ספר דברי הימים למלכי יהודה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ספר דברי הימים למלכי יהודה הוא חיבור אבוד המוזכר בספר מלכים 15 פעמים.

המקור לקיומו של הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף פירוט קורותיהם של 15 מתוך 20 מלכי יהודה, משתמש ספר מלכים בנוסחת סיום קבועה ”וְיֶתֶר דִּבְרֵי פלוני, וְכָל אֲשֶׁר עָשָׂה, הֲלוֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יְהוּדָה”. משפט זה נעדר מסוף סיפור חייהם של חמשת המלכים הבאים: אחזיה, עתליה, יהואחז, יהויכין וצדקיהו.

בחקר המקרא מקובל להניח כי "ספר דברי הימים למלכי יהודה" אינו ספר דברי הימים, כיוון שחלק הארי של ספר מלכים – אשר מזכיר את "ספר דברי הימים למלכי יהודה" – מתוארך לתקופת בית ראשון, בעוד שספר דברי הימים מתוארך למאה ה-4 לפנה"ס, במהלך התקופה הפרסית בארץ ישראל.[1][א]

תוכן הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתן לשחזר את תוכנו המשוער של "ספר דברי הימים למלכי יהודה" לפי האזכורים שלו בספר מלכים.[3] הספר הורכב כנראה מכרוניקות רשמיות של המלכים בממלכת יהודה, כפי שהיה מקובל ליצור בממלכות במזרח הקרוב בעת העתיקה.[4] ייתכן ש”סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי מָדַי וּפָרָס” המוזכר במגילת אסתר[5] הוא לא יותר מאשר העתקה סגנונית המבוססת על "ספר דברי הימים למלכי יהודה". שלמה המלך כנראה לא נכלל בתוך "ספר דברי הימים למלכי יהודה", אלא בספר אחר בשם ”סֵפֶר דִּבְרֵי שְׁלֹמֹה” (מלכים א', י"א, מ"א).

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ על כך רומזים הלשון המאוחרת של ספר דברי הימים, הכוללת מילים רבות מהשפה הפרסית, וכן ואזכור עקיף של גירוש הנשים הנוכריות, שנעשה באותה התקופה.[2]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אדל ברלין, מקרא לישראל: אסתר, תל אביב: עם עובד, 2001, עמ' 27
  2. ^ אלכסנדר רופא, מבוא לספרות המקרא, ירושלים: הוצאת כרמל, 2006, עמ' 177-167
  3. ^ מרדכי כוגן, מקרא לישראל: מלכים, תל אביב: עם עובד, 2019, עמ' 18-15
  4. ^ בנימין מזר, דברי הימים למלכי יהודה וישראל, בתוך "אנציקלופדיה מקראית" ב', ירושלים: מוסד ביאליק, 1954, עמ' 607
  5. ^ מגילת אסתר, פרק י', פסוק ב'