נעמי סמילנסקי
לידה |
22 בדצמבר 1916 קרקוב, האימפריה האוסטרו-הונגרית |
---|---|
פטירה |
13 במרץ 2016 (בגיל 99) ישראל |
שם לידה | נעמי וולמן |
לאום | ישראלית |
תחום יצירה | ציירת, תחריטאית, מאיירת |
בן או בת זוג | ס. יזהר |
צאצאים | זאב סמילנסקי |
נעמי סמילנסקי (22 בדצמבר 1916 - 13 במרץ 2016)[1] הייתה ציירת, תחריטאית ומאיירת ישראלית.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]סמילנסקי נולדה בקרקוב שבגליציה, לרחל וליעקב וולמן, בשנת 1922 עלתה לארץ ישראל.
עוד בהיותה תלמידה החלה לעזור למשפחתה במתן שעורים פרטיים. למרות מצבם הכלכלי ראו בעצמם בני משפחתה כבני תרבות, יוצאי נחלת ספר של האימפריה האוסטרו-הונגרית. כבר בילדותה בקרקוב נהגה אמה לקחת אותה לתערוכות, ובירושלים לימדה אותה לקרוא ולכתוב שירה בגרמנית, לכן נחשבה בבית הספר מוזרה ו"אחרת".
ב-1932, בגיל 16, החלה ללמוד בסמינר למורים בבית הכרם, שם גם הכירה את בעלה, הסופר יזהר סמילנסקי (ס. יזהר), והשניים היו לזוג. בשנת 1933, לאחר שסיימו את לימודיהם, עבר יזהר ללמד במושבה יבנאל והיא עברה ללמד בקבוצת גבע. לאחר מכן, בשנים 1937–1941 למדה ציור ורישום אצל מרדכי ארדון ותחריט וחיתוך עץ אצל יוסף בודקן בבצלאל.
בשנת 1942 נולד בנם ישראל, בשנת 1944 נולדה בתם הלה ובשנת 1954 נולד זאב.
בשנת 1960 השתלמה ב- Central School for Arts and Crafts בלונדון ועברה השתלמויות נוספות בבוסטון ובניו יורק. בשנים 1950–1986 הייתה מורה לתולדות האמנות בבית הספר "דה שליט" ברחובות.
בשנת 1968 קיבלה מלגה מ"קרן פורד" ושהתה ארבעה חודשים בסדנה "תמרינד" בלוס אנג'לס. כשהייתה כבת שבעים, לימדה תחריט בבצלאל.
ד"ר חיים גמזו ראה בה אחת מאמני התחריט החשובים בישראל.
בראיון שראיינה אותה נרי ליבנה[2] לעיתון הארץ, היא מספרת שהייתה צריכה להילחם על אמנותה. "קודם כל יש העניין של מקום. כדי לכתוב צריך שולחן וזהו, אבל לאמנות צריך מקום, לתחריטים במיוחד. צריך גם חדר חושך וצריך חומצות, שאגב הרסו לי גם את הריאות...". לשאלתה של נרי ליבנה, האם יזהר העריך ואהב את האמנות שלה, עונה סמילנסקי: "מנין לי לדעת? הוא לא אמר שום דבר רע, אז אני מניחה שכן. גם לא את הכל הראיתי לו". בסטודיו שהיה לול יצרה תחריטים בעזרת המכבש שקיבלה במתנה מנחום גוטמן ואחר כך במכבש שקנתה בעצמה.
סמילנסקי כתבה משך שנים רבות סיפורים לילדים ולמבוגרים, אך מעולם לא פרסמה אותם, מלבד הסיפור "נעילה" העוסק בהלוויית אמה, שאותו פרסמה בכתב העת פרוזה.[3]
האוצרת עדה נעמני, בת רחובות, כתבה על העבודות של נעמי: "...את דיוקנו של הסופר ס. יזהר, עמו חלקה את חייה, ציירה פעמים אין ספור... בתקריבי הפנים ובתנוחות הביתיות ניכר הניסיון למסור עדות על יזהר, אישיות ידועה ונערצת, מתוך מבט קרוב ואינטימי מאוד, מבט על יזהר בנעלי בית... המבט הנוקב והבלתי מתפשר ביותר מצוי דווקא בפורטרטים העצמיים של נעמי, בהם היא מוסרת עצמה ללא כחל ושרק. שם נבחין קודם כל בעיניים, בנוכחותו החדה והסקרנית של המבט. זהו מבט היוצר את הקשר הראשוני בינה לבין המודל שמולה, סדרת דיוקנאות עצמיים אלו מצטרפת לגלריה גדולה ומעניינת של ציורים בהם מתבוננים ציירים בעצמם ומוסרים על כך עדות כנה ובלתי מתפשרת."
היא חיה ויצרה במושב מישר, עבודותיה נמצאות באוספים ציבוריים, אוספים פרטיים ובמוזיאונים ברחבי העולם.
תערוכות נבחרות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1962 - גלריה נורה, ירושלים.
- 1963 - מוזיאון בצלאל, ירושלים.
- 1965 - מוזיאון הנגב, באר שבע.
- 1968 - גלריה דוגית, תל אביב.
- 1968 - גלריה אנגל, ירושלים.
