פורטל:דגלים וסמלים
דגל הוא יריעת בד, על פי רוב מלבנית, המתנוססת על תורן ומשמשת לזיהוי, לסימון ולאיתות. השימוש בדגל הפך נפוץ עוד בעת העתיקה בארצות מזרח אסיה, במיוחד כאמצעי לזיהוי בשדה הקרב. אף המילה "דגל" – משמעה המקורי הוא יחידה צבאית גדולה. כיום הוא משמש בעיקר לייצוג מדינות, אז הוא נקרא דגל לאומי, אך גם לייצוג ארגונים ומוסדות אחרים. ענף המחקר של דגלים מכונה וקסילולוגיה, ובו נהוג לסווג דגלים לאומיים לפי השימוש בדגל בים וביבשה, וכן לפי השימוש בו במסגרת מדינית, אזרחית או צבאית. חלק מן הדגלים הלאומיים מונפים בהתאם לפרוטוקול דגל, ומנגד, חילול דגל או ביזויו הוא עבירה על החוק בחלק ממדינות העולם.
שלט אצולה, או סמל, הוא דוגמה המשמשת אדם לייצוגו. מקורם של שלטי האצולה באבירים האירופאים בתקופת ימי הביניים, אשר השריונות והמגנים שבהם השתמשו עוטרו בשלטי האצולה. כמו דגלים, גם שלטי אצולה משמשים כיום לייצוג מדינות וארגונים, אך גם יחידים, כשם שהיה בעבר. ענף המחקר של שלטי אצולה מכונה "הרלדיקה", ובו נהוג לתאר את הבלאזון הנוגע להתקני שלט האצולה השונים. בימינו, הרלדיקה היא בעיקר תחביב ברוב העולם, אולם מספר מדינות עודן מפקחות על השימוש בשלטי אצולה באמצעות כרוזים, ונשיאת שלט אצולה של אחר מהווה בהן עבירה על החוק.
המנון הוא שיר, בדרך כלל בעל לחן, המשמש כסמל של ארגון מסוים, ומייצג את הארגון וערכיו. מקור המילה במילה היוונית Hymnos, שפירושה "שיר שבח". בהמנון נהוג לפתוח או לחתום אירועים של הארגון. במיוחד מקובל המנון לאומי – המנון של מדינה או של ישות מדינית אוטונומית, אשר מעלה על נס את ההיסטוריה, את המסורת, את השאיפות הלאומיות ואת המאבקים של בני עם מסוים. לעתים אין להמנון הלאומי מעמד רשמי אך הוא מקובל כהמנון על ידי אזרחי המדינה. בשנות היצירה של מדינות הלאום במאות ה-19 וה-20, אימצו רוב הלאומים המנון עם הכרזתם על ריבונות לאומית. בהמנון הלאומי נהוג לפתוח או לחתום אירועים ממלכתיים, אירועים צבאיים וכן אירועי ספורט. מטבעו, ההמנון הלאומי צריך להיות קצר; האורך הממוצע של המנון לאומי הוא כדקה. סגנונם של רוב ההמנונים הלאומיים הוא שיר לכת או מזמור.
מוטו הוא ביטוי קצר המתמצת רעיון, שאיפה או דרך־חיים, של יחיד או של קבוצה. מקור המושג במילה האיטלקית Motto, שפירושה "התחייבות". את המוטו מכניסים לעתים כיסוד עיצובי בסמלים אחרים, כמו למשל בשלטי אצולה. המוטו אינו חייב להיכתב בשפה הרשמית, ומדינות וארגונים, במיוחד כאלה שהושפעו מתרבות רומא העתיקה, מנסחים לעצמם מוטו בשפה הלטינית.
מעמדם החוקי של דגלים, סמלים והמנונים לאומיים משתנה ממדינה למדינה, כך שישנן מדינות שבהן אמצעי ייצוג אלה מעוגנים בחוקתם, לרבות עיצובם, וישנן מדינות שבהן השימוש באמצעי ייצוג אלה הוא מתוקף המנהג. פרט לדגלים, לסמלים ולהמנונים, משתמשים ארגונים ומדינות באמצעים נוספים לייצג את עצמם, גם אם אין מדובר בייצוג רשמי מטעמם. דוגמאות לכך הן: האנשת מדינות, ציפור לאומית ואף צבעים לאומיים.
