לדלג לתוכן

סבסטיאן פיניירה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
סבסטיאן פיניירה
Miguel Juan Sebastián Piñera Echenique
פיניירה, 2018
פיניירה, 2018
לידה 1 בדצמבר 1949
סנטיאגו דה צ'ילה, צ'ילה
פטירה 6 בפברואר 2024 (בגיל 74)
אגם רנקו, צ'ילה
שם מלא מיגל חואן סבסטיאן פיניירה אצ'ניקה
שם לידה Miguel Juan Sebastián Piñera Echenique עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה צ'ילהצ'ילה צ'ילה
מקום קבורה Parque del Recuerdo Cemetery עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
מפלגה התחייה הלאומית
בן או בת זוג Cecilia Morel (19736 בפברואר 2024) עריכת הנתון בוויקינתונים
שושלת Familia Piñera
אב José Piñera Carvallo עריכת הנתון בוויקינתונים
אם Magdalena Echenique עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 4 עריכת הנתון בוויקינתונים
sebastianpinera.cl
נשיא צ'ילה ה־35, ו-38
11 במרץ 201811 במרץ 2022
(4 שנים)
11 במרץ 201011 במרץ 2014
(4 שנים)
פרסים והוקרה
  • קולר מסדר איזבלה הקתולית (2011)
  • אביר הצלב הגדול של מסדר אולב הקדוש (2019)
  • מפקד במסדר מנואל אמדור גוררו (2013)
  • מסדר הכוכב של פלסטין (2011)
  • מפתח הזהב של מדריד (7 במרץ 2011)
  • Grand Cross with Collar of the Order of the Sun of Peru (10 בנובמבר 2010)
  • Global Citizen Awards (2019)
  • תוכנית פולברייט עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
סבסטיאן פיניירה למחרת ניצחונו בסבב השני של הבחירות לנשיאות צ'ילה, שנערכו ב-17 בינואר 2010

מיגל חואן סבסטיאן פיניירה אצ'ניקהספרדית: ‏Miguel Juan Sebastián Piñera Echenique?‏; 1 בדצמבר 19496 בפברואר 2024) היה פוליטיקאי צ'יליאני, שכיהן כנשיא צ'ילה בשנים 20102014 ובשנים 20182022.

פיניירה נולד בעיר סנטיאגו שבצ'ילה למגדלנה אצ'ניקה רוסאס ולחוסה פיניירה קארוויו, לשעבר שגריר צ'ילה בבלגיה ובאו"ם. אימו ממוצא בסקי ומשפחתו של אביו היא במקור מאסטוריאס שבספרד. לאחר סיום לימודיו הוא עבד כמורה בשנים 19711988 והיה פרופסור לכלכלה באוניברסיטת צ'ילה, באוניברסיטה האפיפיורית הקתולית של צ'ילה ובאוניברסיטת אדולפו איבאנייס. ב-1971 היה פרופסור לתאוריה פוליטית כלכלית בבית הספר לכלכלה של אוניברסיטת צ'ילה, ב-1972 היה פרופסור בבית הספר לעסקים של ולפראיסו[1]. פיניירה הרוויח חלק נרחב מההון האישי שלו דרך השקעות נבונות בתשתיות בנייה, חברות תעופה אזרחית, רשתות קניין אוכל וחברות המוכרות טלוויזיות. בשנת 2006 אף השקיע בנבחרת הכדורגל קולו-קולו וקנה מעל 50% מהמניות שלה. דרך השקעות אלו הרוויח פיניירה הון אשר מוערך לפי מגזין פורבס בלפחות 2.9 מיליארד דולר אמריקאי[2].

ב-6 בפברואר 2024 נהרג פיניירה בהתרסקות המסוק הפרטי שלו.

קריירה פוליטית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיניירה היה כלכלן בהשכלתו. שימש בעבר כסנאטור והנהיג את "הקואליציה האלקטורלית הנשיאותית והפרלמנטרית למען שינוי".

