נאסר בוהאני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נאסר בוהאני
Nacer Bouhanni
בוהאני, 2015
בוהאני, 2015
לידה 25 ביולי 1990 (בן 31)
אפינאל, ווז
גובה 175 ס״מ עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום כביש
התמחות ספרינטר
קבוצה נוכחית ארקאה–סאמסיק
קבוצות עבר FDJ (2011–2014)
קופידיס (2015–2019)
הישגי שיא Jersey red.svg קטגוריית הנקודות בג'ירו ד'איטליה ו-3 קטעים במרוץ (2014)
3 קטעים בוואלטה אספנייה (2014, 2018)
MaillotFra.PNG אליפות צרפת (2012)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

נאסר בוהאניצרפתית: Nacer Bouhanni; נולד ב-25 ביולי 1990) הוא רוכב אופני כביש צרפתי בקבוצת ארקאה–סאמסיק. בוהאני ניצח בקטגוריית הנקודות בג'ירו ד'איטליה 2014 ושלושה קטעים במרוץ. נוסף על כך, ניצח שלושה קטעים בוואלטה אספנייה במהדורות המרוץ ב-2014 ו-2018 והוא אלוף צרפת לשנת 2012.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

FDJ (2011–2014)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2011 הצטרף בוהאני לקבוצת FDJ הצרפתית שהייתה אז בדרג הפרו קונטיננטל, השני בחשיבותו לקבוצות. כבר במרוץ הראשון שלו במדי הקבוצה, הטור של גבון, ניצח בקטע השלישי והשיג את הניצחון הראשון שלו כמקצוען.

אלוף צרפת[עריכת קוד מקור | עריכה]

את 2012 פתח בוהאני במרוץ אטואל דה בסאז', וניצח בקטע הראשון במרוץ, כשהוא גובר על מרסל קיטל ובובי טראקסל בספרינט רב משתתפים. בהמשך העונה תוצאותיו הבולטות היו בשני המרוצים החד יומיים "Cholet-Pays de Loire" (מקום תשיעי) ו"Flèche d'Emeraude - Saint Malo" (מקום שני). בוהאני גם בלט במרוץ Circuit de Lorraine Professionnel, כשניצח בקטע הראשון והמשיך גם לניצחון כללי, כשגם את קטגוריית הנקודות ניצח במרוץ. לאחר מכן ערך את הופעת הבכורה שלו במרוץ וורלד טור, כשנבחר לקריטריום דו דופינה, בקטע הראשון של המרוץ סיים רביעי, כשהוא מוביל את הפלוטון, 4 שניות מקאדל אוונס המנצח, אך נטש את המרוץ במהלך הקטע הרביעי. לאחר מכן בוהאני ניצח במרוץ "האלה–אינגויחם" בבלגיה, כשהוא מנצח בספרינט רב משתתפים. ארבעה ימים לאחר מכן השיג בוהאני את הישגו הגדול בעונה, כשניצח באליפות צרפת, מקדים את בן קבוצתו ארנו דמאר ואת אדריאן פטי מקופידיס[1]. לאחר אליפות צרפת המשיך בוהאני ברצף הניצחונות, כשניצח בקטע הראשון בטור דה וואלני. יכולתו של בוהאני הביאה אותו להיבחר לוואלטה אספנייה כמה שבועות מאוחר יותר כשהוא משמש כספרינטר של קבוצתו, בקטע ה-5 סיים בוהאני רביעי, כשג'ון דגנקולב מנצח. גם בקטע השביעי בוהאני סיים רביעי וגם הפעם המנצח היה דגנקולב. בקטע ה-9 שגם היה מישורי ומתאים לספרינטרים סיים שביעי, לאחר שבקטע ה-8 סיים אחרון, במקום ה-194. בקטע ה-10 בוהאני השיג את התוצאה הטובה ביותר שלו במרוץ, כשסיים שני לאחר דגנקולב שהמשיך לנצח. במהלך הקטע ה-13 פרש בוהאני מן המרוץ. לאחר מכן סיים תשיעי בגרנד פרי וואלני ולאחר מכן ניצח בקטע הרביעי והאחרון בטור יורומטרופול, כשהוא מסיים שישי כללי את המרוץ ושני בקטגוריית הנקודות. לאחר מכן סיים שני במרוץ החד יומי פריז–בורז'.

