סשה אגרונוב
 | |
| סשה אגרונוב בסרט "הבודדים" | |
| לידה |
29 במאי 1976 (בן 48) באקו, הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האזרית |
|---|---|
| מדינה |
ישראל  |
| פרסים והוקרה |
פרס אופיר לשחקן הראשי הטוב ביותר |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
סשה נצח אָגַרוּנוֹב (Sasha Netzach Agarunov; ברוסית: Саша Бесендилович Агарунов; נולד ב-29 במאי 1976) הוא שחקן וקולנוען ישראלי.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אגרונוב נולד בבאקו, בירת הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האזרית ומאוחר יותר אזרבייג'ן העצמאית, למשפחה מיהודי ההרים. הוא גדל ברובע היהודי של באקו, ה"ג'ואוד מחלה", בפינת הרחובות קאמו וקרגנוב. אביו, יעקב בֶּסֶנְדִיל אברמוב, היה בנו של יוצא העיר קובה ומשפחת אמו, ז'אנה אגרונוב גם ממשפחה של יהודים קווקזים מבאקו.
בגיל שבע-עשרה, לאחר שסיים את לימודיו התיכוניים, הוא עלה לישראל במסגרת תוכנית נעל"ה והתגורר בכפר הנוער ניצנה במשך שנתיים וחצי, שבמסגרתם עשה שנת שרות כמדריך של נוער עולה. לפני הגיוס השתתף בפרויקט קדם צבאי "גרעין גולני". הוא התגייס לצה"ל ושירת כלוחם מפעיל מאג בגדוד 51 של חטיבת גולני. לאחר שעורר בעיות משמעת ונשפט ל-16 ימים במעצר ולאחר מכן ל-28 יום בכלא שש, אגרונוב הוכרז כלא מתאים לשירות ושוחרר מהצבא.
עם יציאתו לאזרחות, נרשם אגרונוב ללימודי קולנוע במכללת אריאל. אולם, בתום השנה השנייה התקבל לבית הספר סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה והחל בלימודיו במוסד זה. לאחר זמן מה החל בתהליך חזרה בתשובה.
ב-2009 בחר הבמאי רנן שור באגרונוב חסר הניסיון לגלם את התפקיד הראשי בסרטו "הבודדים", שהתבסס באופן רופף על פרשת המרד בכלא שש ב-1997. אגרונוב הופיע בתור גלורי קמפבל, חייל בודד המנהיג השתלטות אסירים על המתקן.
על משחקו ב"הבודדים" הוא זכה בפרס אופיר לשחקן הראשי הטוב ביותר לשנת 2009 וקיבל צל"ש בפסטיבל קולנוע ירושלים.
לאחר "הבודדים" המשיך אגרונוב בלימודיו. הוא ביים וכתב תסריטים עבור מספר סרטים קצרים, ושיחק ב"מקום בגן עדן" של יוסי מדמוני, ב"לרדת מהעץ" של גור בנטביץ', ב"פנסיון פראכט" של תמר ירום, ב"פת לחם" של עידן הובל, ב"כיפה אדומה" של ארנון צדוק, ועוד. כמו כן הופיע בתפקידם קטנים בסדרת הטלוויזיה "שטיסל", "סרוגים".
ב-2015 ביים אגרונוב סרט קצר "עד לא ידע" (מפיק: דודי אסולין) שבו שיחק בעצמו לצד מיכאל מושונוב. הסרט השתתף בתחרות הרשמית בפסטיבל חיפה. אגרונוב קיבל מענק הפקה מקרן גשר לקולנוע רב תרבותי וקרן אבי חי ומענק כתיבה ופיתוח מקרן הקולנוע הישראלי.
במקביל לעשייה הקולנועית שימש אגרונוב כמורה לתנ"ך ומחשבת ישראל בתוכנית "נתיב" וכמרצה בבית הספר לקולנוע "מעלה" בירושלים, בו הוא העביר קורסים "תורת המונטאז': בין הרב קוק לאייזנשטיין", "המדרש והקולנוע". מיוזמי המיזם "קולנוע קדם נבואי".
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- סשה אגרונוב, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
סשה אגרונוב, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- סשה אגרונוב, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
- סשה אגרונוב בגלריית בוגרים של בית הספר סם שפיגל
- ראיון עם סשה אגרונוב בעיתון בוכרה טיימס (ברוסית)
- ראיון עם סשה אגרונוב בפורטל הקווקזי
- סשה אגרונוב באתר קינותאטר (ברוסית)
- ריאיון עם סשה אגרונוב בתוכנית של אראל סגל ב-103 fm
- סשה נצח אגרונוב, "עשרה עקרונות של קולנוע נבואי" בכתב העת "יהי"
| פרס אופיר לשחקן הראשי הטוב ביותר | ||
|---|---|---|
| 1990–2010 | משה איבגי (1990) • אריה מוסקונה (1991) • שולי רנד (1992) • שאול מזרחי (1993) • שמיל בן ארי (1994) • משה איבגי (1995) • עמוס לביא (1996) • אסי דיין (1997) • יורם חטב (1998) • ניר לוי (1999) • אקי אבני (2000) • ליאור אשכנזי (2001) • זאב רווח (2002) • אריה אליאס (2003) • שולי רנד (2004) • אורי גבריאל (2005) • אסי דיין (2006) • ששון גבאי (2007) • מיכאל מושונוב (2008) • סשה אגרונוב (2009) • אדיר מילר (2010) | |
| 2011 ואילך | שלמה בראבא (2011) • רועי אסף (2012) • מכרם ח'ורי (2013) • זאב רווח (2014) • רועי אסף (2015) • מוריס כהן (2016) • ליאור אשכנזי (2017) • נוה צור (2018) • ערן נעים (2019) • שי אביבי (2020) • אלכס בכרי (2021) • ששון גבאי (2022) • רועי ניק (2023) | |