ביורק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ביורק
Björk
לידה 21 בנובמבר 1965 (בת 58)
רייקיאוויק, איסלנד
שם לידה ביורק גוּתְ'מוּנְסְדוֹטֶר
מוקד פעילות איסלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1977
סוגה ארט פופ, אלקטרוניקה, מוזיקה אוונגרדית
סוג קול סופרן עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת איסלנדית, אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה פסנתר, תופים, נבל, קלידים
חברת תקליטים וואן ליטל אינידאן רקורדס, אלקטרה רקורדס עריכת הנתון בוויקינתונים
שיתופי פעולה בולטים אמיליאנה טוריני, טום יורק
בן או בת זוג Eldon Jónsson (19861987) עריכת הנתון בוויקינתונים
Matthew Barney (20002013) עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Ísadóra Bjarkardóttir Barney עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 2 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • פרס המוזיקה של המועצה הנורדית (1997)
  • פרס ג'יימסון לשחקנית הטובה ביותר של האקדמיה האירופית לקולנוע (2000)
  • Edda Award for Best Leading Actor or Actress (2000)
  • פרס בודיל לשחקנית הטובה ביותר בתפקיד ראשי (2001)
  • פרס האקדמיה האירופית לקולנוע לשחקנית הטובה ביותר (2000)
  • פרס פולר למוזיקה (2010)
  • Icelandic Music Awards
  • אבירות במסדר ההצטיינות הלאומי
  • Qwartz Electronic Music Awards עריכת הנתון בוויקינתונים
www.bjork.com
פרופיל ב-IMDb
חתימה חתימה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בִּיוֹרְק גוּדְ'מוּנְדְסְדוֹטִיר[1]איסלנדית: Björk Guðmundsdóttir; ‏האזנה?‏, הגייה: [ˈpjœr̥k ˈkvʏðmʏntsˌtoʊhtɪr] תעתיק IPA לעברית: [ˈbjork ˈkvʏðmʏntsˌtoʊhtɪr] ; נולדה ב-21 בנובמבר 1965 ברייקיאוויק שבאיסלנד) היא זמרת-יוצרת, מלחינה, תקליטנית ושחקנית איסלנדית היוצרת במגוון רחב של סגנונות מוזיקליים, הכוללים ארט פופ, אלקטרוניקה, טריפ-הופ, ג'אז, מוזיקה עממית ומוזיקה קלאסית.

ראשית הקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקריירה המוזיקלית של ביורק החלה כשהייתה בת 11 ולמדה פסנתר בבית הספר היסודי. אחד ממוריה שלח הקלטה שלה שרה את שירה של טִינָה צָ'ארְלְס I Love to Love ("אני אוהבת לאהוב"), לתחנת הרדיו האיסלנדית Radio One. ההקלטה שודרה ברחבי המדינה ונציג חברת התקליטים Fálkinn פנה לביורק עם הצעה לחוזה הקלטות. יחד עם אביה החורג שניגן בגיטרה, היא הקליטה ב-1977 את אלבומה הראשון, תחת הכותרת Björk. באלבום הופיעו כמה שירי ילדים איסלנדיים וגרסות כיסוי (קאברים) לשירים פופולריים בשפה האיסלנדית (ביניהם Fool on the Hill של להקת הביטלס). האלבום היה להיט גדול באיסלנד, אך לא זכה להכרה בארצות אחרות.

כשהייתה בת 14 הושפעה ביורק ממוזיקת פאנק והרכיבה את להקת הבנות Spit and Snot, ולאחר מכן, ב-1979, את קבוצת הג'ז-פיוז'ן Exodus. ב-1980 סיימה את לימודי המוזיקה, כשהיא בת 15, וב-1981 הקימה, יחד עם בסיסט להקת Exodus יָאקוֹבּ מָאגְנוּסוֹן, להקה נוספת, Tappi Tíkarrass ("סתום לַכלבה ת'תחת" באיסלנדית). עוד באותה שנה יצא הסינגל הראשון של הלהקה, והאלבום היחיד שלה, Miranda, ראה אור ב-1983.

ביורק הצטרפה אז לכמה חברים מלהקות איסלנדיות בולטות, ולאחר שהתאמנו כשבועיים בלבד, החליטו לעבוד יחד בשם KUKL ("מכשף" באיסלנדית). הצליל שנוצר מהשילוב תואר כדומה למוזיקה גותית. כעת החלה ביורק לפתח את סגנון השירה הייחודי שלה, הכולל צווחות ויללות רבות, סגנון שיהפוך בעתיד לסימן היכר בולט ביצירתה.

