נסירה (קבלה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בקבלה היהודית נסירה היא מונח המתאר מצב שבו נעשית פעולה להפרדת ה"זכר" וה"נקבה" המחוברים זה לזו "אחור באחור", לצורך זיווגם פנים אל פנים. הנסירה היא חלק מרכזי בכוונות האר"י והרש"ש בתפילה בברכות ובמצוות, בעיקר בעשרת ימי תשובה וחגי תשרי.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמוד ראשיNuvola kdict glass.png
להרחבה בנושא ראו: בריאת אדם וחוה

בסיפור בריאת האדם במקרא, מתואר כי חוה נבראה מ"צלע" שנלקחה מאדם הראשון, ונבנתה על ידי אלוהים.[1] בתלמוד הבבלי מובאת דעה כי בתחילה נברא אדם עם שני פרצופים, וסיפור לקיחת הצלע בא לתאר את הפרדתם לשני גופים.[2] המדרש מתאר את הסיפור לשיטה זו:

אמר רבי שמואל בר נחמן בשעה שברא הקב"ה את אדם הראשון דיו פרצופים בראו ונסרו ועשאו גביים גב לכאן וגב לכאן

בקבלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספרות הקבלה מוסבר כי סיפור הנסירה בבריאת האדם מרמז לנסירה של זעיר אנפין המקביל לזכר, מספירת מלכות המקבילה לנקבה.[3] כאשר נבראו היו זעיר אנפין ומלכות מחוברים "אחור באחור", ונכנסו לתרדמה (בלשון הקבלה: "דורמיטא"), לאחר מכן נעשתה הנסירה ואז הזדווגו "פנים בפנים".

בקבלה מבואר כי אילו היו נבראים מלכתחילה פנים אל פנים, היו יונקים ה"חיצונים" מהאחוריים המגולים ולוקחים את ה"שפע" אליהם, ולכן נבראו בדווקא אחור באחור כי מה"פנים" אין כח לחיצונים לינק.[4] רק לאחר שנברא אדם הראשון והחל לקיים מצוות, הוסר החשש מיניקת החיצונים וניתן היה לעשות את הנסירה. בגלל חטא אדם הראשון לא הושלם הייחוד באופן מלא.

תהליך זה חוזר על עצמו בכל ראש השנה שאז מתחדש העולם על פי היהדות. בזמן תפילות ראש השנה ותקיעת שופר נעשה תהליך ה"דורמיטא" והנסירה אך הנסירה אינה מושלמת ובכל יום ננסרת ספירה נוספת עד להשלמת הנסירה ביום הכיפורים.

יום בחודש תהליך הנסירה
א' בתשרי כתר
ב' בתשרי חכמה
ג' בתשרי בינה
ד' בתשרי דעת
ה' בתשרי חסד
ו' בתשרי גבורה
ז' בתשרי תפארת
ח' בתשרי נצח
ערב יום הכיפורים הוד, יסוד ומלכות
יום הכיפורים נסירה פנימית
מיום הכיפורים עד יום טוב ראשון של סוכות המשכת חסדים לבינה
חג הסוכות - נטילת לולב המשכת חסדים לזעיר אנפין ב"אור פנימי"
חג הסוכות - הושענות המשכת חסדים לזעיר אנפין ב"אור מקיף"
הושענא רבה - חבטת ערבה המשכת חמש "גבורות מומתקות" מבינה אל המלכות
שמיני עצרת - שמחת תורה השלמת הייחוד

מלבד הנסירה בחגי תשרי ישנן כוונות נסירה גם בשנת האדם בכל לילה המרמזת לדורמיטא,[5] ובתפילת שחרית.

גם בפורים יש "נסירה" לאחר "דורמיטא", כש'יסוד אבא' המרומז במרדכי נעלם בשורשו, ומתגלה אחר כך.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]