לדלג לתוכן

סוני מיוזיק פבלישינג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סוני מיוזיק פבלישינג
Sony Music Publishing
נתונים כלליים
סוג אורגן
מייסדים לאו גרייד
תקופת הפעילות 1955–הווה (כ־69 שנים)
חברת אם סוני מיוזיק גרופ
חברות בנות EMI מיוזיק פבלישינג
אקסטרים מיוזיק
APM מיוזיק
היקורי רקורדס
KPM מיוזיק
בלידינג פינגרס מיוזיק
מיקום המטה בניין AT&T עריכת הנתון בוויקינתונים
משרד ראשי שדרות מדיסון 25, ניו יורק, ארצות הברית
ענפי תעשייה תעשיית המוזיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
יו"ר ג'ון פלאט עריכת הנתון בוויקינתונים
 
www.sonyatv.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סוני מיוזיק פבלישינג בע"מ (באנגלית: Sony Music Publishing LLC; לשעבר סוני/ATV מיוזיק פבלישינג) היא החברה הגדולה ביותר בעולם בתחום הוצאת מוזיקה. בהתאם לנתוני מרץ 2021, מחזיקה החברה בבעלותה למעלה מחמישה מיליון שירים. בסיסה הוא בניו יורק שבארצות הברית, והיא חלק מחברת סוני מיוזיק גרופ,[1] שנמצאת בבעלותה של סוני אנטרטיינמנט. סוני מיוזיק פבלישינג הוקמה בשנת 1955 בשם "סוני/ATV", זאת לאחר המיזוג עם ATV מיוזיק, שהייתה בבעלותו של מייקל ג'קסון. בשנת 1985 רכש ג'קסון את ATV מיוזיק, יחד עם קטלוג השירים של צמד הכתיבה ג'ון לנון ופול מקרטני.

בשנת 2012 קנה קונסורציום משקיעים בראשות סוני/ATV מיוזיק פבלישינג את EMI מיוזיק פבלישינג, מהלך שנועד להפוך את החברה לגדולה ביותר בעולם בתחומה. בבעלותה של EMI מיוזיק פבלישינג היו למעלה משלושה מיליון שיירים. באפריל 2019 מונה ג'ון פלאט למנכ"ל החברה.[2] באוגוסט באותה השנה הנהלת סוני/ATV מיוזיק פבלישינג מוזגה עם סוני מיוזיק אנטרטיינמנט תחת קבוצת סוני מיוזיק.[1]

היסטוריה של ATV מיוזיק

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אסוסייטד טלוויז'ן (ATV) הייתה חברת שידור טלוויזיונית בריטית, שנוסדה בשנת 1955 על ידי לאו גרייד. במהלך שני העשורים הראשונים מאז הקמתה התרחבה ATV רבות באמצעות רכישת מספר חברות בת, והפכה לקונגלומרט בתעשיית הבידור, עם השפעה רבה בתעשיית התקליטים, הוצאת מוזיקה ותעשיית הקולנוע.

בשנת 1958, עם רכישת 50% מחברת התקליטים הבריטית פאי רקורדס,[3] רשמה את דריסת רגליה הראשונה בתעשיית המוזיקה. בשנת 1966 קנתה 50% מהחברות ניו וורלד מיוזיק ויובילי מיוזיק, חברות בת של Chappell & Co.‏[4] במרוצת השנים רכשה ATV את שאר חברת פאי רקורדס, כולל את חברת הוצאת המוזיקה שלה, פאי רקורדס ולבק מיוזיק.[5]

ג'ון לנון ופול מקרטני ניסו לרכוש את חברת נורת'ן סונגס ב-1969. ניסיונותיהם נכשלו, והחברה הועברה לבעלות ATV.