כמו רבות ממושבותיה ההיסטוריות של בריטניה, כך גם דגל חבר העמים של אוסטרליה שואב את עיצובו מעיצוב הנס הכחול. הדגל אומץ לאחר שנבחר בתחרות עיצוב בשנת 1901, באותה השנה בה קיבלה אוסטרליה את עצמאותה מבריטניה.
עיצובו של הדגל הוא עיצוב נס בריטי כחול טיפוסי הכולל את היוניון ג'ק בקנטון (הרבע השמאלי העליון הצמוד לתורן) ושדה כחול המושחת בכוכב חבר העמים (כוכב בעל שבעה קודקודים) ובהדמיית מערכת הצלב הדרומי. היוניון ג'ק מבטא את הקשר ההיסטורי והתרבותי בין אוסטרליה ובריטניה, כל קרן בכוכב חבר העמים מסמלת את אחת המדינות או את הטריטוריות של אוסטרליה והצלב הדרומי מסמל את מיקומה של אוסטרליה בחצי הכדור הדרומי.
למרות שהדגל נבחר כדגל הלאומי האוסטרלי כבר בשנת 1901 הוא אומץ באופן רשמי וחוקי רק לאחר חקיקתו של חוק הדגלים בשנת 1953, יובל שנים מאוחר יותר.
|
|
| קולומביה כהאנשתה של ארצות הברית במרוצת המאה ה-19 |
בהרלדיקה כנסייתית מופיע כובע הגאלרו בשלטי אצולה רבים, כשצבעם ומספר הגדילים שלהם משתנה בהתאם לדרגת איש הכמורה נושא השלט. בעוד שהתקנה קובעת שגאלרו של בישוף וארכיבישוף יהיה בצבע ירוק, בישופים סינים נמנעים מכך וחובשים גאלרו סגול או כחול במקום. הסיבה לכך היא שבסינית הביטוי "חובש כובע ירוק" משמעו בעל שנבגד על ידי אשתו.
דגל מדינת ישראל הוא בעל רקע לבן ועליו שני פסים אופקיים בצבע תכלת כהה, וביניהם מגן דוד. הדגל אומץ בתחילה כדגלה של התנועה הציונית, מיום היווסדה ב-1897, ולאחר קום מדינת ישראל, אומץ על ידה באופן רשמי ב-28 באוקטובר 1948. חוק הדגל מתאר את דגל המדינה כבעל רקע לבן ועליו שני פסים בצבע תכלת כהה, הנמשכים לכל אורכו, אך מוזחים מעט משולי הרוחב. במרכז הדגל, בין שני הפסים, משורטט מגן דוד בצבעם של הפסים. צבעי הדגל מבוססים על צבעי הטלית, אם כי צבעי הפסים על הטליתות משתנים מתכלת ועד שחור ואף לבן.
סמל מדינת ישראל הוא מגן אשר במרכזו מנורת שבעת הקנים ומשני צדיה ענפי זית ובתחתיתו הכיתוב "ישראל". המנורה ועלי הזית צבעם זהוב, להבדיל מצבעם בנס הנשיא, שבו צבעם כסוף.
את הסמל עיצבו האחים גבריאל ומקסים שמיר, והוא נבחר מבין 450 הצעות שהוגשו לוועדה מיוחדת לענייני סמלים שהקימה מועצת המדינה הזמנית. הוועדה פרסמה מכרז ובו קראה לתושבי המדינה להציע הצעות לסמל המדינה. במכרז פורטו המלצות לגבי האלמנטים שייכללו בסמל. מאות הצעות הוגשו לוועדה, ובתהליך ארוך נבחרו שלוש הצעות. אלה הובאו בפני מועצת המדינה הזמנית. המועצה החליטה לבחור בהצעה שהגישו האחים שמיר, ביום י"א בשבט תש"ט, 10 בפברואר 1949.
