נורית יערי
נורית יערי, 2017 | |
לידה |
13 בנובמבר 1947 (בת 76) תל אביב ישראל |
---|---|
מדינה | ישראל |
השכלה | אוניברסיטת תל אביב |
מקצוע | חוקרת תיאטרון, דרמטורגית |
מעסיק | אוניברסיטת תל אביב |
תפקיד |
יועצת אמנותית בתיאטרון החאן פרופסור באוניברסיטת תל אביב |
נורית יערי (נולדה ב-13 בנובמבר 1947) היא חוקרת תיאטרון, דרמטורגית, יועצת אומנותית ופרופסור בגמלאות בחוג לאמנות התיאטרון שבפקולטה לאמנויות באוניברסיטת תל אביב.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נורית יערי נולדה בתל אביב. אביה, חי יערי, יליד חצי האי קרים, עלה לישראל בשנת 1932 עם קבוצה של חברי השומר הצעיר שהקימו את כפר מסריק. לאחר שעזב את הקיבוץ, למד תואר ראשון ושני בתחום התחבורה הימית באוניברסיטה העברית בירושלים. במלחמת העולם השנייה שירת בצבא הבריטי תחילה באיטליה ואחר כך ביוון שם פגש את אמה, ג'ני פלורנטין, ילידת סלוניקי. הם התחתנו והקימו את ביתם בתל אביב. בילדותה עברה המשפחה מתל אביב לירושלים, שם נולדה אחותה אריאלה, ומשם לחיפה כשאביה עבר לעבוד ב"צים" חברת השיט הישראלית. את שירותה הצבאי עשתה יערי בנח"ל, בקיבוצים מצובה ובחן, ובשנת התנדבות בתחום החינוך בעיר בית שמש, שם הפעילה חוג דרמטי וביימה את המחזה "גם הוא באצילים" מאת מולייר. את התלבושות והאביזרים שנדרשו להצגה קיבלה ממחסני תיאטרון אוהל בסיועו של השחקן מאיר מרגלית.
סיימה תואר ראשון ותואר שני באוניברסיטת תל אביב בחוג לאמנות התיאטרון. במהלך לימודיה עבדה כעוזרת במאי של הבמאים עדנה שביט, עודד קוטלר וחנוך לוין. את הדוקטורט השלימה בצרפת, בשנת 1983 באוניברסיטת פריז VIII: המרכז האוניברסיטאי הנסיוני ונסן - סן-דני. עם שובה ארצה לימדה דרמה ותיאטרון בסמינר אורנים בטבעון, במחלקה ללימודים הומניסטיים ואמנויות הטכניון, בחוג לתולדות האמנות באוניברסיטת חיפה, ובסמינר הקיבוצים בתל אביב. משנת 1988 לימדה בחוג לאמנות התיאטרון באוניברסיטת תל אביב, ובשנות ה-90 לימדה גם בחוג לצרפתית. בשנים 2000–2001 שימשה כראש התוכנית הרב-תחומית באמנויות; בשנים 2000–2002 ניהלה את תיאטרון האוניברסיטה, ובין השנים 2005-2009 שימשה כראש החוג לאמנות התיאטרון. בשנת 2010 הקימה יחד עם פרופ' רות קנר, פרופ' פרדי רוקם וד"ר דפנה בן-שאול את התוכנית לתואר השני "חקר הביצוע בתיאטרון ובאמנויות המופע". התוכנית זכתה למענק מטעם הקרן למדעי הרוח ופעלה בשנים 2011–2014. בשנת 2015 לימדה כפרופסור אורח בחוג לעברית ב-INALCO, המכון הלאומי לשפות ותרבויות של המזרח, באוניברסיטת פריז XIII: פארי - נור.
תיאטרון
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאורך השנים נורית יערי משתתפת פעילה ויוזמת בעולם התיאטרון בישראל: בשנים 1990–1995 שימשה כדרמטורגית וחברת הוועדה האמנותית של הבימה. מאז 1996 היא משמשת כדרמטורגית ויועצת אמנותית בתיאטרון החאן בירושלים. בנוסף, הייתה חברה במועצת התיאטרון של קרן תל אביב לספרות ואמנות במועצה האמנותית של מרכז התיאטרון הניסויי (מת"ן).
