לדלג לתוכן

סמל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף סימבול)
סמלים של דתות שונות

סמל הוא ייצוג של מושג כלשהו, כמו רעיון, חפץ, איכות ועוד. הסמל מקבל משמעות וחשיבות מעבר לזו הקיימת בו כשלעצמו[1].

במובן פסיכולוגי או פילוסופי, כל התפיסות הן סמליות מטבען וייצוגן של התפיסות הללו הוא פשוט כלי אלגורי למשמעות סמלית. בהתאם לכך, הסמלים הם יסוד חשוב ביותר של החשיבה האנושית[2].

בתחום הבלשנות המילים בשפה המדוברת משמשות ככלים צליליים לייצוג מושגים סמליים, אשר יכולים לשמש לתקשורת. בסמנטיקה נהוג להבדיל בין הסמל השפתי המסמן לבין המושג או התוכן המסומן בו, אשר יכול להיות מציאותי או מופשט[3]. את המילים ניתן לארגן בסדר תחבירי מסוים שמוסיף בעצמו להבנת המשמעות של המשפט השלם.

טבעם של סמלים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמל יכול להיות חפץ גשמי שצורתו או מקורו מקושרים, מטבעם או מכוח המסורת, לדבר אותו הוא מייצג. לדוגמה, כיום מגן דוד הוא סמלה המייצג של היהדות, והצלב הוא סמלה של הנצרות. סמל יכול גם להיות תמונה מקובלת, פרט של תמונה, ואף תבנית או צבע: לדוגמה, ענף זית הוא סמל מקובל לשלום, ההילה היא סמל מקובל לקדושה בנצרות, והצבע האדום משמש לעיתים קרובות כסמל לתנועות סוציאליסטיות.

לעיתים קרובות, סמל הוא שלט מודפס או כתוב, שלא מייצג צליל כלשהו. כך, סמלים מתמטיים כמו או מייצגים כמויות או פעולות, או מייצגים יחידות כלכליות, וכן הלאה. סמל יכול להיות גם ישות לא-ממשית, כמו צליל, מילה או מחווה. לצלצול גונג, או לצליל פטישו של שופט, יש משמעות מקובלת בהקשרים מסוימים; קידה היא אמצעי מוכר להבעת כבוד. למעשה, כל מילה בשפה טבעית היא סמל למושג כלשהו או ליחס כלשהו בין מושגים.

במקרים מסוימים, הסמל מורכב משילוב של רכיבים אלו. כך למשל, שלטי מפלגת מרצ היו בירוק משום שמפלגת שינוי שהייתה ממקימותיה יוצגה על ידי צבע זה, בעוד האותיות עצמן הביעו את שתי המקימות האחרות (מפ"ם ור"צ). סמלים יכולים להיות גם אדם (לרוב מנהיג) או מקום קדוש. לעיתים נעשה שימוש ציני בסמלים מסוג זה.

סמל מוכר בדרך-כלל רק בתוך תרבות, דת, או חברה מסוימת, לעיתים יש סמלים החורגים מגבולות אלו אולם למעשה אין סמלים אוניברסליים. לעיתים משתנה משמעות הסמל בין תרבות לתרבות. כך נחשב צלב הקרס למסמל הנאציזם בעולם המערבי, אך לעומת זאת במזרח הרחוק הוא מסמל מזל טוב.

במקרים מסוימים סמליו של ארגון או של דת משתנים. כך למשל, השתנה הסמל הקדום של הנצרות מדגים לצלב עם התנצרות האימפריה הרומית. סמלים יכולים להיות מיוצרים באופן מלאכותי (על ידי בדיקה בסקר, על ידי הצבעה או על ידי החלטה של מי שהם שייכים לו) כמו סמליל ויקיפדיה, או להתפתח באופן טבעי. מגן דוד כסמל היהדות התפתח במהלך מאות שנים עד שהפך לסמל המרכזי של היהדות.