פיניירה נבחר בסבב השני של הבחירות לנשיאות צ'ילה שנערך ב-17 בינואר 2010 ונכנס לתפקידו ב-11 במרץ 2010. הוא ניצח ברוב של 51.6% לאחר שהתמודד בסבב השני נגד מועמד הקואליציה למען הדמוקרטיה, אדוארדו פריי מונטלבה (בנו של הנשיא לשעבר, אדוארדו פריי רואיס-טאגלה). עם השבעתו, פיניירה היה למיליארדר הראשון שמושבע לתפקיד נשיא צ'ילה.

סמל קמפיין הבחירות של פיניירה

ב-17 בדצמבר 2017 סבסטיאן פיניירה נבחר לקדנציה שנייה כנשיא צ'ילה[3]. הוא זכה ל-36% מהקולות, מה שהיה להישג הגבוה ביותר מבין שמונת המועמדים האחרים לתפקיד הנשיא. בסבב השני התמודד נגד אלחנדרו גייר (Alejandro Guillier), מגיש חדשות ממפלגתה של מיצ'ל בצ'לט, קואליציית "הרוב החדש". פיניירה זכה ב-54% מהקולות[4].

קדנציה ראשונה, 2010 - 2014

[עריכת קוד מקור | עריכה]

טיפול ברעידת האדמה 2010

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – רעידת האדמה בצ'ילה (2010)

עם בחירתו לנשיאות היה פיניירה מועמד הימין הפוליטי הראשון לזכות בבחירות דמוקרטיות בצ'ילה מאז 1958. ב-27 בפברואר 2010, שבועיים לפני השבעתו של פיניירה לנשיא, צ'ילה חוותה רעידת אדמה קטלנית בגודל 8.8 בסולם מגניטודה לפי מומנט. הצבא הצ'יליאני העביר יותר מ-10,000 חיילים לאזורים ההרוסים סביב מוקד רעידת האדמה כדי לכוון את פעולות השיקום המקדימות ולחלץ פצועים מתחת להריסות. כשפיניירה הושבע לנשיאות ב-11 במרץ בטקס שכלל רעידות משנה, חלק ניכר מהכאוס של ימי האסון הראשונים פחת ומאמצי השיקום כבר היו על כנם.

עד יוני הוקמו למעלה מ-50,000 בתים ארעיים, וסבסוד דיור הועבר לרבים שנותרו ללא מחסה. כעבור שנה חלק מהעקורים טרם עברו להתגורר בקבע, ואזורי החוף שנפגעו מהצונאמי עדיין התקשו להתאושש מהפגיעה בענפי הדייג והתיירות. עם זאת, תיקונים תשתיתיים, כולל אלו בכבישים מהירים ונמלי תעופה, הסתיימו במהרה יחסית. ביולי 2013 הממשלה דיווחה כי כ-74 אחוזים מ-222,000 פרויקטים לבנייה מחדש של בתים הסתיימו. שאר הפרויקטים הושלמו ברובם עד אמצע שנת 2014. המאמץ הממשלתי לנהל את המשבר שלאחר רעידת האדמה מילא חלק נרחב מהקדנציה הראשונה של פיניירה.

ההתפתחות הכלכלית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך הקדנציה הראשונה של פיניירה כלכלת צ'ילה חוותה עלייה שנתית של מעל חמישה אחוזים, מעל מיליון עבודות חדשות הוקמו, חלק נרחב בתמיכה ממשלתית שלאחר רעידת האדמה ב-2010, והשכר הממוצע עלה בעוד אחוז האזרחים מתחת לקו העוני ירד בחדות. לקראת התמודדותו לקדנציה שנייה בבחירות לנשיאות ב-2017, פיניירה טען בנוגע לממשלתו הראשונה כי: ”הייתה לנו ממשלה טובה באמת, שבמסגרתה כל גורם חברתי וכלכלי בצ'ילה השתפר, אך כעת יש לי ניסיון רב יותר, וניסיון נחשב.”

