תוספות למגילת אסתר

תוספות למגילת אסתר. בתרגומו של מנחם שטיין. לחצו על התמונה לדפדוף בספר מעמוד 1

תוספות למגילת אסתר הן תוספות מאוחרות המופיעות לראשונה בנוסח תרגום השבעים היווני של מגילת אסתר, והן אינן מופיעות בנוסח המסורה העברי. התוספות למגילת אסתר מופיעות בכל הנוסחים של הברית הישנה שתורגמו מנוסח תרגום השבעים היווני, וביהדות הן נחשבות כחלק מספרות הספרים החיצוניים.

התוספות נכתבו ככל הנראה במאה ה-1 לפנה"ס ובמאה ה-1 לספירה.

התוספות, ככל הנראה, באו לפתור שאלות תאולוגיות העולות מקריאת הספר בדרך של "השלמת מידע" בצורה שתפתור את הקשיים.

שפת המקור וזהות המחבר

ישנם חילוקי דעות באשר לשפת המקור של התוספות. החוקר אברהם כהנא סבור כי הפקודות המופיעות בספר מקורן ביוונית, בעוד תפילות מרדכי ואסתר נכתבו במקורן בעברית ואבדו.

לפי השערה זו מניחים כי הם נכתבו באלכסנדריה שבמצרים. יהודי אלכסנדריה לא הבינו כיצד בכל מגילת אסתר אין כל התייחסות לתאולוגיה ולהלכה, ולכן הוסיפו פרקים בהם אסתר המלכה מוצגת כצדיקה מתפללת, מובעת שלילה של משכב עם גויים, התייחסות לדיני כשרות, הפיכת האל לפעיל במתרחש ועוד.

כך למשל, בתפילת אסתר המלכה, מובעת סלידתה ממשכבה עם המלך הערל, וכן סלידתה מסממני השררה:

"גם אסתר המלכה נסה לעזרת אלהים כי אימת מות אחזתה ותסר את בגדי הכבוד אשר לה ותלבש בגדי אבל ומספד ותחת התמרוקים היקרים כסתה ראשה עפר ואפר ותענה את נפשה מאוד ותכס במקלעות שערותיה כל מקום שם עדי חמד, ותתפלל אל ה' אלהי ישראל ותאמר: אדני, אתה לבדך מלכנו הושיעני נא כי נשארתי לבדי באין מושיע מבלעדיך ... אתה יודע כל ותדע כי שנאתי כבוד מרעים ואתעב משכב ערל וכל נכר. אתה תדע צרתי כי תעב אתעב את אות הגאון אשר על ראשי ביום הראותי אתעבנו כבגד עדים ולא אשאנו בימי מנוחתי, אף לא אכלה אמתך משולחן המן ואת משתה המלך לא כיבדתי ויין נסכו לא שתיתי. אף לא שמחה אמתך למן היום אשר העבירוני הלום עד עתה כי אם בך ה' אלהי אברהם. ה' האדיר על הכול שמע קול אובדי תקוה והצילנו מכף שוקדי און והושיעה לי מפחדי." ניכר כי אסתר המלכה חשה תחושות קשות בענידתה את הכתר, שאמור להיות אות הגאון, והיא ממשילה אותו ל"בגד עדים" (בגד מגואל בדם).

תוכן הספר וסגנונו

התוספות למגילת אסתר הן יצירות אגדיות עממיות המוסיפות אירועים ותיאורים דמיוניים לסיפור המגילה. הן שונות ברוחן באופן מובהק מהמגילה המקורית. כך למשל, במגילת אסתר לא נזכר האלוהים ולו פעם אחת, ואילו בתוספות נזכר האל וכינוייו ארבעים ושתיים פעמים.

ב"ספר" יש שבע תוספות שונות, שמקורן ככל הנראה שונה זו מזו, אולם כולן עמדו לפני מתרגמי תרגום השבעים.