סיווג של סמלים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
לתפיסת פרום השמש היא סמל אוניברסלי עם משמעות מתחלפת. בארצות הצפון היא מסמלת כוח מחיה ומגדל, ולעומת זאת בארצות החמות היא מסמלת כוח מסוכן ומאיים.

הפסיכולוג אריך פרום, בספרו "השפה שנשכחה" (עמ' 18), בוחן את טיב הקשר שבין הסמל לבין הדבר המסומל, ומסווג את הסמלים לשלושה סוגים.

  • סמל מוסכם - סמל שיש עליו הסכמה של קבוצה או קבוצות שהוא מייצג דבר מסוים. למשל השפה בנויה כך. אין קשר פנימי בין צירוף האותיות "שולחן" לבין השולחן כשלעצמו. דוגמה נוספת שהוא נותן היא דגלי מדינות. אין קשר עקרוני בין הצורות והצבעים של הדגלים לבין המדינות השונות, אך מוסכם על ידי הכל שצבעים מסוימים מייצגים מדינה מסוימת. עם זאת, לעיתים יש סמלים גרפיים שאין להם ייצוג מוחלט, והם יכולים לייצג דברים שונים.
  • סמל מקרי - הסמל המקרי הוא קישור שהאדם יוצר בין חוויה אישית לבין הסמל. אם, למשל, אדם עבר חוויה קשה במקום מסוים, אותו מקום יקשר לחוויה שהוא עבר. כדוגמה פרום נותן חוויה מעציבה שהתרחשה לאדם בעיר מסוימת. העלאת שם העיר, תקשר את האדם לאותו מצב רוח מעציב. כמובן שבמקרה זה אין זיקה פנימית בין הסמל לבין מה שהוא מייצג. וגם לא ניתן לחלוק סמלים מעין אלו בין אנשים שונים, מכיוון שהם ייחודיים לכל אדם.
  • סמל אוניברסלי - סמל שמכיל זיקה פנימית בינו לבין הדבר שהוא מייצג, והוא מושרש בחוויה של כל יצור אנוש באשר הוא. למשל האש מסמלת "חיות, תנועה עם התמדה, שינוי, רושם של כוח, של מרץ ושל חינניות וקלילות" ולכן היא מתאימה למצב רוח של מרץ, קלילות, תנועה ועליצות. "הסמל האוניברסלי יסודו בסגולות הגוף, החושים והנפש המשותפים לכל בני האדם, ולכן אינן מוגבלים לפרטים או לקבוצות מיוחדות". ולכן שפה זו היא הלשון האחת המפותחת של המין האנושי. אמנם יש לסייג זאת, שלעיתים מובנם של סמלים יכול להשתנות בהתאם לחוויה ולתפקיד שלהם בתרבויות שונות. פרום נותן לדוגמה את השמש, שבארצות הצפוניות שופעות המים היא מייצגת את הכוח המחיה, המגן והמגדל, ואילו במקומות שבהן עוצמתה גדולה מאוד כמו המזרח הקרוב, היא מהווה כוח מסוכן ואף מאיים שיש להישמר מפניו.

שימוש בסמלים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שימוש אמנותי בסמלים - שימוש מטפורי באגד מדבק כמענה ל"לב שבור" המסמל אהבה נכזבת.

ככל הידוע, היכולת של בני האדם לתמרן בסמלים מאפשרת להם לחקור את יחסי הגומלין בין רעיונות, תפיסות ואיכויות - הרבה מעבר לחקירות להן מסוגל כל מין אחר על כדור הארץ. מדע הסמיוטיקה חוקר סמלים ומערכות סמלים באופן כללי; סמנטיקה עוסקת במשמעותן העיקרית של מילים.