- 1975 - גלריה גולדמן, חיפה.
- 1970 - מוזיאון תל אביב, תל אביב.
- 1970 - אוניברסיטת בוסטון, בוסטון.
- 1976 - תערוכה קבוצתית במוזיאון תל אביב.
- 1978 - הציגה במסגרת הביאנלה ה-6 בפירנצה, איטליה.
- 1979- גלריה ג'ולי מ., תל אביב.
- 1979 - גלריה הירשברג, בוסטון.
- 1980 - גלריה צ'פמן, קנברה, אוסטרליה.
- 1981 - "מתקשרים לקדישמן", תערוכה קבוצתית, מוזיאון ישראל, ירושלים.
- 1983 - גלריה שרה לוי, תל אביב.
- 1984 - קיבוץ כברי.
- 1988 - גלריה שרה לוי, תל אביב.
- 1990 - הגלריה העירונית, רחובות.
- 1994 - "דיוקנאות", מוזיאון ישראל, ירושלים.
- 1995 - טריאנלה להדפסים קטנים, תערוכה קבוצתית, טוקיו, יפן.
- 1998 - "טובל במים טובל באור", תערוכה קבוצתית, מוזיאון ישראל, ירושלים.
- 2008 - "נוף: ארבע גדרות וכמיהה", הסדנה לאמנות ביבנה, אוצרת אירית לוין.
מהספרים שאיירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ס. יזהר, החורשה בגבעה, רישומים מאת נעמי וולמן, הוצאת הקיבוץ הארצי, מרחביה, 1947.
- ס. יזהר, עלילות חומית, ציירה נעמי סמילנסקי, מוציא לאור : הוצאת הקיבוץ המאוחד, תל אביב, תשי"ח, 1957, (ספרית דרור).
- ס. יזהר, סיפורי מישור, רישומים - נעמי סמילנסקי, הוצאת הקיבוץ המאוחד, תל אביב, תשכ"ד, 1963.
- עזריה כהן, עלילות עזי בעל הצלקת, צירה נעמי סמילנסקי, הוצאת י' צ'צ'יק, תל אביב, תשכ"ח, 1968.
- ס. יזהר, 7 סיפורים (בטרם יציאה, חרבת חזעה, השבוי, שירה של חצות, ערמת הדשן, הנמלט, חבקוק), רישומים - נעמי סמילנסקי, הוצאת הקיבוץ המאוחד, תל אביב, תשל"א, 1970.
- אהרן אפלפלד, א"ב יהושע, עמליה כהנא-כרמון, עמוס עוז, יהודה עמיחי, דוד שחר, שישה מספרים : ט"ז ספורים, איורים - נעמי סמילנסקי, עריכה ומבואת - הלל ברזל, הוצאת משרד החינוך והתרבות בשיתוף יחדיו, תל אביב, תשל"ב, 1972.
- ס. יזהר, תפו ופוזה, ציירה נעמי סמילנסקי, הוצאת ספריית הפועלים, תל אביב, תשל"ו, 1976.
- ס. יזהר, ברגלים יחפות : שישה סיפורים לבני הנעורים, מעוטר בידי נעמי יזהר, הוצאת זמורה-ביתן, תל אביב, תשמ"ט, 1989.
- ס. יזהר, שישה ספורי קיץ, מצוירים בידי נעמי סמילנסקי, הוצאת זמורה-ביתן, תל אביב, תש"ן, 1990.
- ס. יזהר, אפרים חוזר לאספסת, איורים - נעמי סמילנסקי. הוצאת זמורה-ביתן, תל אביב, תשנ"א, 1991.
- ש"י עגנון, סיפור הנרות, שנים עשר תחריטים - נעמי סמילנסקי, הוצאת גוטסמן, תל אביב, תשס"ג, 2002.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ד"ר חיים גמזו, ביקורת אמנות, בעריכת גילה בלס, מוזיאון תל אביב לאמנות, 2006
- ד"ר חיים גמזו, נעמי סמילנסקי – תחריטים 1966-1976, מוזיאון תל אביב, 1976
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- כתבי נעמי סמילנסקי בפרויקט בן-יהודה
- נעמי סמילנסקי, סדנת התחריט בכברי
- האתר לתולדות רחובות
- נעמי סמילנסקי, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אתר "Billiongraves"
- ^ נרי לבנה, היד שאוחזת בעפיפון, הארץ
- ^ מספר סיפורים התפרסמו בפרויקט בן יהודה על פי כתבי יד שהועברו בידי משפחתה.
- אמניות ישראליות
- אמני הדפס ישראלים
- אמניות הדפס ישראליות
- ציירות ישראליות
- ציירים ישראלים
- נשות העלייה השלישית
- אנשי העלייה השלישית
- תסריטאיות ישראליות
- תסריטאים ישראלים
- מאיירות ישראליות
- מאיירים ישראלים
- בוגרות המכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין
- בוגרי המכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין
- בני זוג של חברי הכנסת
- ישראליות שנולדו ב-1916
- ישראלים שנולדו ב-1916
- ישראליות שנפטרו ב-2016
- ישראלים שנפטרו ב-2016
- אנשי המושב
- נשות המושב
- מועצה אזורית גדרות: אישים
- משפחת סמילנסקי