סמי וסוסו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סמי וסוסו (צילום מסך)

סָמִי וסוּסוּ הייתה סדרת טלוויזיה לילדים בשפה הערבית ששודרה בין השנים 19691974, בראשית ימי הטלוויזיה הישראלית.

הסדרה הייתה בנויה כדו-שיח בין האיש סמי (השחקן ג'ורג' איברהים) לבין הבובה סוסו (בדיבוב השחקנית לָבּיבָּה דָריני), שלווה בסיפורים, סרטים קצרים ומשחקים. מפיקת התוכנית הייתה אסתר סופר, מנהלת מחלקת התוכניות לילדים ולנוער של הערוץ הראשון.[1] את התסריטים, שנכתבו בעברית ותורגמו לערבית, חיברה בינה אופק (בתחילה עם בן-זוגה אוריאל אופק).[2] מלחין שירי הסדרה היה צבי בן פורת.[3]

התוכנית עלתה לשידור בחודש אפריל 1969. רק כעבור מספר חודשים הוצמדו לה כתוביות בעברית.[4] אף ששודרה בשעתה במשבצת השידור המיועדת לשידורים בערבית (שעות הערב המוקדמות), זכתה הסדרה לפופולריות רבה גם בקרב צופי טלוויזיה יהודים, שלרשות מרביתם לא עמדו באותה עת אלטרנטיבות לשידורי הטלוויזיה הישראלית הממלכתית. הייתה זו אחת מתוכניות הטלוויזיה בשפה הערבית הפופולרית ביותר: בסקר שנערך בשנת 1973 עלה כי 37% מהמדגם צפו בה באורח סדיר, ומתוכם 42% שאינם מבינים ערבית.[5] במערכת התוכנית התקבלו מדי שבוע מאות מכתבים מאת צופים יהודים וערבים.[6]

בשנת 1970 זכתה התוכנית בציון לשבח במסגרת חלוקת פרסי רשות השידור.[7] באותה השנה הוקמה בבאר שבע מסעדה על שם הסדרה.

בשנת 1970 יצא בחברת CBS בשיתוף עם רשות השידור תקליט הסדרה בשם: "סמי וסוסו-תוכנית הטלוויזיה לילדים". את המילים לשירים כתבו: בינה ואוריאל אופק, לחנים ועיבודים: חיים צור הזמרים בתקליט היו: ז'אק כהן ולילית נגר. בתפקיד סמי: ג'ורג' איברהים, בתפקיד סוסו: לביבה דריני.

ב-3 במרץ 1987 ארגנה תוכנית הרדיו הסאטירית "מה יש" הפגנה למען החזרת הסדרה למרקע.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ צבי לביאאסתר סופר: האלמונית מן הטלוויזיה האחראית לתכניות הילדים והנוער, מעריב, 14 באפריל 1970, המשך; טובה צימוקי, אמא של "סאמי וסוסו" ושל כל הילדים, דבר, 14 ביולי 1978.
  2. ^ נורית ארד, מתחביב איסוף נרות לכתיבת "סמי וסוסו", דבר, 28 בדצמבר 1970; יוסי בייליןחילופי משמרות ב"דבר לילדים", דבר, טור 3, 12 בינואר 1971; חוה נובקהכותבת כל שבוע מחזה, דבר, 28 באוקטובר 1971.
  3. ^ חוה נובק"סמי וסוסו" ב"בית מניה", דבר, 31 בינואר 1972, המשך, (משמאל).
  4. ^ צבי לביאמי, מה, מתי בטלוויזיה: "סאמי וסוסו" בעברית, מעריב, 17 ביולי 1969.
  5. ^ אליהוא כץ, מיכאל גורביץ [ואחרים], תרבות הפנאי בישראל: דפוסי בילוי וצריכה תרבותית, תל אביב עם עובד – תרבות וחינוך ('ספריה אוניברסיטאית'), תשל"ד 1973, עמ' 189.
  6. ^ עדי אופיר (עורך), חמישים לארבעים ושמונה: מומנטים ביקורתיים בתולדות מדינת ישראל: תיעוד אירועים, מסות ומאמרים (גיליון מיוחד של תיאוריה וביקורת, 12–13), ירושלים: מכון ון ליר; תל אביב: הקיבוץ המאוחד, 228.
  7. ^ צבי לביאחלוקת פרסי רשות השידור עוררה מרירות וכעס בקרב עובדי הטלוויזיה: כל הפרסים הוענקו לתכניות רדיו; רק שני ציונים לשבח לתכניות בטלוויזיה, מעריב, 23 בינואר 1970.