סילבסטר השני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

סילבסטר השני (Sylvester II) או ג'רבר מאוריאק (Gerbert d'Aurillac) היה מלומד נוצרי בן המאה העשירית. ג'רבר שימש כמנהל בית הספר הקתדרלי בריימס וכמורם של כמה מקיסרי האימפריה הרומית הקדושה. הוא נודע בקידומם של לימודי מתמטיקה, אסטרונומיה ומדעים נוספים שלא היו בשימוש באירופה מאז התקופה הקלאסית. ברבות ימיו מונה לאפיפיור ברומא וקיבל את השם סילבסטר השני.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חייו המוקדמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחקר חלוק בשאלות אודות הרקע וחייו המוקדמים של ג'רבר. על פי מסורות מקומיות, ייתכן כי נולד בכפר בייאק באזור אקיטן (Aquitaine) שבצרפת, בין השנים 945-950,וככל הנראה הגיע מרקע צנוע ולא מיוחס[1]. בסיבות השנה 963 הצטרף ג'רבר, כמו צעירים רבים אחרים, למנזר סנט ג'ראלד בעיר אוריאק. לאחר הצטרפותו למנזר, החל ג'רבר אימון במקצועות הטריוויום (לימודי דקדוק, לוגיקה ורטוריקה) תחת ריימונד דה לאבור, שהיה נחשב מורה מצוין, ולזכותו זקף ג'רבר את רוב הידע שרכש בחייו. לימודי השפה והספרות, אליהם פיתח העדפה, חשפו בפניו את העושר של התרבות הרומית העתיקה [2].

לימודיו בקטלוניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נקודת המפנה בחייו התרחשה בשנת 957, כאשר הברון בורל מברצלונה הגיע לביקור במנזר באוריאק לצורך עלייה לקברו של הקדוש סן ג'ראר. באותם ימים, הקשרים בין אקוויטן בצרפת לבין קטלוניה בספרד היו קרובים מאוד. ע"פ אחד מתלמידיו של ג'רבר, רישה דה סן רמי, ביקש המנזר מהברון בורל לקחת עמו חזרה לקטלוניה את ג'רבר, שהוכיח את עצמו כתלמיד מבריק במיוחד, כדי שירכוש שם השכלה מדעית ומתמטית[3]. קטלוניה, שגבלה באל-אנדלוס הספרדית מדרום, סימנה באותה עת את גבולה הסופי של הציוויליזציה הנוצרית- מערבית ומבצר העומד בפני פלישת המוסלמים. אולם כתוצאה מהפיגור היחסי של אירופה הנוצרית בהשוואה לעולם המוסלמי, שימשה קטלוניה נקודת ממשק של ידע ומסחר בין הציוויליזציות. ספרים וכתבי יד היו חלק מאוד מרכזי בסחר חליפין זה שהתקיים בין אל-אנדלוס לבין קטלוניה במהלך אותה תקופה, ובאמצעות קשרים אלו הצליח הרבה מהידע היווני-רומי להגיע חזרה לאירופה יחד עם תוספות של מלומדים מוסלמיים ותחומי ידע מהודו ומהמזרח הרחוק. הודות למיקום הגאוגרפי שלה, קטלוניה החזיקה באחת הספריות הגדולות באירופה במנזר סנטה מריה שבעיר ריפול, בה בילה ג'רבר שעות רבות בלמידה. תחת הדרכתו של אטו, בישוף העיר ויק,הפך ג'רבר לבקיא בצורה יוצאת דופן במקצועות המדעים, המתמטיקה והאסטרונומיה (קוואדריוויום) במהלך אותם שנים.

ג'רבר כמורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 970, הצטרף ג'רבר למשלחת של הבישוף אטו לרומא שם הצליח להרשים את האפיפיור יוחנן השלושה עשר בבקיאותו במדעי הקוואדריוויום. בהמלצתו הנלהבת של האפיפיור, מונה ג'רבר לאחר ביקורו להיות מורהו הפרטי של בנו שלאוטו הראשון מלך גרמניה ואיטליה (ולימים קיסר האימפריה הרומית הקדושה). לאחר שנתיים בהם שימש כמורה עבור אוטו השני, פנה ג'רבר ללימודים בבית הספר הקתדרלי בעיר ריימס, שם מונה על ידי הארכיבישוף אדלברון ללמד את מקצועות הקוודיריוויום בהם הצטיין [4]. זמן מה לאחר מכן, בשנת 983, מונה ג'רבר על ידי מעסיקו הקודם אוטו הראשון לשמש כאב המנזר בבוביו. אולם על אף ניסיונותיו הרבים לקדם רפורמות בהנהלת המנזר ובתכניות הלימוד, נתקל ג'רבר בהתנגדות עזה ולכן שב ללימודיו בריימס כעבור שנה, שם הפך מונה לשמש כמנהל בית הספר עד שנת 997[5]. תחת ניהולם של ג'רבר מאוריאק ושל הארכיבישוף אדלברון ידע בית הספר הקתדרלי בריימס תקופה של פריחה אינטלקטואלית. הארכיבישוף אדלברון, שהיה אחיו העשיר של דוכס לוריין, נודע אף הוא במהפכנותו, ובמשך שנים היה חלוץ בניסיונות לקדם רפורמות ולימודים מדעיים[6]. באותם שנים בית הספר בריימס נודע בהתמחותו באתיקה, ברטוריקה קיקרויאנית, בספרות קלאסית ובקוואדריוויום. בשנת 989, לאחר מספר שנות הוראה בריימס, נפטר הארכיבישוף אלדברון. על אף שג'רבר נדמה כמחליפו הטבעי, מונה במקומו ארנולף, בנו הלא חוקי של לותייר מלך פרנקיה המערבית, לארכיבישוף בריימס. לאחר מינויו של ארנולף ידע בית הספר בריימס תקופה קשה, ועמד במרכזם של סכסוכים פוליטיים רבים שאילצו את ג'רבר להימלט[7].