• התוספת הראשונה היא חלום מרדכי שחלם בשנה השנייה למלכות אחשוורוש.
• התוספת השנייה היא פתשגן - המכתב של המלך אחשוורוש הכותב אל האחשדרפנים ואל הפחות של ממלכתו (מהודו ועד כוש וכו') ובו פקודת ההשמדה של היהודים. ההשמדה מנומקת בכך שהיהודים אוחזים במנהגים מוזרים ומבצעים פשעים נוראים נגד הממלכה.
• התוספת השלישית - תפילת מרדכי. מרדכי מתפלל לה' בבקשה כי יציל את עמו. מרדכי מצטדק לפני ה' על כי לא השתחווה להמן ומצהיר כי לא עשה זאת מתוך גאווה או רדיפת כבוד אלא כדי לא להשתחוות למישהו מבלעדי האל.
• התוספת הרביעית - תפילת אסתר. אסתר חוששת להתייצב בפני המלך - דבר הכרוך בסכנת מוות. היא מתוודה בפני האל כי היא מתעבת משכב ערל, שונאת את כתר המלכות שעל ראשה, לא אכלה מפת המן ולא שתתה מיין הנסך שלו, ומבקשת מאלוהים לעזור לה.
• התוספת החמישית - אסתר לובשת מחלצות ומתייצבת עם שתי נערותיה בפני המלך אחשוורוש. אסתר מתעלפת מאימת המלך, אך הוא מתרצה ומבטיח לא לפגוע בה.
• התוספת השישית - כתב ביטול גזרות ההשמדה. המלך מצהיר בפתשגן חדש כי פותה לשפוך דם נקי על ידי המן הרשע. אחשוורוש מגלה כי המן בכלל לא פרסי אלא מקדוני, ומטרתו בתוכנית השמדת היהודים הייתה להעביר את השלטון בממלכת פרס לידי המקדונים אויבי הממלכה. המלך מדווח על תליית המן בשערי שושן הבירה, מעניק אוטונומיה ליהודים, מצווה לסייע להם במלחמה נגד אויביהם, ומורה לכל הפרסים לחגוג ברוב פאר את ניצחון היהודים. המלך מזהיר כי עיר או מדינה שלא תמלא הוראה זו תחרב בחרב ובאש ותהיה לשממה עד עולם.
• התוספת השביעית מתייחסת לתוספת הראשונה. מרדכי מפענח את חלומו ומסביר כיצד התגשמו חזיונותיו.

בסיום הספר מופיעה הצהרה המתייחסת לכל מגילת אסתר, משנת 114 לפני הספירה, המעידה כי זהו תרגומה האמיתי של המגילה שתורגמה מעברית ליוונית על ידי ליסימכוס בן תלמי, מאנשי ירושלים.

לדעת מנחם שטרן, כל התעודות המופיעות בתוספות אינן אותנטיות.

השפעת התוספות למגילה על הספרות המדרשית

יוסף בן מתתיהו מצטט קטעים שונים מהתוספות בספרו "קדמוניות היהודים". אלמנטים שונים מן התוספות למגילה ובמיוחד תפילת מרדכי ותפילת אסתר, מצאו ביטוי במדרשי אגדה עבריים מאוחרים יותר, כמו מדרש רבה על מגילת אסתר, מדרש לקח טוב, והתרגומים המדרשיים; תרגום ראשון ותרגום שני על מגילת אסתר. תרגום ארמי לחלק מהתוספות מתקופת הגאונים נמצא בגניזה הקהירית.

תרגומים לעברית

התרגום הראשון לעברית, נעשה על פי נוסח הוולגטה הלטיני על ידי רבי יעקב בן מכיר אבן תיבון בן המאה ה-13. תרגום נוסף (אך באיכות נמוכה) נערך על ידי זעקיל יצחק פרנקל בשנת 1885 במהדורתו "כתובים אחרונים". תרגום חדש, המתבסס אף על נוסח המקור היווני, בוצע על ידי אברהם כהנא במהדורתו "הספרים החיצוניים" שיצאה לאור בשנת 1956.

ראו גם

• היעדרותו של אלוהים ממגילת אסתר
• חלום מרדכי

לקריאה נוספת

• תוספות למגלת אסתר, בתוך: הספרים החיצונים, כרך "כתובים אחרונים", מתורגמים ומפורשים על ידי א. ש. הרטום, הוצאת יבנה תל אביב. עמ' 45–58.
• שמואל חגי, אגדת אסתר אצל יהודי המזרח, מחניים פט, עמ' 64.

• Emanuel Tov, The ‘Lucianic’ text of thr canonical abd apocryphal sections of Esther: a rewritten biblical book, in: 'The Greek and Hebrew Bible, 1999, chapter 37
• Emanuel Tov, Three strange book of the LXX: 1 Kings, Esther and Daniel compared with similar rewritten compositions from Qumran and elsewhere, in: Hebrew Bible, Greek Bible and Qumrane, 2008, chapter 20

קישורים חיצוניים

תוספות למגילת אסתר, באתר ויקיטקסט

מדיה וקבצים בנושא תוספות למגילת אסתר בוויקישיתוף

טקסט מתורגם של התוספות

• תוספות למגילת אסתר, תורגם על ידי מנחם שטיין בתוך: "הספרים החיצוניים", בעריכת אברהם כהנא, באתר ויקישיתוף
• נוסח הטקסט באנגלית, בצירוף מאמרים והפניות ביבליוגרפיות באתר early jewish writings (באנגלית)

מאמרים

• עמנואל טוב, מגילות אסתר אחרות (ביוונית), בתוך: ד"ר לאה מזור, על מקרא הוראה וחינוך
• זקוביץ ושנאן, תפילת אסתר בתרגום השבעים למגילת אסתר, בתוך: ד"ר לאה מזור, על מקרא הוראה וחינוך
• מאמר הכולל קישורים לטקסט המלא של הספרים החיצוניים ולמאמרים אודותם (אנגלית)
• תוספות למגילת אסתר, במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
• מאמר ניתוח של הספר (באנגלית)