סבסטיאן פיניירה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Incomplete-document-purple.svg
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
סבסטיאן פיניירה
Miguel Juan Sebastián Piñera Echenique
Retrato Oficial Presidente Piñera 2018.jpg
לידה 1 בדצמבר 1949 (בן 71)
סנטיאגו דה צ'ילה, צ'ילה
שם מלא מיגל חואן סבסטיאן פיניירה אצ'ניקה
מדינה צ'ילהצ'ילה צ'ילה
השכלה
עיסוק פוליטיקאי, משקיע, מרצה באוניברסיטה, כלכלן, איש עסקים, מנהל ספורטיבי עריכת הנתון בוויקינתונים
מעסיק
מפלגה התחייה הלאומית
בן או בת זוג Cecilia Pérez Jara (דצמבר 1973) עריכת הנתון בוויקינתונים
sebastianpinera.cl
נשיא צ'ילה ה־35, ו-38
11 במרץ 2018 – מכהן
(3 שנים ו־32 שבועות)
11 במרץ 201011 במרץ 2014
(4 שנים)
פרסים והוקרה
  • קולר מסדר איזבלה הקתולית (2011)
  • מפתח הזהב של מדריד (7 במרץ 2011)
  • אביר הצלב הגדול של מסדר אולב הקדוש (2019)
  • מפקד במסדר מנואל אמדור גוררו (2013)
  • Grand Collar of the Order of the Sun of Peru (10 בנובמבר 2010)
  • תוכנית פולברייט עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה Firma Sebastián Piñera.png עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
סבסטיאן פיניירה למחרת ניצחונו בסבב השני של הבחירות לנשיאות צ'ילה, שנערכו ב-17 בינואר 2010

מיגל חואן סבסטיאן פיניירה אצ'ניקהספרדית: Miguel Juan Sebastián Piñera Echenique (מידעעזרה); נולד ב-1 בדצמבר 1949) הוא פוליטיקאי צ'יליאני, המכהן כנשיא צ'ילה (קודם כיהן כנשיא גם בין 2010 ו-2014). נכנס לתפקיד ב-11 במרץ 2018.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיניירה נולד בעיר סנטיאגו שבצ'ילה למגדלנה אצ'ניקה רוסאס ולחוסה פיניירה קארוויו, לשעבר שגריר צ'ילה בבלגיה ובאו"ם. אימו ממוצא בסקי ומשפחתו של אביו היא במקור מאסטוריאס שבספרד. לאחר סיום לימודיו הוא עבד כמורה בשנים 19711988 והיה פרופסור לכלכלה באוניברסיטת צ'ילה, באוניברסיטה האפיפיורית הקתולית של צ'ילה ובאוניברסיטת אדולפו איבאנייס. ב-1971 היה פרופסור לתאוריה פוליטית כלכלית בבית הספר לכלכלה של אוניברסיטת צ'ילה, ב-1972 היה פרופסור בבית הספר לעסקים של ולפראיסו[1].

פיניירה הרוויח חלק נרחב מההון האישי שלו דרך השקעות נבונות בתשתיות בנייה, חברות תעופה אזרחית, רשתות קניין אוכל וחברות המוכרות טלוויזיות. בשנת 2006 אף השקיע בנבחרת הכדורגל קולו-קולו וקנה מעל 50% מהמניות שלה. דרך השקעות אלו הרוויח פיניירה הון אשר מוערך לפי מגזין פורבס בלפחות 2.9 מיליארד דולר אמריקאי[2].

קריירה פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיניירה כלכלן בהשכלתו. שימש בעבר כסנאטור והנהיג את "הקואליציה האלקטורלית הנשיאותית והפרלמנטרית למען שינוי".

בחירות 2010[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיניירה נבחר בסבב השני של הבחירות לנשיאות צ'ילה שנערך ב-17 בינואר 2010 ונכנס לתפקידו ב-11 במרץ 2010. הוא ניצח ברוב של 51.6% לאחר שהתמודד בסבב השני נגד מועמד הקואליציה למען הדמוקרטיה, אדוארדו פריי מונטלבה (בנו של הנשיא לשעבר, אדוארדו פריי רואיס-טאגלה). עם השבעתו, פיניירה היה למיליארדר הראשון שמושבע לתפקיד נשיא צ'ילה.

בחירות 2017[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמל קמפיין הבחירות של פיניירה

ב-17 בדצמבר 2017 סבסטיאן פיניירה נבחר לקדנציה שנייה כנשיא צ'ילה[3]. הוא זכה ל-36% מהקולות, מה שהיה להישג הגבוה ביותר מבין שמונת המועמדים האחרים לתפקיד הנשיא. בסבב השני התמודד נגד אלחנדרו גייר (Alejandro Guillier), מגיש חדשות ממפלגתה של מיצ'ל בצ'לט, קואליציית "הרוב החדש". פיניירה זכה ב-54% מהקולות[4].

נשיא צ'ילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קדנציה ראשונה, 2010 - 2014[עריכת קוד מקור | עריכה]

טיפול ברעידת האדמה 2010[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – רעידת האדמה בצ'ילה (2010)

עם בחירתו לנשיאות היה פיניירה מועמד הימין הפוליטי הראשון לזכות בבחירות דמוקרטיות בצ'ילה מאז 1958. ב-27 בפברואר 2010, שבועיים לפני השבעתו של פיניירה לנשיא, צ'ילה חוותה רעידת אדמה קטלנית בגודל 8.8 בסולם מגניטודה לפי מומנט. הצבא הצ'יליאני העביר יותר מ-10,000 חיילים לאזורים ההרוסים סביב מוקד רעידת האדמה כדי לכוון את פעולות השיקום המקדימות ולחלץ פצועים מתחת להריסות. כשפיניירה הושבע לנשיאות ב-11 במרץ בטקס שכלל רעידות משנה, חלק ניכר מהכאוס של ימי האסון הראשונים פחת ומאמצי השיקום כבר היו על כנם.

