לדלג לתוכן

נאווי פילאי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נאווי פילאי
Navi Pillay
לידה 23 בספטמבר 1941 (בת 83)
דרבן, נטאל, איחוד דרום אפריקה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה דרום אפריקהדרום אפריקה דרום אפריקה
השכלה
הנציבה העליונה של האו"ם לזכויות אדם
1 בספטמבר 2008 – 31 באוגוסט 2014
(6 שנים)
Louise Arbour
נציב ICDP וסגן הנשיא
אפריל 2015 – מכהנת
(כ־10 שנים)
פרסים והוקרה
  • מדליית השלום ע״ש אוטו האן (2020)
  • צלב המפקד של מסדר המצוינות של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (2020)
  • פרס גרובר לזכויות נשים עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

נוואנטם "נאווי" פילאי (בשם מלא באנגלית: Navanethem "Navi" Pillay; ‏נולדה ב-23 בספטמבר 1941) היא משפטנית דרום אפריקאית, שכיהנה כנציבה החמישית של האו"ם לזכויות האדם. היא שימשה גם כנשיאת בית הדין הבינלאומי הפלילי לרואנדה וכשופטת בבית הדין הפלילי הבינלאומי.

פילאי ידועה בשל הביקורת שלה על מדינת ישראל, ותוארה כ"אנטי-ישראלית".[1]

קורות חיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פילאי נולדה בעיר דרבן שבדרום אפריקה למשפחה ממוצא הודי-טמילי. ב-1965 נישאה לעורך הדין גבי פילאי. נולדו להם שתי בנות. באותה שנה סיימה את לימודיה באוניברסיטת נטאל, שמומנו בעזרת תרומות מהקהילה שבה גדלה. ב-1982 סיימה לימודים לתואר שני בבית הספר הרווארד למשפטים וב-1988 קיבלה תואר דוקטור למשפטים ממוסד זה (הדרום אפריקאית הראשונה שעשתה זאת).

ב-1967 הייתה פילאי האישה הלא-לבנה הראשונה שפתחה משרד עורכי דין בפרובינציית נטאל – לדבריה, היות ששום משרד עורכי דין של לבנים לא היה מוכן להעסיקה. תחת חוקי שלטון האפרטהייד נאסר עליה להיכנס ללשכות השופטים בבתי המשפט. במהלך 28 השנים שבמהלכן שימשה כעורכת דין ייצגה מתנגדים של האפרטהייד, השתתפה בחשיפת עדויות על עינויים על ידי הממשל והיחס הירוד כלפי עצורים על רקע פוליטי. ב-1973 הצליחה להבטיח לאסירים ברובן איילנד לרבות נלסון מנדלה את הזכות להיפגש עם עורך דין. היא הייתה פעילה למען זכויות נשים וחברה במועצה הלאומית לנשים של דרום אפריקה. הייתה בין הפעילים שהצליחו להכניס לחוקת דרום אפריקה איסור על אפליה מטעמי גזע, דת ונטייה מינית.

בשנת 1995 מינה הנשיא מנדלה את פילאי לשופטת הלא-לבנה הראשונה בבית המשפט הגבוה (High Court) של דרום אפריקה.

כהונה בבתי דין בינלאומיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כהונת פילאי כשופטת בארצה הייתה קצרה, שכן כבר ב-1995 היא נבחרה על ידי העצרת הכללית של האו"ם לכהן כשופטת בבית הדין הבינלאומי הפלילי לרואנדה. היא כיהנה בו במשך שמונה שנים, עד 2003; בארבע השנים הראשונות הייתה האישה היחידה בין שופטי בית הדין. בשנים 1999-‏2003 כיהנה כנשיאת בית הדין.

בשנת 2003 הייתה פילאי בין השופטים הראשונים שנבחרו לכהן בבית הדין הפלילי הבינלאומי, לתקופה של שש שנים. היא הוצבה במדור הערעורים של בית הדין. באותה שנה הייתה הכלה הראשונה של פרס גרובר לזכויות נשים (Gruber Prize for Women's Rights).

נציבת האו"ם לזכויות האדם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2008, לפני תום תקופת כהונתה בבית הדין הפלילי הבינלאומי, היא פרשה ממנו לאחר שמונתה על ידי עצרת האו"ם לנציבת האו"ם לזכויות האדם. מועמדותה הוצעה על ידי המזכ"ל באן קי-מון. ארצות הברית התנגדה בתחילה למועמדותה בשל עמדותיה בנושאים שונים, לרבות הפלות, אך הסירה את התנגדותה בהמשך.

פילאי מונתה כנציבה לתקופה של ארבע שנים, ובשנת 2012 הוארכה כהונתה בשנתיים נוספות. היא סיימה את כהונתה כנציבה בספטמבר 2014.

לפילאי הוענקו תוארי כבוד מטעם מספר אוניברסיטאות בארצות הברית ובבריטניה. בשנת 2009 דירג אותה מגזין פורבס במקום ה-64 בדירוג מאה הנשים החזקות בעולם.[2]

יחסה לישראל והביקורת עליה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביקורת הועלתה כנגד עמדותיה והתבטאויותיה של כנציבה, בטענה שהיא נוהגת באופן בלתי צודק ומוטה ביחס לנושאים שונים, לרבות היחס לישראל בהקשר של הפרת זכויות אדם. ואף נטען שהיא מובילה מדיניות הדה-לגיטימציה של ישראל של מועצת זכויות האדם של האו"ם.[3] בעבר ביקרה את הסיוע האמריקאי לישראל וקבעה כי לעזתים לא ניתנה שום הגנה שדומה למערכת כיפת ברזל.[4][5]