בשנת 1969 נרכשה על ידי ATV חברת נורת'רן סונגס, המוציאה לאור של קטלוג שירי הצמד ג'ון לנון ופול מקרטני.[6] קודם לקנייה הייתה החברה בבעלות משותפת של לנון, מקרטני, בריאן אפשטיין ודיק ג'יימס. השניים האחרונים היו בעלי שליטה בחברה. ב-1969 הציע ג'יימס למכור את מניותיו ל-ATV. לנון ומקרטני ניסו להילחם בהחלטתו, ולהשיג שליטה על נורת'ן סונגס.[6] אולם ניסיונותיהם העלו חרס, וכל קטלוג שיריהם, כולל מספר היצירות המוכרות ביותר של הביטלס, עברו לבעלות ATV.‏[6]

בשנת 1970 הקימה ATV מיזם הוצאה לאור משותף עם קירשנר אנטרטיינמנט בשם ATV-קירשנר מיוזיק.[7] בשלהי 1972 פג הסכם השותפות בין שתי החברות, ו-ATV החליטה לייסד חברת בת, ATV מיוזיק, שתנהל את כל תחום ההוצאה לאור של ATV, כולל את נורת'ן סונגס. לאורך שנות ה-70 של המאה ה-20 הייתה ATV מיוזיק אחת החברות החזקות ביותר בתחום הוצאת מוזיקה לאור, בעיקר בזכות קנייתה של נורת'ן סונגס. בשנת 1973 פג חוזיהם של לנון ומקרטני עם נורת'ן סונגס. ATV מיוזיק ניצלה את ההזדמנות, וניסתה לחתום עם השניים הסכם שותפות.

במקביל להצלחתה של ATV מיוזיק נחלה חברת האם שלה, אסוסייטד קומיוניקיישנז קורפוריישן (ACC), קשיים כלכליים. בין השנים 1978–1981 ירדו רווחיה של ACC בעקבות הפסדיה בתעשיית הקולנוע. מחירי המניות של החברה ירדו בהתאמה. הזרוע הקולנועית של ATV איבדה את אישורי ממשלת בריטניה. מאוחר יותר נוסדה מחדש בשם סנטרל אינדיפנדנט טלוויז'ן. בשנת 1981 קיבל גרייד מספר הצעות רכישה לנורת'ן סונגס, והפך את החברה למוקד התעניינות גדול בקרב קונים פוטנציאליים. מקרטני ואלמנתו של לנון, יוקו אונו, הציעו יחד 21 מיליון ליש"ט. בעקבות הצעות מתחרות של CBS סונגס, וורנר קומיוניקיישנס ופרמאונט פיקצ'רס, מאן גרייד להתייחס למקרטני ואונו.[8][9]

באותו הזמן המשיך איש העסקים האוסטרלי רוברט הולמס לרכוש את מניותיה של ACC, עד שבינואר 1982 הגיש הצעה לקניית כל החברה. גרייד התפטר מתפקידו כמנכ"ל, ולאחר שהשיג לעצמו אמצעי שליטה בחברה תפס הולמס את מקומו.[10]

רכישת ATV מיוזיק על ידי מייקל ג'קסון

[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1985 רכש מייקל ג'קסון את חברת ATV מיוזיק, ועשור אחר כך מיזג אותה עם סוני.

בשנת 1981 החל הזמר האמריקאי מייקל ג'קסון לשתף פעולה עם מקרטני, ויחד הם כתבו והקליטו כמה שירים. ג'קסון שהה רבות בביתם של פול ואשתו לינדה, והתיידד עם הזוג. ערב אחד סבו השלושה לשולחן ארוחת הערב, ומקרטני הוציא מחברת עבה, בה רשומים כל השירים עליהם היו לו זכויות הוצאה לאור. ג'קסון התרגש מאוד, ובחן את המחברת בדקדקנות.[11] הוא שאל כיצד ניתן לרכוש את השירים, ומקרטני הסביר לו כי תחום ההוצאה לאור בתעשיית המוזיקה הוא רווחי ביותר. ג'קסון השיב לו בהלצה שיום אחד הוא יקנה את כל שירי הביטלס, ומקרטני צחק ואמר: "נהדר. בדיחה טובה".[12]

בספטמבר 1984 הסב עורך הדין של ג'קסון, ג'ון ברנקה, את תשומת לבו לפתיחת המכירה לקטלוג שירי ATV מיוזיק, כולל אלו בבעלות נורת'ן סונגס. ג'קסון היה נחוש לרכוש את החברה, חרף התחרות הגדולה שעמדה בפניו מול קונים נוספים.[11][13] ברנקה פנה לעורך הדין של מקרטני, ושאל אותו האם הם מעוניינים להצטרף למרוץ. הוא השיב לו בשלילה, בנימוק שהמחיר יקר מדי.[13][14] לפי ברט רויטר, שניהל את המשא ומתן על מכירת ATV מיוזיק, ניתנה למקרטני הזכות הראשונית להציע הצעת מחיר. עקב סירובו, התחרות נפתחה עבור כולם.[15] גם אלמנתו של לנון, אונו, הביעה התעניינות, אך לבסוף לא נמנתה בין ההצעות הסופיות.[14]

