צוואת אברהם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

צוואת אברהם הוא אחד מן הספרים החיצוניים, המתאר את צוואתו האחרונה של אברהם אבינו, אחד משלושת אבות האומה. כמו יתר הספרים החיצוניים, הוא לא נתקבל על ידי חכמי היהדות לאורך הדורות, ועל כן כמעט ואבד. כפי הנראה, נכתב הספר בידי יהודים פרושים או איסיים - כת נזירים שחיה במדבר יהודה. הספר נכתב בשפה העברית, אך לא שרד אלא בתרגום יווני וחבשי.

הספר אינו כלול באסופת הספרים החיצוניים של אברהם כהנא.

תוכן הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר מספר על יומו האחרון של אברהם ומציג בצורה פואטית את אברהם הצדיק הנאבק מצד אחד נגד גזרת המוות, ומצד שני נהנה, בעודו בחיים, מהזכות לחזות בעולם כולו.

אלוהים שולח אל אברהם הזקן את המלאך מיכאל כדי שיכין אותו לקראת המוות המתקרב. מיכאל מגיע אל אברהם בדמותו של הלך ומתקבל על ידי אברהם בהכנסת האורחים הידועה שלו. בדרכם, שומע אברהם, שידע להבין את שפת העצים, את שירו של האשל (אשר לו 331 ענפים, כמנין השם "אשל" בגימטריה - מה שמעיד על היכרות של המחבר עם עברית) השר על אסון מתקרב.

דמעות ממלאות את עיני אברהם כשהוא רוחץ את רגליו של המלאך מיכאל, ומיכאל בוכה עמו. דמעותיו של מיכאל הופכות לפנינים ואברהם ממהר להסתירן תחת מעילו.

בשעת בין הערביים, השעה בה שרים מלאכי השרת בשבחו של האל, מיכאל יוצא מבית אברהם לזמן מה. מיכאל אינו רוצה לבצע את המטלה שהוטלה עליו, מאחר שאין צדיק כאברהם בכל העולם כולו. אלוהים מבטיח למיכאל כי ישלח ליצחק חלום נבואי בו יבשר לו על מות אביו הקרב ובא. עוד בעיה מתעוררת - כיצד יוכל מיכאל, יצור שמיימי שכמותו לסעוד את ליבו אצל אברהם מכניס האורחים. אלוהים מבטיח למלאך כי ישלח אליו, בשבתו לשולחן, "רוח מאכלת" שתגרום לכך שיחזה כמי שסועד את ליבו.

מיד לאחר חצות, חולם יצחק על מות אביו. האב ובנו בוכים יחדיו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]