KUKL סיירה באיסלנד עם להקת Crass הבריטית, ומאוחר יותר יצאה להופעות אחדות בבריטניה עם להקת Flux Of Pink Indians. שיתוף הפעולה הניב ללהקה שני אלבומים (The Eye ב-1984 ו-Holidays in Europe ב-1986). בקיץ 1986 הקימו חלק מחברי KUKL להקה שנקראה Pukl, אך במהרה שינו את שמה ל-The Sugarcubes ("קוביות הסוכר").

קריירה בינלאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

השוגרקיובס[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלהיט הראשון של הַשׁוּגֶרְקְיוּבְּס, Birthday ("יום הולדת"), היה ללהיט באנגליה[2]. הם רכשו לעצמם מעריצים רבים בבריטניה ובארצות הברית, והחלו לזרום פניות מחברות תקליטים. לבסוף חתמו חברי הלהקה על חוזה עם חברת התקליטים One Little Indian בבריטניה, ועם Elektra בארצות הברית, והקליטו ב-1988 אלבום ראשון, Life's Too Good ("החיים טובים מדי")[3]. השוגרקיובס היו להקת הרוק האיסלנדית הראשונה שזכתה להצלחה בינלאומית[4]. בעודה חברה בלהקה, השתתפה ביורק בעוד כמה פרויקטים: היא הקליטה והוציאה באיסלנד את האלבום Gling-Gló, אוסף שירי ג'אז מוכרים ויצירות מקוריות בשיתוף עם קבוצת הבי-בופ Trio Guðmundar Ingólfssonar. ביורק גם תרמה את קולה לאלבום Ex:El של להקת המוזיקה האלקטרונית הבריטית 808 State.

התקליט השני של הלהקה שיצא בשנת 1989 זכה לפחות הצלחה, אף על פי שקודם בסיבוב הופעות עולמי, שאחר כך יצא לאור כקלטת וידאו[5].

קריירת סולו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנות ה-90[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביורק בהופעה, אפריל 2007

המתחים בין ביורק לחבר ה"שוגרקיובס" אֶיְנָר אֶרְן בֶּנֶדִיקְטְסוֹן הביאו ב-1992 להתפרקות הלהקה. ביורק עברה לגור בלונדון והחלה לעבוד עם המפיק נלי הופר, שעבד בין היתר עם להקת הטריפ-הופ הבריטית מאסיב אטאק. השותפות הניבה את הלהיט הבינלאומי הראשון של הזמרת, Human Behaviour ("התנהגות אנושית"). אלבום הבכורה שלה, שנקרא בפשטות Debut ("בכורה"), יצא לאור ביוני 1993, וזכה לביקורות חיובית: שבועון המוזיקה הבריטי New Musical Express העניק לו את התואר "אלבום השנה". Debut היה אוסף של שירים שביורק כתבה עוד בהיותה נערה, ושל עבודה משותפת עם הופר. האלבום היה בסופו של דבר לאלבום פלטינה בארצות הברית.

ההצלחה של Debut הובילה את ביורק לכמה שיתופי פעולה חד-פעמיים עם אמנים אחרים; בין השאר עבדה עם דייוויד ארנולד על Play Dead ("מעמידה פני מתה"), שיר הנושא של הסרט The Young Americans מ-1993 (שגם הופיע כרצועה נוספת בהוצאה מחודשת של Debut, וכן באלבום Not for Threes של צמד האלקטרוניקה הבריטי פלייד).

ביורק חזרה לאולפן והקליטה את אלבום הסולו הבא שלה עם המפיק נלי הופר, ובשיתוף האמנים טריקי, גראהם מאסי מ-808 State ומפיק המוזיקה האלקטרונית האווי בי. האלבום, ששמו היה Post ("דואר", או "אחרֵי" - הזמרת עצמה התייחסה לשתי המשמעויות), הכיל שירים שעסקו במערכות היחסים של ביורק ובאהבה, אך גם שירים הנוגעים בכעס ובמתחים. בדומה ל-Debut, כלל האלבום גם חומרים שנכתבו בשנים מוקדמות. הוא הגיע למקום השני במצעד הפזמונים הבריטי, וזכה באלבום פלטינה בארצות הברית. בינואר 1997, הוציאה ביורק את Telegram, אוסף של רמיקסים ועיבודים מחדש לשירים מ-Post. במקביל לעבודה על Post, ביורק כתבה והלחינה עבור מדונה את השיר Bedtime Story ("סיפור לפני השינה") שנכלל באלבום Bedtime Stories מ-1994.