ב-2013 ניצח בוהאני בקטע השישי בטור של עומאן. לאחר מכן השיג את הניצחון הגדול בקריירה שלו במרוץ קטעים עד כה, כשניצח בקטע הראשון בפריז - ניס, מקדים את אלסנדרו פטאקי[2] ואת אליה ויוויאני בספרינט רב משתתפים. בהמשך ניצח בוהאני את מרוץ Val d'Ille Classic - Souvenir Julien Ditlecadet 7 וסיים שלישי בגרנד פרי דניין, שני מרוצים חד יומיים. לאחר מכן ערך את הופעת הבכורה שלו בג'ירו ד'איטליה, בקטע הראשון במרוץ סיים שלישי, לאחר מרק קוונדיש המנצח. בקטע ה-6 סיים בוהאני רביעי, גם בקטע הזה קוונדיש ניצח. בקטע ה-12 סיים במקום השני אחרי קוונדיש, התוצאה הטובה של בוהאני במרוץ. הוא פרש מהמרוץ לאחר שלא זינק לקטע ה-13. לאחר מכן סיים שלישי בהאלה–אינגויחם ואיבד את תוארו כאלוף צרפת, כשסיים במקום ה-33, 1:45 דקות מארתור וישו המנצח. לאחר מכן ערך את הופעת הבכורה שלו בטור דה פראנס, אבל נטש את המרוץ במהלך הקטע החמישי בשל מחלה. לאחר הטור ניצח בוהאני בשלושת הקטעים הראשונים בטור דו פויטו–שארן וסיים שמיני כללי את המרוץ, כשהוא מנצח את קטגוריית הנקודות. לאחר מכן התבלט במרוצים חד יומיים, כשסיים שלישי בקלאסיקת בריסל, ראשון בגרנד פרי דה פורמייה, שני באומלופ ואן הט האוטלנד וראשון בטור דה ונדי. בוהאני סיים את עונת 2013 בטור של בייג'ינג, כשניצח בקטעים 2 ו-3 ואת בטגוריית הנקודות.

ניצחון בקטגוריית הנקודות בג'ירו ד'איטליה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2014 פתח בוהאני את העונה עם ניצחון בקטע השני של אטואל דה בסאז'. הוא סיים שלישי במרוץ החד יומי, לה סמין, אחרי מקסים ונטומה המנצח ואלכסיי טסטאביץ'. לאחר מכן ניצח בקטע הראשון בפריז - ניס, כשהוא מקדים את ג'ון דגנקולב וג'יאני מירסמן בספרינט רב משתתפים. בהמשך העונה סיים שלישי בנוקר–קורס וניצח בקטע הראשון בקריטריום אינטרנשיונל ואת מרוץ גרנד פרי דה דניין. לאחר מכן התחרה בפעם השנייה בג'ירו ד'איטליה. בקטע ה-2 הוא גם שני, אחרי מרסל קיטל המנצח. למחרת בקטע ה-3 סיים חמישי, כשקיטל מנצח. בקטע ה-4 השיג בוהאני את הניצחון הראשון שלו בגרנד טור, כשהקדים את ג'אקומו ניצולו ואת תום וילרס בספרינט רב משתתפים, בעקבות כך עבר בוהאני להוביל את קטגוריית הנקודות במרוץ. בהמשך המרוץ ניצח בוהאני בקטע ה-7, כשהוא מקדים את ניצולו ואת לוקה מזגץ וגם את הקטע ה-10, מקדים את ניצולו ואת מייקל מת'יוס. המקומות ה-4 של בוהאני בקטע ה-13 וה-21 הבטיחו לו את הניצחון בקטגוריית הנקודות עם 291 כאלו. בוהאני גם היה הרוכב ההישגי ביותר במרוץ מבחינת ניצחונות, כשניצח כאמור בשלושה קטעים. באליפות צרפת סיים שני, אחרי בן קבוצתו ארנו דמאר. לאחר מכן ניצח בקטע הרביעי באנקו טור. בוהאני נבחר גם לוואלטה אספנייה, בקטע ה-2, שהיה קטע הכביש הראשון במרוץ לאחר נגד השעון הקבוצתי בקטע הראשון, ניצח בוהאני בקטע, מקדים את דגנקולב ואת רוברטו פרארי, למחרת, בקטע ה-3 סיים שמיני, כשמייקל מת'יוס מנצח, ובקטע ה-5 סיים שני אחרי דגנקולב. בקטע ה-10 השיג בוהאני את הניצחון השני שלו במרוץ, מקדים את מת'יוס ואת פטר סאגאן, במהלך הקטע ה-10 פרש בוהאני מהמרוץ. באליפות העולם, סיים בוהאני עשירי, כשהוא חלק מדבוקת רוכבים שלישית שהגיעה 7 שניות אחרי מיכל קוויאטקובסקי המנצח, וסיימה במקומות 8–28.

