תוספות למגילת אסתר

תוספות למגילת אסתר הן תוספות מאוחרות המופיעות לראשונה בנוסח תרגום השבעים היווני של מגילת אסתר, והן אינן מופיעות בנוסח המסורה העברי. התוספות למגילת אסתר מופיעות בכל הנוסחים של הברית הישנה שתורגמו מנוסח תרגום השבעים היווני, וביהדות הן נחשבות כחלק מספרות הספרים החיצוניים.
התוספות נכתבו ככל הנראה במאה ה-1 לפנה"ס ובמאה ה-1 לספירה.[1]
התוספות, ככל הנראה, באו לפתור שאלות תאולוגיות העולות מקריאת הספר בדרך של "השלמת מידע" בצורה שתפתור את הקשיים.
שפת המקור וזהות המחבר[עריכת קוד מקור | עריכה]
ישנם חילוקי דעות באשר לשפת המקור של התוספות. החוקר אברהם כהנא סבור כי הפקודות המופיעות בספר מקורן ביוונית, בעוד תפילות מרדכי ואסתר נכתבו במקורן בעברית ואבדו.
לפי השערה זו מניחים כי הם נכתבו באלכסנדריה שבמצרים. יהודי אלכסנדריה לא הבינו כיצד בכל מגילת אסתר אין כל התייחסות לתאולוגיה ולהלכה, ולכן הוסיפו פרקים בהם אסתר המלכה מוצגת כצדיקה מתפללת, מובעת שלילה של משכב עם גויים, התייחסות לדיני כשרות, הפיכת האל לפעיל במתרחש ועוד.
תוכן הספר וסגנונו[עריכת קוד מקור | עריכה]
התוספות למגילת אסתר הן יצירות אגדיות עממיות המוסיפות אירועים ותיאורים דמיוניים לסיפור המגילה. הן שונות ברוחן באופן מובהק מהמגילה המקורית. כך למשל, במגילת אסתר לא נזכר האלוהים ולו פעם אחת, ואילו בתוספות נזכר האל וכינוייו ארבעים ושתיים פעמים.
ב"ספר" יש שבע תוספות שונות, שמקורן ככל הנראה שונה זו מזו, אולם כולן עמדו לפני מתרגמי תרגום השבעים.
- התוספת הראשונה היא חלום מרדכי שחלם בשנה השנייה למלכות אחשוורוש.[2]
- התוספת השנייה היא פתשגן - המכתב של המלך אחשוורוש הכותב אל האחשדרפנים ואל הפחות של ממלכתו (מהודו ועד כוש וכו') ובו פקודת ההשמדה של היהודים. ההשמדה מנומקת בכך שהיהודים אוחזים במנהגים מוזרים ומבצעים פשעים נוראים נגד הממלכה.
- התוספת השלישית - תפילת מרדכי. מרדכי מתפלל לה' בבקשה כי יציל את עמו. מרדכי מצטדק לפני ה' על כי לא השתחווה להמן ומצהיר כי לא עשה זאת מתוך גאווה או רדיפת כבוד אלא כדי לא להשתחוות למישהו מבלעדי האל.
- התוספת הרביעית - תפילת אסתר. אסתר חוששת להתייצב בפני המלך - דבר הכרוך בסכנת מוות. היא מתוודה בפני האל כי היא מתעבת משכב ערל, שונאת את כתר המלכות שעל ראשה, לא אכלה מפת המן ולא שתתה מיין הנסך שלו, ומבקשת מאלוהים לעזור לה.
- התוספת החמישית - אסתר לובשת מחלצות ומתייצבת עם שתי נערותיה בפני המלך אחשוורוש. אסתר מתעלפת מאימת המלך, אך הוא מתרצה ומבטיח לא לפגוע בה.