בשנת 1997 יצא לאור אלבומה האלקטרוני והמינימליסטי של ביורק, Homogenic (שיבוש של homogeneous - "אחיד"). על האלבום עבדה ביורק עם מארק בל מלהקת הטכנו הבריטית LFO, ועם האווי בי. זה היה אלבומה העצמאי הראשון (מבחינת רעיון ותוכן). הוא נחשב לאחת העבודות היותר מוחצנות ונסיוניות של ביורק עד אז, כולל מקצבים חזקים המשקפים את נופיה של איסלנד. Homogenic הניב שורה של וידאו קליפים מרהיבים וכן מספר רב של רמיקסים. השיר All Is Full of Love ("הכל מלא אהבה") מתוך האלבום הפך ב-1999 ללהיט רוק אלטרנטיבי. ב-2001 היה גם Homogenic לאלבום זהב בארצות הברית.

העשור הראשון של המאה ה-21[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2001 הוציאה ביורק את האלבום Vespertine (בוטניקה: פרח הנפתח בערב; זואולוגיה: בעל חיים הפעיל בשעות הערב), ויצרה בו עולם אישי ומופנם של מקצבים. באלבום השתתפו תזמורות קאמריות, מקהלות וקולות שקטים והוא נגע בנושאים רגישים. ביורק שיתפה פעולה עם הרכב האלקטרוניקה האמריקאי מאטמוס, תומאס קנאק הדני ועם נגנית הנבל האקספירמנטלית זינה פארקינס. חלק מהמילים באלבום מקורן בכתבי המשורר האמריקאי א. א. קאמינגס ובסרטי היוצר העצמאי הארמוני קורין. מספר שירים מתוך האלבום זכו לקליפים מעוררי מחלוקת: הראשון, Hidden Place ("מקום נסתר") שודר תכופות בערוצי המוזיקה האמריקאיים MTV ו-MTV2, למרות המלים הפרובוקטיביות, אך הקליפ הבא, Pagan Poetry ("שירה פאגאנית"), שכלל הצגה ויזואלית של פירסינג, סצנות מין מטושטשות ופטמות חשופות, כמעט ולא שודר באמריקה (וכאשר שודר, חלקים ממנו צונזרו). הקליפ השלישי מהאלבום, Cocoon ("גולם"), הציג את ביורק בעירום למחצה, כשפטמותיה מפרישות חוט אדום העוטף אותה בפקעת. הקליפ לא שודר כלל באמריקה[6].

ב-2003 הוציאה ביורק אוסף של תקליטוני DVD ו-CD ששמו Family Tree ("אילן יוחסין"), וכן את האוסף Greatest Hits. את השירים באלבום בחרו מעריצי הזמרת בסקר שהופיע באתר האינטרנט הרשמי שלה. הופקה גם גרסת DVD של האוסף שכללה את כל הווידאו קליפים שלה עד אז.

בסוף אוגוסט 2004 הוציאה ביורק את האלבום Medúlla ("לשד" או "ליבה"). העבודה על האלבום הייתה ספונטנית יותר מבשניים הקודמים ובמהלכה החליטה ביורק לבסס את האלבום החדש על קולות אנושיים בלבד. ביורק נעזרה בכישוריהם של ביטבוקסר ההיפ-הופ ראזל, של סולנה לשעבר של פיית' נו מור מייק פאטון, ושל המתופף של להקת Soft Machine רוברט ואייט, וכן במקהלות אחדות. גם באלבום הזה התבסס אחד הקטעים (Sonnets/Unrealities XI - "סונטות/חוסר ממשויות XI") על טקסט של המשורר א. א. קאמינגס.

