לדלג לתוכן

אחזיהו (מלך יהודה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף אחזיה (מלך יהודה))
אֲחַזְיָהוּ
אחזיהו מלך יהודה, איור משנת 1553 מתוך פרומפטואריום איקונום אינסיגניאורום
אחזיהו מלך יהודה, איור משנת 1553 מתוך פרומפטואריום איקונום אינסיגניאורום
אחזיהו מלך יהודה, איור משנת 1553 מתוך פרומפטואריום איקונום אינסיגניאורום
לידה 865 לפנה"ס
ירושלים, ממלכת יהודה
נרצח 842 לפנה"ס (בגיל 23 בערך)
מגידו, ממלכת ישראל
מקום קבורה ישראלישראל עיר דוד, ישראל
מדינה ממלכת יהודה
תארים מלך יהודה
בת זוג צביה מבאר שבע
ילדים יואש
שושלת בית דוד
אב יהורם
אם עתליה
יורש העצר יואש
מלך יהודה ה־6
843 לפנה"ס – 842 לפנה"ס

אֲחַזְיָהוּ או אֲחַזְיָה, היה מלך יהודה בשנים 843 לפנה"ס עד 842 לפנה"ס. על אחזיהו מסופר בספר מלכים,[1] ובמקבילה בספר דברי הימים.[2]

משמעות שמו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

השם אחזיהו הוא שם תאופורי המורכב מהרכיב "אחז" ומהרכיב התאופורי "יהו", רכיב תאופורי מקוצר לשם האלוהות יהוה.

משמעות השם היא שהאדם שמכונה בשם זה נאחז- נסמך, ניצל, נעזר- בה'.[3]

קורותיו על פי המקרא

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחזיהו הוא בנו של יהורם מלך יהודה,[4] ואמו היא עתליה נסיכת ממלכת ישראל.[5] לפיכך הוא נצר משותף לשני בתי המלוכה הגדולים של ממלכות ישראל ויהודה, בית דוד ובית עמרי, ככל הנראה כתוצאה מהברית שנחתמה בין שתי הממלכות.[6] התנ"ך רואה במוצאו מבית אחאב את הסיבה לכך שעשה את הרע בעיני ה', שכן לאחר מות אביו, קיבל עצות מאנשי בית אחאב ומאמו.[7][8]

לאחר שאחיו נספו בפשיטת הפלשתים על ירושלים, נותר אחזיהו כיורש הלגיטימי, ו"יושבי ירושלים" המליכו אותו,[9] לפי ספר מלכים בעודו בן 22 שנה,[5] ולפי ספר דברי הימים בעודו בן 42 שנה,[10] הוצעו מספר אפשרויות ליישוב הסתירה על ידי פרשני התנ"ך. המונח "יושבי ירושלים" מקביל למונח "עם הארץ"[דרוש מקור] שהתערב בהמלכת יהואש בן אחזיהו.[11]

לקראת סוף מלכותו הקצרה אחזיהו הלך עם דודו יהורם מלך ישראל (ובכך המשיך את הברית שהייתה בין יהודה לישראל בימי אחאב ויהושפט[12]) למלחמה מול ארם ברמות גלעד, אשר בה יהורם נפצע, וכאשר יהורם הלך להתרפא ביזרעאל, אחזיהו בא לבקרו.[13][14] הוא נהרג על ידי יהוא כחלק ממרד יהוא בבית אחאב, בעיר מגידו. משם הביאו אותו עבדיו לירושלים ושם הוא נקבר.[15][16] בספר דברי הימים מובא מקור אחר סותר שלפיו הוא התחבא בשומרון ומשם לקחו אותו לפני יהוא שהרג אותו. אשתו של אחזיהו הייתה צביה מבאר-שבע ובנו יהואש היה בן שנה כשמת אביו והומלך שש שנים לאחר מכן כאשר הרגו את עתליה שתפסה את המלוכה שלא כדין.

בפרשנות המסורתית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרשנים רואים את מות אחזיהו כעונש לבית דוד על הברית עם ישראל,[17][18][19][20][21][א] ובסיבת היותו שייך לבית אחאב.

לעומת זאת, קבורתו היא בזכות סבו יהושפט,[22] כך שלפיהם אחזיהו הוא בעיקר הצאצא של אבותיו, ללא אישיות או מעשים משל עצמו.

עדויות ארכאולוגיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחזיהו מוזכר ככל הנראה בכתובת תל דן. זוהי מצבת ניצחון שהקים אחד ממלכי ארם בעקבות ניצחון על ממלכת ישראל. הכתובת מזכירה את יהורם בן אחאב מלך ישראל וכנראה אף את אחזיהו בן יהורם מלך יהודה, המכונה ככל הנראה בכתובת "[מל]ך בית דוד". זוהי העדות הארכאולוגית החשובה ביותר, ואולי אף היחידה, לקיומו של בית דוד.

