פרשת חיי שרה

חיי שרה
פסוקים:	בראשית, כ"ג, א' - כ"ה, י"ח
מס' פסוקים:	105
תוכן:	מות שרה וקבורתה במערת המכפלה, אליעזר מוצא את רבקה כשידוך ליצחק, אברהם נישא לקטורה בסוף ימיו, יצחק וישמעאל קוברים את אביהם
עשה (0)  לא תעשה (0)
הפטרה
ספרדים, אשכנזים ותימנים	מלכים א', א', א'-ל"א
איטלקים	מלכים א', א', א'-ל"ד

רבקה מרווה את צמאונו של עבד אברהם (ניקולא פוסן, 1626)

פרשת חַיֵּי שָׂרָה היא פרשת השבוע החמישית בספר בראשית, המתחילה בפרק כ"ג, פסוק א' ומסתיימת בפרק כ"ה, פסוק י"ח. הפרשה נפתחת במותה של שרה ומתארת את חייו הבוגרים של יצחק עד מות אביו אברהם.

נושאים בפרשה

מות שרה

הפרשה נפתחת בתיאור מותה של שרה אשת אברהם. אברהם סופד לה ומבקש לקבור אותה בחברון ולשם כך הוא רוכש, בכסף מלא מאת עפרון החיתי, את מערת המכפלה. הדין ודברים עם עפרון ובני חת אודות הרכישה מתוארת בהרחבה בחלקה הראשון של הפרשה.

ציון קברה של שרה אמנו במערת המכפלה

מציאת שידוך ליצחק

עיקר הפרשה הוא תיאור שליחותו של עבד אברהם (הגישה המקובלת בחז"ל זהו אליעזר, אך במדרש הראובני נכתב שהמדובר בעבד אחר בשם אליהו) בידי אברהם למצוא אישה ליצחק. אברהם מתנגד לכך שיצחק יקח אישה מבנות כנען, ולכן הוא שולח את עבדו אל משפחתו שבארם נהריים. העבד מגיע למקום ונושא תפילה אל ה' בבקשת סיוע למציאת אישה ראויה ליצחק, ואף קובע מבחן בו יתברר מי היא האשה הראויה: העבד יבקש להשקות אותו, והאשה הראויה ליצחק היא זו שתסכים ואף תציע להשקות את גמליו.

מיד בסיום תפילתו מגיעה רבקה אל הבאר, וכשהוא מבקש ממנה להשקותו, היא מסכימה ואף מציעה מיוזמתה להשקות גם את גמליו. לאחר סיום השקאת הגמלים ממהר העבד להעניק לרבקה תכשיטים ומתנות, שואל אותה למשפחתה, ומבקש ממנה להתארח בבית משפחתה. רבקה מספרת לעבד כי היא ממשפחת נחור (אחי אברהם), והעבד בא לבית משפחתה. לאחר דין ודברים עם בני משפחתה, בני המשפחה מסכימים להשיא את רבקה ליצחק, אך מציעים כי רבקה תלך לארץ כנען מאוחר יותר, בעוד עבד אברהם מבקש לקחת את רבקה מיד. לבסוף מחליטים בני המשפחה לקרוא לרבקה ולשאול אותה לדעתה, והיא מביעה את הסכמתה ללכת עם עבד אברהם.

העבד לוקח את רבקה איתו לארץ כנען, ושם היא נישאת ליצחק, המגלה כלפיה אהבה ומתנחם בכך מפטירת שרה אימו. פרשה זו של נישואי רבקה ליצחק היא ארוכה במיוחד, וכוללת חזרה משולשת על המבחן אותו ערך אליעזר לרבקה: פעם ראשונה בעת התכנון, פעם שנייה בעת המעשה, ופעם שלישית בעת סיפור הדברים למשפחת רבקה, כאשר ישנם מספר שינויים בין תיאור המעשה בפועל לבין סיפור הדברים למשפחת רבקה.

נישואי אברהם לקטורה וירושתו

בהמשך הפרשה מסופר על אחרית ימיו של אברהם: אברהם נושא אישה נוספת ושמה קטורה, ומוליד ממנה שישה בנים. את ירושתו הוא מוריש ליצחק בלבד, ואת שאר הילדים ('בני הפילגשים') הוא משלח עוד בחייו ל"ארץ קדם" לאחר שהעניק להם 'מתנות'.

אברהם נפטר בן 175, ונקבר במערת המכפלה על ידי בניו יצחק וישמעאל. לאחר מות אברהם מברך אלוהים את יצחק, ויצחק מתיישב בבאר לחי ראי. על פי התארוך המקראי, פטירת אברהם אירעה למעשה לאחר הולדת יעקב ועשו (שנולדו בגיל 160 של אברהם), המתוארת בפרשה הבאה, פרשת תולדות.

