486958 2014 MU69

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
486958 2014 MU69
2014 MU69 נע לאורך שדה הכוכבים. צולם על ידי מצלמת WFC3 שעל טלסקופ החלל האבל ב-2014
2014 MU69 נע לאורך שדה הכוכבים. צולם על ידי מצלמת WFC3 שעל טלסקופ החלל האבל ב-2014
מידע כללי
סוג עצם גוף קטן
קטגוריה גוף טרנס-נפטוני
מיקום חגורת קויפר
תאריך גילוי 26 ביוני 2014[1]
מגלה טלסקופ החלל האבל[1]
מאפיינים מסלוליים
מרחק ממוצע מהשמש 6,633,319,198 ק"מ
(44.341[1] AU)
אפהליון 6,946,427,542 ק"מ
(46.434 AU)
פריהליון 6,387,679,494 ק"מ
(42.699[1] AU)
אקסצנטריות 0.0461 או 0.037[1]
זמן הקפה 295.73 שנים
נטיית מסלול 2.4533[1]°
מאפיינים פיזיים
בהירות 26.8

486958 2014 MU69 (בתחילה כונה PT1 על ידי צוותי ניו הורייזונס ו-1110113Y על ידי צוות טלסקופ החלל האבל, כינוי Ultima Thule על ידי נאס"א[2]) הוא אובייקט חגורת קויפר. גוף זה הוא מטרת גשושית ניו הורייזונס לחליפה הצפויה בתאריך 1 בינואר 2019. 486958 2014 MU69 נבחר כמטרה החדשה לחליפה לאחר מעבר הגשושית ליד פלוטו, באוגוסט 2015. מתצפיות ביולי 2017 נראה כי הגוף הוא בעל צורה לא שגרתית, או אולי גוף בינארי[3].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גילוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

486958 2014 MU69 התגלה לראשונה ב-26 ביוני 2014, באמצעות טלסקופ החלל האבל במהלך סקר מקדים כדי למצוא אובייקט לחליפה של הגשושית ניו הורייזונס במעברה דרך חגורת קויפר[4]. נדרש היה להשתמש בתצפיות טלסקופ החלל האבל כיוון שהבהירות של האובייקט היא בסדר גודל של 27, וזה חלש לרוב הטלסקופים מלבד החזקים ביותר. באמצעות תצפיות טלסקופ החלל האבל ניתן היה גם לקבל הערכה אמינה של המסלול[5].

חמש תמונות הגילוי של 2014 MU69

שם[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאשר 486958 2014 MU69 נצפה לראשונה, הוא קיבל את התיוג 1110113Y, וכונה בקיצור "11"[4]. נאס"א הכריזה על האפשרות שיהיה יעד לחליפה של הגשושית ניו הוריזונס באוקטובר 2014[6] כיוון שהיה אחת מהמטרות האפשריות לחליפה של הגשושית, כונה על ידי צוות הגשושית באופן לא רשמי כ-PT1 ("יעד פוטנציאלי 1")[7].

השם הרישמי 486958 2014 MU69 ניתן על ידי ה-MPC (הגוף הרישמי הבינלאומי המכריז על שמות גופים במערכת השמש, Minor Planet center) במרץ 2015 לאחר שמספיק מידע נאסף על מסלול האובייקט. לאחר תצפיות נוספות, הוא קיבל את המספר 486958 ב-12 במרץ 2017[1].

השם 486958 2014 MU69 הוא בעצם שם זמני המציין שזה היה האובייקט ה-1745 שהתגלה בין 16 ו-30 ביוני 2014. (כאשר "2014"="M" ו- U = 20 ואם מחברים יחד עם 69×25 מקבלים 1745).

לקראת ההגעה של הגשושית ניו הורייזונס ב-2019, הוחלט להעניק ל486958 2014 MU69 כינוי רשמי על ידי נאס"א, שנבחר לאחר קמפיין ציבורי בו הוצעו למעלה מ-34,000 שמות על ידי הציבור. השם הנבחר - אולטימה ת'ולי (Ultima Thule) (אנ') משמעותו "מעבר לגבולות העולם המוכר",[2] ביטוי שהיה נפוץ במפות ימי הביניים לציין את גבולות העולם המוכר.