באוגוסט 2004 ביצעה ביורק בטקס הפתיחה של משחקי הקיץ האולימפיים באתונה, יוון את השיר Oceania, שנכתב במיוחד לאירוע. במהלך שירתה נפרסה שמלתה לאט וגילתה מפה של העולם (בגודל 900 מ"ר), שכיסתה את כל הספורטאים האולימפיים. השיר הופיע גם באלבום Medúlla. זמן קצר לאחר מכן הופיעה ברשת האינטרנט גרסה אלטרנטיבית של השיר, בהשתתפות הזמרת קליס. ביורק פיזרה את הערפל כשאישרה שאכן עבדה עם קליס, אך לא התכוונה שהגרסה הזו תפורסם.

לאחר פגיעת גל הצונמי ההרסני בדרום מזרח אסיה בסוף 2004, החלה ביורק לעבוד על פרויקט חדש, Army of Me-Xes, שגייס מעריצים ומוזיקאים מרחבי העולם ליצירת רמיקסים ללהיטה מ-1995, Army of Me. את הבקשה לשליחת הרמיקסים פרסמה ביורק באתר האינטרנט שלה, והיא הייתה המומה לנוכח 600 כאלה שהגיעו אליה. מתוכם בחרו ביורק וגרהאם מאסי את 20 העיבודים הטובים ביותר, ואלו הופיעו באלבום שיצא בסוף מאי 2005 בארצות הברית ובאפריל בבריטניה. חלק מרווחי האלבום תרמה לנפגעי הצונמי. ובפברואר 2006 נסעה לעיר בנדה אצ'ה שבאינדונזיה, העיר הקרובה ביותר למוקד הרעש שגרם לאסון הצונאמי, כשגרירת רצון טוב של יוניצ"ף[7].

ב-17 בנובמבר 2006 השתתפה ביורק בקונצרט איחוד חד פעמי של השוגרקיובס ברייקיאוויק, איסלנד, לרגל חגיגות 20 שנה לסינגל הבכורה "יום הולדת", כאשר כל הרווחים הועברו לעמותה לקידום המוזיקה האיסלנדית[8].

במאי 2007 הוציאה ביורק את אלבום האולפן השישי שלה, Volta. את רוב האלבום כתבה והפיקה ביורק בעצמה, והופיעו בו 10 שירים חדשים. כמה ממשתפי הפעולה באלבום הם המפיק המוערך טימבלנד, אנתוני הגרטי מאנתוני והג'ונסונס ו-Sjón, משתף פעולה ותיק, בנוסף לאמנים אחרים[9]. הסינגל הראשון מהאלבום, "Earth Intruders", יצא בפורמט דיגיטלי באפריל 2007 ונהפך לסינגל השני בקריירה של ביורק שנכנס לטבלת הסינגלים הראשית של בילבורד בארצות הברית. Volta פתח במקום התשיעי בטבלת האלבומים של בילבורד, ונהפך לאלבום הראשון של ביורק שהגיע לטופ 10 בארצות הברית, כשמכר 43,000 עותקים בשבוע הראשון ליציאתו. האלבום הגיע גם למקום השלישי במצעד האלבומים של צרפת, עם מכירות של 20,600 עותקים בשבוע הראשון, ולמקום השביעי בבריטניה עם מכירות של 20,456 עותקים בשבוע הראשון. נכון ל-23 ביולי 2008, 804,000 עותקים של וולטה נמכרו ברחבי העולם.

הסינגל השני מהאלבום, "Innocence", יצא בפורמט דיגיטלי ביולי 2007, וצולם לו קליפ שנבחר מתוך תחרות שנערכה באתר הרשמי של ביורק. הסינגל הבא, "Declare Independence", יצא ב-1 בינואר 2008. לסינגל צולם גם קליפ בבימויו של מישל גונדרי. היה זה שיתוף הפעולה השביעי של גונדרי עם ביורק. הסינגל הרביעי מתוך האלבום היה "Wanderlust" שיצא בפורמט של הורדה דיגיטלית ב-7 באפריל ועל גבי תקליטור ב-12 ביוני. לסינגל צולם קליפ בגרסת תלת מימד. הסינגל הבא מתוך האלבום הוא "The Dull Flame of Desire", ותאריך יציאתו הוא 29 בספטמבר 2008.

ביורק ערכה סיבוב הופעות עולמי בן 18 חודשים שהסתיים ב-15 באוגוסט 2008. היא הייתה אמורה להופיע גם בישראל ב-31 ביולי[10], אך הופעה זו בוטלה עקב מכירת כרטיסים דלה[11].