רשימת הקונים האחרים כללה את צ'ארלס קופלמן ומרט בנדייר, בעלי חברת Entertainment Co., וירג'ין רקורדס, טייקון הנדל"ן סמואל ג'יי. לפארק והיועץ הפיננסי צקארלס קנאפ. ב-20 בנובמבר 1984 הוגשה הצעתו של ג'קסון בסך 46 מיליון דולר. סכום זה נקבע לאחר בדיקה שערך ברנקה על שווי קטלוג השירים ועל הצעה מתחרה שהוגשה על סך 39 מיליון דולר. ג'קסון התעניין רק בזכויות יוצרים על השירים, אך העסקה כללה גם מבנה, אולפן הקלטות והציוד בתוכו. בדצמבר 1984 נחתם בין הצדדים מזכר הבנות לא מחייב. הצוות של הזמר החל בתהליך בן ארבעה חודשים של אימות המסמכים המשפטיים, הדוחות הכספיים של ATV מיוזיק וכל קטלוג 4,000 השירים.[11]

בינואר 1985 החלו שני הצדדים לנסח חוזים רשמיים. פגישות נוספות נערכו עד 16 במרץ באותה שנה. צוותו של ג'קסון תיאר את המשא ומתן כמתסכל. נציגים של ATV מיוזיק דיווחו כי בכל פעם שהתקרבו להסכם הדדי, מציעים אחרים נכנסו לתמונה. עסקת הרכישה עברה שמונה טיוטות שונות. במאי 1985 החליט צוותו של ג'קסון לשאת כתף קרה בכל הקשור למשא ומתן. חודש אחר כך נודע לו שצ'ארלס קופלמן ומרט בנדייר כוננו הסכם עם ATV מיוזיק שעמד על 50 מיליון דולר.[11]

בתחילת אוגוסט יצר הולמס, מנכ"ל החברה, קשר עם ג'קסון, והמשא ומתן חודש. ההצעה הועלתה ל-47.5 מיליון דולר.[11] היה לו יתרון גדול על קופלמן ובנדייר, שטרם הספיקו לעבור על כל חומרי הבירוקרטיה של החברה. הוא אף הסכים לבקר באוסטרליה כאורח כבוד של הולמס, ולהופיע בערוץ 7 של פרת'.[11][15] העסקה הסופית על סך 47.5 מיליון דולר נחמתה ב-10 באוגוסט 1985.[11][13] בחודש אוקטובר מילא ג'קסון את חובתו, וטס לבקר בפרת'.[11][15]

שיר הביטלס היחיד בקטלוג של נורת'ן סונגס שלא נכלל בעסקה היה "Penny Lane", שאת הזכויות עליו העניק הולמס לבתו המתבגרת, שכן זה היה השיר האהוב עליה.[16][17]

תגובות לרכישה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'קסון השתמש בשירי הביטלס בפרסומות רבות, מתוך מחשבה שזה יאפשר לדור חדש של מעריצים להנות מהמוזיקה הזו. מקרטני, שהשתמש בקטלוג שירי באדי הולי בפרסומות, חש עצוב.[13] ג'קסון הביע את כעסו על מקרטני, שכן הוצע לו לקנות את קטלוג השירים שלו, אך הוא סירב.[13] באותה תקופה היה מקרטני אחד הבדרנים העשירים בעולם. הונו הוערך ב-560 מיליון דולר, והכנסתו מתמלוגים עמדה על 41 מיליון דולר.[13] ג'קסון טען: ”אם הוא לא רצה להשקיע 47.5 מיליון דולר בשירים שלו, אין לו זכות לפנות אליי בעצב ובכעס”.[13]

לאחר מותו של ג'קסון ב-2009 התראיין מקרטני ב-Late Show with David Letterman, וסיפר כיצד רכישת ATV מיוזיק העיבה על מערכת היחסים בינו לבין ג'קסון:[18]

