ג'ורג' איברהים

ג'ורג' איברהים
جورج ابراهيم
	ג'ורג' איברהים בתוכנית סמי וסוסו
לידה	1946 (בן 78 בערך); רמלה, פלשתינה (א"י)
מדינה	ישראל
	פרופיל ב-IMDb

ג'ורג' איברהים (בערבית: جورج ابراهيم; נולד ב-1945) הוא שחקן תיאטרון וטלוויזיה פלסטיני הידוע בעיקר כמי שגילם את דמותו של סמי בתוכנית הטלוויזיה "סמי וסוסו", בראשית ימי הטלוויזיה הישראלית. מנהל תיאטרון אל-קאסבה ברמאללה.

ביוגרפיה

נולד בשם ג'ורג' חבש ברמלה, שם הזהה לשמו של בן דודו, ג'ורג' חבש, לימים מנהיג החזית העממית לשחרור פלסטין. למשפחה ממוצא נוצרית אורתודוקסית. אביו היה סוחר מצליח שהתחנך בבית הספר שנלר של הכנסייה הלותרנית בירושלים. ג'ורג' שינה את שם משפחתו לשמו הפרטי של אביו, כשם במה, מכיוון שביקש שם בעל גוון אוניברסלי. במהלך מבצע דני ביולי 1948, נפצע אביו מאש מרגמות שירה צה"ל סמוך לבית המשפחה בשכונה הנוצרית בעיר העתיקה של רמלה. אביו נפגע בעיניו ואיבד 4 אצבעות כתוצאה מהפציעה והמשפחה ברחה לירדן והתגוררה באוהל במחנה פליטים ליד העיר עמאן. אחרי מספר שנים עברו לבית בעיר עצמה ושם גדל^[1]. איברהים למד בבית ספר לותרני והיה משתתף קבוע בהצגות בית הספר. שם פיתח את חיבתו למשחק ותיאטרון. כשהיה בן 15 החל לעבוד כשחקן בתסכיתים ברדיו הירדני. אך על מנת לרצות את הוריו, למד מנהל-עסקים בקולג' בירדן וכשסיים את לימודיו, ב-1965, בא לעבוד כמזכיר הבישוף בכנסיית הגואל הלותרנית בעיר העתיקה בירושלים^[2].

קריירה

לאחר איחוד ירושלים במלחמת ששת הימים, למד עברית במהירות בעצמו, ונענה למודעת דרושים של קול ישראל בערבית לשחקנים דוברי ערבית לתסכיתים. בסוף 1968, עם פתיחתה של הטלוויזיה הישראלית, נבחר על ידי המפיקה אסתר סופר לגלם את דמותו של סמי בסדרה "סמי וסוסו", ששודרה בין השנים 1969–1974, מדי יום ראשון בין 18:30 ל-19:00 בערב^[3]. הסדרה זכתה להצלחה גם בקרב הקהל היהודי ואיברהים הפך לדמות מוכרת בציבור^[4]. הוא עבר לגור בדירה במערב ירושלים והשתלב בחיי הבוהמה בעיר^[2]. בעקבות הצלחת התוכנית פנו אליו מפיקים ישראלים ושילבו אותו בהפקות שונות. בתחילת 1971 השתתף לראשונה בהצגה בעברית, מחזה לילדים בשם "סמי, איפה ג'ודי ואודי? שכתב יגאל מוסינזון וביים והפיק שאול ביבר^[5]. ב-3 במרץ 1971 השתתף במופע התרמה בהיכל התרבות, ערב שירים בהנחיית אורי זוהר, בו השתתפו בין השאר גם אריק איינשטיין ויוסי בנאי^[6]. בסוף 1971 השתתף בהצגת הילדים "עלילות פופאיי המלח" יחד עם טליה שפירא ומרדכי ארנון^[7]. בחג פורים 1972 השתתף בממופע בהיכל הספורט יד אליהו^[8]. בשנים 1976-1977 השתתף בתוכנית הילדים "השטיח המעופף" בהנחיית לילית נגר.

במקביל להופעתיו בטלוויזיה הקים איברהים בתחילת שנות ה-70 עם השחקן הירושלמי בסאם זועמוט את להקת התיאטרון המזרח-ירושלמית "אמנות הבמה", שכללה ברובה שחקנים חובבים. הלהקה העלתה מחזות מקוריים לצד עיבודים למחזות קלאסיים בערבית. איברהים ביקש לחשוף את הקהל הערבי לאמנות התיאטרון והלהקה הופיעה עם הצגות ילדים בבתי ספר, בנוסף להצגות למבוגרים שעסקו בנושאים חברתיים^[9]. בקיץ 1984, היה שותף בארגון "הפסטיבל הבינלאומי לתיאטרון בובות" של תיאטרון הקרון במזרח ירושלים. במסגרת הפסטיבל הוצגו הצגות תיאטרון בובות לילדים בערבית, בנוסף לעברית^[10].