הפרשה נחתמת בפירוט תולדותיו של ישמעאל, צאצאיו ומקום מגוריו, ופטירתו של ישמעאל בגיל 137. גם פטירתו של ישמעאל מתרחשת למעשה זמן רב לאחר המאורעות המתוארים בתחילת פרשת תולדות (יעקב ועשיו נולדו בשנת 74 לישמעאל).

"יפה שיחתן של עבדי אבות"

בפרק כ"ד, המוקדש במלואו לבחירת רבקה ליצחק ישנה חזרה משולשת על המבחן שעורך עבד אברהם לרבקה. פרשני המקרא עמדו על כך, וניסו להסביר מדוע הסיפור חוזר על עצמו שלוש פעמים, בעוד פרשיות אחרות בתורה נכתבו בקיצור משמעותי. מדרש רבה מכנה זאת: "יפה שיחתן של עבדי אבות, מתורתן של בנים" (פרשה נ"ט).

ישנם מספר הבדלים בין סיפור המעשה בפועל, לבין תיאור הדברים מפי עבד אברהם למשפחת רבקה לאחר מכן. שינוי מהותי בין שני החלקים הוא תיאור אליעזר מאוחר יותר כי שאל את רבקה לשמה ולמשפחתה קודם שנתן לה תכשיטים ומתנות, בעוד למעשה סדר הדברים היה הפוך. להלן חמש דוגמאות להבדלים:

דוגמה	הסיפור בכתובים	מפי עבד אברהם	הסבר אפשרי
1.	"וְאַבְרָהָם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים וַה' בֵּרַךְ אֶת-אַבְרָהָם בַּכֹּל". (א)	וַה' בֵּרַךְ אֶת-אֲדֹנִי מְאֹד וַיִּגְדָּל וַיִּתֶּן-לוֹ צֹאן וּבָקָר וְכֶסֶף וְזָהָב וַעֲבָדִם וּשְׁפָחֹת וּגְמַלִּים וַחֲמֹרִים. לו וַתֵּלֶד שָׂרָה אֵשֶׁת אֲדֹנִי בֵן לַאדֹנִי אַחֲרֵי זִקְנָתָהּ וַיִּתֶּן-לוֹ אֶת-כָּל-אֲשֶׁר-לוֹ(ל"ה-ל"ו)	מצביע על כדאיות נישואי רבקה לבן אברהם, כדי לשכנע את בני משפחת רבקה להסכים לנישואים
2.	"וְאַשְׁבִּיעֲךָ בַּה' אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם וֵאלֹהֵי הָאָרֶץ אֲשֶׁר לֹא-תִקַּח אִשָּׁה לִבְנִי מִבְּנוֹת הַכְּנַעֲנִי אֲשֶׁר אָנֹכִי יוֹשֵׁב בְּקִרְבּוֹ. כִּי אֶל-אַרְצִי וְאֶל-מוֹלַדְתִּי תֵּלֵךְ וְלָקַחְתָּ אִשָּׁה לִבְנִי לְיִצְחָק (ג'-ד')	"וַיַּשְׁבִּעֵנִי אֲדֹנִי לֵאמֹר לֹא-תִקַּח אִשָּׁה לִבְנִי מִבְּנוֹת הַכְּנַעֲנִי אֲשֶׁר אָנֹכִי ישֵׁב בְּאַרְצוֹ.אִם-לֹא אֶל-בֵּית-אָבִי תֵּלֵךְ וְאֶל-מִשְׁפַּחְתִּי וְלָקַחְתָּ אִשָּׁה לִבְנִי"(ל"ז - ל"ח)	"אברהם מצווה עליו ללכת "אל ארצו ואל מולדתו" והעבד מדבר על "בית אבי" ועל "משפחתי". הרמב"ן עומד על ההבדל הזה ומציע שני פירושים: "כי גם באנשי ארצו לא יחפוץ רק במשפחתו... או שהיה העבד אומר כן לכבדם שישמעו לו". על פי הפירוש הראשון מציע העבד לדייק בבחירת האשה ליצחק עוד יותר ממה שנאמר לו. אברהם דיבר על ארץ ומולדת והעבד הוסיף עוד צמצום, לגבולות המשפחה בלבד. על פי הפירוש השני נהג העבד כדיפלומט וביקש להחמיא למשפחת אברהם על ידי הגדרתם כמושא ההשתוקקות של אדונו. בין כך ובין כך מוותר העבד על הגדרת חרן כמולדתו של אברהם."
3.	וַיֹּאמַר ה' אֱלֹהֵי אֲדֹנִי אַבְרָהָם הַקְרֵה-נָא לְפָנַי הַיּוֹם וַעֲשֵׂה-חֶסֶד עִם אֲדֹנִי אַבְרָהָם (י"ב)	וָאָבֹא הַיּוֹם אֶל-הָעָיִן וָאֹמַר ה' אֱלֹהֵי אֲדֹנִי אַבְרָהָם אִם-יֶשְׁךָ-נָּא מַצְלִיחַ דַּרְכִּי אֲשֶׁר אָנֹכִי הֹלֵךְ עָלֶיהָ (מ"ב) "וְאָמְרָה אֵלַי גַּם-אַתָּה שְׁתֵה וְגַם לִגְמַלֶּיךָ אֶשְׁאָב הִוא הָאִשָּׁה אֲשֶׁר-הֹכִיחַ ה' לְבֶן-אֲדֹנִי" (מ"ד)	חסד לעומת הצלחה והוכחה
4.	"וַתֹּאמֶר שְׁתֵה אֲדֹנִי וַתְּמַהֵר וַתֹּרֶד כַּדָּהּ עַל-יָדָהּ וַתַּשְׁקֵהוּ. וַתְּכַל לְהַשְׁקֹתוֹ וַתֹּאמֶר גַּם לִגְמַלֶּיךָ אֶשְׁאָב עַד אִם-כִּלּוּ לִשְׁתֹּת. וַתְּמַהֵר וַתְּעַר כַּדָּהּ אֶל-הַשֹּׁקֶת וַתָּרָץ עוֹד אֶל-הַבְּאֵר לִשְׁאֹב וַתִּשְׁאַב לְכָל-גְּמַלָּיו" (י"ח-כ')	"וַתְּמַהֵר וַתּוֹרֶד כַּדָּהּ מֵעָלֶיהָ וַתֹּאמֶר שְׁתֵה וְגַם-גְּמַלֶּיךָ אַשְׁקֶה וָאֵשְׁתְּ וְגַם הַגְּמַלִּים הִשְׁקָתָה" (מ"ן)	פירוט לעומת תמציתיות
5.	"וַיֹּאמֶר בָּרוּךְ ה' אֱלֹהֵי אֲדֹנִי אַבְרָהָם אֲשֶׁר לֹא-עָזַב חַסְדּוֹ וַאֲמִתּוֹ מֵעִם אֲדֹנִי אָנֹכִי בַּדֶּרֶךְ נָחַנִי ה' בֵּית אֲחֵי אֲדֹנִי" (כ"ז)	"וָאֶקֹּד וָאֶשְׁתַּחֲוֶה לַה' וָאֲבָרֵךְ אֶת-ה' אֱלֹהֵי אֲדֹנִי אַבְרָהָם אֲשֶׁר הִנְחַנִי בְּדֶרֶךְ אֱמֶת לָקַחַת אֶת-בַּת-אֲחִי אֲדֹנִי לִבְנוֹ" (מ"ח)	חסד לעומת הנחיה בדרך האמת