המינוי לאפיפיורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעבר להשתייכותו לבית הספר בריימס, שמר ג'רבר על קשרים קרובים גם עם גורמים בחצר הקיסרות, שם שימש בעבר כמורה. לאחר שעזב ג'רבר את ריימס מצא מקלט במגדבורג ורבנה בחצרו של אוטו השלישי, הקיסר הצעיר של האימפריה הרומית הקדושה.בחצרו של אוטו השלישי שימש ג'רבר כמלמד וכיועצו של הקיסר, שהיה באותה עת בן שש עשרה בלבד. כקיסר האימפריה, החזיק אוטו השלישי בהשפעה רבה בנוגע למינוי של משרת האפיפיור. אין הדבר מפתיע, אם כן, שאוטו השלישי בחר בג'רבר, המורה הפרטי של משפחתו, לשמש כאפיפיור תחתגרגורי החמישי. וכך, בשנת 999, מונה ג'רבר מאוריאק לאפיפיור וקיבל את השם סילבסטר השני. הבחירה בשם סילבסטר לא הייתה מקרית, שכן סילבסטר הראשון היה האפיפיור בזמן הקיסר קונסטנטין. לאוטו השלישי, כבנה של נסיכה ביזנטית ושל קיסר האימפריה הרומית הקדושה, היו שאיפות פוליטיות גבוהות וראה בעצמו כממשיכו של הקיסר קונסטנטין. הוא אף קיווה שהאפיפיור החדש, בדמותו המהפכנית של ג'רבר מאוריאק, ישתף עמו פעולה בשאיפותיו החילוניות עבור האימפריה.לאחר מינוי כאפיפיור החל סילבסטר השני בניקוי אורוות מוסרי בשורות הכמורה והכנסייה, ויצא חוצץ כנגד תופעות של מכירת משרות ופילגשות. דעותיו ופעולותיו המהפכניות עוררו שוב התנגדות עזה, כפי שהיה בתפקידו כאב מנזר בבוביו, ואף היה עליו אף להימלט מרומא לזמן מחשש למרד בקיסר. לאחר שנים ספורות, במאי 1003, חלה סילבסטר השני במהלך טקס המיסה בכנסייה ברומא ונפטר ממחלתו כעבור תשעה ימים [8].

מורשתו האינטלקטואלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחד ממקורות המידע העשירים ביותר אודות מפעלו האינטלקטואלי של ג'רבר מאוריאק הוא רישה מסן רמי, שהיה אחד מתלמידיו בבית הספר בריימס. רישה מתאר בכתביו את ג'רבר מאוריאק כמורה כריזמטי ויצירתי שהצליח, על ידי שיטות לימוד מגוונות ויישומיות, להעמיד תלמידים משכילים ובעלי ידע נדיר ביחס לאותה תקופה [9]. במשך תקופת ההוראה של ג'רבר בבית הספר בריימס הושם דגש מיוחד על לימודי הרטוריקה. כתביו של המדינאי הרומי המפורסם קיקרו, שהיו מהמקורות האהובים על ג'רבר, היוו את הבסיס ללימודים אלו. בנוסף לקיקרו נלמדו גם כתבים קלאסיים אחרים מתקופת יוון ורומא, דבר שלא היה נפוץ בתקופה זו. אולם מלבד הדגש על מדעי הטריוויום ההומניסטים, ג'רבר מאוריאק נודע במידה רבה בזכות הידע המופלג שלו במדעי הקוואדריוויום, ובכללם מתמטיקה, גיאומטריה ואסטרונומיה. לימודי המתמטיקה היוו נקודת התחלה עבור התלמידים בריימס לכל לימודי המדעים המדויקים. חידוש נוסף המיוחס לג'רבר הוא הכנסתם לשימוש של הספרות הערביות בעת שבאותה תקופה היה נהוג השימוש בספרות רומיות באירופה הנוצרית[10]. בנוסף, מספר לנו רישה בכתביו על החזרתו לשימוש של מכשיר האבקוס על ידי ג'רבר ששימש עבור חישובים מהירים. לימודי האסטרונומיה היו חלק מרכזי בהוראתו של ג'רבר מאוריאק ובמסגרתם עשה שימוש נרחב באמצעי המחשה ומדידה שבנה בכוחות עצמו. הוא ביסס את הוראת האסטרונומיה והגיאומטריה במידה רבה על תיאוריות יווניות ופיתגוראיות, ונעזר לשם כך בספירות ובגלובוסים בכיתת הלימוד בכדי להמחיש את מבנה העולם ותנועת הכוכבים[11]. ג'רבר מאוריאק לימד את כמה מהמוחות החשובים והמשפיעים ביותר של התקופה בה חי. בשל כך הפך ג'רבר למקור השראה של לימוד וידע במשך דורות רבים אחריו. ידועים לנו על לפחות שלושה עשר תלמידים שלמדו תחת ג'רבר מאוריאק בבית הספר בריימס והפכו ברבות הימים לבישופים או ארכיבישופים. תלמידים אלו לקחו עימם את הידע שרכשו מפיו של ג'רבר והעבירו אותו לתלמידיהם במנזרים ובבתי הספר הקתדרלים ברחבי אירופה[12].

