486958 ארוקות'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף 486958 2014 MU69)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
486958 ארוקות'
486958 Arrokoth
תמונת הצבע הראשונה של2014 MU69. צולמה ע״י הגששית ניו הוריזונס ב-1 בינואר 2019.
תמונת הצבע הראשונה של2014 MU69. צולמה ע״י הגששית ניו הוריזונס ב-1 בינואר 2019.
מידע כללי
סוג עצם גוף קטן
קטגוריה גוף טרנס-נפטוני
מיקום חגורת קויפר
תאריך גילוי 26 ביוני 2014[1]
מגלה טלסקופ החלל האבל[1]
מאפיינים מסלוליים
מרחק ממוצע מהשמש 6,633,319,198 ק"מ
(44.341[1] AU)
אפהליון 6,946,427,542 ק"מ
(46.434 AU)
פריהליון 6,387,679,494 ק"מ
(42.699[1] AU)
אקסצנטריות 0.0461 או 0.037[1]
זמן הקפה 295.73 שנים
נטיית מסלול 2.4533[1]°
מאפיינים פיזיים
בהירות 26.8

486958 ארוקות'[2] (486958 Arrokoth, שם זמני 486958 2014 MU69, בתחילה כונה PT1 על ידי צוותי ניו הורייזונס ו-1110113Y על ידי צוות טלסקופ החלל האבל, כונה Ultima Thule על ידי נאס"א[3] בזמן החליפה של ניו הורייזונס על פניו) הוא אובייקט בחגורת קויפר. גוף זה היה מטרת הגשושית ניו הורייזונס שחלפה על פניו ב-1 בינואר 2019 בשעה 12:33 בלילה שעון החוף המזרחי. 486958 2014 MU69 נבחר כמטרה החדשה לחליפה לאחר מעבר הגשושית ליד פלוטו, באוגוסט 2015. תצפיות מראות כי הגוף בעל צורה מאורכת ואינה שגרתית, אולי שני גופים שהתחברו יחדיו.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גילוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

486958 2014 MU69 ‏ התגלה לראשונה ב-26 ביוני 2014, באמצעות טלסקופ החלל האבל במהלך סקר מקדים כדי למצוא אובייקט לחליפה של הגשושית ניו הורייזונס במעברה דרך חגורת קויפר[4]. נדרש היה להשתמש בתצפיות טלסקופ החלל האבל כיוון שהבהירות של האובייקט היא בסדר גודל של 27, שהיא בהירות חלשה לרוב הטלסקופים מלבד החזקים ביותר. באמצעות תצפיות טלסקופ החלל האבל ניתן היה גם לקבל הערכה אמינה של המסלול[5].

חמש תמונות הגילוי של 2014 MU69

שם[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאשר 486958 ארוקות' נצפה לראשונה, הוא קיבל את התיוג 1110113Y, וכונה בקיצור "11"[4]. נאס"א הכריזה על האפשרות שיהיה יעד לחליפה של הגשושית ניו הוריזונס באוקטובר 2014[6] כיוון שהיה אחת מהמטרות האפשריות לחליפה של הגשושית, כונה על ידי צוות הגשושית באופן לא רשמי כ-PT1 ("יעד פוטנציאלי 1")[7].

השם הזמני הרשמי 486958 2014 MU69 ‏ ניתן על ידי ה-MPC (הגוף הרשמי הבינלאומי המכריז על שמות גופים במערכת השמש, Minor Planet center) במרץ 2015 לאחר שמספיק מידע נאסף על מסלול האובייקט. לאחר תצפיות נוספות, הוא קיבל את המספר 486958 ב-12 במרץ 2017[1]. שם זה ציין כי זה האובייקט ה-1,745 שהתגלה בין ה-16 ל-30 ביוני 2014 (כאשר "2014"="M" ו-U=20 ואם מחברים יחד עם 69×25 מקבלים 1,745).

