סטניסלב מאצ'ק
 | |
| לידה |
31 במרץ 1892 שצ'ז'ץ, אוקראינה  |
|---|---|
| פטירה |
11 בדצמבר 1994 (בגיל 102) אדינבורו, הממלכה המאוחדת |
| מקום קבורה |
Polish military field of honor Breda |
| מדינה |
פולין |
| השכלה |
אוניברסיטת לבוב |
| השתייכות |
חיל הרגלים של הרפובליקה הפולנית השנייה |
| תקופת הפעילות |
1918–1994 (כ־76 שנים) |
| דרגה |
General of the branch |
| פעולות ומבצעים | |
| עיטורים | |
| |
  | |
לוטננט גנרל סטניסלב מאצ'ק (Stanisław Maczek; 31 במרץ 1892 - 11 בדצמבר 1994) היה מפקד שריון פולני במלחמת העולם השנייה. הוא ידוע בעיקר בשל פיקודו על הדיוויזיה המשוריינת הראשונה הפולנית בחזית צפון-מערב אירופה.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מאצ'ק נולד בשצ'ז'ץ שבקרבת העיר לבוב בגליציה (אז באימפריה האוסטרו-הונגרית, כיום באוקראינה). משפחתו הייתה בעלת שורשים קרואטים. הוא למד פילולוגיה באוניברסיטת לבוב. במהלך לימודיו עבר אימונים צבאיים בעיר מולדתו. לאחר פרוץ מלחמת העולם הראשונה קטע את לימודיו וקיווה להצטרף ללגיון הפולני של פילסודסקי, אך במקום זאת גויס לצבא האוסטרו-הונגרי. הוא שירת בחזית האיטלקית. ב-1916 הוסמך לקצין ובהמשך התקדם לתפקיד מפקד גדוד.
לאחר שביתת הנשק במלחמה חזר מאצ'ק לפולין שזה עתה קמה מחדש והצטרף לצבאה. הוא מונה למפקד גדוד והשתתף במלחמת פולין–אוקראינה. ב-1919 הקים פלוגת סער ניידת ומובחרת במסגרת הדיוויזיה ה-4, שלקחה חלק בקרבות הקשים ביותר של המלחמה. לאחר תום המלחמה קודם לדרגת רב-סרן והוצב בתפקיד מטה בארמייה הפולנית ה-2. לאחר פרוץ המלחמה הפולנית-סובייטית הוצב שוב לבקשתו לתפקיד קרבי והקים גדוד לוחם, שלחם גם הוא בקרבות קשים.
לאחר תום הקרבות החליט מאצ'ק להישאר בשירות צבאי. ב-1923 קודם לדרגת סגן אלוף ונשלח ללמוד בבית הספר הצבאי הגבוה בוורשה. לאחר מכן שירת כקצין מודיעין וב-1927 מונה לסגן מפקד חטיבה ובהמשך למפקד חטיבה בדרגת אלוף-משנה, תפקיד בו שירת עד 1934. ב-1935 הוצב בצ'נסטוחובה כסגן מפקד דיוויזיה. ב-1938 מונה בזכות ניסיונו הקרבי למפקד חטיבת הפרשים הממונעת ה-10, העוצבה הממונעת הראשונה בצבא פולין.
במלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר הפלישה הגרמנית לפולין לחמה עוצבתו של מאצ'ק בדרום פולין. כשהיא חמושה בטנקים קלים ובשריוניות הצליחה במשך מספר ימים להאט את התקדמותם של כוחות גרמניים חזקים ולהסב להם אבדות רבות. בהמשך נאלצה החטיבה לסגת אל מעבר לגבול ההונגרי. החטיבה לא הפסידה בשום קרב ומאצ'ק זכה באהדת חייליו.
לאחר תבוסת פולין עשה מאצ'ק את דרכו לצרפת והצטרף לכוחות פולין במערב. הוא קודם לדרגת בריגדיר גנרל ופיקד על המחנה הצבאי הפולני בברטאן, שם הכין דין וחשבון על טקטיקת הבליצקריג הגרמנית. הוא ניסה לארגן מחדש בצרפת את חטיבתו הממונעת, אך המפקדים הצרפתים לא גילו בה עניין ורק במרץ 1940 הקצו לה מספר טנקים מיושנים. לאחר תחילת הפלישה הגרמנית לארצות השפלה ולצרפת במאי 1940 ניתן ליחידה הציוד הנדרש, אך לא הוקצה לה זמן לאימונים. מאצ'ק יצא לקרב עם חלק מן העוצבה, לחם בקרבת רנס אך לא יכול לכוחות הגרמניים הגדולים שפגש ונאלץ לסגת מערבה. ב-16 ביוני נחלה החטיבה ניצחון מקומי על הגרמנים, אך כעבור יומיים כותרה. חייליה נחלצו מן המצור ברגל לאחר שהשמידו את ציודם הנותר. רבים מחיילי החטיבה וביניהם מאצ'ק הצליחו לעבור לצרפת של וישי ומשם עשו את דרכם לבריטניה.