משנת 2001 היא חברה בוועדת התרגומים של Maison Antoine Vitez: Institute for the translation of World Drama into French, המכון לתרגום דרמה בינלאומית לצרפתית. במסגרת פעילות הוועדה תורגמו לצרפתית ויצאו לאור מחזות של חנוך לוין ופורסמו בשישה כרכים בהוצאת Théâtrales וכן מחזות מאת מוטי לרנר, תמיר גרינברג, ריאד מסארווי, טאהר נגיב, אמיר ניזאר זועבי וגלעד עברון.
ב-2006 הייתה יו"ר ועדת פרס רוזנבלום לאמנויות הבמה מטעם עיריית תל אביב-יפו, מ-2006 עד 2008 שימשה מנהלת אמנותית של ישרא-דרמה, אירוע שנתי בו מוצגת המחזאות הישראלית בפני במאים ומנהלי תיאטרון מחו"ל. בשנת 2008 חברת ועדת פרס ישראל בתחום התיאטרון. ומשנת 2011 יועצת אקדמית וחברת ההנהלה של המכון למחזאות ישראלית ע"ש חנוך לוין.
עבודה בתיאטרון החאן
[עריכת קוד מקור | עריכה]משנת 1996 יערי משמשת כדרמטורגית ויועצת אומנותית בתיאטרון החאן הירושלמי. היא מעורבת בעבודה האומנותית של התיאטרון בכל שלביה, מבחירת הרפרטואר וליווי של החזרות ועד לחלק חשוב בדיונים עקרוניים על דרכו האמנותית של התיאטרון.
מחקר
[עריכת קוד מקור | עריכה]לנורית יערי שלושה תחומי מחקר עיקריים: הדרמה הקלאסית היוונית ומורשתה בתולדות התיאטרון המערבי; התיאטרון הצרפתי הקלאסי והתיאטרון הצרפתי בן זמננו; התיאטרון הישראלי ומקומו בתרבות הישראלית.
הייחודיות במחקרה של נורית יערי צומחת מיכולתה לאתר במכלול תחומי מחקר אלה ממצאים החוצים תקופות, תרבויות, ושפות, ולפתוח מרחב של מחקר בתחום לימודי התיאטרון, שהוא רב-תרבותי, תאורטי, ויישומי כאחד.
פרופ' יערי משמשת מזה שנים סוכנת פעילה בהפצת הדרמה והתיאטרון הישראליים בעולם. כחברת הוועדה לתרגום מעברית של Maison Antoine Vitez המכון לתרגום דרמה עולמית לשפה הצרפתית, עודדה את תרגום מחזותיו של חנוך לוין לצרפתית. המחזות יצאו לאור בליווי מאמרים מבואיים שכתבה לכל אחד מהם. כמו כן היא הרצתה בכנסים במוסדות אקדמיים ובאירועים תיאטרוניים בתיאטראות הציבוריים והציגה את יצירתו של לוין בפני חוקרים, אקדמאים, ואנשי הממסד התיאטרוני והמקצועי בצרפת.
נסים אלוני וחנוך לוין
[עריכת קוד מקור | עריכה]במחקרה על התיאטרון הישראלי התמקדה נורית יערי ביצירתם של נסים אלוני וחנוך לוין.
המחקר סביב שני יוצרים אלה התמקד בשילוב בין כתיבתם הדרמטית ויצירתם התיאטרונית כמחזאים המביימים את מחזותיהם. מתוך רצון לפתח שדה מחקר סביב יצירתם ערכה יערי קובצי מאמרים אקדמיים: קובץ המאמרים על חנוך לוין – "חנוך לוין, האיש עם המיתוס באמצע" בשיתוף עם שמעון לוי יצא לאור בהוצאת הקיבוץ המאוחד בשנת 2004, וקובץ המאמרים על יצירתו של נסים אלוני "על מלכים, צוענים ושחקנים: עיון ביצירתו של נסים אלוני", יצא לאור במכון פורטר והקיבוץ המאוחד בשנת 2006.