הספרות, אשר משתמשת בשפה ככלי ליצירה, מרבה להשתמש בסמלים[1]. יצירות ספרותיות מוערכות לעיתים בשל שימושן המיומן בסימבוליזם, כלומר, שימוש במילים, משפטים ומצבים על מנת לעורר רעיונות ורגשות מעבר לפירושם הפשוט; שימושים כאלו הם נושאי המחקר של סמיוטיקה ספרותית. כתבים דתיים ומטאפיזיים ידועים גם הם בשימושם בסימובליזם אזוטרי. גם כתבים אלכימיים עשו שימוש נרחב בסמלים עבור תהליכים רוחניים וכימיים (אותם הם ראו כסמלים זה של זה). פירושם של חלומות כסמלים לניסיונו של האדם הוא מעמודי התווך בפסיכואנליזה פרוידיאנית ובפסיכולוגיה אנליטית יונגיאנית.

במתמטיקה יש שימוש נרחב בסמלים כמו פלוס, מינוס, אינטגרל, סימון קבוצה וכדומה. בעקבות המתמטיקה משתמשים גם המדעים המדויקים בסמלים אלו וגם באחרים (למשל הסמלים שמייצגים יסודות בכימיה).

גם עולם הפרסום עושה שימוש נרחב בסמלים שונים, לעיתים קרובות מחוץ להקשר המקורי שלהם על מנת לקדם את הפרסום. סמלים ותווי סימון ותקינה על מוצרים שונים מיועדים להעיד על תכונות המוצרים. חלק מהסמלים משמשים למטרות שיווק ופרסום, ואילו אחרים נובעים מעמידה בחוקי מדינות או בתקנים.

בדומה לפרסומאים, פוליטיקאים נוטים להשתמש בסמלים ("שלום", "ביטחון", "עוני") כדי לשכנע את המצביעים לתמוך בהם.

שימוש לאומי חברתי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תפקידם של סמלים לאומיים וחברתים של ארגונים שונים (כמו תנועת נוער, יחידות צבאיות ומוסדות אחרים) דומה לזה של דגלים. הם מעוררים ההזדהות ותחושת השתייכות, מזכירים ומדגישים רעיונות וערכים[1].

דוגמה לסמל לאומי המייצג ערכים מרכזיים בתולדות העם והמדינה הוא סמל מדינת ישראל. בסמל זה מנורת שבעת הקנים ושני ענפי הזית שבצדיה מיצגים את מנורת הזהב שהייתה בבית המקדש בירושלים, האמונה היהודית הדתית והקשר שבין עם ישראל לאלוהיו[1].

שימוש טקסי בסמלים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שימוש בסמלים הוא תנאי הכרחי לקיום טקסים. סמל בטקס יכול להיות ייצוג של אובייקט או של פעולה.

לסמל בטקס יש שימוש תודעתי בשינוי משמעותו הראשונית של אובייקט והתמרתו להוויה אחרת שמייצגת רעיון. בהקשרים ייעודיים, הסרת חלק פיזיולוגי - עורלה מפין אדם, מסמלת את הבאתו בבריתו של אברהם אבינו. בהקשרים אחרים פעולה המקדמת בריאות. באחרים, אכזריות ובחיות לא תיעשה כלל. בהקשרה הטקסי זוהי פעולה סמלית מכאיבה, אך משמחת את מארגניה בשל הסימול הטקסי המשמעותי שהיא מהווה עבורם.

הגנה על סמלים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

באחדים מחוקי מדינת ישראל ניתנת הגנה לסמלים לשם מניעת שימוש לא נאות או לא מורשה בהם. עם חוקים אלה נמנים:

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 3 4 יואב בן-דב, אילנה שמיר וזהבה כנען (2004). אביב חדש: האנציקלופדיה הישראלית לנוער. הוצאת אנציקלופדיה אביב בע"מ.
  2. ^ מוניץ, ח' (עורך). (2016). פרקים נבחרים בפסיכיאטריה מהדורה שישית. תל אביב: דיונון.
  3. ^ שרה אבינון (2000). עיין ערך: לשון, הבנה והבעה. תל אביב: מט"ח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית.