סבתא (סרט)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סבתא
Grandma
בימוי פול וייץ עריכת הנתון בוויקינתונים
תסריט פול וייץ עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים ג'וליה גארנר
אליזבת פנייה
נאט וולף
סם אליוט
קולין קמפ
לברן קוקס
לילי טומלין
ג'ודי גריר
מרשה גיי הארדן
ג'ון צ'ו
פרנק קוליסון עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה Sony Pictures Classics, נטפליקס עריכת הנתון בוויקינתונים
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 30 בינואר 2015 עריכת הנתון בוויקינתונים
משך הקרנה 79 דקות
שפת הסרט אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סרט קומדיה, סרט דרמה, סרט להט"בי עריכת הנתון בוויקינתונים
הכנסות באתר מוג'ו grandma2015
sonyclassics.com/grandma/
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סבתא (באנגלית: Grandma) הוא סרט דרמה קומית אמריקאי משנת 2015, אשר הופק ובוים על ידי פול וייץ. בסרט מככבת לילי טוֹמְלין בתפקיד אל, משוררת ומרצה לסבית שהתאלמנה, לצד ג'וליה גארנר, בתפקיד נכדתה סֶייג' בת העשרה, המבקשת את עזרתה להשיג כסף להפלה. במהלך היום בו מתרחש הסרט, פוגשות השתיים מספר דמויות מהעבר וההווה ומתעמתות עם סוגיות של משפחה, אהבה ונאמנות.

וייץ כתב את התסריט עבור טומלין לאחר שעבד איתה בסרט "ההרשמה" (Admission,‏ 2013). לאחר שהסכימה לתפקיד, השניים ערכו את התסריט יחדיו. גם רוב השחקנים האחרים היו כאלה שווייץ עבד עמם קודם לכן. הסרט צולם במהלך 19 יום בלוס אנג'לס ב-2014 עם תקציב של פחות מ-600,000 דולר.

הקרנת הבכורה של הסרט הייתה בפסטיבל הסרטים סנדאנס, ויצא לאקרנים ב-21 באוגוסט 2015. הסרט הכניס 7.1 מיליון דולר בקופות, וזכה לתשבחות מצד המבקרים. הסרט נמנה בין עשרת הסרטים העצמאיים הטובים ביותר של 2015 על ידי המועצה הארצית לביקורת, וטומלין הייתה מועמדת לפרס גלובוס הזהב לשחקנית הטובה ביותר.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אל היא משוררת לסבית מזדקנת, בעלת סטטוס קאלט פמיניסטי צנוע. היא מתקשה להתמודד עם מותה של ויי, שותפתה לחיים, מספר שנים קודם לתחילת הסיפור. בפתיחת הסרט היא נפרדת מאוליביה (ג'ודי גריר), בת-זוגה מזה ארבעה חודשים, שאותה הכירה כמעריצה של עבודתה, באומרה שאין ליחסים שהיו ביניהן כל משמעות. מיד לאחר מכן, מגיעה לביקור נכדתה סייג' בת ה-18. סייג' מספרת לה שהיא בהיריון ומבקשת סכום של 630 דולר עבור הפלה, שאותה היא מוכרחה לבצע באותו היום, מכיוון שלמרכז לבריאות האישה אין תורים זמינים אחרים. מתברר שלאל אין כסף זמין, ושכרטיס האשראי של סייג' הוחרם על ידי אמה, אשת העסקים השתלטנית. וכן, יוצאות השתיים למסע חיפוש ברחבי לוס אנג'לס, במכונית הענתיקה של אל, כדי להשיג את הכסף הנדרש. בדרך השתיים לומדות להכיר אחת את השנייה טוב יותר; סייג' אומרת לאל שאמה אומרת שהיא "פילנתרופית, סליחה, התכוונתי מיזנתרופית", ואל מתרעמת על כך שלנכדתה אין שמץ של מודעות פמיניסטית.

הביקור הראשון של שתי הנשים הוא אצל הצעיר שממנו נכנסה סייג' להיריון, ואשר התחמק ממנה מאז גילתה לו את מצבה. כשהוא מסרב לקחת כל אחריות, אל סוחטת ממנו באיומים את כל המזומן שיש לו, סכום של 50 דולר. משם, ניגשות השתיים לחברתה של אל, דת'י (לברן קוקס), אישה טרנסג'נדרית בעלת סלון קעקועים שחייבת לה 400 דולר. דת'י מתוודה שגם היא תפרנית, אך מצליחה לגרד 60 דולר מהקופה כדי לסייע, ומציעה לאל קעקוע חינמי. סייג' מאמינה שהקעקוע העגול אמור להיות האות "O" - האות הראשונה בשמה של אוליביה, אך אל מתעקשת שזו פשוט צורה עגולה. עצירתן השלישית של השתיים הוא בבית הקפה הפמיניסטי, שם אל מנסה למכור לבעלת המקום, קרלה, ספרים קלאסיים יקרים לה מהספרייה הפמיניסטית האישית שלה. אך היא נקלעת למריבה עם אוליביה, שעובדת שם כמלצרית, ובסוף יוצאת משם בסערה כאשר קרלה, שבדקה את שווי הספרים ב-eBay, מציעה לה רק 60 דולר עבורם.

עיינו גם בפורטל:
פורטל פמיניזם

בייאוש גובר פונות אל וסייג' לבקר את קארל, בעלה לשעבר של אל (סם אליוט), שאל לא ראתה מזה עשרות שנים וסייג' לא ידעה על קיומו. אל מספרת לו שהיא צריכה ללוות את הכסף עבור שכר דירה, והוא מבקש נשיקה בתמורה. הדבר מוביל לוויכוח על האופן שבו סיימה אל את מערכת היחסים שלהם. בתגובה לתחינתה של אל, הוא מסכים למסור את הכסף. אך כאשר הוא מבקש ממנה להיות כנה לגבי הסיבה שהיא צריכה את הכסף, והיא אומרת לו שסייג' צריכה לעשות הפלה, קארל מתפרץ עליה בכעס, ומאשים אותה על ההפלה שהיא עברה כשהיו ביחד, ללא ידיעתו, ומביע את תחושת המרמה שהיא אחר כך הלכה וילדה את בתה מסטוץ. אל מסבירה לו שהיא רצתה ילדה, אך לא רצתה בעל. קארל, בזעם, מסרב לתת לה אגורה.

סייג' ואל מבינות שנגמרו להן האופציות, ואוזרות אומץ לגשת לבתה של אל ואמה של סייג', ג'ודי (מרשה גיי הארדן), אשת עסקים חסרת סבלנות, שנזעמת לשמע הריונה של סייג'. אך בלית ברירה היא מספקת את הסכום החסר, ואל מסיעה את סייג' לקליניקה לבצע את ההפלה. בדרך, המכונית - בה אל לא נסעה עד כה מאז מותה של ויי - שובקת חיים. השתיים מצליחות לתפוס טרמפ עם משפחה "טיפוסית" של אמא, אבא וילדים. האם מתעניינת בדאגה למה סייג' צריכה להגיע לקליניקה, אך נענית בצורה מעומעמת. בהגיען, הנשים פוגשות במפגינה נוצרית ובתה, שמנסות להניא את סייג' מלבצע הפלה, לאחר עימות לא נעים, סייג' נכנסת למקום. לאחר התהליך מגיעה ג'ודי, מתחרטת על כעסה, ולוקחת את סייג' הביתה. אל יוצאת לדרכה הביתה לבד, במונית שהזמינה, אך במקום לנסוע ישירות לביתה, היא עוצרת בבית של אוליביה כדי להתנצל על מה שאמרה לגבי מערכת היחסים שלהן. אוליביה מכירה לה את הוריה שבאו לביקור, והם שמחים להכיר את אל, שלאחר מכן צועדת הביתה על המדרכה כשצחוק בפיה.

השחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

"סבתא" מוכר כסרט פמיניסטי, גם מפאת כוונות היוצר וגם על פי קריטריונים חיצוניים, כמו התאמה למבחן בקדל.[1][2][3][4] רייצ'ל סיימון כתבה ב-Bustle על כמה זה יוצא דופן שסרט מתרכז בשתי דמויות של נשים – כאשר אחת מהן זקנה, ולסבית, והשנייה צעירה המבקשת לעשות הפלה – ושגם דמויות המשנה בעלות זהויות מגוונות - לסביות נוספות, אישה לטינה, טרנסית שחורה, ואם חד-הורית "שנכנסה להיריון מתרומת זרע". התסריטאי-במאי פול וייץ אמר שרצה לחקור תקופות שונות בחייהן של נשים דרך שלושה דורות של משפחתה של אל.[5][6] בעוד אל הייתה לוחמת למען זכויות נשים, הוא ראה את ג'ודי (אשת עסקים מוצלחת) כתוצר ממאבקה של אל. הוא אמר שסייג', שמגלה בורות רבה בנושא התנועה הפמיניסטית, מייצגת את "המחיקה של ההיסטוריה של נשים במוחם של אנשים צעירים כיום". מבקר כתב העת וראייטי, סקוט פאונדס, תיאר את "סבתא" כ"סיקור פוליטי של שלושה דורות של נשיות עצמאית באמריקה".[7]