לפי חלק מהחוקרים הכתובת בתל דן מתארת את הרג אחזיהו ויורם על ידי מלך ארם בניגוד למתואר בתנ"ך, אך חוקרים אחרים חלקו על פירוש זה.[23][24]

הבדלים בין המסופר במלכים לבין המסופר בדברי הימים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • בדברי הימים מסופר על כך שאחיו נספו בפשיטת הפלשתים על ירושלים, ואילו במלכים לא מסופר על כך.
  • בדברי הימים מודגשת העובדה שהוא גם מבית אחאב ולכן היה רשע, בניגוד למלכים.
  • בדברי הימים מסופר כי אחזיהו מלך שנה אחת בירושלים והוא בן 42 בניגוד למלכים שמסופר שבמלכותו שנה אחת בירושלים היה בן 22.
  • בדברי הימים מסופר שלאחר הריגת יהורם בידי יהוא הספיק אחזיהו לברוח לשומרון והתחבא שם עד שנתפס בידי עבדי יהוא והובא אליו והוצא להורג. בספר מלכים לעומת זאת אחזיהו נפצע על ידי עבדי יהוא בעת בריחתו בעיר יבלעם ומת מפצעיו בעיר מגידו.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ ספר מלכים ב', פרק ח', פסוקים כ"דכ"ט, ספר מלכים ב', פרק ט', פסוקים כ"גכ"ט
  2. ^ ספר דברי הימים ב', פרק כ"ב, פסוקים א'ט'
  3. ^ יהודה קיל, מלכים ב', מוסד הרב קוק, דעת מקרא, עמ' 614
  4. ^ ספר מלכים ב', פרק ח', פסוק כ"ה
  5. ^ 1 2 ספר מלכים ב', פרק ח', פסוק כ"ו
  6. ^ הרב אלחנן סמט, אוי לרשע ואוי לבעל בריתו, באתר התנ"ך של הרצוג
  7. ^ ספר מלכים ב', פרק ח', פסוק כ"ז
  8. ^ ספר דברי הימים ב', פרק כ"ב, פסוקים ג'ד'
  9. ^ ספר דברי הימים ב', פרק כ"ב, פסוק א'
  10. ^ ספר דברי הימים ב', פרק כ"ב, פסוק ב'
  11. ^ ראו ספר מלכים ב', פרק י"א, פסוק כ'
  12. ^ ראו בספר מלכים א', פרק כ"ב.
  13. ^ ספר מלכים ב', פרק ח', פסוקים כ"חכ"ט
  14. ^ ספר דברי הימים ב', פרק כ"ב, פסוקים ה'ו'
  15. ^ ספר מלכים ב', פרק ט', פסוקים כ"זכ"ט
  16. ^ ספר דברי הימים ב', פרק כ"ב, פסוקים ז'ט'
  17. ^ רד"ק, ספר מלכים ב', פרק ח', פסוק כ"ו
  18. ^ רלב"ג, ספר מלכים ב', פרק ח', פסוק כ"ו
  19. ^ מצודת דוד, ספר מלכים ב', פרק ח', פסוק כ"ו; מצודת דוד, פרק ט', פסוק כ"ז
  20. ^ רש"י, ספר דברי הימים ב', פרק כ"ב, פסוק ב'
  21. ^ מלבי"ם, ספר דברי הימים ב', פרק כ"ב, פסוק ז'
  22. ^ ספר דברי הימים ב', פרק כ"ב, פסוק ט'
  23. ^ דניאל משה לוי, מי הרג את יהורם ואחזיהו?, באתר דעת
  24. ^ מרדכי כוגן, מקרא לישראל: מלכים-ב ב-כה, עם עובד, עמ' 503-504
מלכי יהודה ושנת עלייתם (לפני הספירה) לכס המלוכה
רחבעם אביה אסא יהושפט יהורם אחזיהו עתליה יהואש אמציהו עוזיהו/עזריהו
928 911 908 867 846 843 842 836 798 769
יותם אחז חזקיהו מנשה אמון יאשיהו יהואחז יהויקים יהויכין צדקיהו
758 733 726 698 641 639 609 608 597 597–596
אילן יוחסין של מלכי ישראל ויהודה
עץ משפחת שאול
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
עץ משפחת רות
אִישׁ-בֹּשֶׁת
(אֶשְׁבָּעַל)
אִישׁ-בֹּשֶׁת
(אֶשְׁבָּעַל)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שבט אפרים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
נְבָט
נְבָט
 
 
אַבְשָׁלוֹם
(אֲבִישָׁלוֹם?)
אַבְשָׁלוֹם
(אֲבִישָׁלוֹם?)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שבט יששכר
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יָרָבְעָם
(הראשון)
יָרָבְעָם
(הראשון)
אֲחִיָּה
אֲחִיָּה
 
 
 
מַעֲכָה[2]
(תָּמָר?)
מַעֲכָה[2]
(תָּמָר?)
 