בשנת 1989, מונה למנהל האמנותי של תיאטרון אל-חכוואתי, והעלה את המחזה "מתים ללא קבורה" בשיתוף עם הבמאי מאזן גטאס^[11].

בשנים 1995-1997 השתתף כמנהל תיאטרון אל-קאסבה, כבמאי ושחקן התיאטרון, בהפקה משותפת עם תיאטרון החאן של ההצגה "רומיאו ויוליה", בבימוי ערן בניאל והבמאי פואד עווד מנצרת. ההצגה הופיעה באירופה^[12].

בשנת 2002 הפיק את הסרט "החתונה של רנה", קו-פרודוקציה פלסטינית-הולנדית. באותה שנה גילם את סנטה קלאוס בסרטו של אליה סולימאן, "התערבות אלוהית".

איברהים הקים בסתיו 2009 ליד תיאטרון אל-קאסבה ברמאללה, אקדמיה למשחק. הוא הצליח לגייס מימון לשם כך מעמותה גרמנית. את תוכנית הלימודים הוא הכין בשיתוף עם אקדמיה בגרמניה, והוא גם משמש כמנהל האקדמיה^[13].

בשנת 2016 השתתף בהצגה "פלסטין, שנת אפס", שכתבה וביימה עינת ויצמן. ההצגה, שהוגדרה "קומדיה תיעודית", שוחקה בשפה הערבית עם כתוביות בעברית והוצגה בפסטיבל עכו. שרת התרבות והספורט מירי רגב, ביקשה לבחון את ההצגה לפני אישורה, בטענה שהיא מעבירה מסרים "החותרים תחת המדינה"^[14]. רגב הורתה לנציג ממשרדה לצפות בחזרות^[15]. לבסוף אושרה ההצגה ואיברהים זכה בפרס "המבצע הטוב ביותר"^[16]. בדצמבר 2018, בוטלה הופעה של ההצגה, שהייתה אמורה לעלות באולם מפעל הפיס בכפר כאבול, בהוראת מפעל הפיס^[17].

חיים אישיים

איברהים נשוי ואב לשתי בנות. הוא מחזיק דירה ומתגורר חלק מזמנו גם ברמאללה.

פילמוגרפיה

"חיפה", 1995, בבימויו של רשיד משהראווי
"התערבות אלוהית", 2002, בבימויו של אליה סולימאן
"כרטיס לירושלים" 2002, בבימויו של רשיד משהראווי

הצגות

"המוציא להורג והנידונים" (תיאטרון אל-קאסבה, 1971) - שחקן במחזה מאת פתחי רמאדן בהשתתפות מכרם ח'ורי ובסאם זועמוט^[18].
"שירת המוות" (תיאטרון אל-קאסבה, 1972) - שחקן במחזה מאת תאופיק אל-חכים בהשתתפות מכרם ח'ורי, לילית נגר ומרלן בג'אלי^[19].
"ספר הכפר" (תיאטרון אל-קאסבה, 1976) - עיבוד ומשחק במחזה מאת אלפרד פרג^[20], שהוצג בבתי ספר במזרח ירושלים בסיוע כספי של עיריית ירושלים והקרן לירושלים^[21].
"צרצרי השלום" (רשות השידור, שידורי הטלוויזיה בערבית, 1977) - שחקן במחזה מאת תאופיק אל־חכים שפורסם בשנת 1957; ועובד להפקה טלוויזינית על ידי הבמאי אנטואן סאלח^[22].
"מי לועג למי" (תיאטרון אל-קאסבה, 1977) - עיבוד ומשחק במחזה מאת פייר בומרשה בבימוי אנטואן סאלח^[23].
"המלאך נחת בבבל" (תיאטרון אל-קאסבה, 1978) - עיבוד, בימוי ומשחק במחזה מאת פרידריך דירנמאט^[24].
"הצנצנת השבורה" (תיאטרון אל-קאסבה, 1978) - עיבוד, בימוי ומשחק במחזה מאת היינריך פון קלייסט^[25].
"הבית הסוער" (תיאטרון אל-קאסבה, 1980) - עיבוד, בימוי ומשחק במחזה מאת ואליד מאדפי^[26].
"שני מהגרים" (תיאטרון אל-קאסבה, 1983) - עיבוד, ומשחק במחזה בבימוי אנטואן סאלח^[27].
בגדי המלך החדשים (תיאטרון אל-קאסבה, 1983) - עיבוד, ומשחק במחזה מאת הנס כריסטיאן אנדרסן, בבימוי אנטואן סאלח^[28].
"שחקנים וגנבים" (תיאטרון אל-קאסבה, 1984) - עיבוד, בימוי ומשחק במחזה מאת אלפרד פרג^[29]
"האש עולה" (תיאטרון אל-קאסבה, 1986) - עיבוד ובימוי במחזה מאת מקס פריש^[30].
"קליגולה" (תיאטרון אל-קאסבה, 1986) - עיבוד ובימוי במחזה מאת אלבר קאמי^[31].
"גברים ללא צללים" (תיאטרון אל-קאסבה, 1986) - משחק במחזה שכתב וביים מאזן גטאס^[32].
"אבו מרמר" (תיאטרונטו 2000) - ביים וכתב יחד עם מוחמד בכרי שכיכב בתפקיד הראשי^[33].
"החומה" (תיאטרון אל-קאסבה, 2004) - בימוי^[34].
"בית בובות (מחזה)" (תיאטרון אל-קאסבה, 2008) - עיבוד ובימוי של המחזה מאת הנריק איבסן^[35].