וזה היה, אתה יודע, זה היה מגניב. אני משער שמישהו היה צריך לרכוש את זה. מה שקרה היה שהתחלתי להתקשר אליו. חשבתי, אוקיי, הנה בחור שנמצא בנקודה בהיסטוריה לתת ללנון-מקרתני עסקה טובה [ייסוד חברת נורת'ן סונגס], סוף סוף. החתימו אותנו כשהיינו בני 21 או משהו כזה, בסמטה אחורית בליברפול. העסקה הזו לא השתנתה למרות שהפכנו את החברה הזו להכי מפורסמת... מאוד מצליחה. חשבתי לעצמי שהגיע הזמן להעלאה. זה הדבר ההגיוני, אתה יודע [דייוויד לטרמן: כן, אני חושב שאני יודע] וזה היה נהדר. דיברתי איתו [עם ג'קסון] על זה, אבל הוא לא שיתף פעולה בשיחה. הוא אמר "אלה רק עסקים, פול." אז עניתי "נכון. זה מה שזה." וחיכיתי לתגובה, אבל אף פעם לא הגענו לזה. חשבתי לעצמי, ואחרי זה המשכנו כל אחד לדרכו, אבל הוא היה איש מקסים, כשרוני מאוד, והוא חסר לנו.

אונו הייתה מרוצה מקנייתו של ג'קסון, וכינתה זאת כ"ברכה". בנובמבר 1990 הצהירה כי לאנשי עסקים לא היו את השיקולים של ג'קסון כאמן. לטענתה, הוא אהב מאוד את השירים, והיה אכפתי כלפיהם.[13]

בשנת 1987 הוציא ג'קסון את אלבומו Bad, שהיה אמור לכלול גרסת כיסוי לשיר הביטלס, "Come Together", שיצא מתוך אלבום האולפן Abbey Road. הקלטה זו נגנזה, ונכללה לבסוך ב-HIStory: Past, Present and Future, Book I, שיצא שמונה שנים אחר-כך.

היסטוריה של הגלגול הראשון של סוני מיוזיק פבלישינג

[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברת סוני, שרצתה להגדיל את דריסת רגלה בתעשיית הבידור, רכשה בינואר 1988 את CBS רקורדס בע"מ.[19] בינואר 1991 שונה שמה לסוני מיוזיק אנטרטיינמנט בע"מ. במקביל לרכישה נוצרה על ידי סוני חברת בת ל-CBS רקורדס בע"מ, בשם CBS מיוזיק פבלישינג, האחראית על הוצאת מוזיקה לאור. ב-1986 נמכרה מחלקת ההוצאה הקודמת של CBS רקורדס, CBS סונג, ל-SBK אנטרטיינמנט. בשנת 1989 נמכרה SBK עצמה לחברת EMI.‏[20] כדי להגדיל את תחום הוצאת המוזיקה שלה החליטה סוני לרכוש דרך CBS רקורדס (שהייתה בבעלותה) את טרי אינטרנשיונל פבלישינג.[21]

מיזוג ATV מיוזיק עם סוני מיוזיק פבלישינג

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1995 הציעה סוני לג'קסון 110 מילידון דולר עבור 50% ממניותיה של ATV מיוזיק. במהלך קונצרט שערך בטוקיו, בירת יפן, חתם ג'קסון על העסקה.[22] למעשה, הוא מכר חצי בעלות על שירי הביטלס ושל אחרים תמורת רווח גדול. שיריו של ג'קסון, שנכללים בקטלוג אחר, לא נכללו בעסקה.[23]

החברה הממוזגת נקראה סוני/ATV מיוזיק פבלישינג, והפכה לחברה השנייה בגודלה בעולם בתחום הוצאת מוזיקה לאור.[22] מייקל פ. שולהוף, נשיא ומנכ"ל סוני קורפורייסן אוף אמריקה, בירך על המיזוג ושיבח את ג'קסון על מאמציו: ”מייקל ג'קסון הוא לא רק האמן המצליח ביותר בהיסטוריה. הוא גם איש עסקים נבון. הוא מבין את החשיבות של זכויות יוצרים ואת התפקיד שהן ממלאות בקדמה לטכנולוגיות חדשניות”.[23] הוא הוסיף כי ג'קסון מכיר ב"מנהיגותה של סוני בפיתוח ומימוש טכנולוגיות חדשות, שמשרתות את הרבחת האופק היצירתי של אמנים כמוהו".[23] ג'קסון היה חבר במועצת הדירקטוריון של החברה,[22] ומכיוון שלשני הצדדים הייתה סמכות וטו, קבלת ההחלטות הייתה צריכה להתקבל פה אחד.[22]

בשנת 2006 השיגה סוני אופציה לרכישת מחצית המניות שנותרה בידי ג'קסון בכל עת תמורת מחיר קבוע של 250 מיליון דולר.[24][25][26]

הרחבת הקטלוג (2001–2007)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

גם במאה ה-21 המשיכה סוני/ATV מיוזיק פבלישינג לרכוש קטלוגי שירים.