קופידיס (2015–2019)[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך שנותיו של בוהאני ב-FDJ, התקיימה יריבות פנימית ויחסים בעייתיים בינו לבין הספרינטר הבכיר השני של הקבוצה, ארנו דמאר. השניים התחרו אחד בשני המרוצים בהם התחרו, למרות העובדה שהם בני אותה קבוצה, היריבות ביניהם החלה כאשר רכבו כחובבנים ובסופו של דבר מנהל הקבוצה, מרק מדיו (אנ'), אמר: "הם שני תרנגולים בלול אחד", והחליט להותיר את דמאר בקבוצה, מה שסלל את דרכו של בוהאני עבר לקבוצת קופידיס, מדרג הפרו קונטיננטל[3]. את עונת 2015 עצמה פתח בספרד, כשסיים רביעי ב-Trofeo Santanyi-Ses Salines-Campos. בהמשך העונה סיים שישי במונומנט מילאנו - סן רמו, כשג'ון דגנקולב מנצח במרוץ. לאחר מכן סיים שני ב-Route Adélie de Vitré, ניצח שני קטעים ואת קטגוריית הנקודות ב-Circuit Cycliste Sarthe - Pays de la Loire ואת גרנד פרי דניין בפעם השנייה ברציפות. לאחר מכן התחרה בטור באיירן–רונדפארט וסיים שני בשלושת הקטעים הראשונים במרוץ. בקריטריום דו דופינה ניצח בקטע ה-2 וה-4 וניצח בקטגוריית הנקודות במרוץ. לאחר מכן ניצח בפעם השנייה את מרוץ "האלה–אינגויחם". בהמשך ניצח בספרד את המרוץ החד יומי "Circuito de Getxo" ושני קטעים בטור ד'לאן בצרפת ואת קטגוריית הנקודות. לאחר מכן הוא התחרה שוב בוואלטה אספנייה, סיים שני בקטע ה-3 אחרי פטר סאגאן ופרש מהמרוץ במהלך הקטע ה-8. לאחר מכן חזר להתמקד במרוצים חד יומיים, כשסיים שלישי בגרנד פרי דה פורמייה, ראשון בגרנד פרי ד'איסברג, שני בפריז–בורז' וראשון ב-Nationale Sluitingprijs Putte-Kapellen.

ב-2016, פתח בוהאני את העונה עם מקום שלישי בטרופאו פלאיה דה פלמה ומקום חמישי בקלאסיקה די אלמריה, הוא המשיך את עונתו בספרד כאשר ניצח בקטע השני בוואלטה אה אנדלוסיה. בהמשך העונה בוהאני סיים שלישי בקורן–בריסל–קורן, לאחר שסיים שני מהפלוטון, 17 שניות אחרי יספר סטויבן המנצח, כשאלכסנדר קריסטוף מסיים שני. לאחר מכן ניצח בקטע הרביעי בפריז-ניס וסיים רביעי במילאנו - סן רמו, התוצאה הטובה ביותר שלו במרוץ, כשארנו דמאר מנצח. לאחר מכן התחרה בוולטה אה קטלוניה, הוא ניצח בשני הקטעים הראשונים במרוץ ופרש במהלך הקטע ה-3. בהמשך העונה התחרה ב"Tour de Picardie", ניצח במרוץ כולו ביחד עם שני קטעים במרוץ ואת קטגוריית הנקודות. לאחר מכן סיים שני בגרנד פרי דה לה סומה וניצח בקטע הראשון בקריטריום דו דופינה, מקדים את ינס דבושרה ואת סם בנט. בהמשך העונה ניצח בשני קטעים בטור פויטו–שארן, בוהאני גם ניצח במרוץ החד יומי, סייקלאסיק המבורג, אך נפסל והועבר למקום האחרון בפלוטון לאחר ספרינט לא חוקי, והניצחון הועבר לקיילב יואן. הוא המשיך להתרכז במרוצים חד יומיים כשסיים שלישי בקלאסיקת בריסל ושני בגרנד פרי דה פורמייה. הוא ניצח בפעם השנייה את טור דה ונדי וסיים שביעי בפריז–טור, כשפרננדו גאביריה ניצח.