העשור השני של המאה ה-21[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוקטובר 2011 הוציאה ביורק את אלבום האולפן השביעי, והשאפתני ביותר שלה: Biophilia[12]. האלבום כולו הופק על ידה בשיתוף הצמד האלקטרוני הבריטי 16ביט. האלבום היה חלק מפרויקט שלם בשם ביופיליה הכלל סיבוב הופעות, סרט דוקומנטרי בבימויו של סר ריצ'רד אטינבורו, אתר חדש, ואפליקציה. למעשה האלבום היה אלבום האפליקציה הראשון בכל הזמנים. ביורק הקליטה אותו במשך שנתיים בעזרת אייפד וכלי נגינה ניסיוניים שפותחו במיוחד עבור האלבום. בפרויקט זה ביורק בחרה לחקור את הקשר בין המוזיקה שהטבע מייצר, לבין המוזיקה שהמדע מייצר. את האלבום קידם הסינגל הראשון Crystalline שיצא ביוני 2010, שלווה בקליפ נוסף שביים עבורה מישל גונדרי. הסינגל זכה לרמיקס מוערך של האומן הסורי עומאר סולימאן. ביולי באותה שנה יצא הסינגל השני, Cosmogony שיצא בפורמט דיגיטלי, פיזי, ובאפליקציה.

בירק עבדה עם המפיקים ארקה והאקסאן קולק על אלבום האולפן התשיעי שלה, ״וולניקורה״, שהושק ב-18 בינואר 2015, ימים ספורים לאחר שהוכרז בפומבי, וחודשיים לפני יציאתו המתוכננת, דלפה גרסה אונליין מלאה שלו. במאמץ להציל הפסדים פוטנציאליים במכירות בגלל הדליפה ולאפשר למעריצים לשמוע את האלבום באיכות מעולה, הוא הפך לזמין ברחבי העולם ב-20 בינואר 2015 ב-iTunes[13]. ביורק החלה את סיבוב ההופעות העולמי שלה במרץ 2015 בקרנגי הול בביצוע "אגם שחור" וקטעים אחרים מוולניקורה, לאחר מספר הופעות בניו יורק, נסע לסיבוב הופעות באירופה, שהסתיים באוגוסט 2015.

בין 8 במרץ עד 7 ביוני 2015 המוזיאון לאמנות מודרנית בניו יורק אירח תערוכה רטרוספקטיבית של ביורק. הרטרוספקטיבה כללה ארבעה חלקים: מכשירי הביופיליה הקלטה וכלים מוזיקליים שלה הוצגו בלובי המוזיאון וניגנו אוטומטית לאורך כל היום, המוזיאון הזמין מיצג וידאו בשם "Black Lake", בבימויו של אנדרו תומאס הואנג, שהוקרן בחדר קטן עם 49 רמקולים מוסתרים בקירות ובתקרה, חדר קולנוע המציג את רוב הקליפים של ביורק, ותערוכה שהציגה את המחברות, התלבושות והאביזרים של ביורק מכל הקריירה שלה. התערוכה זכתה לביקורות שליליות מצד מבקרי האומנות[14].

ב-2 באוגוסט 2017 הודיעה ביורק ברשתות החברתיות שלה על הוצאתו הקרובה של אלבום חדש. הסינגל הראשון, "השער", יצא לאור ב-15 בספטמבר 2017. את הקליפ הנלווה שלו ביים האמן החזותי אנדרו תומאס הואנג. באותו יום הכריזה ביורק על כותרת האלבום "אוטופיה" במהלך ראיון. אוטופיה יצא לאור ב-24 בנובמבר 2017. היא תיארה אותו כ"אלבום הטינדר שלה" וקבעה כי "מדובר בחיפוש הזה (אחר אוטופיה) - ובקשר להיות מאוהב. בילוי עם אדם שאתה נהנה זה כשהחלום הופך לאמיתי". היא הפיקה את האלבום עם ארקה, איתה היא שיתפה פעולה עם וולניקורה[15]. ביורק תיארה את המסע המשותף שלה עם ארקה כ"היחסים המוזיקליים החזקים ביותר שהיו לה", והדמה אותו לזה של ג'וני מיטשל וג'אקו פסטוריוס. שלושה קליפים מוזיקליים נוספים פורסמו בשנת 2017: "Blissing Me", "Utopia" ו-"Arisen My Senses"[16]. "אוטופיה" היה מועמד כאלבום המוזיקה האלטרנטיבית הטוב בטקס פרסי הגראמי השנתי ה-61. המועמדות החמש-עשרה של ביורק לגראמי.