הסרט גם תואר כבעד הזכות להפלות, מכיוון שהעלילה מתארת את חתירתה של סייג' בעזרת סבתה למצוא את האמצעים לבצע הפלה, ללא שמץ אפולוגטיקה.[8][9] וייץ היה מושפע מחוסר הייצוג של הסוגיה בסרטי המיינסטרים, ואמר, "היו הרבה סרטים בעבר שלא היו מוכנים אפילו להשתמש במילה, למרות מיליוני הנשים שעושות הפלות ... אז פשוט רציתי שזה יהיה אמיתי."[10] מספר מבקרים שיבחו את הסרט בשל טיפול מאוזן של הנושא: על פי גלן קני, בטור הביקורת של רוג'ר איברט, "כל סרט שמתייחס בכלל להפלות באופן שאינו כטרגדיה או כאל איסור - הוא בהגדרה, סרט פוליטי", והוא הילל את הטיפול האמיץ והנכון בנושא. טיי באר כתב בהבוסטון גלוב כי הנושא "לא מוזער ואף לא הועצם לכדי הצהרה גדולה",[11] בעוד דני לית בפייננשל טיימס העריך כי הסרט הצליח לא להתעלם מן "הרצינות העגומה שבבסיס העניין". מבקר האינדיפנדנט ג'פרי מקנאב סבר שזה "מעודד לראות סרט שמתמודד עם היריון לא מכוון באופן הומוריסטי ורגיש".

I was really interested in this idea that somebody that is in their 70s can be more transgressive and have a more passionate voice than this person who is 18.

— Paul Weitz[12]

הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיתוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

וייץ הגה את הרעיון לסרט זמן רב לפני שהוא החל לכתוב את התסריט, אך לא השלים את הסיפור עד שפגש ועבד עם טומלין בסרט "ההרשמה", כשלדבריו "אחרי שפגשתי את לילי, הקול והדמות 'הקליקו' ומכיוון שכבר חשבתי על זה שנים, אז הרבה מזה כבר היה מעובד בראשי, אז פשוט הלכתי לבית קפה ורשמתי את התסריט בכתב יד."[13] בזמן שכתב, הוא שמע בדמיונו את קולה של טומלין מבצעת את התפקיד.[14] כשסיים לכתוב את התסריט, הוא פחד להציג אותו לטומלין מחשש שתדחה את התפקיד הראשי.[12] אך טומלין אמרה שהיא מיד התחברה לדמות ולסיפור,[15] ואז היא וווייץ ניגשו לעבודת עריכת התסריט, תהליך של מספר חודשים. הסרט היה התפקיד הראשי הראשון של טומלין מזה 27 שנים, כאשר הסרט האחרון שכיכבה בו היה לצד בט מידלר בסרט הקומדיה עסקים גדולים, בשנת 1988.

רוב צוות השחקנים היה מורכב מאנשים עמם וייץ עבד בעבר. הוא ביים את מרשה גיי הארדן ב"אמריקן דרימז",[16] ועבד עם נאט וולף וג'ון צ'ו בסרטים "ההרשמה" ו"אמריקן פאי", בהתאמה; הוא גם עבד עם ג'ודי גריר פעמיים קודם לכן. הוא יצר קשר עם סם אליוט, באמצעות אחיו, כריס וייץ, שביים את אליוט בסרט "מצפן הזהב". וייץ הציע את התפקיד של סייג ' לג'וליה גארנר אחרי שראה את הופעתה בסרט Electrick Children. הוא כתב את התפקיד של דתי במיוחד עבור לברן קוקס מכיוון שאהב אותה בסדרת הטלוויזיה כתום זה השחור החדש, והם עיבדו יחדיו את הפרטים של הדמות.

צילומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצילומים נערכו באזור לוס אנג'לס באביב של 2014, והושלמו תוך 19 ימים, לאחר שבוע של חזרות.[17] שתי סצנות צולמו במשרדם של כריס ופול וייץ.[18] הרכב הקלאסי בו אל נוהגת בסרט, דודג' רויאל שנת, הוא למעשה רכבה של טומלין; טומלין גם לבשה את הבגדים שלה לתפקיד.[19] תקציב ההפקה הכולל של הסרט הסתכם בפחות מ-$600,000.[20]

יציאת הסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבמאי פול וייץ עם לילי טומלין, ג'וליה גארנר ומו אבו זלוף בפסטיבל סאנדנס ב-2015.

הקרנת הבכורה העולמית של הסרט היה בפסטיבל סאנדנס ב-30 בינואר 2015, כסרט הסגירה של הפסטיבל.[21] מספר ימים לפני הבכורה, רכשה חברת Sony Pictures Classics את זכויות ההפצה של הסרט בארצות הברית.[22] הסרט הוקרן גם בפסטיבל הסרטים טרייבקה ב-20 באפריל 2015,[23] ופתח את פסטיבל הקולנוע של לוס אנג'לס ב-10 ביוני.[24] הסרט יצא בהפצה מוגבלת בארצות הברית ב-21 באוגוסט 2015, והכניס $115,540 בארבעה בתי קולנוע במהלך סוף השבוע הפותח שלו. הסרט יצא בהפצה רחבה ב-18 בספטמבר, והכניס $1,501,101 מ-1,061 בתי קולנוע במהלך השבוע הראשון. בסך הכל, הסרט גרף הכנסות של $6,980,524 במשך 28 שבועות בארצות הברית, ו-$106,928 בהפצה בינלאומית, עם הכנסות מתיאטראות בסכום כולל של $7,087,452.[25]

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

"סבתא" זכה לביקורות חיוביות, וקיבל ציון "טרי" של 92% ב-Rotten Tomatoes, בהתבסס על 158 ביקורות, עם דירוג ממוצע של 7.5/10.[26] Metacritic נתן לסרט ציון של 77 מתוך 100, בהתבסס על חוות הדעת של 37 מבקרים.[27]

מבקר הקולנוע איי. או. סקוט שיבח בניו יורק טיימס את הסרט, על הקצב, הדיאלוג, ודמויות המשנה שבו, ותיאר אותו כ"משעשע ומלא תובנות".[28] סקוט פאונדס מווראייטי תיאר את "סבתא" כסרט "שמתחיל כקומדיה קלילה על אמהות, בנות והפלות, ואט-אט מתפתח מתפתח ונותן בך מכה רצינית". הוא שיבח את וייץ בשל הדיאלוג ה"הרסני" בסצנה שבה אל נפגשת עם קארל, לו הייתה נשואה, עשרות שנים לאחר שעזבו אותו. במגזין ניו יורק, דייוויד אדלשטיין הכריז כי ""סבתא" מסמן עידן חדש בקולנוע הגאה".[29] בריאן מוילן, מבקר בעיתון הגרדיאן, נתן לסרט שלושה מתוך חמישה כוכבים, וכתב, "כנראה שהסגולה הגדולה ביותר של "סבתא" היא שהסרט עובר את מבחן בקדל בהצטיינות, טוב יותר מכל סרט אחר שראיתי לאחרונה."[30] ר. קורט אוסלונד, מצד שני, כתב ב-Slant שלדעתו העלילה מאולצת ולא מספקת, ואמר על הסרט ש"מספר האמביציות שלו הוא כמספר האשליות שבו".[31]

טומלין זכתה לתשבחות על הופעה עוצמתית. איי. או. סקוט כתב "את הפלא שהוא 'סבתא' ניתן לסכם בשתי מילים: לילי טומלין." פיטר טרוורס, ברולינג סטון, תיאר את הסרט כ"טור דה פורס טומליני", וכתב כי "טומלין, המכשפת, משאירה אתכם המומים והרוסים."[32] בסן פרנסיסקו כרוניקל, דייוויד לואיס כינה את "סבתא" שיא בקריירה של טומלין, ותיאר את הסרט כ"מצחיק, שנון, נוגע ללב – ובסופו של דבר, מלהיב".[33] ריצ'רד רופר מהשיקגו סאן-טיימס כתב על טומלין, "כמעט כל רגע בסרט הזה הוא כולו שלה", וצפה שתקבל מועמדויות לפרסים עבור הופעתה.[34] בביקורת על הסרט בהבוסטון גלוב, טיי בר הצהיר: "לילי טומלין מככבת בסרט, וזה כל מה שאתם באמת צריכים לדעת".

