נפתלי רוטנברג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אין תמונה חופשית

נפתלי רוטנברג (נולד ב-14 ביולי 1949), רב והוגה דעות ישראלי, חוקר חכמת האהבה. משמש כרב היישוב הר אדר ועמית מחקר בכיר במכון ון ליר.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בחיפה לשלמה ויהודית רוטנברג. כשהיה בן 6 חודשים עבר לירושלים, למד בישיבות חרדיות ובהן ישיבת הנגב בנתיבות (תשכ"ז) ובישיבת קמניץ (תשכ"ח-תשל"ג). הוסמך לרבנות בשנת תשל"ג (1973). שימש כרבה הראשי של הקהילה האשכנזית בלימה, פרו (1974-1978), וכרב בית הספר לקצינים של צה"ל (1978-1980).

בשנים 1980-1984 למד פילוסופיה ומחשבת ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים. במהלך 1984 חזר לשירות פעיל בצה"ל כראש מדור יהדות וציונות במפקדת קצין חינוך ראשי. בשנים 1986-1989 שימש כמפקד המדרשה לחינוך מפקדים (מרכז חינוך ירושלים). רוטנברג הוא בוגר המכללה לפיקוד ומטה של צה"ל. שוחרר מצה"ל בדרגת סגן-אלוף.

רוטנברג שימש כמנהל המחלקה לחינוך תורני של הסוכנות היהודית בצפון אמריקה (1989-1993). הרב רוטנברג מכהן כרב היישוב הר אדר מאז הקמתו של היישוב בשנת 1986. לאחר הקמתה של המועצה המקומית הר אדר (1995) נבחר לשמש כרב המועצה.

מאז 1994 רוטנברג הוא עמית-מחקר-בכיר במכון ון ליר בירושלים. הוא עורך את כתב העת "זהויות", כתב עת לתרבות וזהות יהודית היוצא לאור על ידי מכון ון ליר והקיבוץ המאוחד. עמד בראש מערך של תוכניות בחינוך לשלום, אזרחות ויהדות שהפעיל מכון ון ליר במאות בתי ספר על-יסודיים ברחב הארץ. במסגרת זו עמד בראש פרויקט הליבה החינוכית המשותפת לכל ילדי ישראל ובראש צוות לכתיבת ספר הלימוד באזרחות, "ערכים ואזרחים: אזרחות בלמידה פעילה לחטיבת הביניים". יזם את הקמת המרכז לחינוך לסובלנות. שימש כיו"ר תחום תרבות וזהות יהודית במכון ון ליר וייסד את מפעל "פותחים שבוע" – הרצאות על פרשת השבוע במכון ון ליר ובמקומות נוספים ברחבי הארץ. פרסם ספרים, מאמרים ומחקרים בפילוסופיה, חינוך, הלכה ומחשבת ישראל ושימש כעורך ומו"ל של מספר כתבי-עת בישראל ובארצות הברית.

שימש פרופ' חבר למדעי היהדות בבית הספר לניהול של טורו קולג' בירושלים (1997-2003).

חתן פרס ליבהבר לסובלנות דתית ותרבותית לשנת תשע"א.

הגותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחומי העיון והיצירה העיקריים של הרב רוטנברג הם בנושאי חכמה האהבה, פילוסופיה פוליטית, חינוך דמוקרטי, הלכה ופילוסופיה של ההלכה.

הרב רוטנברג פרסם ספר חלוצי אודות תפיסת האהבה בספרות היהדות הקאנונית. מחקריו על האהבה פורסמו כמאמרים, כשני ספרים בעברית וכספר אחד באנגלית. עבודתו בתחום זה נעה סביב שתי טענות:

א. התפיסה הרווחת במקורות היהדות היא תפיסת אהבה הרמונית, הדוחה את הפוריטניות ואת המתירנות כאחד, ומציגה את האהבה כהרמוניה בין שכל, נפש וגוף.

ב. ה"אהבה" היהודית אחת היא - גם אם הופעותיה רבות. יסודה ומקורה באהבת איש ואשה, אך אותה אהבה ממש באה על ביטויה באהבת הרע, אהבת החכמה, אהבת אדם ואהבת אלוהים.

רוטנברג פרסם מאמרים העוסקים בפילוסופיה פוליטית במסורת היהודית. במסגרת זו טען כי תורת ישראל איננה מחייבת מודל פוליטי מסוים ואחיד. הוגים יהודיים שונים הציגו צורות משטר שונות זו מזו. בהקשרי דת ומדינה טען רוטנברג כי המערכת ההלכתית לא רואה עצמה כתחליף לחוקי המדינה, ומסיבה זו המושג "מדינת ההלכה", שרבים רואים אותו כפרוגרמה הדתית למדינת ישראל, הוא מושג ריק. עוד טען רוטנברג כי אין לקדש ממסדים דתיים השואבים את סמכותם מכוח חוקי המדינה החילונית. טענה זו חריגה כשהיא נשמעת מתוך הממסד הדתי, בו משרת הרב רוטנברג בתפקידים שונים עשרות שנים.

ככלל, הגותו של רוטנברג שואפת לייצר יהדות מכילה, שתאפשר ליצור גשרים בין קבוצות שונות בחברה הישראלית ובין זרמים דתיים שונים בעולם. במאמריו קורא רוטנברג להידברות בין אנשים המחזיקים בהשקפות שונות. על פעילותו, הנובעת מתוך הקשרים דתיים ונשענת על ידע נרחב במקורות היהדות, הוכר רוטנברג כמי שהרים תרומה משמעותית לקידום הסובלנות דתית בישראל.

מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ערכים ואזרחים: אזרחות בלמידה פעילה לחטיבת הביניים, ירושלים 2014: מכון ון ליר בירושלים. (מהדורת ניסוי 2011)
  • אחדות מתוך שונות: ליבה חינוכית משותפת לילדי ישראל, (עם ליבת אבישי) המכון ון ליר בירושלים והוצאת רכס, 2012
  • Wisdom by the Week: The Weekly Torah Portion as an Inspiration for Thought and Creativity, Yeshiva University Press and the Van Leer Jerusalem Institute, 2012
  • רב בעולם החדש – עיונים בהשפעתו של הרב י.ד. סולובייצ'יק על חינוך, על תרבות ועל מחשבה יהודית (עם אבינועם רוזנק) הוצאת מאגנס ומכון ון ליר בירושלים, 2011.
  • Wisdom of Love: Man, Woman & God in Jewish canonical Literature, Academic Studies Press, Boston, 2009
  • לאום מלאום: עיונים בשאלות של זהות יהודית, עם ולאומיות, (עם אליעזר שביד) ירושלים ותל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד ומכון ון ליר בירושלים.
  • הוגים בפרשה: פרשת השבוע כהשראה ליצירה ולהגות היהודית לדורותיה, תל אביב-2005: ידיעות-ספרים ומכון ון ליר.
  • אילת אהבים – עיונים בחוכמת האהבה, תל אביב 2004: ידיעות ספרים.
  • פותחים שבוע: אנשי רוח ותרבות ישראליים כותבים על פרשת השבוע, תל אביב 2004: ידיעות ספרים ומכון ון ליר.
  • בעקבות האהבה: על אהבה וזוגיות במקורות היהודיים, ירושלים 2000: הוצאת כרמל.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מ. משה, לפיכך חייבים להודות, עיתון כפר חב"ד, גיליון 1702, פסח תשע"ז

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]