נמל התעופה ברלין טגל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נמל התעופה ברלין טגל
Flughafen Berlin-Tegel
TXL Logo.svg
Berlin-Tegel from the air.jpg
נמל התעופה מהאוויר
נתוני השדה
קוד IATA
‏‏TXL‏
קוד ICAO
‏‏EDDT‏
סוג השדה ציבורי
מפעיל Flughafen Berlin-Schönefeld GmbH
עיר סמוכה ברלין
משרת את ברלין
בסיס לחברות יורווינגס, חברת התעופה גרמניה, איזיג'ט
קואורדינטות 52°33′35″N 013°17′16″E / 52.55972°N 13.28778°E / 52.55972; 13.28778
גובה מעל פני הים 37 מטר (122 רגל)
www.berlin-airport.de
מסלולי טיסה
כיוון
מגנטי
אורך סוג
מסלול
רגל מטר
08L/26R 9,918 3,023 אספלט
08R/26L 7,966 2,428 אספלט
מפת שדה התעופה
מראה הנמל מן האוויר

נמל התעופה ברלין טֱגַלגרמנית: Flughafen Berlin Tegel) נקרא על שמו של חלוץ התעופה הגרמני אוטו ליליינטל, הוא נמל התעופה הבינלאומי הראשי של ברלין.

הנמל ממוקם כ-8 ק"מ צפונית מערבית למרכז ברלין, בשכונת טגל (ברובע רייניקנדורף). הוא מדורג במקום ה-28 ברשימת שדות התעופה העמוסים באירופה, ובשנת 2008 עברו דרכו 14,530,000 נוסעים. הנמל מתוכנן להיסגר עם סיום בניית נמל התעופה הבינלאומי ברלין ברנדנבורג.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופת מלחמת העולם הראשונה השתמש צבא הקיסרות הגרמנית באתר כמתקן אימונים. בשנות השלושים קבוצה של מהנדסי אווירונאוטיקה בהם המדען ורנר פון בראון ביצעו במקום ניסויי טילים. במלחמת העולם השנייה הציבו הגרמנים במקום סוללות נ"מ, המקום נהרס בהפצצה של חיל האוויר המלכותי הבריטי. בתקופת ההסגר על ברלין בין השנים 19481949 הקים חיל האוויר האמריקאי באתר שדה תעופה וערך אליו טיסות במסגרת הרכבת האווירית לברלין.

בתקופת המלחמה הקרה שימש שדה התעופה כבסיס חילות האוויר של ארצות הברית, צרפת, ובריטניה, והורשו לטוס אליו רק חברות ממדינות אלה. בתחילת שנות השישים החלו לטוס לנמל החברות אייר פראנס, פאן אמריקן, ובריטיש אירופאן איירוויז (British European Airways). משנת 1968 הופנו מנמל התעופה טמפלהוף (Tempelhof) לנמל כל טיסות השכר. בין השנים 1974-1969 נבנה הטרמינל החדש והורחבו המסלולים כדי לאפשר למטוסים רחבי גוף לנחות בנמל. בשנת 1975 החלה פאן אם להשתמש בנמל כבסיסה בגרמניה, החברה פעלה בנמל עד שנת 1989.

לאחר איחוד גרמניה בשנת 1990 הוסרו ההגבלות האוויריות, והותר לחברות גרמניות לפעול. חברת לופטהנזה רכשה את קוויה של פאן אם בגרמניה. בשנות התשעים הורחב הנמל בצורה משמעותית, ונבנו הטרמינלים D ו-E.

ביוני 2018, דווח כי לאחר הסגירה הצפויה של הנמל לאחר פתיחת נמל התעופה ברלין ברנדנבורג הוא יהפוך למתחם מסיבות והופעות לילה[1].