- התוספת השישית - כתב ביטול גזרות ההשמדה. המלך מצהיר בפתשגן חדש כי פותה לשפוך דם נקי על ידי המן הרשע. אחשוורוש מגלה כי המן בכלל לא פרסי אלא מקדוני, ומטרתו בתוכנית השמדת היהודים הייתה להעביר את השלטון בממלכת פרס לידי המקדונים אויבי הממלכה. המלך מדווח על תליית המן בשערי שושן הבירה, מעניק אוטונומיה ליהודים, מצווה לסייע להם במלחמה נגד אויביהם, ומורה לכל הפרסים לחגוג ברוב פאר את ניצחון היהודים. המלך מזהיר כי עיר או מדינה שלא תמלא הוראה זו תחרב בחרב ובאש ותהיה לשממה עד עולם.
- התוספת השביעית מתייחסת לתוספת הראשונה. מרדכי מפענח את חלומו ומסביר כיצד התגשמו חזיונותיו.
בסיום הספר מופיעה הצהרה המתייחסת לכל מגילת אסתר, משנת 114 לפני הספירה, המעידה כי זהו תרגומה האמיתי של המגילה שתורגמה מעברית ליוונית על ידי ליסימכוס בן תלמי, מאנשי ירושלים.
לדעת מנחם שטרן, כל התעודות המופיעות בתוספות אינן אותנטיות.[3]
השפעת התוספות למגילה על הספרות המדרשית[עריכת קוד מקור | עריכה]
יוסף בן מתתיהו מצטט קטעים שונים מהתוספות בספרו "קדמוניות היהודים".[4] אלמנטים שונים מן התוספות למגילה ובמיוחד תפילת מרדכי ותפילת אסתר, מצאו ביטוי במדרשי אגדה עבריים מאוחרים יותר, כמו מדרש רבה על מגילת אסתר, מדרש לקח טוב, והתרגומים המדרשיים; תרגום ראשון ותרגום שני על מגילת אסתר. תרגום ארמי לחלק מהתוספות מתקופת הגאונים נמצא בגניזה הקהירית.
תרגומים לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]
התרגום הראשון לעברית, נעשה על פי נוסח הוולגטה הלטיני על ידי רבי יעקב בן מכיר (אנ') בן המאה ה-13. תרגום נוסף (אך באיכות נמוכה) נערך על ידי זעקיל פרנקיל (אנ') בשנת 1885 במהדורתו "כתובים אחרונים". תרגום חדש, המתבסס אף על נוסח המקור היווני, בוצע על ידי אברהם כהנא במהדורתו "הספרים החיצוניים" שיצאה לאור בשנת 1956.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תוספות למגלת אסתר, בתוך: הספרים החיצונים, כרך "כתובים אחרונים", מתורגמים ומפורשים על ידי א. ש. הרטום, הוצאת יבנה תל אביב. עמ' 45–58.
- שמואל חגי, אגדת אסתר אצל יהודי המזרח, מחניים פט, עמ' 64.
- Emanuel Tov, The ‘Lucianic’ text of thr canonical abd apocryphal sections of Esther: a rewritten biblical book, in: 'The Greek and Hebrew Bible, 1999, chapter 37
- Emanuel Tov, Three strange book of the LXX: 1 Kings, Esther and Daniel compared with similar rewritten compositions from Qumran and elsewhere(הקישור אינו פעיל), in: Hebrew Bible, Greek Bible and Qumrane, 2008, chapter 20
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

טקסט מתורגם של התוספות
- תוספות למגילת אסתר, תורגם על ידי מנחם שטיין בתוך: "הספרים החיצוניים", בעריכת אברהם כהנא, באתר ויקישיתוף
- נוסח הטקסט באנגלית, בצירוף מאמרים והפניות ביבליוגרפיות באתר early jewish writings (באנגלית)
מאמרים
- עמנואל טוב, מגילות אסתר אחרות (ביוונית), בתוך: ד"ר לאה מזור, על מקרא הוראה וחינוך
- זקוביץ ושנאן, תפילת אסתר בתרגום השבעים למגילת אסתר, בתוך: ד"ר לאה מזור, על מקרא הוראה וחינוך
- מאמר הכולל קישורים לטקסט המלא של הספרים החיצוניים ולמאמרים אודותם (אנגלית)
- תוספות למגילת אסתר, במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- מאמר ניתוח של הספר (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ יאיר זקוביץ, אביגדור שנאן, לא כך כתוב בתנ"ך, עמ' 274.