בנובמבר 2001 החתימה החברה את זמר הקאנטרי טוני מרטין על הסכם שותפות וכתיבה ובהוצאת שירים. למעשה, סוני/ATV מיוזיק פבלישינג רכשה את הקטלוג של בייבי מאי מיוזיק, שבבעלותו של מרטין. הקטלוג מונה 600 שירים.[27]

ביולי 2002 רכשה החברה את המוציאה לאור הוותיקה ביותר בז'אנר הקאנטרי, אקוף-רוז מיוזיק, תמורת 157 מיליון דולר. העסקה כללה את הרחבת קטלוגה של סוני/ATV מיוזיק פבלישינג ב-55,000 שירי קאנטרי, כולל יצירותיו של האנק ויליאמס, האחים אברלי ורוי אורביסון,[28] ותחום המאסטרינג של היקורי רקורדס. לימים הפכה היקורי רקורדס לחברת התקליטים הביתית של סוני/ATV מיוזיק פבלישינג,[29] שמחזיקה גם בזכויות המאסטרינג של דיאל רקורדס, צ'אלנג' רקודס ופור סטאר רקורדס.[30]

בשנת 2007 קנתה סוני/ATV את פאמוס מיוזיק, הוצאה לאור עם קטלוג של למעלה מ-125,000 שירים, כולל "Moon River", תמורת 370 מיליון דולר. הקטלוג כלל את יצירותיהם של אמינם, אייקון, ביורק, שאקירה ובק, וכן פסקולים שיצאו תחת סרטי פרמאונט.[31][32]

עסקאות אדמיניסטרציה והפצה בולטות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספקית הפרטיטורים הדיגיטליים "מיוזיק נוטס" הודיעה ביוני 2006 כי חתמה על הסכם הפצה ארוך טווח עם סוני/ATV מיוזיק פבלישינג. היא תייצר ותמכור ספרי תווים לשירים רבים מתוך הקטלוג של סוני/ATV.‏[33] בהצהרה שפרסם, הכריז דייוויד הוקמן, המנכ"ל של סוני/ATV, כי החברה שואפת תמיד להכיר דרכים חדשניות לקדם את השירים וכותביהם שחתומים תחתיה.[33]

ב-4 באוגוסט 2008 הושגה עסקת הפצה דיגיטלית-גלובלית עם דה אורקרד, שתשווק את קטלוג המוזיקה של סוני/ATV.‏[34]

ב-27 ביוני 2017 הסכימה סוני/ATV לנהל את זכויות ההוצאה לאור של הפסקולים מתוך חברת הקולנוע הצרפתית יורופקורפ.[35] חברות קולנוע נוספות המסתמכות על ניהול ההוצאה לאור של סוני/ATV מיוזיק פבלשינג הן: סרטי סוני, שואו טיים נטוורקס, חברת דיסקברי, אולפני המאה ה-20, פוקס אנטרטיינמנט, אול3מדיה, אנטרטיינמנט ואן, A+E נטוורקס, אנדמול שיין גרופ ומאטל.[36]

בשנת 2020 יצרה סוני מיוזיק/ATV שותפות דיגיטלית גם ביטסטארס, שייסדה את ביטסטארס פבלישינג – שירות מקוון וגלובלי עבור כותבי שירים ומפיקים עצמאיים, המאפשר להם לרשום את שיריהם באתר ולגבות תמלוגים לניהול ההוצאה לאור.[37][38]

