26 בדצמבר 1944), החזית האוקראינית השלישית של פיודור טולבוחין הגיעה לנהר הדנובה לאחר שחרור בלגרד, וכך חיזקה מאוד את כוח ההתקפה הסובייטי בהונגריה. כעת עם כוחות נאותים, פתחו החזיתות הסובייטיות במתקפה דו-כיוונית מצפון ומדרום לבודפשט, ולבסוף כיתרו את העיר ולכדו כ-79,000 חיילים גרמנים והונגרים בתוך כיס בודפשט.
- השלב הרביעי (1 בינואר 1945 - 26 בינואר 1945) התאפיין בשורה של מתקפות נגד חזקות שפתחו תגבורות גרמניות בניסיון להקל על המצור על בודפשט. כמה יחידות גרמניות הצליחו לחדור עמוק לפאתי העיר, כשהמוצלחות ביותר הגיעו למרחק של רק 25 ק"מ מהבירה ההונגרית. אולם הסובייטים הצליחו לעמוד בכל ההתקפות הגרמניות ולשמור על כיתור העיר.
- לבסוף, בשלב החמישי (27 בינואר 1945 – 13 בפברואר 1945), גייסו הסובייטים את כוחותיהם כדי לחסל את המגינים הנצורים בעיר. הכוחות הגרמנים לחמו כחצי חודש נוסף לפני שנכנעו ב-13 בפברואר 1945, ובכך סיים ארבעה חודשים של לחימה עקובה מדם באזור בודפשט. מתוך 79,000 המגינים המוערכים, פחות מ-1,000 הצליחו להימנע ממוות או שבי.
לאחר מתקפת בודפשט, הכוחות העיקריים של קבוצת ארמיות דרום קרסו למעשה. הדרך לווינה, לצ'כוסלובקיה ולגבול הדרומי של גרמניה הייתה פתוחה לרווחה עבור הסובייטים ובני בריתם.
על פי הטענות הסובייטיות, הגרמנים וההונגרים בבודפשט איבדו 49,000 חיילים הרוגים, כאשר 110,000 נשבו ו-269 טנקים הושמדו.[3]
לאחר מכן[עריכת קוד מקור | עריכה]
מכיוון שרוב הכוחות הגרמניים באזור הושמדו, הוזנקו כוחות מהחזית המערבית, ובמרץ פתחו הגרמנים במבצע "התעוררות אביבית" (Unternehmen Frühlingserwachen) הכושל באזור אגם בלטון. המטרות הנרחבות של מבצע זה היו להגן על אחד מאזורי הנפט האחרונים שעמדו לרשות הציר ולהשתלט מחדש על בודפשט. אף אחת מהמטרות לא הושגה.
בתעמולה הסובייטית, מתקפה זו (יחד עם מתקפת בלגרד ומתקפת הקרפטים המזרחיים) נרשמה כאחת מעשרת המכות של סטלין.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Glantz, David M., and Jonathan House. When Titans Clashed: How the Red Army Stopped Hitler. (Lawrence, Kansas: University Press of Kansas, 1995. ISBN 0-7006-0899-0) p. 298
- ^ Krivosheev, G. F. Soviet casualties and combat losses in the Twentieth Century. (London: Greenhill Books, 1997. ISBN 1-85367-280-7) p. 152
- ^ "Наша Победа. День за днем - проект РИА Новости". אורכב מ-המקור ב-2011-07-27. נבדק ב-2010-06-20.