לאחר בואו לבריטניה הצליח מאצ'ק לשכנע את השלטונות הבריטיים לארגן עוצבה משוריינת פולנית. לאחר שני וחצי של אימונים הוקמה בסקוטלנד הדיוויזיה המשוריינת ה-1. תחילה היא הועסקה בהגנת חוף סקוטלנד. לאחר מכן צוידה בטנקי צ'רצ'יל ושרמן והחלה להתכונן להשתתפות בקרבות בפלישה המתוכננת לצרפת.
הדיוויזיה הגיעה לנורמנדי בסוף יולי 1944 ונכנסה ללחימה ב-8 באוגוסט תחת פיקוד הארמייה הקנדית הראשונה. היא נחלה הצלחה במספר קרבות והשתתפה בכיתור הגרמנים בכיס פאלז. בחודשים הבאים השתתפה הדיוויזיה בשחרור צרפת, בלגיה ודרום הולנד. הדיוויזיה שחררה את העיר ברדה שבהולנד ובזכות בקשת אזרחיה אסירי התודה ניתנה למאצ'ק לאחר המלחמה אזרחות כבוד של העיר. הדיוויזיה המשיכה ללחום בפלישה לגרמניה וקיבלה את כניעת הבסיס הימי הגרמני בווילהלמסהאפן, שהיו בו 200 כלי שיט של הקריגסמרינה.
מאצ'ק פיקד על הדיוויזיה ה-1 עד לתום המלחמה באירופה וקודם לדרגת מייג'ור גנרל. לאחר שביתת הנשק הוא מונה למפקד הגיס הפולני ה-1 ולאחר מכן למפקד הכוחות הפולנים בבריטניה עד לפירוקם ב-1947.
בגלות[עריכת קוד מקור | עריכה]
הממשלה הקומוניסטית שקמה בפולין שללה ממאצ'ק את אזרחותו הפולנית, עובדה שאילצה אותו להישאר בגלות במערב. ב-9 בספטמבר 1948 פרש משירות צבאי, אך נמנעה ממנו קצבת פרישה בריטית משום שלא שירת בכוחות המזוינים של בריטניה. בשל כך היה עליו לעבוד כברמן בבית מלון באדינבורו עד לשנות ה-60. הוא היה גם מטופל בבת שהייתה חולה כרונית.
אף שהתגורר בבריטניה שמר מאצ'ק על קשרים קרובים עם הולנד. הוא נחשב לגיבור בשטחים שאותם שחררה עוצבתו. לאחר זמן התברר כי הממשלה ההולנדית שילמה לו בהסתר (כדי לא לגרום מתח ביחסיה עם פולין וברית המועצות וכן בריטניה) קצבת גנרל קבועה עד תום חייו, זאת לאחר השתדלות מצד ראש עיריית ברדה, שחרד למצבו הכלכלי של מאצ'ק. ב-1965 נענה הציבור ההולנדי לבקשה של משפחת מאצ'ק ותרם כסף עבור טיפול רפואי לבת הגנרל.
ב-1989 פרסמה הממשלה הקומוניסטית האחרונה של פולין בראשות מיצ'סלב רקובסקי (אנ') התנצלות בפני מאצ'ק. ב-1994 הוא עוטר בעיטור הפולני הגבוה ביותר - מסדר העיט הלבן (אנ'). הוא עוטר במספר רב של עיטורים פולניים נוספים ובעיטורים של בריטניה, הולנד, צרפת, בלגיה ורומניה.
מאצ'ק מת ב-11 בדצמבר 1994, בגיל 102. לפי בקשתו הוא נקבר בצד חייליו שנפלו בבית הקברות הצבאי הפולני בברדה שבהולנד.
בכל שנה ביום השחרור (אנ') מבקרת משלחת פולנית בברדה והעיר מקדישה חלק מחגיגות החג לחיילים הפולנים שנפלו.
הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1997 נוסד מוזיאון על שמו של מאצ'ק בעיר ברדה.
בשנת 2018 נחנך פסל של מאצ'ק בעיר אדינבורו, בה התגורר. פסל אחר שלו ניצב בקרקוב שבפולין. שביל להולכי רגל ליד הבית שבו התגורר באדינבורו נקרא על שמו. אנדרטאות ולוחות זיכרון לכבודו ניצבים בערים סטאדסקנל (אנ') שבהולנד וכן בוורשה ובגדנסק שבפולין.
חפצים ומזכרות רבים שהיו שייכים למאצ'ק ולדיוויזיה שלו נשמרים כיום במכון והמוזיאון על שם סיקורסקי שבלונדון.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- סטניסלב מאצ'ק, באתר "Find a Grave" (באנגלית)