פרסים ומועמדויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרס קטגוריה מועמד/ת תוצאה מקור
פרסי אריוס של אגודת הליהוק של אמריקה (Casting Society of America Artios Awards) סרט דל תקציב – קומדיה דאגלס אייבל (Aibel), הנרי ראסל ברגסטין מועמדות [35]
פרסי אגודת מבקרי הקולנוע של שיקגו (Chicago Film Critics Association Awards) שחקן המשנה הטוב ביותר סם אליוט מועמדות [36]
פרסי הקולנוע של בחירת המבקרים (Critics' Choice Awards) השחקנית הטובה ביותר בקומדיה לילי טומלין מועמדות [37]
פרסי חוג מבקרי הקולנוע של דבלין (Dublin Film Critics' Circle Awards) השחקנית הטובה ביותר לילי טומלין מועמדות [38]
פרסי דוריאן (Dorian Awards) סרט הלהטב"ק של השנה מועמדות [39]
Unsung Film of the Year מועמדות
פרסי התקשורת של הליגה ההומו-לסבית נגד השמצה (GLAAD Media Awards) הסרט המשובח – בתפוצה רחבה מועמדות [40]
פרסי גלובוס הזהב השחקנית הטובה ביותר – סרט קומדיה או מוזיקלי לילי טומלין מועמדות [41]
פרסי גותהאם לסרטים עצמאיים (Gotham Independent Film Awards) השחקנית הטובה ביותר לילי טומלין מועמדות [42]
פרסי המועצה הלאומית לביקורת (National Board of Review Awards) עשרת הסרטים העצמאיים הטובים ביותר זכייה [43]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Ross, Deborah (בדצמבר 2015). "Grandma: a feminist comedy that punches magnificently above its weight". The Spectator. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ Simon, Rachel (21 באוגוסט 2015). "Why 'Grandma' Is The Most Feminist Movie Of The Summer". Bustle. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ Szklarski, Cassandra (24 בספטמבר 2015). "Lily Tomlin relishes feminist, lesbian role in Grandma". Toronto Star. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ Noh, David (17 באוגוסט 2015). "Film Review: Grandma". Film Journal International. אורכב מ-המקור ב-2017-03-20. נבדק ב-2017-09-11. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ Eisenbach, Helen (4 בספטמבר 2016). "Grandma 's Paul Weitz Talks Secrets, Surprises and Channeling Lily Tomlin". The Huffington Post. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ Althoff, Eric (27 באוגוסט 2017). "'Grandma' director based Tomlin's character on his own family matron". The Washington Times. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ Foundas, Scott (27 בינואר 2015). "Sundance Film Review: 'Grandma'". Variety. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ McNab, Geoffrey (10 בדצמבר 2015). "Grandma, film review: drama, subversive comedy and pro-choice polemic". The Independent. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ Leigh, Danny (11 בדצמבר 2015). "Grandma — film review: 'Tomlin is a joy'". Financial Times. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ Coffin, Lesley (22 באוגוסט 2015). "Interview: Grandma Writer-Director Paul Weitz". The Mary Sue. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ Burr, Ty (3 בספטמבר 2015). "Full glory of Lily Tomlin in 'Grandma'". The Boston Globe. {{cite web}}: (עזרה)
  12. ^ 1 2 Blakey, Bobby (24 בפברואר 2016). "Interview with Grandma director Paul Weitz". AXS. {{cite web}}: (עזרה)
  13. ^ Olsen, Mark (28 בינואר 2015). "Sundance 2015: Lily Tomlin has an easy ride steering 'Grandma'". Los Angeles Times. {{cite web}}: (עזרה)
  14. ^ Murphy, Mekado (20 במרץ 2017). "'Grandma' (With Movie Trailer): Paul Weitz Narrates a Scene". The New York Times. {{cite news}}: (עזרה)
  15. ^ Grobar, Matt (5 בינואר 2016). "Lily Tomlin On The Gift Of 'Grandma', 'Grace And Frankie' & Acting As Psychotherapy – AwardsLine". Deadline.com. {{cite web}}: (עזרה)
  16. ^ Douglas, Edward (20 באוגוסט 2015). "Paul Weitz Interview: The Director of Grandma with Lily Tomlin". ComingSoon.net. {{cite web}}: (עזרה)