קישורים חיצוניים

ג'ורג' איברהים, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
ג'ורג' איברהים, באתר AllMovie (באנגלית)
ג'ורג' איברהים, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)

הערות שוליים

^ עדנה פאר, "אין לי כפיה ועקאל, אך גם כובע טמבל אינני יכול לשים על הראש": שיחה עם ג'ורג' (איברהים) חבש, מעריב, 24 באוגוסט 1973
^ ¹ ² נרי ליבנה, הייתי הסוסו של היהודים, כותרת ראשית, 11 במרץ 1987
המשך הכתבה, כותרת ראשית, 11 במרץ 1987
^ אורה תמרי, מפינת הילד ל"סמי וסוסו", למרחב, 10 ביולי 1969
^ אלה גרינברג, "סמי וסוסו" למבוגרים, מעריב, 2 בפברואר 1972
^ סמי בוגד בסוסו, מעריב, 9 בפברואר 1971
שרגא הר-גיל, סמי וסוסו וג'ודי ואודי, מעריב, 2 במרץ 1971
^ ערב שירי אש - אמנים למען מנדיס, מעריב, 25 בפברואר 1971
^ לילדים והורים, מעריב, 10 בספטמבר 1971
^ פורים לכל המשפחה - היכל הספורט יד אליהו, מעריב, 24 בפברואר 1972
חוה נובק, פורים שמח - עם ובלי כסף, דבר, 22 בפברואר 1972
^ יוסף צוריאל, בלונים שאינם דוקרים וסיכון שאינן דוקרות, מעריב, 4 בינואר 1979
^ שוש אביגל, בובה של פסטיבל, כותרת ראשית, 8 באוגוסט 1984
^ תיאטרון ואבסורד, "העולם הזה", גיליון 2728 מ-13 בדצמבר 1989, עמוד 30
^ יעקב בר-און, ‏"כמו משהו שהגיע מהחלל": מה עושה היום סמי מ"סמי וסוסו"?, באתר מעריב אונליין, 30 בספטמבר 2019
^ מאמר על פתיחת האקדמיה ותמונה של איברהים (בגרמנית)
יעל געתון, לראשונה ברשות הפלסטינית: אקדמיה ללימודי משחק, באתר הארץ, 3 בינואר 2011
^ יאיר אשכנזי ונעה שפיגל, בעקבות החלטת מירי רגב לבחון הצגה בפסטיבל עכו: חשש כי יוצרים יחרימו את התחרות, באתר הארץ, 9 באוקטובר 2016
^ נעה שפיגל, יאיר אשכנזי, רגב הורתה לבחון הצגה שתתחרה בפסטיבל עכו בשל טענות על הסתה, באתר הארץ, 6 באוקטובר 2016
^ עינת ויצמן, ההצגה על הנכבה, שמשרד התרבות אישר, היא סדק בחומת ההכחשה, באתר הארץ, 13 באוקטובר 2016
יאיר אשכנזי, סיכום פסטיבל עכו: טוטאליות הדדית, באתר הארץ, 24 באוקטובר 2016
^ ג'קי חורי, מפעל הפיס לחץ - ומועצה ערבית בצפון ביטלה הצגה נגד הכיבוש, באתר הארץ, 8 בדצמבר 2018
^ The Executor & the Condemned 1971
^ The Chant of Death 1972
^ The Country Barber 1976
^ יעקב העליון, ספר הכפר, מעריב, 23 בספטמבר 1976
^ דרמה - צרצרי השלום, דבר, 17 ביוני 1977
^ Who Mocks Who 1977
^ The Angel Landed in Babel 1978
^ The Broken Jar 1978
^ The Turbulent House 1980
^ The Tow Immigrants 1983
^ The Emperors New Clothes 1983
^ Soldiers & Thieves 1984
^ The Fire Raisers ( Do you have a light ) 1986
^ Caligula 1986
^ Men without Shadows 1988
^ ynet, תיאטרונטו, באתר ynet, 28 בנובמבר 2000
^ The Wall 2004
^ TNora - A Doll’s House 2008

