ספר ברוך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ספר ברוך. בתרגומו של אברהם כהנא. לחצו על התמונה לדפדוף בספר מעמוד 1

ספר ברוך הוא אחד מן הספרים החיצוניים לתנ"ך. הספר מיוחס לברוך בן נריה בן צדקיה בן מחסיה בן חלקיה, שהיה סופרו של הנביא ירמיהו. בספר ארבעה פרקים. הוא נחשב חלק מהקאנון הקתולי ומופיע בוולגטה.

שפת המקור וזהות המחבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

החוקרים סבורים כי הספר נכתב במקורו בעברית, אך אבד בשפה זו.[דרוש מקור] אברהם כהנא מזהה את המחבר כיהודי, אולם טוען כי זיהוי הספר לתקופת חורבן בית ראשון שגוי ומשער כי הספר חובר בערך בשנת 75 לספירה, כלומר 5 שנים לאחר חורבן בית שני ולאחר מותם של אספסינוס וטיטוס. הספר מיוחס לברוך בן נריה, אולם אם השערתו של כהנא נכונה, מדובר בפסאודואפיגרפיה.

תוכן הספר וסגנונו[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי הניתוח הספרותי נכתב כל הספר על ידי מחבר אחד. הוא כולל חלק של פרוזה וחלק של פיוט.

פרוזה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קטע הפרוזה בספר מתחלק לשלושה חלקים:

פיוט[עריכת קוד מקור | עריכה]

גם קטע הפיוט בספר מתחלק לשלושה חלקים:

בחלק הפיוטי של הספר ניכרת השפעה של ישעיהו השני, משלי, איוב ואף ספר בן סירא.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ספר ברוך בוויקישיתוף