  17. ^ Erbland, Kate (20 באוגוסט 2015). "Here's What 'Grandma' Star Julia Garner Learned From Working With Lily Tomlin". IndieWire. {{cite web}}: (עזרה)
  18. ^ Wloszczyna, Susan (20 באוגוסט 2015). "Learning Through Failure: Paul Weitz on "Grandma"". RogerEbert.com. {{cite web}}: (עזרה)
  19. ^ Keegan, Rebecca (21 באוגוסט 2015). "Paul Weitz takes on taboos and a punk rock Lily Tomlin in 'Grandma'". Los Angeles Times. {{cite web}}: (עזרה)
  20. ^ Rose, Charlie (16 באוגוסט 2015). "'Grandma'". Charlie Rose. {{cite web}}: (עזרה)
  21. ^ "Sundance Institute Announces Films in Premieres and Documentary Premieres for 2015 Sundance Film Festival" (Press release). Sundance Institute. 8 בדצמבר 2014. {{cite press release}}: (עזרה)
  22. ^ Fleming Jr., Mike (27 בינואר 2015). "Sony Pictures Classics Acquires 'Grandma' At Sundance – Update". Deadline.com. {{cite web}}: (עזרה)
  23. ^ "Grandma". Tribeca Film Festival.
  24. ^ McNary, Dave (7 באפריל 2015). "Lily Tomlin's 'Grandma' to Open Los Angeles Film Festival". Variety. {{cite web}}: (עזרה)
  25. ^ "Grandma (2015)". Box Office Mojo.
  26. ^ "Grandma (2015)". Rotten Tomatoes.
  27. ^ "Grandma". Metacritic.
  28. ^ Scott, A. O. (19 באוגוסט 2015). "Review: In 'Grandma,' Lily Tomlin Energizes an Intergenerational Road Trip". The New York Times. {{cite news}}: (עזרה)
  29. ^ Edelstein, David (21 באוגוסט 2015). "Grandma Is Bleak, But Brings Plenty of Delights". New York. {{cite web}}: (עזרה)
  30. ^ Moylan, Brian (27 בינואר 2015). "Sundance 2015 review: Grandma - Lily Tomlin cranks it up to the max as a ranting poet on the road". The Guardian. {{cite web}}: (עזרה)
  31. ^ Osenlund, R. Kurt (19 באוגוסט 2015). "Grandma". Slant Magazine. {{cite web}}: (עזרה)
  32. ^ Travers, Peter (19 באוגוסט 2015). "Grandma". Rolling Stone. {{cite web}}: (עזרה)
  33. ^ Lewis, David (27 באוגוסט 2015). "Tomlin gives tour de force performance in 'Grandma'". San Francisco Chronicle. {{cite web}}: (עזרה)
  34. ^ Roeper, Richard (27 באוגוסט 2015). "'Grandma': Line up the awards for Lily Tomlin". Chicago Sun-Times. {{cite web}}: (עזרה)
  35. ^ Gray, Tim (4 בינואר 2016). "'Star Wars,' 'The Big Short,' 'Carol' Among Casting Society of America Nominees". Variety. {{cite web}}: (עזרה)
  36. ^ Zwecker, Bill (14 בדצמבר 2015). "'Mad Max' leads pack with most nominations from Chicago critics". Chicago Sun-Times. {{cite web}}: (עזרה)
  37. ^ Rosen, Christopher (17 בינואר 2016). "Critics' Choice Awards 2016 winners list". Entertainment Weekly. {{cite web}}: (עזרה)
  38. ^ "Inside Out is the Dublin Film Critics Circle's best film of 2015". Irish Examiner. 23 בדצמבר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  39. ^ Kilday, Gregg (12 בינואר 2016). "'Carol' Earns Multiple Mentions as Dorian Award Nominees Are Unveiled". Variety. {{cite web}}: (עזרה)
  40. ^ "GLAAD Unveils Nominees for Annual Media Awards". The Hollywood Reporter. 18 בפברואר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  41. ^ Berkshire, Geoff (10 בדצמבר 2015). "Golden Globes: Idris Elba, Lily Tomlin, Mark Rylance Earn Double Nominations in Film, TV". Variety. {{cite web}}: (עזרה)
  42. ^ Lawson, Richard (22 באוקטובר 2015). "The Gotham Awards Just Confirmed Spotlight as the Oscar Front-Runner". Vanity Fair. {{cite web}}: (עזרה)
  43. ^ Lewis, Hilary (1 בדצמבר 2015). "'Mad Max: Fury Road' Named Best Film by National Board of Review". The Hollywood Reporter. {{cite web}}: (עזרה)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=סבתא_(סרט)&oldid=37193316"