הפטרה

מפטירים בספר מלכים א', פרק א', פסוקים א'-ל"א. האיטלקים מוסיפים עד פסוק ל"ד, וחלק מהתימנים (קהילות השאמי) מוסיפים בסוף פסוק מ"ו. ההפטרה מתארת את אחרית ימיו של דוד המלך וכיצד הוריש את מלכותו לבנו שלמה.

אירועים

הישוב היהודי בחברון מציין בשבת זאת את שבת חברון, בעקבות התיאור בתחילת הפרשה על קניית מערת המכפלה בידי אברהם. בשבת זו מתארחים רבים בקריית ארבע ובחברון. במסגרת ההסדרים שהונהגו במערכת המכפלה לאחר טבח מערת המכפלה, בשבת זו פתוחה כל מערת המכפלה (כולל אולם יצחק) לתפילת יהודים.

לקריאה נוספת

יונתן גרוסמן, אברהם: סיפורו של מסע, תל אביב : ידיעות אחרונות : ספרי חמד, תשע"ה

קישורים חיצוניים

הטקסט:

• פרשת חיי שרה - הטקסט עם תרגום אונקלוס, באתר "מכון ממרא"
• פרשת חיי שרה, באתר "מקראות גדולות הכתר"
• פרשת חיי שרה, באתר "תורת אמת"

פרשנות:

• גיליונות נחמה לפרשת חיי שרה
• פרשת חיי שרה, באתר אוניברסיטת בר-אילן
• פרשת חיי שרה, באתר "כיפה"
• פרשת חיי שרה עם פירוש רש"י, באתר "בית חב"ד"
• שיעורי תורה לפרשת חיי שרה, באתר "ישיבה"
• שיעורים לצפייה על פרשת חיי שרה, באתר "בינינו"
• פרשת חיי שרה, באתר פרשת השבוע
• הערך "פרשת חיי שרה", באתר ויקישיבה
• איתן קלינסקי, הרהורים בעקבות פרשת "חיי שרה" (א\'), באתר News1 מחלקה ראשונה‏, 31 באוקטובר 2010