ספר חנוך ג'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

חנוך ג' הוא אחד מן הספרים החיצוניים לתנ"ך אשר נכתב בשפה העברית. בספר נרמז שהוא נכתב במאה השניה לספירה, אולם ניתן למצוא לו מקורות רק במאה החמישית. שמות אחרים עבור "חנוך ג'" הם "הספר השלישי של חנוך", "ספר הארמונות", "ספרו של רבי ישמעאל הכהן הגדול" ו"ההתגלות של מטטרון".

בחנוך ג' יש מילים רבות ביוונית ולטינית. לעומת חנוך א', ספר זה ככל הנראה נכתב במקור בעברית. בספר מספר עובדות המצביעות על ההשערה שכותבי הספר קראו את "חנוך א'".

השוואות לחנוך א'[עריכת קוד מקור | עריכה]

חנוך עולה לשמים בסערת המרכבה (חנוך ג' 6:1; 7:1)

  • חנוך הוא הופך למלאך (חנוך ג' 9:1-5; 15:1-2)
  • חנוך הוא המלאך הנעלה השולט בשמים (3 חנוך 10:1-3; 16:1)
  • חנוך מקבל בהתגלות את הסודות הקוסמיים של הבריאה (חנוך ג' 13:1-2)
  • הסיפור על מתכות יקרות ואיך הן לא יפיקו תועלת עבור המשתמשים בהן והיוצרים מהן אלילים (חנוך ג' 5:7-14)
  • המלאך העוין עזאזל ושניים כמותו (חנוך ג' 4:6; 5:9)

הנושאים העיקריים שבהם עוסק הספר הם עלייתו של חנוך השמיימה והפיכתו למלאך מטטרון.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]