[1] עדנה פאר, "אין לי כפיה ועקאל, אך גם כובע טמבל אינני יכול לשים על הראש": שיחה עם ג'ורג' (איברהים) חבש, מעריב, 24 באוגוסט 1973

[ליבנה-2] ¹ ² נרי ליבנה, הייתי הסוסו של היהודים, כותרת ראשית, 11 במרץ 1987
המשך הכתבה, כותרת ראשית, 11 במרץ 1987

[3] אורה תמרי, מפינת הילד ל"סמי וסוסו", למרחב, 10 ביולי 1969

[4] אלה גרינברג, "סמי וסוסו" למבוגרים, מעריב, 2 בפברואר 1972

[5] סמי בוגד בסוסו, מעריב, 9 בפברואר 1971
שרגא הר-גיל, סמי וסוסו וג'ודי ואודי, מעריב, 2 במרץ 1971

[6] ערב שירי אש - אמנים למען מנדיס, מעריב, 25 בפברואר 1971

[7] לילדים והורים, מעריב, 10 בספטמבר 1971

[8] פורים לכל המשפחה - היכל הספורט יד אליהו, מעריב, 24 בפברואר 1972
חוה נובק, פורים שמח - עם ובלי כסף, דבר, 22 בפברואר 1972

[9] יוסף צוריאל, בלונים שאינם דוקרים וסיכון שאינן דוקרות, מעריב, 4 בינואר 1979

[10] שוש אביגל, בובה של פסטיבל, כותרת ראשית, 8 באוגוסט 1984

[11] תיאטרון ואבסורד, "העולם הזה", גיליון 2728 מ-13 בדצמבר 1989, עמוד 30

[12] יעקב בר-און, ‏"כמו משהו שהגיע מהחלל": מה עושה היום סמי מ"סמי וסוסו"?, באתר מעריב אונליין, 30 בספטמבר 2019

[13] מאמר על פתיחת האקדמיה ותמונה של איברהים (בגרמנית)
יעל געתון, לראשונה ברשות הפלסטינית: אקדמיה ללימודי משחק, באתר הארץ, 3 בינואר 2011

[14] יאיר אשכנזי ונעה שפיגל, בעקבות החלטת מירי רגב לבחון הצגה בפסטיבל עכו: חשש כי יוצרים יחרימו את התחרות, באתר הארץ, 9 באוקטובר 2016

[15] נעה שפיגל, יאיר אשכנזי, רגב הורתה לבחון הצגה שתתחרה בפסטיבל עכו בשל טענות על הסתה, באתר הארץ, 6 באוקטובר 2016

[16] עינת ויצמן, ההצגה על הנכבה, שמשרד התרבות אישר, היא סדק בחומת ההכחשה, באתר הארץ, 13 באוקטובר 2016
יאיר אשכנזי, סיכום פסטיבל עכו: טוטאליות הדדית, באתר הארץ, 24 באוקטובר 2016

[17] ג'קי חורי, מפעל הפיס לחץ - ומועצה ערבית בצפון ביטלה הצגה נגד הכיבוש, באתר הארץ, 8 בדצמבר 2018

[18] The Executor & the Condemned 1971

[19] The Chant of Death 1972

[20] The Country Barber 1976

[21] יעקב העליון, ספר הכפר, מעריב, 23 בספטמבר 1976

[22] דרמה - צרצרי השלום, דבר, 17 ביוני 1977

[23] Who Mocks Who 1977

[24] The Angel Landed in Babel 1978

[25] The Broken Jar 1978

[26] The Turbulent House 1980

[27] The Tow Immigrants 1983

[28] The Emperors New Clothes 1983

[29] Soldiers & Thieves 1984

[30] The Fire Raisers ( Do you have a light ) 1986

[31] Caligula 1986

[32] Men without Shadows 1988

[33] ynet, תיאטרונטו, באתר ynet, 28 בנובמבר 2000

[34] The Wall 2004

[35] TNora - A Doll’s House 2008

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

[29]

[30]

[31]

[32]

[33]

[34]

[35]