לקראת ההגעה של הגשושית ניו הורייזונס ב-2019, הוחלט להעניק ל486958 2014 MU69- כינוי רשמי על ידי נאס"א, שנבחר לאחר קמפיין ציבורי בו הוצעו למעלה מ-34,000 שמות על ידי הציבור. משמעות השם הנבחר - אולטימה ת'ולה (Ultima Thule) - היא "מעבר לגבולות העולם המוכר"[3], ביטוי שהיה נפוץ במפות ימי הביניים לציין את גבולות העולם המוכר.

בנובמבר 2019, המרכז לכוכבים מינוריים (MPC) הכריז כי השם הרשמי הוא ארוקות' ('Arrokoth') [8]. פירוש השם הוא "שמיים" בשפת הפווהאטן (Powhatan language), הילידים שהיו בשטח שהוא היום מדינת וירג'יניה. השם המלא : 486958 Arrokoth. [9]

מאפיינים ופרמטרי מסלול[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות תצפיות ראשוניות של 486958 ארוקות' והבהירות שלו, הוא הוערך להיות בקוטר של 18–41 ק"מ. תצפיות נוספות ב-2017 הביאו למסקנה כי זה גוף מאורך בקוטר של 30 ק"מ או אולי אסטרואיד כפול או בצורה המזכירה את כוכב שביט צ'וריומוב-גרסימנקו 67P[10].

זמן ההקפה הוא כ-295 שנים, ונטיית מסלול נמוכה לעומת גופים נוספים בחגורת קויפר.

לפי התצפיות נראה כי ל-486958 ארוקות' יש צבע אדום, ואולי אף יותר אדום מפלוטו. 486958 ארוקות' הוא האובייקט הקטן ביותר מחגורת קויפר שיש מדידה והערכה לגבי צבעו[11].

טלסקופ החלל האבל הקדיש 24 חליפות כדי לעקוב אחר החזר האור המגיע מ-486958 ארוקות' בין התאריכים 25 ביוני ו-4 ביולי 2017 על מנת לחשב את זמן המחזור שלו[12].

תצפיות באירועי הסתרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסלול קרקעי של אירועי ההסתרה בתצפיות 2017 של2014 MU69[13]

תצפיות של 2014 MU69 נעשות במהלך אירועי הסתרה (אוקולטציה) תוך שילוב תצפיות מדרום אמריקה, מאפריקה ומהאוקיינוס השקט, יחד עם טלסקופי החלל האבל וטלסקופ החלל גאיה[14].

ב-3 ביוני 2017 ניסו שתי קבוצות מדענים של נאס"א לזהות את צלו של 2014 MU69 דרך שילוב תצפיות מארגנטינה ודרום אפריקה. לאור חוסר הצלחה לאתר את הצל של האובייקט הניחו בהתחלה כי 2014 MU69 עשוי להיות אף גדול או כהה משנחשב בתחילה[14]., אולם לאחר תצפיות נוספות ביולי 2017 התגלה כי הייתה שגיאה בהכוון הטלסקופים ובחישוב מיקום הצל במהלך אירוע ההסתרה[15].

ב-10 ביולי 2017 הצליח הטלסקופ המוטס SOFIA (Stratospheric Observatory for Infrared Astronomy) לצפות בהצלחה במהלך אירוע ההסתרה השני תוך כדי טיסה מעל האוקיינוס השקט ממרכז קרייסטצ'רץ', ניו זילנד. המטרה העיקרית של התצפיות האלה היה לבדוק אם קיימות טבעות או חומר העלול לסכן את הגשושית ניו הורייזונס במעברה ליד 2014 MU69[16][17]

