סלע אדם
 | |
| סלע אדם ובפסגתו מתנופף דגל ישראל | |
| נתונים גאוגרפיים | |
|---|---|
| מיקום | הים התיכון, מול חוף בת ים |
| קואורדינטות | 32°01′24″N 34°44′11″E / 32.0232°N 34.7365°E |
| נתונים מדיניים | |
| מדינה |
 ישראל |
|
(למפת גוש דן רגילה)   סלע אדם  | |
  | |
סלע אדם הוא איון הממוקם כחצי קילומטר ממערב לחוף בת ים. על שמו נקרא החוף הגדול בעיר, "חוף הסלע". האיון הוא בליטה בטבלת גידוד – שריד לרכס כורכר קדום שנהרס בתהליך שחיקה וסחיפה הנקרא גידוד.[1]
עד להקמת שוברי הגלים בשלהי שנות ה-60, ניתן היה להגיע אל הסלע רק בשחייה או בשיט. שובר הגלים הוקם על ידי ערימת אבנים גדולות, כדי להגן על חופה של בת ים, וסלע אדם הוצב במרכזו. שחייה אליו הייתה ועודנה פעילות נפוצה בקרב המתרחצים. כעשרה מטרים ממערב לסלע אדם נמצא סלע נוסף, שטוח, המכונה "האי". לעיתים המתרחצים קופצים מאזור סלע אדם ושוחים אל אותו אי.
כיום משולב הסלע בשוברי הגלים. חוקר טבע ומדריך טיולים יהודה זיו כותב עליו: ”הדרומית בשוניות יפו, מול חוף בת־ים, מכונה בערבית 'חג'ר־אדם' -'סלע אדם' (הראשון). האגדה מספרת עליו כי הדגים בים התיכון באים לכאן להקות-להקות, נושקים לסלע וממשיכים בדרכם”.[2]
באופן מסורתי מונף בראש הסלע דגל ישראל.
בתרבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]שירו של אלון אולארצ'יק, "בת ים", אשר נכתב על ידי אלדד זיו מזכיר את הסלע: ”הדגים שממול סלע אדם / כשבאנו לים בשבת / אמרו גם אנחנו בת-ימים / אמרו והשפילו מבט”.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- סלע אדם | ספטמבר 2019–פברואר 2020
- סלע אדם בשנת 1967, צילום: יעקב אגור, בעמוד הפייסבוק של "השקמה", 26 ביולי 2016
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ יובל אלעזרי, ארץ ישראל - לקסיקון מפה, תל אביב תשס"ג (2003), עמ' 92.
- ^ יהודה זיו, תרמיל־צד: אתרים ושבילים במבט שני, ירושלים תשמ"ח (1988), בפרק "הנסים שבים".