רכישת EMI פבלישינג בשנים 2012 ו-2018

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנובמבר 2011 הודיעה סיטיגרופ על עסקה למכירת EMI בשני חלקים. מוזיקה מוקלטת מתוך החברה נרכשה על ידי יוניברסל מיוזיק גרופ תמורת 1.9 מיליארד דולר. EMI מיוזיק פבלישינג נקנתה לקונסורציום בראשות סוני/ATV תמורת כ-2.2 מיליארד דולר.[39] חברים נוספים בקונסורציום של סוני כללו את עיזבונו של ג'קסון (כ-10% בעלות), המיליארדר דייוויד גפן, חברת ההשקעות האמריקאית בלקסטון וקרן ההשקעות האמירתית של אבו דאבי, מובאדלה.[40] באפריל 2012 זכתה העסקה לאישור האיחוד האירופי,[41] בתנאי שחלק מהקטלוגים יימחקו.[42] בדצמבר אותה שנה נמכרו זכויות ההוצאה לאור של פאמוס מיוזיק בריטניה ווירג'ין רקורדס ל-BMG רייטס מאנג'מנט תמורת 150 מיליון דולר.[43] עם רכישת שליש מהקטלוג של EMI פבלישינג הפכה סוני/ATV לחברת הניהול הגדולה בעולם בתחום הוצאת מוזיקה לאור, כשבבעלותה למעלה משלושה מיליון שירים,[44] והכנסות שמוערכות בכ-1.25 מיליארד דולר בשנה.[45]

מאז 2012 מנהלת סוני/ATV חברת הוצאה לאור נוספת של ג'קסון, מייאק, הכוללת שירים שנכתבו על ידו. היא הייתה בבעלות המתחרה וורנר/צ'אפל מיוזיק.[46]

ביולי 2018 קנתה סוני/ATV‏ 105 ממניות העיזבון של ג'קסון ב-EMI תמורת 287.5 מיליון דולר.[47] בנובמבר אותה השנה רעשה סוני 60% ממניות חברת ההשקעות מובאדלה ב-EMI מיוזיק פבלישינג תמורת 2.3 מיליארד דולר, בהתבסס על שווי ארגוני של 4.75 מיליארד דולר.[48] בעקבות עסקאות אלו הפכה סוני/ATV מיוזיק פבלישינג למחזיקה הבלעדית ב-EMI מיוזיק פבלישינג.

רכישת חלקו של ג'קסון על ידי סוני

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספטמבר 2016 רכשה סוני את חלקו של עיזבונו של ג'קסון בסוני/ATV תמורת 750 מיליון דולר. עם זאת, זכויותיו של ג'קסון על מייאק מיוזיק נשארו בבעלותו. ההכנסות הופקדו עבור צאצאיו.[49]