 
 
 
 
 
 
 
אֲבִיָּה
(אֲבִיָּם)
אֲבִיָּה
(אֲבִיָּם)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
נִמְשִׁי
נִמְשִׁי
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יָבֵשׁ
יָבֵשׁ
גָּדִי
גָּדִי
 
 
 
 
 
 
 
רְמַלְיָהוּ
רְמַלְיָהוּ
אֵלָה
אֵלָה
עֻזִּיָּהוּ
(עֲזַרְיָהוּ)
עֻזִּיָּהוּ
(עֲזַרְיָהוּ)
 
יְרוּשָׁא
יְרוּשָׁא
 
 
 
 
 
 חורבן ממלכת ישראל 
 
 
מקרא
קשר הורות (קו היורד מטה)
מספר דורות
קשר נישואין
קשר שלא ברור מהתנ"ך
אירוע משמעותי
 
הריגה
גבר
אישה
מלך ממלכת ישראל המאוחדת
מלך ממלכת יהודה
מלך ממלכת ישראל
מלך על כל השבטים פרט ליהודה
מלך על חלק מממלכת ישראל
 
ירושת השלטון על ממלכת ישראל המאוחדת
 
ירושת השלטון על ממלכת יהודה
 
ירושת השלטון על שבט יהודה
 
ירושת השלטון על ממלכת ישראל
 
ירושת השלטון על כל השבטים פרט ליהודה
 
ירושת השלטון על חלק מממלכת ישראל
אֲבִיָּה
אֲבִיָּה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יְהוֹיָקִים
(אֶלְיָקִים)
יְהוֹיָקִים
(אֶלְיָקִים)
 
 
 
 
 
 
 
 
יְהוֹיָכִין
(יְכָנְיָה)
יְהוֹיָכִין
(יְכָנְיָה)
צִדְקִיָּהוּ[5]
(מַתַּנְיָה)
צִדְקִיָּהוּ[5]
(מַתַּנְיָה)
 
 
 
  1. ^ לפי נוסח תרגום השבעים לספר מלכים א', פרק י"בפסוק שלא קיים בנוסח המסורה), שמה של אשת ירבעם הוא אַנוֹיוונית Ἀνώ), והיא אחותן של תחפניס ואשת הדד.
  2. ^ גם על המלך אביה וגם על המלך אסא נכתב ”וְשֵׁם אִמּוֹ מַעֲכָה בַּת אֲבִישָׁלוֹם” (ספר מלכים א', פרק ט"ו); יש המפרשים ש"אֲבִישָׁלוֹם" הוא אבשלום בן דוד, ואם כן הרי שמעכה היא תמר, בתו האחת של אבשלום (ראו ספר שמואל ב', פרק י"ד, פסוק כ"ז).
  3. ^ בתנ"ך יהוא נקרא שלוש פעמים "יֵהוּא בֶן נִמְשִׁי" ופעמיים "יֵהוּא בֶּן יְהוֹשָׁפָט בֶּן נִמְשִׁי". סביר להניח שיהושפט היה אביו ונמשי היה סבו, אבל נראה שהייחוס לנמשי הוא החשוב ולכן זה מה שמופיע כאן. יהוא מוזכר גם ב"אובליסק השחור", כתובת ארכאולוגית אשורית, ובו הוא נקרא "יהוא בן עמרי" (Ia-ú-a mar Hu-um-ri-i), וזו הסיבה שיהוא מיוחס לעמרי.
  4. ^ על המלך אחזיהו נאמר ”וְשֵׁם אִמּוֹ עֲתַלְיָהוּ בַּת עׇמְרִי מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל” (ספר מלכים ב', פרק ח', פסוק כ"ו), אבל על המלך יהורם נאמר ”בַּת אַחְאָב הָיְתָה לּוֹ לְאִשָּׁה” (שם, פסוק י"ח), ויש המפרשים שזוהי עתליה.
  5. ^ לפי רוב הדעות (ספר מלכים ב', פרק כ"ד, פסוקים י"זי"ח, ספר ירמיהו, פרק ל"ז, פסוק א', ואף ספר דברי הימים א', פרק ג', פסוק ט"ו) המלך צדקיהו היה בנו של יאשיהו ודודו של יהויכין, אבל בדברי הימים (ב', פרק ל"ו, פסוק י') נכתב שהוא היה אחיו של יהויכין, וייתכן אף שהוא צִדְקִיָּה מ”וּבְנֵי יְהוֹיָקִים יְכׇנְיָה בְנוֹ צִדְקִיָּה בְנוֹ” (דברי הימים א', ג', ט"ז).