מאפיינים ופרמטרי מסלול[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות תצפיות ראשוניות של 486958 2014 MU69 והבהירות שלו, הוא הוערך להיות בקוטר של 18–41 ק"מ. תצפיות נוספות ב-2017 הביאו למסקנה כי זה גוף מאורך בקוטר של 30 ק"מ או אולי אסטרואיד כפול או בצורה המזכירה את כוכב שביט צ'וריומוב-גרסימנקו 67P[3].

זמן ההקפה הוא כ-295 שנים, ונטיית מסלול נמוכה לעומת גופים נוספים בחגורת קויפר. לפי התצפיות נראה כי ל2014 MU69 יש צבע אדום, ואולי אף יותר אדום מפלוטו. 2014 MU69 הוא האובייקט הקטן ביותר מחגורת קויפר שיש מדידה והערכה לגבי צבעו[8].

טלסקופ החלל האבל הקדיש 24 חליפות כדי לעקוב אחר החזר האור המגיע מ2014 MU69 בין התאריכים 25 ביוני ו-4 ביולי 2017 על מנת לחשב את זמן המחזור שלו[9].

תצפיות באירועי הסתרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסלול קרקעי של אירועי ההסתרה בתצפיות 2017 של2014 MU69[10]

תצפיות של 2014 MU69 נעשות במהלך אירועי הסתרה (אוקולטציה) תוך שילוב תצפיות מדרום אמריקה, אפריקה ו האוקיינוס השקט, יחד עם טלסקופי החלל האבל וטלסקופ החלל גאיה[11].

ב-3 ביוני 2017, שתי קבוצות מדענים של נאס"א ניסו לזהות את צלו של 2014 MU69 דרך שילוב תצפיות מארגנטינה ודרום אפריקה. לאור חוסר הצלחה לאתר את הצל של האובייקט הניחו בהתחלה כי 2014 MU69 עשוי להיות אף גדול או כהה משנחשב בתחילה[11]., אולם לאחר תצפיות נוספות ביולי 2017 התגלה כי הייתה שגיאה בהכוון הטלסקופים ובחישוב מיקום הצל במהלך אירוע ההסתרה[12].

ב-10 ביולי 2017, טלסקופ המוטס SOFIA (Stratospheric Observatory for Infrared Astronomy) הצליח לצפות בהצלחה במהלך אירוע ההסתרה השני תוך כדי טיסה מעל האוקיינוס השקט ממרכז קרייסטצ'רץ', ניו זילנד. המטרה העיקרית של התצפיות האלה היה לבדוק אם קיימות טבעות או חומר העלול לסכן את הגשושית ניו הורייזונס במעברה ליד 2014 MU69[13][14]

ב-17 ביולי 2017, טלסקופ החלל האבל ביצע תצפיות על מנת לנסות לאתר אם יש טבעות או עוד חלקיקים סביב 2014 MU69 העשויים לסכן את מעבר הגשושית ניו הורייזונס. התצפיות בוצעו לאורך העקבה הקרקעית של אירוע ההסתרה בדרום ארגנטינה[15]. יחד עם שילוב תצפיות של טלסקופ החלל האבל והטלסקופ המוטס SOFIA. תוצאות ראשוניות של התצפיות מעידות של2014 MU69 יש צורה ספרואיד אליפטי או אולי אף יכול להיות אסטרואיד כפול[3]. גודלו מוערך להיות בסביבות 30 ק"מ (או אם מדובר בשני גופים, כל אחד בקוטר של 15–20 ק"מ)[3][16].

מהתצפיות עולה כי ייתכן שיש גם ירח בנוסף על האפשרות שמדובר בשני גופים.[17] אפשרויות תצפיות נוספות צפויות להתקיים במהלך ב-2018[18].

חקר באמצעות גשושיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסלול פלוטו ניו הוריזונס ו2014 MU69