בעלות על שירי הביטלס

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בינואר 2017 הגיש מקרטני תביעה לבית המשפט המחוזי של ארצות הברית נגד סוני/ATV מיוזיק פבלישינג בבקשה לקבל בחזרה את הבעלות על חלקו בקטלוג שירי הצמד לנון-מקרטני. על פי חוקי זכויות היוצרים בארצות הברית, רשאי כל מחבר לתבוע את זכויותיו על יצירות שפורסמו לפני 1978 לא יאוחר מ-56 שנים לאחר מועד יציאתם לאור.[50][51] מקרטני וסוני הסכימו להסדר סודי ביניהם, שנכרת ביוני.[52][53]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סוני מיוזיק פבלישינג בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 "Sony Corp. Restructures Music Division, Brings Recorded Music, Sony/ATV Publishing Together Under Rob Stringer". Billboard. נבדק ב-2019-07-22.
  2. ^ "Jon Platt on His Rise to Publishing's Pinnacle and Creating 'An Industry of Inclusion'". Billboard. נבדק ב-2019-12-15.
  3. ^ "Pye Records Deal" Financial Times London 23 October 1958: 1
  4. ^ "ATV Goes into Music Publishing" Financial Times London 3 June 1966: 9
  5. ^ "ATV Buying up Pye Records for £2.1m" Financial Times London 13 July 1966: 1
  6. ^ 1 2 3 Guest (2006) p8
  7. ^ "ATV,Kirshner Organize Global Publishing Co.; Maclen In Fold" Billboard August 22, 1970: 7
  8. ^ Moore, John. "McCartney Fails to Regain All His Yesterdays." Financial Times London 20 November 1981: 38
  9. ^ Jones, Peter. "Beatle Catalog Hopefuls Hit 'All Or Nothing' Snag" Billboard December 12, 1981: 45
  10. ^ "West Coast Publishers Keep Things Happening" Record World 27 February 1982: 8
  11. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 Hilburn, Robert (22 בספטמבר 1985). "The long and winding road". Los Angeles Times. אורכב מ-המקור ב-1 ביולי 2009. {{cite news}}: (עזרה)
  12. ^ Taraborrelli (2004) p333–334
  13. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 Taraborrelli (2004) p335–338
  14. ^ 1 2 Doyle, Jack (7 ביולי 2009). "Michael & McCartney, 1990s–2009". The Pop History Dig. {{cite web}}: (עזרה)
  15. ^ 1 2 3 "Michael Jackson 1958–2009". Today Tonight. 2009-06-25. Coverage of the sale of ATV Music at 2:36 minutes in. Seven Network. TVW. https://www.youtube.com/watch?v=3htpIVyUtec.
  16. ^ Forde, Eamonn (21 במרץ 2016). "The long and winding road: how Paul McCartney is clawing back his catalogue". The Guardian. נבדק ב-18 ביוני 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  17. ^ (www.dw.com), Deutsche Welle. "Sony secures another stake in Michael Jackson's music venture | Business | DW | 15.03.2016". DW.COM (באנגלית). נבדק ב-18 ביוני 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  18. ^ "Paul Mccartney on David Letterman – Part 2 of 3" (YouTube video). At 3:25 McCartney talks about Jackson acquiring the Beatles songs. 17 ביולי 2009. ארכיון מ-2021-12-13. נבדק ב-19 בנובמבר 2010. {{cite web}}: (עזרה)
  19. ^ Terry, Ken (26 במרץ 1988). "Majors In Motion". Billboard. New York: Billboard Publications Inc. {{cite journal}}: (עזרה)
  20. ^ "CBS Records to Buy Tree, Ending an Era in Nashville". New York Times. 4 בינואר 1989. נבדק ב-2012-08-29. CBS Songs, the record company's publishing arm, was sold in 1986 for $125 million to Stephen Swid, Martin Bandier and Charles Koppelman, who renamed it SBK Entertainment. It is now the second-largest music publishing company. {{cite news}}: (עזרה)
  21. ^ Pareles, Jon (1989-01-04). "THE MEDIA BUSINESS; CBS Records to Buy Tree, Ending an Era in Nashville". The New York Times. ISSN 0362-4331. נבדק ב-2018-12-29.
  22. ^ 1 2 3 4 Guest (2006) pp12–13
  23. ^ 1 2 3 Michael Jackson and Sony enter joint publishing venture valued at $600 million. Jet. 27 בנובמבר 1995. p. 36. נבדק ב-6 באפריל 2009. Sony/ATV michael jackson. {{cite book}}: (עזרה)
  24. ^ Smith, Ethan (21 ביוני 2010). "Jackson Estate Steers to Next Challenge: Loan Refinancing". Wall Street Journal. נבדק ב-5 באוגוסט 2010. {{cite news}}: (עזרה)
  25. ^ "Jackson Assets Draw the Gaze of Wall Street". New York Times. 19 ביולי 2009. נבדק ב-5 באוגוסט 2010. {{cite news}}: (עזרה)
  26. ^ "The Company To Watch". Billboard. 15 באוגוסט 2009. נבדק ב-5 באוגוסט 2010. {{cite journal}}: (עזרה)