בין היתר ב-2020 חתמה פילאי על עצומה שמגדירה את ישראל כמדינת אפרטהייד, וכן על עצומה נוספת, שקוראת ל"סנקציות נגד מדינת האפרטהייד ישראל". והביעה תמיכה ב-BDS.[6][7] בנוסף, היא אישרה את מינויו של ריצ'רד פאלק, שנחשב לביקורתי כלפי ישראל, לשליח המיוחד לענייני פלסטינים, ואישרה את קיומה של ועידת האו"ם נגד הגזענות (2009) בה השתתף נשיא איראן לשעבר מחמוד אחמדינז'אד.[8]

ארגון UN Watch שלח תלונה מפורטת לאו"ם בפברואר 2022, בנוגע לעמדתה האנטי-ישראלית של פילאי.[9]

פילאי הייתה בין היוזמים של ארבע ועדות חקירה שונות שהתמקדו בישראל, והייתה אחראית על פרסום דו"ח גולדסטון שמתח ביקורת חריפה על פעילות צה"ל במבצע עופרת יצוקה והאשים את ישראל בהפרת דיני המלחמה.

אחרי מבצע מבצע שומר החומות פרסמה דו"ח שהאשים את ישראל בפשעי מלחמה, ובעת הגשת הדו"ח אמרה בנאומה כי "הכיבוש הישראלי לא חוקי, וכולל אלמנטים של פשעים נגד האנושות".[10] ישראל לא שיתפה פעולה עם האו"ם בכתיבת הדו"ח.[11]

ביוני 2024, בעקבות מלחמת חרבות ברזל, חיברה דו"ח עבור מועצת האומות המאוחדות לזכויות אדם המאשים את ישראל ואת חמאס בביצוע פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות. הדו"ח מאשים את ישראל בכך שפגעה במכוון באזרחים, הפעילה אלימות מינית, ופגעה במכוון בתשתיות האזרחיות ברצועת עזה, במטרה לרוקן אותה מאוכלוסייה.[12] גם כאן ישראל לא שיתפה פעולה בכתיבת הדו"ח.[13] כיון שלדברי דובר משרד החוץ זהו "גוף אנטי-ישראלי ואנטישמי".[14]

בשנת 2020 אחרי אגודת האו"ם בגרמניה תכננה להעניק פרס לפילאי, בעקבות ביקורת קשה, מצד גורמים ישראליים שהאשימו אותה באנטישמיות, ביטלה עריית ברלין את טקס קבלת הפרס.[15][16] כמו כן בשנת 2023 קיבלה פרס על ידי הסניף האמריקאי של איגוד המשפט הבין-לאומי וכ-30 ארגונים יהודיים בארצות הברית חתמו על מכתב להחרים את הפרס.[17]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נאווי פילאי בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ אתר למנויים בלבד יהונתן ליס, ישראל מסרבת להיפגש עם יו"ר ועדת החקירה של האו"ם לשומר החומות, באתר הארץ, 17 בפברואר 2022
  2. ^ Forbes List Directory, Forbes (באנגלית)
  3. ^ Giffey sagt umstrittene Medaillen-Vergabe ab, juedische-allgemeine
  4. ^ UN official condemns Israeli ‘war crimes,’ US support for Iron Dome, The Times of Israel, ‏31 ביולי 2014
  5. ^ Liel Leibovitz, Did the U.N. Call on Israel to Share Iron Dome With Hamas?, Tablet Magazine, ‏5 באוגוסט 2014
  6. ^ דב גיל-הר דב גיל-הר, סערה בגרמניה: תומכת BDS תקבל פרס יוקרתי, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 14 בספטמבר 2022
  7. ^ תמיר מורג, ראש הוועדה של דו"ח האו"ם נגד ישראל על אירועי "שומר החומות" מכנסת מסיבת עיתונאים, באתר ישראל היום, 14 ביוני 2022
  8. ^ איתמר אייכנר, קידמה ועדות נגד ישראל, האשים בטבח: חברי ועדת האו"ם לאירועי שומר החומות, באתר ynet, 23 ביולי 2021
  9. ^ בן-דרור ימיני, שלושה אנטישמים בשירות חמאס והג'יהאד, באתר ynet, 23 באוקטובר 2022
  10. ^ איתמר אייכנר, הדוח שהאשים את ישראל בפשעי מלחמה ב"שומר החומות" הוגש לאו"ם; הוריו של עידו אביגל הניפו את תמונתו, באתר ynet, 27 באוקטובר 2022
  11. ^ איתמר אייכנר, מועצת זכויות האדם: תוקם ועדת חקירה בינלאומית בעקבות "שומר החומות", באתר ynet, 27 במאי 2021
  12. ^ אתר למנויים בלבד אמיר תיבון, דו"ח מטעם מועצת זכויות האדם של האו"ם מאשים את ישראל וחמאס בפשעי מלחמה, באתר הארץ, 12 ביוני 2024
  13. ^ בר שפר, ‏הרעבה ויחס לא אנושי: האו"ם בהאשמות חמורות נגד ישראל, באתר מעריב אונליין, 12 ביוני 2024
  14. ^ Israel forbids doctors from speaking to UN group investigating Oct. 7 atrocities, timesofisrael
  15. ^ Andreas Kopietz, Antisemitismus: Berliner Senat sagt Preisverleihung für umstrittene UN-Kommissarin ab, ‏14.09.2022
  16. ^ אלדד בק,, השגרירות הישראלית לחצה: נדחתה הענקת "פרס שלום" למועמדת אנטי ישראלית בגרמניה, באתר ישראל היום, 20 בספטמבר 2022
  17. ^ LUKE TRESS, Leading US Jewish groups decry top legal award for anti-Israel UN official, The Times of Israel