לאחר ביצוע חליפה ליד פלוטו, נשאר לגשושית ניו הוריזונס תקציב דלק שמאפשר תמרון ליד אחד מהאובייקטים בחגורת קויפר. באוקטובר 2014 אושר כי המשימה תמשיך למטרה נוספת[19]. לאחר סקר ראשוני הוחלט כי היא מיועדת לחלוף ליד 2014 MU69[20] בסביבות התאריכים 31 בדצמבר 2018 או 1 בינואר 2019[5], ובשלב זה היא תהיה במרחק 43.4 יחידות אסטרונומיות מן השמש לקראת החליפה המיועדת ניו הורייזונס אמורה לבצע ארבעה תיקוני מסלול כדי להתאים את מסלולה לחליפה[21][22][23].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא 486958 2014 MU69 בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 1.6 פרטי מסלול של 2014 MU69 באתר הIAU, לפי חישוב מסלול מתאריך פברואר 2017, על בסיס תצפיות מ-2014 ו-2016
  2. ^ 2.0 2.1 מבוטא “thoo-lee”. מייק דניסון, New Horizons’ next target has been dubbed Ultima Thule מתאריך 14 במרץ 2018
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 המטרה הבאה של ניו הורייזונס נעשתה יותר מעניינת אתר נאס"א מתאריך 3 באוגוסט 2017 (באנגלית)
  4. ^ 4.0 4.1 Buie, Marc (15 באוקטובר 2014). "New Horizons HST KBO Search Results: Status Report". Space Telescope Science Institute. עמ' 23. 
  5. ^ 5.0 5.1 J. R. Spencer; M. W. Buie (2015). "The Successful Search for a Post-Pluto KBO Flyby Target for New Horizons Using the Hubble Space Telescope". Copernicus Office. 
  6. ^ "טלסקופ החלל האבל של נאס"א מוצא מטרות אפשריות למפגש עם הגשושית ניו הורייזונס לאחר פלוטו". HubbleSite. 15 באוקטובר 2014. 
  7. ^ "סקר טלסקופ החלל האבל מוצא גופים בחגורת קויפר כדי שישמשו כמטרה פוטנציאלית לגשושית ניו הוריזונס". HubbleSite news release. Space Telescope Science Institute. 1 ביולי 2014. 
  8. ^ "מדענים מדדו את הצבע של שני גופים בחגורת קויפר JR1 וMU69" (באנגלית). Sci-News.com. בדיקה אחרונה ב-2 בנובמבר 2016. 
  9. ^ "The Lightcurve of New Horizons Encounter TNO 2014 MU69". בדיקה אחרונה ב-27 ביולי 2017. 
  10. ^ "2014MU69 occultation campaign". בדיקה אחרונה ב-27 ביולי 2017. 
  11. ^ 11.0 11.1 "New Mysteries Surround New Horizons’ Next Flyby Target: NASA’s New Horizons spacecraft doesn’t zoom past its next science target until New Year’s Day 2019, but the Kuiper Belt object, known as 2014 MU69, is already revealing surprises.". NASA. 5 ביולי 2017. 
  12. ^ "The Case of the Dog that Didn’t Bark in the Night". 7 ביולי 2017. 
  13. ^ "SOFIA to Make Advance Observations of Next New Horizons Flyby Object". NASA. 10 ביולי 2017. 
  14. ^ "SOFIA נמצאת במקום הנכון כדי ללמוד על המטרה הבאה של ניו הורייזונס". נאס"א. 11 ביולי 2017. 
  15. ^ "NASA's New Horizons Team Strikes Gold in Argentina". NASA. 19 ביולי 2017. 
  16. ^ "Mission Support of the New Horizons 2014 MU69 Encounter via Stellar Occultations". בדיקה אחרונה ב-27 ביולי 2017. 
  17. ^ Lisa Grossman (12 בדצמבר 2017). "ייתכן כי למטרה הבאה של ניו הורייזונס יש ירח". science news.org. 
  18. ^ "KBO Chasers". NASA. בדיקה אחרונה ב-27 ביולי 2017. 
  19. ^ Lakdawalla, Emily (15 באוקטובר 2014). "סוף סוף! לניו הורייזונס יש מטרה נוספת מעבר לפלוטו". Planetary Society blog. Planetary Society. ארכיון ארכיון מהמקור מ-2014-10-15. 
  20. ^ "Maneuver Moves New Horizons Spacecraft toward Next Potential Target". 23 באוקטובר 2015. בדיקה אחרונה ב-5 בנובמבר 2015. 
  21. ^ "New Horizons Continues Toward Potential Kuiper Belt Target". 26 באוקטובר 2015. בדיקה אחרונה ב-5 בנובמבר 2015. 
  22. ^ "On Track: New Horizons Carries Out Third KBO Targeting Maneuver". 29 באוקטובר 2015. בדיקה אחרונה ב-5 בנובמבר 2015. 
  23. ^ "NASA's New Horizons Completes Record-Setting Kuiper Belt Targeting Maneuvers". New Horizons Team. 5 בנובמבר 2015. בדיקה אחרונה ב-6 בנובמבר 2015.