התקווה הוא המנון מדינת ישראל. הוא חובר כשיר על ידי המשורר נפתלי הרץ אימבר, בארץ ישראל, בשנת 1878. לחנו העממי מולדובי הותאם על ידי שמואל כהן. השיר שנודע בשמו המקורי "תקוותנו", היה אהוד ביישוב היהודי בארץ ישראל, נבחר להיות המנון התנועה הציונית והושר בקונגרסים הציונים. בעקבות כך, לאחר הקמת המדינה התקבל כהמנונה. ב-10 בנובמבר 2004, עוגן בחוק הישראלי. במרוצת השנים הוכנסו מספר שינויים במלל המקורי של השיר, ואף כותרו המקורי שונה ל"התקווה". חזון העצמות היבשות של הנביא יחזקאל (פסוק י"א): "הִנֵּה אֹמְרִים, יָבְשׁוּ עַצְמוֹתֵינוּ וְאָבְדָה תִקְוָתֵנוּ" מצוטט בשורה הפותחת את הפזמון החוזר של "התקווה": "עוד לא אבדה תקותנו", ובאופן שמהפך את האבלות והיאוש של הקדמונים לתקווה והתחלה חדשה.
שרוליק הוא דמות מצוירת המשמשת להאנשת מדינת ישראל. דמותו נוצרה על ידי הקריקטוריסט דוש והופיעה לראשונה ב-1956 בקריקטורות שצייר לעיתון מעריב. שרוליק מתואר כנער צעיר הלובש מכנס חאקי, חובש כובע טמבל ונועל סנדלים תנ"כיים. שרוליק הוא חקלאי ובאופיו הוא ציוני ואוהב הארץ. השם שרוליק משמש לרוב שם חיבה לשם ישראל, ומכאן שמה של הדמות.
|
 |
Dieu et mon droit |
 |
| – המוטו הלאומי של הממלכה המאוחדת | ||
אוסטריה • אוקראינה • אזרבייג'ן • איטליה • איסלנד • אירלנד • אלבניה • אנדורה • אסטוניה • ארמניה • בולגריה • בלגיה • בלארוס • בוסניה והרצגובינה • בריטניה • גאורגיה • גרמניה • דנמרק • הולנד • הונגריה • הרפובליקה הצ'כית • ותיקן • טורקיה • יוון • לוקסמבורג • לטביה • ליטא • ליכטנשטיין • מולדובה • מונאקו • מונטנגרו • מלטה • מקדוניה • נורבגיה • סן מרינו • סלובניה • סלובקיה • ספרד • סרביה • פולין • פורטוגל • פינלנד • צרפת • קזחסטן • קפריסין • קרואטיה • רומניה • רוסיה • שבדיה • שווייץ
שטחים תלויים: אקרוטירי ודקליה • איי פארו • גיברלטר • ג'רזי • גרנסי • האי מאן • יאן מאיין • סבאלברד
אל סלוודור · אנטיגואה וברבודה · ארצות הברית · בהאמה · בליז · ברבדוס · גואטמלה · ג'מייקה · גרנדה · דומיניקה · האיטי · הונדורס · הרפובליקה הדומיניקנית · טרינידד וטובגו · מקסיקו · ניקרגואה · סנט וינסנט והגרנדינים · סנט לוסיה · סנט קיטס ונוויס · פנמה · קובה · קוסטה ריקה · קנדה
שטחים תלויים: איי הבתולה של ארצות הברית · אנגווילה · ארובה · ברמודה · גרינלנד · האנטילים ההולנדיים · פוארטו ריקו
מדינות: אורוגוואי · אקוודור · ארגנטינה · בוליביה · ברזיל · גיאנה · ונצואלה · סורינאם · פארגוואי · פרו · צ'ילה · קולומביה
אוסטרליה : אוסטרליה · נורפוק
מלנזיה : איי מלוקו ומערב גינאה החדשה (מהווים חלק מאינדונזיה) · איי שלמה · ונואטו · מזרח טימור · פיג'י · פפואה גינאה החדשה · קלדוניה החדשה
מיקרונזיה : איי מריאנה הצפוניים · איי מרשל · גואם · מיקרונזיה · נאורו · פלאו · קיריבטי
