גשר בנות יעקב (אתר ארכאולוגי)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קואורדינטות: 33°00′28″N 35°37′45″E / 33.00776°N 35.62909°E / 33.00776; 35.62909

חפירות גשר בנות יעקב
(למפת אצבע הגליל רגילה)
Etzba hagalil.svg
 
חפירות גשר בנות יעקב
חפירות גשר בנות יעקב

גשר בנות יעקב הוא אתר ארכאולוגי-פרהיסטורי שנמצא כמה מאות מטרים מדרום לגשר בנות יעקב בגדה המזרחית של נהר הירדן. באתר נמצאו ממצאים חשובים מהתרבות האשלית של התקופה הפלאוליתית התחתונה, שגילם כ-790,000 - 690,000 שנים לפני זמננו, לפי שיטות פלאומגנטיות. נתגלו שם שרידיו של פיל ישר-חט, שנטבח בידי האדם הקדמון, ככל הנראה הומו ארקטוס. לצדו נמצאו כלים מסותתים מצור ובזלת ובול עץ ששימשו לטביחת הפיל[1]. באתר נמצאו ריכוזים מובחנים של שבבי צור שרופים וזרעים שרופים בכמה שכבות ארכאולוגיות רצופות. ריכוזים מובחנים כאלה יכולים להיות רק שרידים למדורות שהצית האדם כאשר ישב באתר, וכך מהווים את אחת העדיויות הקדומות בעולם לשימוש האדם הקדמון באש[2]. סביב המדורות פזורים שבבי אבן ושרידי עצמות יונקים, זוחלים ודגים שהושלכו שם בעת היישוב במקום[3]. ממצאים אלה מאפשרים לשחזר את התזונה המגוונת של האדם בתקופה כה קדומה - במקרה זה דיג שפמנונים ואיסוף סרטנים מאגם החולה הקדום. באתר נמצאו גם מאובני בעלי-חיים רבים, חלקם עם סימני חיתוך או הכאה מכלי-אבן, הכוללים בין השאר קרנפים, היפופוטמים, בקר קדום, יחמורים, איילים, סוסים וצבאים. כמו כן נמצאו באתר כלי-אבן אשליים רבים. לא התגלו מספיק מאובני אדם לזיהוי ודאי של המין - רק שני שברים של עצמות ירך - אך בסבירות גבוהה מדובר בהומו ארקטוס[4].

חלק מממצאי החפירה מוצג כיום במוזיאון ישראל. כלי-אבן נוספים שנמצאו באזור החולה מוצגים במוזיאון האדם הקדמון שבקיבוץ מעין ברוך ובמוזיאון בקיבוץ גדות.

בשנת 2000 נגרם נזק כבד לאתר כתוצאה מעבודות להעמקת נהר הירדן שביצעה רשות ניקוז הכנרת.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Goren-Inbar, N., Lister, A., Werker, E., & Chech, M. (1994). A butchered elephant skull and associated artifacts from the Acheulian site of Gesher Benot Ya'aqov, Israel. Paléorient, 99-112.
  2. ^ Goren-Inbar, N., Alperson, N., Kislev, M. E., Simchoni, O., Melamed, Y., Ben-Nun, A., & Werker, E. (2004). Evidence of hominin control of fire at Gesher Benot Yaaqov, Israel. Science, 304(5671), 725-727.
  3. ^ Alperson-Afil, N., Sharon, G., Kislev, M., Melamed, Y., Zohar, I., Ashkenazi, S., Rabinovich, R., Biton, R., Werker, E., Hartman, G. and Feibel, C., 2009. Spatial organization of hominin activities at Gesher Benot Ya’aqov, Israel. Science, 326(5960), pp.1677-1680.
  4. ^ Goren-Inbar, N., Feibel, C. S., Verosub, K. L., Melamed, Y., Kislev, M. E., Tchernov, E., & Saragusti, I. (2000). Pleistocene milestones on the out-of-Africa corridor at Gesher Benot Ya'aqov, Israel. Science, 289(5481), 944-947.