נובה פריבורגו
| |||
 | |||
| מדינה |
 ברזיל | ||
|---|---|---|---|
| מדינת מחוז |
 ריו דה ז'ניירו | ||
| תאריך ייסוד |
1818  | ||
| על שם |
פריבור | ||
| שטח | 933.415 קמ"ר | ||
| גובה | 840 מטרים | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 189,937 (2022) | ||
| קואורדינטות | 22°16′55″S 42°31′51″W / 22.281944444444°S 42.530833333333°W | ||
| http://www.pmnf.rj.gov.br | |||
 | |||
  | |||
נובה פריבורגו (בפורטוגזית: Nova Friburgo), המכונה לעיתים רק "פריבורגו", היא עיר במדינת ריו דה ז'ניירו שבדרום מזרח ברזיל. היא ממוקמת באזור ההררי במרכז המדינה, 136 קילומטרים מהבירה ריו דה ז'ניירו. גובה העיר הוא 846 מטרים מעל פני הים ושטחה 933 קילומטר רבוע, עם אוכלוסייה של 189,939 אנשים נכון ל-2022.[1]
כלכלת העיר מבוססת על תעשיית הלבשה תחתונה, חקלאות, גידול עזים, תיירות ותעשיות שונות כגון טקסטיל, ביגוד ומטלורגיה. זוהי העיר הקרה ביותר במדינה.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
עד המאה ה-19 היה אזור נובה פריבורגו של ימינו מיושב על ידי שבט הילידים פורי.[2] ז'ואאו השישי, מלך פורטוגל היה מעוניין לשפר את יחסי ממלכת פורטוגל עם גרמניה כדי להשיג תמיכה נגד צרפת, והציע יישוב מתוכנן שיקדם את הציוויליזציה בברזיל. ב-16 במאי 1818 הסמיך בצו מלכותי את קנטון פריבור שבשווייץ[3] להקים מושבה של 100 משפחות שווייצריות בחוות מורו קיימאדו שבמחוז קנטגלו, מקום בעל אקלים ומאפיינים טבעיים דומים לאלה בארצם.
בשנים 1819–1820 התיישבו באזור 265 משפחות שווייצריות, בסך הכל 1,458 מהגרים, שקראו לה נובה פריבורגו (פריבור החדשה) על שם עיר המקור של רובן.
גם לאחר עצמאות ברזיל בשנת 1822 המשיכה ממשלת האימפריה הברזילאית במדיניות האכלוס על ידי משיכת אוכלוסייה אירופית. במאי 1824 עברו לעיר 80 משפחות גרמניות שהיו אמורות להתיישב במקור בבאהיה,[4] והגירות דומות של איטלקים, פורטוגזים וסורים הובילו לגידול באוכלוסייה והכפר קיבל מעמד של עיר ב-8 בינואר 1890.
ב-1872 הגיעה לאזור מסילת הרכבת לאופולדינה, שאיפשרה את הגעת הקפה מקנטגלו. חקלאות הייתה בסיס כלכלת העיר עד 1910, אז הגעתם של תעשיינים החלה פיתוח של מגזר תעשייתי שעדיין משגשג עד ימינו. כמו כן, קרבתה של העיר לניטרוי וריו דה ז'ניירו ושיפור קשרי התחבורה והתקשורת על ידי סלילת כבישים והקמת קווי טלגרף. הדבר אף עודד תעשיית תיירות קטנה, שהפכה יחד עם המסחר המקומי למקור ההכנסה העיקרי של העיר.