אוסטריה • אוקראינה • אזרבייג'ן • איטליה • איסלנד • אירלנד • אלבניה • אנדורה • אסטוניה • ארמניה • בולגריה • בלגיה • בלארוס • בוסניה והרצגובינה • בריטניה • גאורגיה • גרמניה • דנמרק • הולנד • הונגריה • הרפובליקה הצ'כית • ותיקן • טורקיה • יוון • לוקסמבורג • לטביה • ליטא • ליכטנשטיין • מולדובה • מונאקו • מונטנגרו • מלטה • מקדוניה • נורבגיה • סן מרינו • סלובניה • סלובקיה • ספרד • סרביה • פולין • פורטוגל • פינלנד • צרפת • קזחסטן • קפריסין • קרואטיה • רומניה • רוסיה • שבדיה • שווייץ
שטחים תלויים: אקרוטירי ודקליה • איי פארו • גיברלטר • ג'רזי • גרנסי • האי מאן • יאן מאיין • סבאלברד
אנטיגואה וברבודה · ארצות הברית · בהאמה · ברבדוס · ג'מייקה · גרנדה · דומיניקה · האיטי · הונדורס · הרפובליקה הדומיניקנית · טרינידד וטובגו · סנט וינסנט והגרנדינים · סנט לוסיה · סנט קיטס ונוויס · קובה · קנדה
שטחים תלויים: איי הבתולה של ארצות הברית · אנגווילה · ארובה · ברמודה · גרינלנד · האנטילים ההולנדיים · פוארטו ריקומדינות: אורוגוואי · אל סלוודור · אקוודור · ארגנטינה · בוליביה · בליז · ברזיל · גואטמלה · גיאנה · ונצואלה · מקסיקו · ניקרגואה · סורינאם · פארגוואי · פנמה · פרו · צ'ילה · קולומביה · קוסטה ריקה
אוסטרליה : אוסטרליה · נורפוק
מלנזיה : איי מלוקו ומערב גינאה החדשה (מהווים חלק מאינדונזיה) · איי שלמה · ונואטו · מזרח טימור · פיג'י · פפואה גינאה החדשה · קלדוניה החדשה
מיקרונזיה : איי מריאנה הצפוניים · איי מרשל · גואם · מיקרונזיה · נאורו · פלאו · קיריבטי
אל סלוודור · אנטיגואה וברבודה · ארצות הברית · בהאמה · בליז · ברבדוס · גואטמלה · ג'מייקה · גרנדה · דומיניקה · האיטי · הונדורס · הרפובליקה הדומיניקנית · טרינידד וטובגו · מקסיקו · ניקרגואה · סנט וינסנט והגרנדינים · סנט לוסיה · סנט קיטס ונוויס · פנמה · קובה · קוסטה ריקה · קנדה
שטחים תלויים: איי הבתולה של ארצות הברית · אנגווילה · ארובה · ברמודה · גרינלנד · האנטילים ההולנדיים · פוארטו ריקומדינות: אורוגוואי · אקוודור · ארגנטינה · בוליביה · ברזיל · גיאנה · ונצואלה · סורינאם · פארגוואי · פרו · צ'ילה · קולומביה
אוסטרליה : אוסטרליה · נורפוק
מלנזיה : איי מלוקו ומערב גינאה החדשה (מהווים חלק מאינדונזיה) · איי שלמה · ונואטו · מזרח טימור · פיג'י · פפואה גינאה החדשה · קלדוניה החדשה
מיקרונזיה : איי מריאנה הצפוניים · איי מרשל · גואם · מיקרונזיה · נאורו · פלאו · קיריבטי
|
||||||||||
|
||||||||||||
|
טינקטורה הוא המינוח ההרלדי לצבע, אף כי טינקטורות אחדות אינן צבעים אמיתיים. קיימות שבע טינקטורות עיקריות - חמישה צבעים (גוונים כהים) ושתי מתכות (גוונים בהירים).
| טינקטורה | שם הרלדי לועזי | צבע |
|---|---|---|
| מתכות | ||
| זהב/צהוב | אוֹר (Or) | |
| כסף/לבן | ארז'ן (Argent) | |
| צבעים | ||
| כחול | אזוּר (Azure) | |
| אדום | גוּלס (Gules) | |
| סגול | פּוּרפּוּר (Purpure) | |
| שחור | סייבּל (Sable) | |
| ירוק | ור (Vert) | |
פרוות גם הן סוג של טינקטורה ומייצגות סוגי פרווה אמיתיים (כגון של סמוריים). קיימים כמו כן גם כתמים (stains), אם כי הם נדירים: כתום (tenny/tawny) וחוּם. פריטים עשויים להיות מתוארים בצבעיהם הטבעיים. פריט כזה יתואר כהוֹלם (Proper).