ב-17 ביולי 2017 ביצע טלסקופ החלל האבל תצפיות על מנת לנסות לאתר אם יש טבעות או עוד חלקיקים סביב 486958 ארוקות' העשויים לסכן את מעבר הגשושית ניו הורייזונס. התצפיות בוצעו לאורך העקבה הקרקעית של אירוע ההסתרה בדרום ארגנטינה[18]. יחד עם שילוב תצפיות של טלסקופ החלל האבל והטלסקופ המוטס SOFIA. תוצאות ראשוניות של התצפיות מעידות של-486958 ארוקות' יש צורה ספרואיד אליפטי או אולי אף יכול להיות אסטרואיד כפול[10]. גודלו מוערך להיות בסביבות 30 ק"מ (או אם מדובר בשני גופים, כל אחד בקוטר של 15–20 ק"מ)[10][19].

מתצפיות יולי 2017 עולה, כי הגוף הוא בעל צורה לא שגרתית, או אולי גוף בינארי[10], או ייתכן שיש גם ירח בנוסף על האפשרות שמדובר בשני גופים[20]. אפשרויות תצפיות נוספות התקיימו במהלך ב-2018[21].

חקר באמצעות גשושיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר ביצוע יעף סמוך לפלוטו, נותרה לגשושית ניו הוריזונס כמות דלק שאפשרה תמרון ליד אחד מהאובייקטים בחגורת קויפר. באוקטובר 2014 אושר כי המשימה תמשיך למטרה נוספת[22]. לאחר סקר ראשוני הוחלט כי היא תחלוף ליד 2014 MU69[23] ב-1 בינואר 2019[5], ובמרחק 43.4 יחידות אסטרונומיות מן השמש. בדרכה עשתה ניו הורייזונס ארבעה תיקוני מסלול כדי להתאים את מסלולה לחליפה[24][25][26].

ב־1 בינואר 2019 בשעה 12:33 בלילה שעון החוף המזרחי, חלפה הגשושית במרחק 3,500 ק"מ מהגוף[27]. עקב קצב השידור הנמוך, תמונות ומדידות מהיעף אמורות להיות משודרות בחזרה לכדור הארץ עד ספטמבר 2020[28].