במאי 2018 הופיעה ביורק בתוכניתו של ג'ולס הולנד ב-BBC "Later... with Jools Holland", בפעם הראשונה אחרי שמונה שנים שבהם לא להופיע בתוכניות טלוויזיה[17].

ביורק בקולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקריירה הקולנועית של ביורק החלה ב-1990, עם הופעתה בסרט "עץ הערער" (Juniper Tree), אגדה על כישוף, המבוססת על מעשייה של האחים גרים בשם זה. היא שיחקה בתפקיד מרגיט, מכשפה שאמה נהרגה בשל העיסוק בכישוף. לביורק היה גם תפקיד ללא קרדיט בסרטו של רוברט אלטמן "משהו ללבוש" (Prêt à Porter) מ-1994.

בשנת 1999 ביקש הבמאי לארס פון טרייר מביורק לכתוב ולהפיק את פסקול הסרט "רוקדת בחשכה" (Dancer in the Dark), מחזמר על המהגרת סֶלְמָה הנאבקת כדי לשלם עבור ניתוח שימנע מבנה להתעוור. הבמאי ביקש מביורק לשחק בתפקיד הראשי, ובתחילה סירבה להצעה, אך לאחר שאיים להפסיק את הפרויקט (דבר שהיה הופך את העבודה שעשתה עד אז למיותרת), הסכימה. ביורק ציינה מאוחר יותר שתמיד חלמה לעשות מחזמר בחייה, ושזו הייתה ההזדמנות המתאימה. עוד הוסיפה, שהתקשתה ליצור מוזיקה וקולנוע בו בזמן. הקרנת הבכורה של "רוקדת בחשכה" נערכה ב-2000 בפסטיבל קאן ה-53, וביורק זכתה בפרס השחקנית הטובה ביותר על הופעתה בסרט. הפסקול יצא לאור כאלבום ששמו Selmasongs ("שירי סלמה"), אך כמה ממילות השירים שונו כדי לא לרמוז על עלילת הסרט.

ב-2005 שיתפה ביורק פעולה עם בן-זוגה הניו יורקי מת'יו בארני, בסרט האמנות האקספרימנטלית חסר הדיאלוג Drawing Restraint 9, החוקר את תרבות יפן. בין השאר הייתה אחראית על פסקול הסרט.

ביולי 2006 שחררה חברת התקליטים של ביורק את כל אלבומיה מחדש בגרסת צליל היקפי (Surround), לאחר שעורבלו לפורמט DTS.

בשנת 2013 השתתפה בסרט תעודה יחד עם חוקר הטבע דייוויד אטנבורו[18].

בשנת 2014 יצא הסרט "Björk: Biophilia Live", שמתעד הופעה חיה של ביורק בלונדון. הסרט הוקרן במקביל בסינמטקים של חיפה ותל אביב, ובמקביל גם בעזה וברמאללה[19].

בשנת 2022 תשחק ביורק בסרט הדרמה ההיסטורי "מלך הצפון" לצדה של ניקול קידמן.

שמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביורק מופיעה לרוב בשמה הפרטי בלבד; זהו נוהג נפוץ בקרב איסלנדים, ששמם השני מציין את שם האב. שמה השני, גוּדְ'מוּנְדְסְדוֹטִיר (Guðmundsdóttir), פירושו "הבת של גוּדְ'מוּנד".

לרוב השמות האיסלנדיים משמעות ברורה. השם ביורק פירושו באיסלנדית עץ שדר (björk). מילה זו דומה למקבילתה בשפה האנגלית העתיקה (beorc) או המודרנית (birch). הגייה מקורבת של שמה הפרטי היא "בְּיֶרְק". ביורק ציינה ששמה מתחרז עם המילה האנגלית jerk.

חייה הפרטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לביורק ולבן-זוגה לשעבר, האמן המודרני מת'יו בארני, יש בת ששמה אִיזדוֹרָה (Isadora) ונולדה ב-3 באוקטובר 2002. לביורק יש ילד נוסף, מבעלה לשעבר ת'וֹר אֶלְדוֹן, ששמו סִינְדְרֶי (Sindri) והוא נולד ב-8 ביוני 1986.