מערכת הסמלים שמשמת לזיהוי הדגלים נוצרה על ידי ויטני סמית בספרי הוקסילולוגיה שלו, מאוחר יותר שיטת הניקוד שלו אומצה על ידי ההתאחדות הבינלאומית של האגודות הווקסילולוגיות.
| FIS | טקסט | תיאור | שימוש |
|---|---|---|---|
 |
C**/*** | דגל אזרחי יבשתי | בשימוש אזרחים פרטיים ביבשה |
 |
*S*/*** | דגל מדיני יבשתי | בשימוש מוסדות מדינה ביבשה |
 |
**W/*** | דגל צבאי יבשתי | בשימוש צבאי ביבשה |
 |
***/C** | דגל אזרחי ימי | בשימוש כלי שיט פרטיים (מסחריים) |
 |
***/*S* | דגל מדיני ימי | בשימוש כלי שיט ממשלתיים |
 |
***/**W | דגל צבאי ימי | בשימוש הצי |
 |
CS*/*** | דגל אזרחי מדיני יבשתי | בשימוש אזרחי ומדיני ביבשה |
 |
*SW/*** | דגל מדיני צבאי יבשתי | בשימוש מוסדות ממשל וצבא ביבשה |
 |
CSW/*** | דגל לאומי יבשתי | בשימוש יבשתי מכל סוג |
 |
***/CSW | דגל לאומי ימי | בשימוש ימי מכל סוג |
 |
CSW/CSW | דגל לאומי ימי ויבשתי | בשימוש ימי ויבשתי מכל סוג |
שדהו של מגן הרלדי (כמו גם מטעניו השונים) ניתן לחלוקה ליותר מטינקטורה אחת. שדותיהם של שלטי אצולה רבים מחולקים בפשטות לשתי טינקטורות מנוגדות, תחומות באמצעות קו אחד או יותר במאונך, מאוזן, באלכסון או בשילוב כלשהו. קו חלוקה עשוי להיות, בין השאר, ישר, שבור (זיג-זג), או "מבוצר" (בצורת ביצורי חומה). הערה: יש להקפיד בהבדלים בין חלוקת השדה, חלוקה לרבעים וצורות רגילות. צורות (או "צורות מכובדות") הן צורות גאומטריות פשוטות, דומות ל"חלוקת השדה", אך מתייחסים אליהן כאל פריטים, ביניהן נכללים:
- בּנד (Bend) - מטען החוצה את השדה באלכסון.
- סאלטייר (Saltire) - מטען בצורת האות "X".
- פלוֹנץ (Flaunch) - מטען בצורת קשת שמופיע תמיד בזוגות - אחד בימין השדה והשני בשמאלו.
- צלב יווני ישר (בצורת "+").
- פּייל (Pile) - משולש הפוך אשר בסיסו בגבול העליון של המגן.
- שברוֹן (Chevron) - פס בצורת האות "V" הפוכה.
- פוֹל (Pall) הוא מטען בצורת "Y" הנפוץ בסקוטלנד.
- צ'יף (Chief) - הוא פֶס הממוקם בשליש העליון של המגן.
בנוסף למגן כוללים רוב שלטי האצולה גם ציצה (מעל למגן) ומוטו (לרוב מתחתיו). פריטים אחרים עשויים להתווסף, כגון קסדה (עטורה במעטה בד) בשלל מצבים ודוגמאות, "תומכים" משני צדי המגן, חלקה עליה הם ניצבים לרוב, ושלל סרטים, כתרים מוּראליים ומיני מדליות ועיטורים אחרים. פריטים אלו מוענקים לרוב כאות הוקרה על ידי הריבון. אלמנטים אחרים המצביעים על סטטוס של נושא השלט (כגון עוגן לאדמירל, שרביט למצביא וכדומה) יכולים להתווסף מאחורי המגן. בהרלדיקה כמורתית נהוג להשתמש במטות כמורה עטורים (Crosier).
- כתבו או תרגמו ערכים מבוקשים בתחום הדגלים והסמלים. ברשימה זו תוכלו גם להוסיף ערכים שלדעתכם חסרים.
מהו פורטל? - רשימת כל קטגוריות המשנה והערכים בנושא דגלים - רשימת כל קטגוריות המשנה והערכים בנושא סמלים