ספרה "Le Théâtre de Hanokh Levin: Ensemble à l'ombre des canons" יצא לאור בהוצאת Paris: éditions Théâtrales בפריז בשנת 2008. מחקר נוסף של נורית יערי עוסק בהתקבלות של המחזאות הקלאסית בתיאטרון הישראלי. פרופ' יערי מציגה מודל היסטוריוגרפי אלטרנטיבי להתפתחותו של התיאטרון העברי והישראלי מזה שהיה מקובל במחקר התיאטרון הישראלי עד כה. טענתה העיקרית של יערי היא שההפקות שמבוססות על המחזאות הקלאסית מחברות את התיאטרון הישראלי למקורות ההשראה הראשוניים של התיאטרון העולמי ומביאות את התיאטרון העברי-ישראלי להישגים שלא היו אפשריים בלי התייחסות מפורשת לחיבור הזה. יערי זכתה שלוש פעמים במענק מחקר של ה-ISF (האקדמיה הלאומית למדעים). בשנת 1992 זכתה למענק למחקרה על שפת הדימויים החזותיים של איסכילוס, בשנת 2009, על מחקרה Between Jerusalem and Athens: Israeli theatre in search of tradition, שיראה אור ב-2017 בהוצאת Oxford University Press. בשנת 2016 זכתה למענק למחקרה על שפת הבמה של חנוך לוין.
רשימת הפרסומים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ספרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Nurit Yaari, Contemporary French Theatre 1960 – 1992, Paris: AFAA and Entr’Actes, 1995.
- Nurit Yaari, Le Théâtre de Hanokh Levin: Ensemble à l'ombre des canons Paris: éditions Théâtrales, 2008.
- Nurit Yaari, Between Athens and Jerusalem: Israeli Theatre and the Classical Tradition, Oxford University Press (Classical Presences Series), 2018.
ספרי מחקר בעריכתה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Nurit Yaari (ed.), On Interpretation in the Arts, Faculty of the Arts, Tel Aviv University, 2000 (360 pages).
- Nurit Yaari, (ed.) Inter-Art Journey: Exploring the common Grounds of the Arts, Sussex Academic press, 2015.
מאמרים נבחרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Nurit Yaari, “Greek Tragedy in Theory and Praxis: Aristotle’s Theory of Tragedy in the Perspective of Aristophanes’ Theatre Practice”, 1989.
- נורית יערי, "תאוריה ופרקסיס: אריסטו ואריסטופנס על החיזיון בטרגדיה", 1992.
- נורית יערי, "חומרי מדאה: שחקנית ובמאי מול המורשת הקלאסית", תפקידה של שחקנית: חנה מרון, הגלריה האוניברסיטאית לאמנות ע"ש גניה שרייבר, אוניברסיטת תל אביב, 1994.
- Nurit Yaari, “Anchoring Thebes: Defining Place and Space in Ancient Greek Theatre”, 1995.
- Nurit Yaari, “Tragedy as Performance: the mise en espace of Aeschylus’ Agamemnon", 1995.
- Nurit Yaari, “Theatrical Spaces in Search of Spectators: Ancient Theatres in Israel”, 1998.
- Nurit Yaari, "'What am I to say while I pour these offerings of sorrow?': Stage Image, Word and Action in Aeschylus' Libation scenes", 1999.
- Nurit Yaari, “Myth into Dance: Martha Graham’s Interpretation of the Classical Tradition”, 2003.
- Shimon Levy and Nurit Yaari, “Theatrical responses to Political events: The Trojan War on the Israeli Stage during the Lebanon War 1982-1984", 1998.
- Nurit Yaari, “Mettre en Scène l’agonie: Les Pleurnicheurs de Hanokh Levin”. 2001.
- שמעון לוי ונורית יערי, "אדם, חפץ, אדם" חנוך לוין: אדם, חפץ, אדם, הגלריה האוניברסיטאית לאמנות, אוניברסיטת תל אביב, 2003.
- Nurit Yaari, “Hanokh Levin: contestation par l’écriture dramatique”,2004.
- נורית יערי, "הסבל האנושי כתמונת במה רב פרספקטיבית: "המדמה" של חנוך לוין כמתווה לטרגדיה בת זמננו", 2006.
- Nurit Yaari, "Le théâtre de Hanokh Levin: Du Politique au Mythique", 2006.
- Nurit Yaari, "Juifs et Arabes sur la scène israélienne", 2009.
