מערת קדומים
 | |
| גולגולת שנמצאה במערה | |
| גובה מעל פני הים | כ-150 מטר |
|---|---|
| היסטוריה | |
| תרבויות | התרבות המוסטרית |
| תקופות | התקופה הפלאוליתית התיכונה |
| סוג | מערה |
| אתר ארכאולוגי | |
| ארכאולוגים |
משה שטקליס ורנה נוויל 1933–1936 ברנאר ונדרמרש בין 1965 ל-1979 |
| גישה לציבור | לא |
| מיקום | |
| מדינה |
ישראל  |
| מיקום | הר הקפיצה |
| קואורדינטות | 32°41′19″N 35°19′05″E / 32.6885184°N 35.31799793°E |
  | |
מערת קדומים או מערת הקפיצה, הידועה במחקר גם בשם מערת קפזה (Qafzeh Cave), היא אתר ארכאולוגי-פרהיסטורי הנמצא למרגלות הר הקפיצה (הר קדומים), מדרום לנצרת. באתר נמצאו שרידים חשובים של האדם הקדמון. זו אחת הדוגמאות הקדומות בעולם לבני אדם בעלי אנטומיה מודרנית.
תוכן עניינים
תולדות המחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]
החפירות במקום נערכו בשנים 1933–1936 על ידי משה שטקליס ורנה נוויל, ובהפסקות בין 1965 ל-1979 בראשות ברנאר ונדרמרש. במקום התגלו כירות אש, כלי אבן מהתרבות המוסטרית, עצמות אדם ועצמות בעלי חיים, שמעידים כי המערה שימשה הן כמקום מגורים והן כאתר קבורה[1][2].
הממצאים כללו 13 שלדים שלמים, שישה מהם שייכים למבוגרים והשאר לילדים. חמישה מבני האדם נקברו באופן מסודר בקרקע המערה, ושניים מהם נקברו מסיבה כלשהי עם קרני אייל. השרידים מתוארכים ל-85,000 עד 100,000 שנים לפני זמננו.
ממצא חשוב נוסף היה שרידי אוכרה שנמצאו הן על עצמות והן ב-71 ריכוזים לפני שימוש, ומשמעות הדבר היא כי פולחן קבורה טקסי בעל משמעות סמלית רווח כבר לפני כ-100,000 שנים[3]. את המחקר על שרידי אוכרה הובילה אראלה חוברס מהאוניברסיטה העברית בתחילת שנות ה-2000, לאחר שחזרה לבדוק את ממצאי המשלחת משנות השישים שהיו מאוחסנות במכון לארכאולוגיה של האוניברסיטה העברית[4].
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ע' בר-יוסף וב' ונדרמרש, "קפזה, מערת אל-", בתוך: האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכאולוגיות בארץ ישראל (עורך ראשי: אפרים שטרן), הוצאת החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה, 1992, כרך 3, עמ' 1414–1415
- ברנרד ונדרמרש, ברוך ארנסבורג, עפר בר-יוסף ואנה בלפר-כהן, "ממצא אנושי משכבות הפלאולית העליון, מערת קפזה, ישראל", מתקופת האבן (כתב העת של העמותה הישראלית לפרהיסטוריה), כרך מ"ג (43), 2013, עמ' 7–21 (באנגלית); תקציר (בעברית) בעמ' 4
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יהודה רות, המערה שנשכחה...: (25 שנה לחפירות במערת הקדומים ליד נצרת), על המשמר, 10 באפריל 1959, המשך
- לאחר 20 שנה – יחדשו בקרוב צרפתיים חפירות ארכיאולוגיות בהר-הקפיצה, על המשמר, 1 ביולי 1965
- ברנאר ונדרמרש, "מערת קפזה – תולדות התגליות", עלון המרכז הצרפתי למחקר בירושלים (צר'), 2007 (בצרפתית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ הממצאים הפרהיסטוריים
- ^ Qafzeh
- ^ Cave colours reveal mental leap
- ^ רן שפירא, הכלים האלה צריכים להיצבע באדום, החליטו תושבי המערה הקדומים, באתר הארץ, 3 ביולי 2003
| אתרי התרבות המוסטרית בישראל | ||
|---|---|---|
| אתרים בכרמל | מערת הגדי • מערת כבארה • מערת מיסליה • מערת תנור | .jpg) |
| אתרים בגליל | מערת היונים • מערת זוטייה • מערת מנות • מערת עמוד • מערת קפזה | |
| אתרים בבקע הירדן | האתר המוסטרי בשפך נחל מחניים | |
| אתרים בהרי יהודה | מערת שוקבא | |
| אתרים פלאוליתיים ואפיפלאוליתיים בארץ ישראל | ||
|---|---|---|
| אתרים מהתקופה הפלאוליתית התחתונה | ביצת רוחמה • בריכת רם • ג'לג'וליה • גשר בנות יעקב • מחצבת עברון • מחצבת רבדים • מערת גמל • מערת היונים • מערת זוטייה • מערת מיסליה • מערת קסם • מערת תנור • עובדייה |  |
| אתרים מהתקופה הפלאוליתית התיכונה | האתר המוסטרי בשפך נחל מחניים • הר כרכום • מערת הגדי • מערת היונים • מערת זוטייה • מערת כבארה • מערת מיסליה • מערת מנות • מערת עמוד • מערת רקפת • מערת שוקבא • מערת תנור | |
| אתרים מהתקופה הפלאוליתית העליונה | אוהלו II • הר כרכום • מערת היונים • מערת הנחל • מערת כבארה • מערת מנות • מערת ספונים • מערת קפזה • מערת רקפת • נחל אורן • נחל עין גב I • ערק אל-אחמר • תל רקית | |
| אתרים מהתקופה האפיפלאוליתית | מערת היונים • מערת הנחל • מערת חילזון תחתית • מערת כבארה • מערת ספונים • מערת רקפת • מערת שוקבא • נווה דוד • נחל אורן • נחל עין גב II • עין גב I • עינן • תל יריחו • תל רקית | |