את 2017 פתח בוהאני עם המקום השלישי בטרופאו פלמה. לקראת הקלאסיקות הוא ניצח לראשונה בנוקר–קורס וסיים שמיני במילאנו - סן רמו. באפריל התחרה במקבץ של מרוצים חד יומיים, כשסיים רביעי ב-La Roue Tourangelle Région Centre Val de Loire - Trophée Harmonie Mutuelle, שלישי בסכלדפרייס, ראשון ב-פריז–קממברט ושני בגרנד פרי דניין. לאחר מכן ניצח בקטע השני בטור דה יורקשייר. הוא סיים שני באליפות צרפת, כשגם הפעם, כמו ב-2014, ארנו דמאר ניצח. לאחר מכן התחרה בטור דה פראנס בפעם השנייה ושימש כספרינטר של קופידיס, בקטע ה-2 סיים שמיני כשמרסל קיטל ניצח, בקטע ה-4 סיים רביעי כשדמאר ניצח. בהמשך המרוץ סיים חמישי בקטע ה-6, שמיני בקטע ה-7, שישי בקטע ה-10 ושמיני בקטע ה-11, כשבכל הקטעים הללו ניצח קיטל. בקטע ה-21 והאחרון שהסתיים בשדרות האליזה, סיים רביעי כשדילן חרונבייחן מנצח, התוצאה הזו הייתה הטובה ביותר שלו בוהאני ביחד עם הקטע הרביעי. לאחר מכן סיים שני בטור ד'לאן ותשיעי בסייקלאסיק המבורג. בוהאני ניצח עוד קטע בטור דו פויטו–שארן, הקטע השני. לאחר מכן סיים שמיני בקלאסיקת ברטאן וניצח בגרנד פרי דה פורמייה.

ב-2018 התוצאה הבולטת הראשונה של בוהאני בעונה הגיע במרוץ ארבעת הימים של דנקרק, כשניצח בקטע השלישי במרוץ. לאחר מכן ניצח במרוץ החד יומי בבלגיה, Grote Prijs Marcel Kint. לאחר מכן סיים במקום השני במרוץ בושל דה לה מאיין בצרפת ואת קטגוריית הנקודות במרוץ, ולאחר מכן סיים שני במרוץ רונדה ואן לימבורג בהולנד. בוהאני התחרה לאחר מכן ב-La Route d'Occitanie, מרוץ הכנה לטור דה פראנס, וניצח בקטע הראשון. כריסטוף לאפורט, עוד ספרינטר בכיר בקופידיס, הראה יכולת טובה יותר מבוהאני במהלך העונה ולכן קיבל את הובלת הקבוצה בספרינטים, כשבוהאני מסתפק בוואלטה אספנייה. בקטע ה-3 סיים רביעי, כשאליה ויוויאני מנצח. בקטע ה-5 בוהאני סיים אחרון, אך בקטע ה-6 הצליח בוהאני לנצח את הקטע, כשהקדים את דני ואן פופל ואת ויוויאני. במהלך הקטע ה-11 פרש בוהאני מן המרוץ.

ב-2019 התוצאה הבולטת הראשונה של בוהאני הייתה מקום רביעי בשלושת הימים של ברוז'-דה פאנה, כשדילן חרונבייחן מנצח. לאחר מכן סיים שביעי ב-Cholet - Pays de la Loire וחמישי ב-La Roue Tourangelle Région Centre Val de Loire - Trophée Harmonie Mutuelle. בהמשך סיים שני ב-Grote Prijs Marcel Kint, שביעי ב-Heylen Vastgoed Heistse Pijl ושישי ב-Elfstedenronde.

ארקאה–סאמסיק (2020–היום)[עריכת קוד מקור | עריכה]

בוהאני עזב את קופידיס לאחר חמש שנים לטובת ארקאה–סאמסיק[4]. הוא סיים שני בטור של סעודיה אחרי פיל באוהאוס הגרמני, וניצח בקטע הרביעי במרוץ. לאחר מכן ניצח בקטע הראשון בטור דה לה פרובאנס.

סגנון[עריכת קוד מקור | עריכה]

יחסית לספרינטרים אחרים, בוהאני הוא קטן מידות. בוהאני נודע גם בשל סגנונו האגרסיבי בספרינטים ובשל מקרי אלימות שהיה מעורב בהם במהלך השנים במהלך מרוצים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נאסר בוהאני בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ NC France | 2012, procyclingstats.com
  2. ^ התוצאה נשללה מפטאקי בהמשך
  3. ^ Madiot says there was no room to keep Bouhanni and Démare on same team, באתר cyclingnews.com, ‏ 2 בינואר 2015
  4. ^ Arkéa–Samsic to create ‘sprinter unit’ around new signing Bouhanni, VeloNews.com