קדנציה שנייה, 2018 ואילך

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשבר הכלכלי והמחאות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוקטובר 2019 פרץ בצ'ילה גל מחאות על רקע כלכלי. במהלך המחאה נהרגו 19 בני אדם[5]. ההפגנות החלו כאשר סטודנטים מחו נגד העלייה במחיר הנסיעה בתחבורה ציבורית בשעות עומס. העלייה הייתה קטנה אך הוטלה במהלך אי שביעות רצון הולכת וגוברת מעליית תעריפים כללית. המונים התכנסו בעצרות שלוות כדי לדרוש שינויים במדיניות ההגנה החברתית, כולל פנסיה, חינוך ובריאות. בהמשך פרצו מחאות אלימות; המשטרה לא הצליחה לשלוט במצב והפעילה אלימות בעצמה. ממשלת פיניירה הכריזה על מצב חירום ב-19 באוקטובר 2019, והטילה על צבא צ'ילה את האחריות להחזיר את הסדר בבירה. עד יולי 2020 כבר שככו ההפגנות, אך התמזגו לביקורת פופולרית על תגובת הממשלה להתפרצות נגיף 2019-nCoV.

המשבר הכלכלי החל עוד במהלך כהונתה השנייה של בצ'לט, שממשלה השקיע רבות בהגדלת הוצאות הרשות המבצעת. פיניירה הודיע על שילובם של 5 מצבים בריאותיים נוספים לתפקוד מערכת הבריאות הלאומית במהלכם עוד בתחילת המשבר ב-2019. במקביל, פיניירה השאיר במקומה את המערכת הביורוקרטית שגבתה הוצאות רבות.

התוכנית להקמת חוקה חדשה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1980, במהלך שלטון הדיקטטורה הצבאית בצ'ילה בראשותו של אוגוסטו פינושה, כוננה חוקה חדשה בצ'ילה שהוסדרה לפי צרכיו של המשטר האוטוקרטי. אף על פי שהחוקה עברה מספר תיקונים מאז סיומה של הדיקטטורה הצבאית, היא עודנה כוללת קטעים נרחבים שאינם מתאימים למצב הפוליטי הדמוקרטי הקיים, כגון סעיף 9 לחוקה, הבנוי כדי להגדיר גורמי אופוזיציה בתור טרוריסטים ולהרחיק אותם ממעורבות פוליטית. נוסף על כך, החוקה מעניקה סמכויות נרחבות למוסד הנשיאות כפי שאין בדרך כלל ברוב הרפובליקות הדמוקרטיות. רק לנשיא ישנה הסמכות להטיל או לבטל מס, להסדיר מחדש חקיקות הנוגעות לפנסיה, להסדיר מחדש חוקים הנוגעים לביטחון פנים ועוד סמכויות.

לנוכח התסיסה האזרחית ומשבר התפרצות נגיף הקורונה, ממשל פיניירה הביע תמיכה בכתיבתה של חוקה חדשה ופחות סמכותנית לצ'ילה. ב-25 באוקטובר 2020, בנקודת שיא של התסיסה האזרחית והמחאות, התקיים משאל עם שבמהלכו 78.28% מהמצביעים תמכו בהקמת חוקה חדשה ו-78.99% מהמצביעים תמכו בוועדה חוקתית שחבריה יבחרו בהצבעה כללית עבור כתיבת החוקה.

חייו האישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

היה נשוי לססיליה מורל מונטס ואב לארבעה ילדים.

סבסטיאן פיניירה מתארח בבית הנשיא, יוני 2019

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סבסטיאן פיניירה בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Sebastián Piñera Echeñique — Senator, Reseñas parlamentarias — Biblioteca del Congreso Nacional de Chile
  2. ^ #1064 סבסטיאן פיניירה (#1064 Sebastian Piñera & family), באתר מגזין פורבס (Forbes)
  3. ^ "Chile election: Conservative Piñera elected president". BBC News (באנגלית בריטית). 2017-12-17. נבדק ב-2024-02-07.
  4. ^ "Sebastian Pinera | Biography, Facts, & Presidency". Encyclopedia Britannica.
  5. ^ סוכנויות הידיעות, הפגנת המיליון בצ'ילה, בוליביה עלתה על הגגות, באתר ynet, 26 באוקטובר 2019