מתמונות ראשונות נראה כי צורתו מוארכת כעין איש שלג וציר הסיבוב המשוער הוא או 15 שעות או 30 שעות. ב-7 במרץ 2019 פירסמה נאס"א צילומי תלת-ממד של הגוף[29].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא 486958 2014 MU69 בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 1.6 פרטי מסלול של 2014 MU69 באתר הIAU, לפי חישוב מסלול מתאריך פברואר 2017, על בסיס תצפיות מ-2014 ו-2016
  2. ^ לשמיעת הגיית השם Arrokoth על ידי ד"ר פיבי פאריס
  3. ^ 3.0 3.1 מבוטא “thoo-lee”. מייק דניסון, New Horizons’ next target has been dubbed Ultima Thule מתאריך 14 במרץ 2018
  4. ^ 4.0 4.1 Buie, Marc (15 באוקטובר 2014). "New Horizons HST KBO Search Results: Status Report". Space Telescope Science Institute. עמ' 23. 
  5. ^ 5.0 5.1 J. R. Spencer; M. W. Buie (2015). "The Successful Search for a Post-Pluto KBO Flyby Target for New Horizons Using the Hubble Space Telescope". Copernicus Office. 
  6. ^ "טלסקופ החלל האבל של נאס"א מוצא מטרות אפשריות למפגש עם הגשושית ניו הורייזונס לאחר פלוטו". HubbleSite. 15 באוקטובר 2014. 
  7. ^ "סקר טלסקופ החלל האבל מוצא גופים בחגורת קויפר כדי שישמשו כמטרה פוטנציאלית לגשושית ניו הוריזונס". HubbleSite news release. Space Telescope Science Institute. 1 ביולי 2014. 
  8. ^ Grey Hautaluoma/Alana Johnson, Far, Far Away in the Sky: New Horizons Kuiper Belt Flyby Object Officially Named 'Arrokoth',NASA, Nov. 12, 2019.
  9. ^ "M.P.C. 118219". Minor Planet Center. 8 בנובמבר 2019. בדיקה אחרונה ב-12 בנובמבר 2019. 
  10. ^ 10.0 10.1 10.2 10.3 המטרה הבאה של ניו הורייזונס נעשתה יותר מעניינת אתר נאס"א מתאריך 3 באוגוסט 2017 (באנגלית)
  11. ^ "מדענים מדדו את הצבע של שני גופים בחגורת קויפר JR1 וMU69" (באנגלית). Sci-News.com. בדיקה אחרונה ב-2 בנובמבר 2016. 
  12. ^ "The Lightcurve of New Horizons Encounter TNO 2014 MU69". בדיקה אחרונה ב-27 ביולי 2017. 
  13. ^ "2014MU69 occultation campaign". בדיקה אחרונה ב-27 ביולי 2017. 
  14. ^ 14.0 14.1 "New Mysteries Surround New Horizons’ Next Flyby Target: NASA’s New Horizons spacecraft doesn’t zoom past its next science target until New Year’s Day 2019, but the Kuiper Belt object, known as 2014 MU69, is already revealing surprises.". NASA. 5 ביולי 2017. 
  15. ^ "The Case of the Dog that Didn’t Bark in the Night". 7 ביולי 2017. 
  16. ^ "SOFIA to Make Advance Observations of Next New Horizons Flyby Object". NASA. 10 ביולי 2017. 
  17. ^ "SOFIA נמצאת במקום הנכון כדי ללמוד על המטרה הבאה של ניו הורייזונס". נאס"א. 11 ביולי 2017. 
  18. ^ "NASA's New Horizons Team Strikes Gold in Argentina". NASA. 19 ביולי 2017. 
  19. ^ "Mission Support of the New Horizons 2014 MU69 Encounter via Stellar Occultations". בדיקה אחרונה ב-27 ביולי 2017. 
  20. ^ Lisa Grossman (12 בדצמבר 2017). "ייתכן כי למטרה הבאה של ניו הורייזונס יש ירח". science news.org. 
  21. ^ "KBO Chasers". NASA. בדיקה אחרונה ב-27 ביולי 2017. 
  22. ^ Lakdawalla, Emily (15 באוקטובר 2014). "סוף סוף! לניו הורייזונס יש מטרה נוספת מעבר לפלוטו". Planetary Society blog. Planetary Society. ארכיון ארכיון מהמקור מ-2014-10-15. 
  23. ^ "Maneuver Moves New Horizons Spacecraft toward Next Potential Target". 23 באוקטובר 2015. בדיקה אחרונה ב-5 בנובמבר 2015. 
  24. ^ "New Horizons Continues Toward Potential Kuiper Belt Target". 26 באוקטובר 2015. בדיקה אחרונה ב-5 בנובמבר 2015. 
  25. ^ "On Track: New Horizons Carries Out Third KBO Targeting Maneuver". 29 באוקטובר 2015. בדיקה אחרונה ב-5 בנובמבר 2015. 
  26. ^ "NASA's New Horizons Completes Record-Setting Kuiper Belt Targeting Maneuvers". New Horizons Team. 5 בנובמבר 2015. בדיקה אחרונה ב-6 בנובמבר 2015. 
  27. ^ עודד כרמלי, שנה חדשה, שיאים חדשים: ניו הורייזונס סוגרת על העצם המשונה אולטימה ת'ולי בקצה מערכת השמש, באתר סוכנות החלל הישראלית, 27 בדצמבר 2018
  28. ^ Lakdawalla, Emily (17 בדצמבר 2018). "What to Expect When New Horizons Visits 2014 MU69, Ultima Thule, And When We Will Get Pictures". planetary.org. בדיקה אחרונה ב-27 בדצמבר 2018. 
  29. ^ Ultima Thule in 3D, באתר נאס"א, 7 במרץ 2019