בתי נתיבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אולם הכניסה הראשי לטרמינלים A ו-B
הכניסה לטרמינל C
אזור ה-Check in בטרמינל C

בנמל התעופה ארבעה בתי נתיבות

  • הטרמינל הראשי נבנה בצורת משושה עם 14 גשרים, משמש את חברות התעופה הגדולות.
  • טרמינל B ממוקם לצידו של הטרמינל הראשי, הגישה למטוסים מטרמינל זה מבוצעת באוטובוסים.
  • טרמינל C נפתח במאי 2007 כפתרון זמני לבעיית הצפיפות בנמל, ושימש בעיקר את חברת התעופה אייר ברלין עד לסגירת החברה.
  • טרמינל D נפתח בשנת 2001, ומשמש בעיקר את החברות האזוריות של לופטהנזה.
  • טרמינל E המפלס התחתון של טרמינל D, הטרמינל היחיד שפועל גם בלילה.

סטטיסטיקת נוסעים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2016,נמל התעופה טיפל בכ-60% מכלל תנועת הנוסעים לברלין.[2]

נוסעים
2000 10,343,697
2001 Decrease 9,909,453
2002 Decrease9,879,888
2003 Increase 11,104,106
2004 Decrease 11,047,954
2005 Increase 11,532,302
2006 Increase 11,812,623
2007 Increase 13,357,741
2008 Increase 14,486,610
2009 Decrease 14,180,237
2010 Increase 15,025,600
2011 Increase 16,919,820
2012 Increase 18,164,203
2013 Increase 19,591,838
2014 Increase 20,688,016
2015 Increase 21,005,215
2016 Increase 21,253,959
2017 Decrease 20,455,278
Source: ADV[3]

חברות תעופה ויעדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנמל פועלות כ-50 חברות תעופה הטסות לאירופה, אסיה, אפריקה, וצפון אמריקה.

הנמל משמש כבסיס הפעולה המרכזי של החברות "גרמניה", וכבסיסם-המשני של החברות "לופטהנזה" ו"לופטהנזה סיטי ליין". בימי פעילותה של "אייר ברלין" היה בסיס הפעולה המרכזי גם שלה.

תחבורה אל הנמל וממנו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לנמל התעופה טגל אין חיבור ישיר ברכבת, אך הוא מחובר במספר נתיבי אוטובוסים וכבישים מהירים.

תחנת רכבת תחתית המשרתת ישירות את נמל התעופה תוכננה מאז שנות השישים, אך היא מעולם לא נבנתה בשל סגירתו הצפויה של נמל התעופה טגל. תחנת הרכבת התחתית של אלט-טגל ותחנת הרכבת Tgel S-Bahn אינן משרתות את נמל התעופה טגל, אלא את רובע טגל של ברלין. נכון לשנת 2017, נידונה הרחבה של  ברלין מברלין האופטבנהוף לשדה התעופה טגל אך לא ברור אם הרחבה זו תיפתח לפני סגירת שדה התעופה.

רכב[עריכת קוד מקור | עריכה]

לשדה התעופה יש חיבור ישיר לכביש המהיר A111 אשר מקשר אותו לכבישים המהירים A10, A110 ו- A115 (דרך A110) המגיעים לכל הכיוונים. מוניות והשכרת רכב זמינות בנמל התעופה, ניתן להגיע אל מרכז העיר (אלכסנדרפלאץ) בתוך 25 דקות.

אוטובוסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שדה התעופה מקושר על ידי מספר קווי אוטובוסים של BVG, אשר מציעים חיבור לרכבת התחתית של ברלין ולרכבת העילית של ברלין, וכן לרכבות אזוריות ולרכבות ארוכות טווח.

תאונות ותקריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-15 בנובמבר 1966 התרסק מטוס מטען של פאן אמריקן במהלך הנחיתה, שלושת אנשי הצוות נהרגו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Holly Young, Could Berlin's Tegel airport be reborn as a nightclub?, the Guardian, ‏2018-06-12 (באנגלית)
  2. ^ "Berliner Flughäfen steigern 2016 ihre Passagierzahlen um elf Prozent". airliners.de (Berlin). 12 בינואר 2017. בדיקה אחרונה ב-19 במרץ 2017. 
  3. ^ [1]