- נורית יערי, הדרמה העתיקה על במת התיאטרון העברי-ישראלי: נוכחות קלאסית ובניית זהות תרבותית, 2012 .
- Shimon Levy and Nurit Yaari, “The Onstage Atrocities of Hanoch Levin: Israeli Metamorphoses of Greek Tragedies”, (Dis) Placing Classical Greek Theatre, Savas Patsalidis and Elizabeth Sakellaridou (eds.) 1999.
- Nurit Yaari, "Les piéces Françaises contemporaines sur la scène israélienne: tour d'horizon", La Culture Francophone en Israël, David Mendelson (ed.), 2001.
- Nurit Yaari, "Aristophanes between Israelis and Palestinians", A Companion to Classical Reception, eds. Lorna Hardwick and Christopher Stray, Oxford, Blackwell, 2007.
- Nurit Yaari, "Le Théâtre Israëlien", L'État d'Israël (ed.) Alain Dieckhoff, Paris, Fayard, 2007.
- Nurit Yaari, "Constructing Bridges for Peace and Tolerance: Ancient Greek drama on the Israeli Stage", in Hardwick Lorna and Stephen Harrison (eds.) Classics in the Modern World: A Democratic Turn 2013.
- Nurit Yaari, "Aristophanes in Israel: Comedy, theatricality, Politics", in Douglas Olson (ed.) Ancient Comedy and Reception, Boston: De Gruyter, 2014.
- נורית יערי, "הגדרת המקום הבימתי במרחב הפתוח של התיאטרון העתיק", תרבות התיאטרון בארץ ישראל ובעולם הקלאסי, קובץ מאמרים בעריכת ארתור סג"ל, אוניברסיטת חיפה, 1994.
- נורית יערי, "התיאטרון וכפילו :אנטונין ארטו בחיפוש אחר תיאטרון טוטאלי", אנטונין ארטו, התיאטרון וכפילו ,תל אביב: הוצאת בבל, 1996.
- Nurit Yaari, “Contemporary Israeli Drama in Search of Identity: Nissim Aloni and Hanoch Levin between Hellenism and Judaism”, Hellenic and Jewish Arts, Asher Ovadiah (ed.), Tel Aviv: Ramot publishing House, Tel Aviv University, 1998.
- Nurit Yaari, "Staging Dying: Hanoch Levin versus Aeschylus on Human Suffering", On Interpretation in the Arts, Nurit Yaari (ed.), Tel Aviv University, 2000.
- Nurit Yaari, "Scenic Images, Visual Metaphors and the Creation of a Performance Language: Beheading by Hanoch Levin", Pictorial Languages and Their Meaning, Gil Fishoff (ed.), Tel Aviv: Assaph Books, Faculty of the Arts, Tel Aviv University, 2006.
- Nurit Yaari, “Tel Aviv on the Israeli Stage: Between the Real and the Symbolic”, The Beauty of Japheth in the Tents of Shem, Hana Taragan and Nissim Gal (eds.), Assaph Books, Faculty of the Arts, Tel Aviv University, 2010.
- Nurit Yaari, “Oedipus Rex in Tel Aviv: Habima 1947”, in Pavlina Sipova, Marcela Spivalova and Jan Jirik (eds.) Ad Honorem Eva Stehlíková, Prague: Institute of Philosophy, 2011.
- נורית יערי, "מחזאי משוטט בשבילי תיאטרון: עולמו הדרמטי של יעקב שבתאי", זהבה כספי וגד קינר (עורכים), צפייה חוזרת: עיון מחודש במחזאות מקור. הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 2013.
- נורית יערי, "תיאטרון לאומי כ'בית גידול': נסים אלוני ו'הבימה'", גד קינר, שלי זר ציון ודורית ירושלמי, הבימה: עיונים חדשים בתיאטרון לאומי, תל אביב, 2017.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- נורית יערי באתר הפקולטה לאמנויות באוניברסיטת תל אביב
- נורית יערי באתר סימניה
- ספרם של נורית יערי ושמעון לוי באתר כותר
- ספרה Between Jerusalem and Athens באתר הוצאת אוקספורד
- נורית יערי, דף שער בספרייה הלאומית