עד יוני הוקמו למעלה מ-50,000 בתים ארעיים, וסבסוד דיור הועבר לרבים שנותרו ללא מחסה. כעבור שנה חלק מהעקורים טרם עברו להתגורר בקבע, ואזורי החוף שנפגעו מהצונאמי עדיין התקשו להתאושש מהפגיעה בענפי הדייג והתיירות. עם זאת, תיקונים תשתיתיים, כולל אלו בכבישים מהירים ונמלי תעופה, הסתיימו במהרה יחסית. ביולי 2013 הממשלה דיווחה כי כ-74 אחוזים מ-222,000 פרויקטים לבנייה מחדש של בתים הסתיימו. שאר הפרויקטים הושלמו ברובם עד אמצע שנת 2014. המאמץ הממשלתי לנהל את המשבר שלאחר רעידת האדמה מילא חלק נרחב מהקדנציה הראשונה של פיניירה.

ההתפתחות הכלכלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך הקדנציה הראשונה של פיניירה כלכלת צ'ילה חוותה עלייה שנתית של מעל חמישה אחוזים, מעל מיליון עבודות חדשות הוקמו, חלק נרחב בתמיכה ממשלתית שלאחר רעידת האדמה ב-2010, והשכר הממוצע עלה בעוד אחוז האזרחים מתחת לקו העוני ירד בחדות. לקראת התמודדותו לקדנציה שנייה בבחירות לנשיאות ב-2017, פיניירה טען בנוגע לממשלתו הראשונה כי: "הייתה לנו ממשלה טובה באמת, שבמסגרתה כל גורם חברתי וכלכלי בצ'ילה השתפר, אך כעת יש לי ניסיון רב יותר, וניסיון נחשב."

קדנציה שנייה, 2018 ואילך[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשבר הכלכלי והמחאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוקטובר 2019 פרץ בצ'ילה גל מחאות על רקע כלכלי. במהלך המחאה נהרגו 19 בני אדם[5]. הפגנות, שעד יולי 2020 כבר לא היו ברחובות, אך התמזגו לביקורת פופולרית על תגובת הממשלה להתפרצות נגיף 2019-nCoV, החלו כאשר סטודנטים מחו נגד העלייה במחיר הנסיעה בתחבורה ציבורית בשעות עומס. הגידול היה קטן אך הוטל במהלך אי שביעות רצון הולכת וגוברת עם עליית תעריפים. המונים גדולים התכנסו בעצרות שלוות כדי לדרוש שינויים משמעותיים במדיניות ההגנה החברתית כולל פנסיה, חינוך ובריאות. בהמשך פרצו מחאות אלימות; המשטרה לא הצליחה לשלוט במצב והפעילה אלימות ניכרת בעצמה. ממשלת פיניירה הכריזה על מצב חירום ב-19 באוקטובר 2019, והטילה על צבא צ'ילה את אחריות להחזיר את הסדר בבירה.

המשבר הכלכלי החל עוד במהלך כהונתה השנייה של בצ'לט, שממשלה השקיע רבות בהגדלת הוצאות הרשות המבצעת. פיניירה הודיע ​​על שילובם של 5 מצבים בריאותיים נוספים לתפקוד מערכת הבריאות הלאומית במהלכם עוד בתחילת המשבר ב-2019. במקביל, פיניירה השאיר במקומה את המערכת הביורוקרטית שגבתה הוצאות רבות.

התוכנית להקמת חוקה חדשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1980, במהלך שלטון הדיקטטורה הצבאית בצ'ילה בראשותו של אוגוסטו פינושה, הוקמה חוקה חדשה בצ'ילה שהוסדרה לפי צרכיו של המשטר האוטוקרטי. אף על פי שהחוקה עברה מספר תיקונים מאז סיומה של הדיקטטורה הצבאית, היא עודנה כוללת קטעים נרחבים שאינם מתאימים למצב הפוליטי הדמוקרטי הקיים, כגון סעיף 9 לחוקה, הבנוי בכדי להגדיר גורמי אופוזיציה בתור טרוריסטים ולהרחיק אותם ממעורבות פוליטית כל שהיא. נוסף על כך, החוקה מעניקה סמכויות נרחבות למוסד הנשיאות כפי שלא נראות בדרך כלל ברוב הרפובליקות הדמוקרטיות. רק לנשיא ישנה הסמכות להטיל או לבטל מס, להסדיר מחדש חקיקות הנוגעות לפנסיה, להסדיר מחדש חוקים הנוגעים לביטחון פנים ועוד סמכויות שונות.

לנוכח התסיסה האזרחית והמשבר של התפרצות נגיף הקורונה, ממשל פיניירה הביע תמיכה בכתיבתה של חוקה חדשה ופחות סמכותנית לצ'ילה. ב-25 באוקטובר 2020, בנקודת שיא של התסיסה האזרחית והמחאות, התקיים משאל עם שבמהלכו 78.28% מהמצביעים תמכו בהקמת חוקה חדשה ו-78.99% מהמצביעים תמכו בוועדה חוקתית שחבריה יבחרו בהצבעה פופולרית עבור כתיבת החוקה.

חייו האישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשוי לססיליה מורל מונטס ואב לארבעה ילדים.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סבסטיאן פיניירה מתארח בבית הנשיא, יוני 2019

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סבסטיאן פיניירה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Crystal Clear app Login Manager.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא פוליטיקאים ובנושא צ'ילה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.