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השוגרקיובס (The Sugarcubes)

  • 1988 - Life's Too Good
  • 1989 - Here Today, Tomorrow, Next Week !
  • 1992 - Stick Around for Joy

Björk Guðmundsdóttir & Tríó Guðmundar Ingólfssonar

אלבומי סולו

פסקולים

  • 2000: Selmasongs
  • 2005: Drawing Restraint 9

אוספים ומארזים

  • 2002: Greatest Hits
  • 2002: Family Tree
  • 2003: Live Box
  • 2006: Surrounded
  • 2009: Voltaïc

אלבומי הופעה

  • 1997: Celebrating Wood and Metal
  • 2004: Debut Live
  • 2004: Post Live
  • 2004: Homogenic Live
  • 2004: Vespertine Live
  • 2009: Songs from the Volta Tour
  • 2014: Björk: Biophilia Live

די. וי. די.

  • 1994: Vessel
  • 1998: Live at Shepherds Bush Empire
  • 1999: Volumen
  • 2001: Live in Cambridge
  • 2002: MTV Unplugged / Live
  • 2002: Live at Royal Opera House
  • 2002: Volumen Plus
  • 2002: Greatest Hits – Volumen 1993–2003
  • 2003: Inside Björk
  • 2003: Later with Jools Holland
  • 2003: Minuscule
  • 2004: The Inner or Deep Part of an Animal or Plant Structure
  • 2005: The Medúlla Videos
  • 2012: Later with Jools Holland 1995—2011
  • 2014: When Björk Met Attenborough
  • 2014: Björk: Biophilia Live

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ביורק בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שמה בְּיֶרְק, אך בערך זה יופיע שם הזמרת כ"ביורק", משום שזו ההגייה הנפוצה בעברית
  2. ^ טל פרי, הקוביה האסלנדית, מעריב, 17 ביוני 1988
  3. ^ דנה פיינרו, טיפשים ונפלאים יותו ממוריסי, חדשות, 2 ביוני 1988
  4. ^ שרון מולדבי, לה רולציה ויטה, חדשות, 29 בדצמבר 1988
  5. ^ יובל לוי, מהות הכיף, מהות התבונה, חדשות, 28 בדצמבר 1989
  6. ^ ניו יורק טיימס, בזכות ההתעלמות של ביורק, כל אחד יכול להיות מיקסר, באתר הארץ, 27 באוגוסט 2001
  7. ^ אמה ברוקס, מקבלת אחריות, באתר הארץ, 28 בפברואר 2006
  8. ^ סוכנויות הידיעות, ביורק תופיע עם ה"שוגרקיובס", באתר הארץ, 25 בספטמבר 2006
  9. ^ שרון מולדאבי, ‏איזו נודניקית נהדרת, באתר גלובס, 9 במאי 2007
  10. ^ עכבר העיר, גם ביורק בדרך לישראל, באתר הארץ, 24 במרץ 2008
  11. ^ רוני דורי, ביורק מכרה 368 כרטיסים, באתר הארץ, 3 ביוני 2008
  12. ^ קליה מור, עכבר העיר, ביקורת אלבומים: היומרנות של ביורק מול האגו של מיק ד'אגר, באתר הארץ, 26 באוקטובר 2011
  13. ^ אתר למנויים בלבד אבי פיטשון, מה היה צריך לקרות לביורק כדי שתפיק אלבום טוב?, באתר הארץ, 20 בפברואר 2015
  14. ^ אתר למנויים בלבד גליה יהב, למה התערוכה של ביורק במומה מרתיחה כל כך את המבקרים?, באתר הארץ, 6 באפריל 2015
  15. ^ אתר למנויים בלבד אבי פיטשון, האלבום החדש של ביורק יפשיר את הלב הקפוא שלכם, באתר הארץ, 8 בדצמבר 2017
  16. ^ איתמר זהר, קליפ חדש ויפהפה של ביורק. צפו, באתר הארץ, 4 באפריל 2017
  17. ^ איתמר זהר, עם ובלי מסכה: ביורק בהופעה טלוויזיונית ראשונה אחרי כעשור, באתר הארץ, 23 במאי 2018
  18. ^ אורי זר אביב, ביורק ודייויד אטנבורו ישתפו פעולה בסרט תעודה חדש, באתר הארץ, 2 באוגוסט 2012
  19. ^ נירית אנדרמן, סרטה של ביורק יוקרן במקביל בישראל, בעזה וברמאללה, באתר הארץ, 6 בנובמבר 2014