נובה פריבורגו הושפעה מהשיטפונות בריו דה ז'ניירו ב-11 בינואר 2011 עם מפולות בוץ שגרמו ללפחות 820 הרוגים ולמעלה מ-200 נעדרים באסון הטבע הגדול ביותר בהיסטוריה של ברזיל. האוכלוסייה נותרה ללא מים, חשמל, מזון וגז.[5][6][7][8]
גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לנובה פריבורגו אקלים ימי עם חורף יבש וקיץ לח ומתון. הטמפרטורה הממוצעת השנתית היא 19 מעלות צלזיוס. הטמפרטורה החמה ביותר שנרשמה אי פעם הייתה 37.3 מעלות ב-15 באוקטובר 1948, והטמפרטורה הקרה ביותר שנרשמה אי פעם הייתה 1.1- מעלות ב-8 באוגוסט 2014.[9]
כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאזור העיר משיכה תיירותית חזקה בשל הנוף, הנהרות, השבילים ונקודות התצפית שלו. יש בה את כמות המלונות השנייה בגודלה במדינה אחרי הבירה ריו דה ז'ניירו, והרובע העירוני מבוקש בשל האקלים הקר שלו. עם זאת, יש גם אטרקציות מרוחקות יותר מהמרכז הכוללות אתרי תיירות אקולוגית וספורט אתגרי כמו רפטינג ושיט בקאנו. רובע לומיאר הוא אחד האתרים החשובים ביותר עבור ענפי ספורט אלה במדינה.
נובה פריבורגו ידועה כבירה הלאומית של תעשיית ההלבשה התחתונה, ויש בה גם מפעלי טקסטיל ומתכת. לחקלאות יש חשיבות בתחום גידול העזים והפרחים, בו העיר היא היצרנית השנייה בגודלה בברזיל אחרי הולמברה שבמדינת סאו פאולו.
שטח העירייה מכיל חלק משמורת היער האטלנטי המרכזי של ריו דה ז'ניירו, שנוצרה בשנת 2006.
דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אוכלוסייה: 202,085
- עירוני: 178,377
- כפרי: 23,708
- זכר: 97,253
- נקבה: 104,832
הרכב גזעי[עריכת קוד מקור | עריכה]
- לבנים: 78.3%
- פארדו (רב-גזעי): 13.9%
- שחורים: 7.0%
- אסיאתים: 0.1%
- ילידים: 0.1%
- 0.5% לא דווחו
(מקור: IBGE)
בעיר קבוצות אתניות רבות כגון פורטוגזים, שווייצרים, גרמנים, איטלקים, אוסטרים, ספרדים, לבנונים, אפריקאים, מדיארים ויפנים.
גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
-
שדרת אלברטו בראונה בשנת 1940 -
מלון גלוריה (מימין), 1940 -
מבט מהצד של בית הספר -
רובע לומיאר, בפאתי נובה פריבורגו -
מלון פארק -
הפארק הלאומי טרס פיקוס -
קמפוס אוניברסיטת ריו דה ז'ניירו בנובה פריבורגו -
כפר -
סוסים באזור הכפרי של העירייה -
Vale dos Frades (עמק פראדס) -
נוף של נובה פריבורגו מפסגת קלדוניה
ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של נובה פריבורגו
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ נובה פריבורגו, באתר IBGE
- ^ Nova Friburgo entra para a história, swissinfo.ch, 14 במאי 2009 (בפורטוגזית)
- ^ Die Schweiz anderswo, המוזיאון הלאומי של שווייץ, [שווייץ במקום אחר], 16 באפריל 2019 (בגרמנית)
- ^ Histórico da Comunidade de Nova Friburgo - RJ, Portal Luteranos (בפורטוגזית)
- ^ מאות נהרגו בשנתם בברזיל: "היינו כמו זומבים", באתר ynet, 13 בינואר 2011
- ^ מאות הרוגים ואלפי נעדרים בשטפונות בברזיל, באתר הארץ, 13 בינואר 2011
- ^ Death toll mounts from flooding in Rio de Janeiro state, BBC, 12 בינואר 2011
- ^ טום פיליפס, Brazil Landslides Death Toll Rises, Guardian, 14 בינואר 2011
- ^ Friburgo, RJ, registra a temperatura mais baixa dos últimos quatro anos, globo.com, [פריבורגו, RJ, רושמת את הטמפרטורה הנמוכה ביותר בארבע השנים האחרונות], 8 באוגוסט 2014 (בפורטוגזית)