אחזיה (מלך יהודה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אחזיה
Ahaziah of Judah.jpg
אחזיה, מלך יהודה
לידה 865 לפנה"ס
ירושלים, ממלכת יהודה
פטירה 842 לפנה"ס (בגיל 23 בערך)
מגידו, ממלכת ישראל
מדינה ממלכת יהודה
מקום קבורה ישראלישראל עיר דוד, ישראל
עיסוק מונרך עריכת הנתון בוויקינתונים
בת זוג צביה מבאר שבע
שושלת בית דוד
תואר מלך יהודה
אב יהורם
אם עתליה
צאצאים יואש
יורש העצר יואש
מלך יהודה ה־6
843 לפנה"ס842 לפנה"ס
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אֲחַזְיָהוּ או אֲחַזְיָה, היה דמות מקראית, ומלך על יהודה בשנים 843 לפנה"ס עד 842 לפנה"ס. על אחזיהו מסופר בספר מלכים ב', פרק ח', פסוקים כ"ד-כ"ט, בספר מלכים ב', פרק ט', פסוקים כ"ג-כ"ט, ובמקבילה בספר דברי הימים ב', פרק כ"ב, פסוקים א'-ט'.

משמעות שמו[עריכת קוד מקור | עריכה]

השם אחזיהו הוא הלחם של 2 מילים- "אחז" ו"ה'". משמעות השם היא שהאדם שמכונה בשם זה נאחז- נסמך, ניצל, נעזר- בה'[1].

קורותיו על פי המקרא[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחזיהו הוא בנו של יהורם מלך יהודה[2], ואמו היא עתליה נסיכת ממלכת ישראל[3]. לפי כך הוא נצר משותף לשני בתי המלוכה הגדולים של ממלכות ישראל ויהודה, בית דוד ובית אחאב, ככל הנראה כתוצאה מהברית שנחתמה בין שתי הממלכות[4]. התנ"ך רואה בזה את הסיבה לכך שהיה רשע ולא קיים את מצוות ה'[5].

לאחר שאחיו נספו בפשיטת הפלשתים על ירושלים, נותר אחזיהו כיורש הלגיטימי, ו"יושבי ירושלים" המליכו אותו[6], לפי ספר מלכים בעודו בן 22 שנה[7], ולפי ספר דברי הימים בעודו בן 42 שנה[8]. המונח "יושבי ירושלים" מקביל למונח "עם הארץ"[דרוש מקור] שהתערב בהמלכת יהואש בן אחזיהו[9].

לקראת סוף מלכותו הקצרה אחזיה הלך עם בן דודו יהורם מלך ישראל (ובכך המשיך את הברית שהייתה בין יהודה לישראל בימי אחאב ויהושפט[10]) למלחמה מול ארם ברמות גלעד, בה יהורם נפצע, וכאשר יהורם הלך להתרפא ביזרעאל, אחזיה בא לבקרו[11]. הוא נהרג על ידי יהוא כחלק ממרד יהוא בבית אחאב, בעיר מגידו. משם הביאו אותו עבדיו ירושלים ושם הוא נקבר[12]. לפי ספר דברי הימים, הוא התחבא בשומרון.

בפרשנות המסורתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרשנים רואים את מות אחזיה כעונש לבית דוד על הברית עם ישראל[13], ובסיבת היותו שייך לבית אחאב.

לעומת זאת, קבורתו היא בזכות סבו יהושפט[14], כך שלפיהם אחזיה הוא בעיקר הצאצא של אבותיו, ללא אישיות או מעשים משל עצמו.

עדויות ארכאולוגיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחזיה מוזכר ככל הנראה בכתובת תל דן. זוהי מצבת ניצחון שהקים אחד ממלכי ארם בעקבות ניצחון על ממלכת ישראל. הכתובת מזכירה את יהורם בן אחאב מלך ישראל וכנראה אף את אחזיהו בן יהורם מלך יהודה, המכונה ככל הנראה בכתובת "[מל]ך בית דוד". זוהי העדות הארכאולוגית החשובה ביותר, ואולי אף היחידה, לקיומו של בית דוד.

לפי חלק מהחוקרים הכתובת בתל דן מתארת את הרג אחזיה ויורם על ידי מלך ארם בניגוד למתואר בתנ"ך, אך חוקרים אחרים חלקו על פירוש זה[15][16].

הבדלים בין המסופר במלכים לבין המסופר בדברי הימים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בדברי הימים מסופר על כך שאחיו נספו בפשיטת הפלשתים על ירושלים, ואילו במלכים לא.
  • בדברי הימים מודגשת העובדה שהוא גם מבית אחאב ולכן היה רשע, בניגוד למלכים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יהודה קיל, מלכים ב', מוסד הרב קוק, דעת מקרא, עמ' 614
  2. ^ ספר מלכים ב', פרק ח', פסוק כ"ה
  3. ^ ספר מלכים ב', פרק ח', פסוק כ"ו. אמנם שם כתוב שהיא בת עמרי, אבל בספר מלכים ב', פרק ח', פסוק י"ח מבואר שהיא בת אחאב.
  4. ^ הרב אלחנן סמט, אוי לרשע ואוי לבעל בריתו, אתר התנ"ך של הרצוג
  5. ^ ספר מלכים ב', פרק ח', פסוק כ"ז וכן בספר דברי הימים ב', פרק כ"ב, פסוקים ג'-ד'.
  6. ^ ספר דברי הימים ב', פרק כ"ב, פסוק א'
  7. ^ ספר מלכים ב', פרק ח', פסוק כ"ו
  8. ^ ספר דברי הימים ב', פרק כ"ב, פסוק ב'
  9. ^ ראו ספר מלכים ב', פרק י"א, פסוק כ'
  10. ^ ראו בספר מלכים א', פרק כ"ב.
  11. ^ ספר מלכים ב', פרק ח', פסוקים כ"ח-כ"ט וכן בספר דברי הימים ב', פרק כ"ב, פסוקים ה'-ו'.
  12. ^ ספר מלכים ב', פרק ט', פסוקים כ"ז-כ"ט וכן בספר דברי הימים ב', פרק כ"ב, פסוקים ז'-ט'.
  13. ^ רד"ק, רלב"ג, מלבי"ם ומצודת דוד לספר מלכים ב', פרק ח', פסוק כ"ו, ומצודת דוד לספר מלכים ב', פרק ט', פסוק כ"ז, והפירוש המיוחס לרש"י על ספר דברי הימים ב', פרק כ"ב, פסוק ב', מלבי"ם על ספר דברי הימים ב', פרק כ"ב, פסוק ז'. כולם הולכים בעקבות סדר עולם רבה פרק יז.
  14. ^ ספר דברי הימים ב', פרק כ"ב, פסוק ט'
  15. ^ דניאל משה לוי, מי הרג את יהורם ואחזיהו?, דעת
  16. ^ מרדכי כוגןמקרא לישראל: מלכים-ב ב-כה, עם עובד, עמ' 503-504
מלכי יהודה ושנת עלייתם לכס המלוכה (לפני הספירה)
רחבעם אביה אסא יהושפט יהורם אחזיהו עתליה יהואש אמציה עוזיהו
928 911 908 867 846 843 842 836 798 769
יותם אחז חזקיהו מנשה אמון יאשיהו יהואחז יהויקים יהויכין צדקיהו
758 733 726 698 641 639 609 608 597 596–586


Asereth Haddibberoth.png ערך זה הוא קצרמר בנושא תנ"ך. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.