  27. ^ "Sony/ATV Music Publishing signs Tony Martin". Nashville Business Journal. 20 בנובמבר 2001. נבדק ב-8 באפריל 2009. {{cite news}}: (עזרה)
  28. ^ "Jackson made Exeter FC director". BBC. 3 ביולי 2002. נבדק ב-8 באפריל 2009. {{cite news}}: (עזרה)
  29. ^ "Hot New Releases From Sony/ATV's Hickory Records". Sony/ATV News. 27 במאי 2009. נבדק ב-2009-07-29. {{cite web}}: (עזרה)
  30. ^ "Sony/ATV Plants a Tree in The Orchard". Business Wire. 2008-08-04. אורכב מ-המקור ב-2018-07-02. נבדק ב-2022-01-10.
  31. ^ "Viacom sells Famous Music to Sony/ATV". USA Today. 30 במאי 2007. נבדק ב-8 באפריל 2009. {{cite news}}: (עזרה)
  32. ^ Swash, Rosie (31 במאי 2007). "Jackson buys Eminem rights". The Guardian. London. נבדק ב-8 באפריל 2009. {{cite news}}: (עזרה)
  33. ^ 1 2 "Sony/ATV songs to be available in digital sheet music". Los Angeles Business Journal. 23 ביוני 2006. נבדק ב-8 באפריל 2009. {{cite news}}: (עזרה)
  34. ^ Sony/ATV Plants a Tree in The Orchard businesswire.com, Retrieved on 9 March 2019
  35. ^ "Sony/ATV buys EuropaCorp music catalogue for $16.5m". Musicbusinessworldwide.com. Music Business Worldwide. 27 ביוני 2017. נבדק ב-12 בדצמבר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  36. ^ "Sony/ATV Music Publishing - LBBOnline". Lbbonline.com. נבדק ב-12 בדצמבר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  37. ^ "Sony/ATV teams with music production marketplace BeatStars to provide publishing services to producers & songwriters". Music Business Worldwide (באנגלית אמריקאית). 2020-04-14. נבדק ב-2022-06-28.
  38. ^ Robinson, Kristin (2021-07-28). "Why Music Marketplace BeatStars Is Getting Into Publishing". Billboard (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2022-06-28.
  39. ^ Joshua R. Wueller, Mergers of Majors: Applying the Failing Firm Doctrine in the Recorded Music Industry, 7 Brook. J. Corp. Fin. & Com. L. 589, 602 (2013).
  40. ^ Atkinson, Claire (11 בנובמבר 2011). "Citi to sell EMI for $4.1B to Universal, Sony/ATV". Nypost.com. נבדק ב-2011-11-16. {{cite news}}: (עזרה)
  41. ^ Aoife White (2012-04-19). "Sony-Led Group Wins EU Approval to Buy EMI Unit". Bloomberg.com. נבדק ב-2016-06-15.
  42. ^ "Sony Offers EU Concessions In EMI Publishing Purchase". AllAccess.com. 2012-03-28. נבדק ב-2016-06-15.
  43. ^ "BMG concludes Virgin and Famous UK songs deal | News | Music Week". www.musicweek.com. נבדק ב-2021-08-20.
  44. ^ ElBoghdady, Dina (29 ביוני 2012). "Sony Closes Its Acquisition of EMI Music Publishing". Washington Post. אורכב מ-המקור ב-3 בנובמבר 2013. נבדק ב-25 בינואר 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  45. ^ Christman, Ed (18 באפריל 2012). "Sony Plans To Cut 326 EMI Music Publishing Jobs Over Two Years". Billboard. אורכב מ-המקור ב-6 בינואר 2013. נבדק ב-25 בינואר 2013. {{cite journal}}: (עזרה)
  46. ^ Christman, Ed (20 באוגוסט 2012). "Michael Jackson's Mijac Music Catalog Moves to Sony/ATV". Billboard. אורכב מ-המקור ב-19 בפברואר 2013. נבדק ב-25 בינואר 2013. {{cite journal}}: (עזרה)
  47. ^ "Sony Completes Acquisition of Michael Jackson Estate's Share of EMI Music Publishing". Billboard.
  48. ^ "Sony declines to submit concessions to EC over proposed $2.3bn EMI Music Publishing buyout". Music Business Worldwide. 2018-10-23. נבדק ב-2020-05-02.
  49. ^ Christman, Ed (30 בספטמבר 2012). "Sony Finalizes Acquisition of Michael Jackson Estate's Stake in Sony/ATV Publishing". Billboard. נבדק ב-1 באוקטובר 2016. {{cite journal}}: (עזרה)
  50. ^ "We can't work it out: Paul McCartney to sue Sony for rights to Beatles classics". The Guardian (באנגלית בריטית). 18 בינואר 2017. ISSN 0261-3077. נבדק ב-19 בינואר 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  51. ^ "Sir Paul McCartney sues Sony over Beatles songs". BBC News (באנגלית בריטית). 19 בינואר 2017. נבדק ב-19 בינואר 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  52. ^ "Beatles song rights dispute: Paul McCartney and Sony ATV work it out". The Guardian. Agence France-Presse. 3 ביולי 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  53. ^ "Paul McCartney Settles with Sony/ATV to Reclaim Beatles Copyright". Fortune.com.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=סוני_מיוזיק_פבלישינג&oldid=39758350"