- ^ ארנון עצמון, חלום מרדכי: מהוספה למדרש, JSIJ 6, 2007
- ^ מנחם שטרן, "התעודות בספרות היהודית של תקופת הבית השני", בתוך: מדינת החשמונאים: לתולדותיה על רקע התקופה ההלניסטית, קובץ מאמרים, ליקטו וערכו: אוריאל רפפורט וישראל רונן, האוניברסיטה הפתוחה, עמ' 160: "תעודות פרסיות שהן פיקציה טהורה".
- ^ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 11, פרק ו, פסקה יב, סעיפים 273–283.
פורים | ||
---|---|---|
מצוות החג | מקרא מגילה • מתנות לאביונים • משלוח מנות • סעודת פורים • שתיית יין בפורים • פרסום הנס | ![]() |
מנהגים | משנכנס אדר מרבין בשמחה • אוזן המן • רעשן • התחפשות | |
מגילת אסתר | אחשוורוש • ושתי • המן • עשרת בני המן • זרש • בגתן ותרש • מרדכי היהודי • אסתר • חרבונה • התך • הגי • אבגתא • תוספות למגילת אסתר • תרגומי מגילת אסתר לארמית • היעדרותו של אלוהים ממגילת אסתר | |
תפילות ופיוטים | למנצח על אילת השחר • על הנסים • אשר הניא • ויאהב אומן ("קרובץ לפורים") • מי כמוך ואין כמוך • קוראי מגילה | |
שירים | ליהודים הייתה אורה ושמחה וששון ויקר • חג פורים (שיר) • אני פורים • ליצן קטן נחמד • ככלות ייני • רשימת שירים ופיוטים לפורים • פיוטים ושירים נוספים | |
שמחת פורים | פורים שפיל • רב פורים • עדלאידע • ליל שיכורים • פרודיות לפורים | |
שונות | פרשת זכור • מצוות זכירת מעשי עמלק • מחיית זכר עמלק • תענית אסתר • סעודת אסתר • מסכת מגילה • זכר למחצית השקל • פורים קטן • פורים שני • פורים משולש • עיר מוקפת חומה מימות יהושע בן נון • בן עיר שהלך לכרך ובן כרך שהלך לעיר • קבר אסתר ומרדכי | |
ספרי הברית הישנה | ||
---|---|---|
החומש | בראשית • שמות • ויקרא • במדבר • דברים | ![]() |
ספרות ההיסטוריה | יהושע • שופטים • רות • שמואל (א' וב') • מלכים (א' וב') • דברי הימים (א' וב') • עזרא החיצוני • עזרא • נחמיה • טוביה • יהודית • אסתר • ספר מקבים א-ב-ג-ד | |
ספרות החכמה | איוב • תהילים • משלי • קהלת • שיר השירים • חכמת שלמה • משלי בן סירא | |
נביאים גדולים | ישעיה • ירמיה • איכה • ברוך • איגרת ירמיהו • יחזקאל • דניאל | |
נביאים קטנים
|
הושע • יואל • עמוס • עובדיה • יונה • מיכה • נחום • חבקוק • חגי • צפניה • זכריה • מלאכי
ברקע ירוק - מצוי בקאנון הקתולי והאורתודוקסי, אך לא בקאנון הפרוטסטנטי. ברקע סגול - מצוי רק בקאנון האורתודוקסי. | |
הברית החדשה |