רשימת מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Cigola, Michela, Distinguished Figures in Descriptive Geometry and Its Applications for Mechanism Science: From the Middle Ages to the 17th Century (Springer, 2016)

Darlington, Oscar G., "Gerbert, the Teacher", The American Historical Review 52, no. 3 (1947), p. 456-476.

Riche, Pierre, Gerbert d'Aurillac: Le pape de l'an mil (Fayard,1987)

Sigismondi, Costantino, Gerbert of Aurillac: astronomy and geometry in tenth century Europe, International journal of modern Physics 1:18 (February 2012)

Truitt, E. R., "Celestial Divination and Arabic Science in Twelfth-Century England: The History of Gerbert of Aurillac's Talking Head", Journal of the History of Ideas Vol. 73, No. 2 (April 2012), p. 201-222.

Zuccato, Marco, Gerbert of Aurillac and a Tenth-Century Jewish Channel for the Transmission of Arabic Science to the West Author,Speculum Vol. 80, No. 3 (July 2005), p. 742-763


קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סילבסטר השני בוויקישיתוף


הקודם:
גרגוריוס החמישי
אפיפיור
(רשימה)
הבא:
יוחנן השבעה עשר
ChristianitySymbol.PNG ערך זה הוא קצרמר בנושא נצרות ובנושא היסטוריה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Pierre Riché, Gerbert d'Aurillac: Le pape de l'an Mil, Paris, (Fayard,‎ 1987), p.18-19
  2. ^ Pierre Riché, Gerbert d'Aurillac: Le pape de l'an Mil, Paris, (Fayard,‎ 1987), p.21
  3. ^ Pierre Riché, Gerbert d'Aurillac: Le pape de l'an Mil, Paris, (Fayard,‎ 1987), p. 22
  4. ^ Pierre Riché, Gerbertd'Aurillac, le pape de l'an Mil, Paris, (Fayard,‎ 1987), p. 40
  5. ^ E. R. Truitt. "Celestial Divination and Arabic Science in Twelfth-Century England: The History of Gerbert of Aurillac's Talking Head",Journal of the History of Ideas Vol. 73, No. 2 (April 2012), p. 207-208
  6. ^ Oscar G.Darlington, "Gerbert, the Teacher",The American Historical Review 52, No. 3 (1947), p. 463
  7. ^ Michela, Cigola,Distinguished Figures in Descriptive Geometry and Its Applications for Mechanism Science: From the Middle Ages to the 17th Century (Springer, 2016), p. 36
  8. ^ E. R. Truitt. "Celestial Divination and Arabic Science in Twelfth-Century England: The History of Gerbert of Aurillac's Talking Head." Journal of the History of Ideas Vol. 73, No. 2 (April 2012), p. 207-208
  9. ^ Marco Zuccato, Gerbert of Aurillac and a Tenth-Century Jewish Channel for the Transmission of Arabic Science to the West Author, Speculum Vol. 80, No. 3 (July 2005), p. 747
  10. ^ Michela Cigola, Distinguished Figures in Descriptive Geometry and Its Applications for Mechanism Science: From the Middle Ages to the 17th Century (Springer, 2016), p. 35
  11. ^ Costantino Sigismondi, Gerbert of Aurillac: astronomy and geometry in tenth century Europe, International journal of modern physics 1:18 (February 2012), p. 2
  12. ^ Oscar G Darlington, "Gerbert, the Teacher", The American Historical Review 52, No. 3 (1947), p. 473