סשה אגרונוב
| סשה נצח אגרונוב | |
| לידה |
29 במאי 1976 (בן 50) באקו, הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האזרית |
|---|---|
| מדינה |
ישראל |
| השכלה |
בית הספר סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה |
| פרסים והוקרה |
פרס אופיר לשחקן הראשי הטוב ביותר |
|
www | |
| פרופיל ב-IMDb | |
סשה נצח אָגַרוּנוֹב (Sasha Netzach Agarunov; ברוסית: Саша Бесендилович Агарунов; נולד ב-29 במאי 1976) הוא שחקן וקולנוען ישראלי.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אגרונוב נולד בבאקו, בירת הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האזרית ומאוחר יותר אזרבייג'ן העצמאית, למשפחה מיהודי ההרים. הוא גדל ברובע היהודי של באקו, ה"ג'ואוד מחלה", בפינת הרחובות קאמו וקרגנוב. אביו, יעקב בֶּסֶנְדִיל אברמוב, היה בנו של יוצא העיר קובה ומשפחת אמו, ז'אנה אגרונוב גם ממשפחה של יהודים קווקזים מבאקו.
בגיל שבע-עשרה, לאחר שסיים את לימודיו התיכוניים, הוא עלה לישראל במסגרת תוכנית נעל"ה והתגורר בכפר הנוער ניצנה במשך שנתיים וחצי, שבמסגרתם עשה שנת שרות כמדריך של נוער עולה. לפני הגיוס השתתף בפרויקט קדם צבאי "גרעין גולני". הוא התגייס לצה"ל ושירת כלוחם מפעיל מאג בגדוד 51 של חטיבת גולני. לאחר שעורר בעיות משמעת ונשפט ל-16 ימים במעצר ולאחר מכן ל-28 יום בכלא שש, אגרונוב הוכרז כלא מתאים לשירות ושוחרר מהצבא.
עם יציאתו לאזרחות, נרשם אגרונוב ללימודי קולנוע במכללת אריאל. אולם, בתום השנה השנייה התקבל לבית הספר סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה והחל בלימודיו במוסד זה. לאחר זמן מה החל בתהליך חזרה בתשובה.
ב-2009 בחר הבמאי רנן שור באגרונוב חסר הניסיון לגלם את התפקיד הראשי בסרטו "הבודדים", שהתבסס באופן רופף על פרשת המרד בכלא שש ב-1997. אגרונוב הופיע בתור גלורי קמפבל, חייל בודד המנהיג השתלטות אסירים על המתקן.
על משחקו ב"הבודדים" הוא זכה בפרס אופיר לשחקן הראשי הטוב ביותר לשנת 2009 וקיבל צל"ש בפסטיבל קולנוע ירושלים.
בזמן קבלת פרס אופיר התגורר אגרונוב במקלט לדרי רחוב בבניין המיתולוגי ברחוב צפניה 4 בירושלים.
לאחר "הבודדים" המשיך אגרונוב בלימודיו. הוא ביים וכתב תסריטים עבור מספר סרטים קצרים, ושיחק ב"מקום בגן עדן" של יוסי מדמוני, ב"לרדת מהעץ" של גור בנטביץ', ב"פנסיון פראכט" של תמר ירום, ב"פת לחם" של עידן הובל, ב"כיפה אדומה" של ארנון צדוק, ועוד. כמו כן הופיע בתפקידם קטנים בסדרת הטלוויזיה "שטיסל", "סרוגים".
במקביל לעשייה הקולנועית שימש אגרונוב כמורה לתנ"ך ומחשבת ישראל בתוכנית "נתיב" וכמרצה בבית הספר לקולנוע "מעלה" בירושלים, בו הוא העביר קורסים "תורת המונטאז': בין הרב קוק לאייזנשטיין", "המדרש והקולנוע".
אגרונוב הוא מייסד הזרם "קולנוע קדם נבואי".[1]
בשנת 2026 פרסם אגרונוב שני ספרים דיגיטליים בהוצאה עצמית בחנות הספרים "עברית": "קולנוע קדם נבואי" (245 עמודים), ספר עיון המציג את עקרונות התנועה שייסד, ו"הנביא החשמלי" (200 עמודים), ספר פרוזה מקורית.[2]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של סשה אגרונוב
- סשה אגרונוב, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
סשה אגרונוב, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- סשה אגרונוב, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
- סשה אגרונוב, בגלריית הבוגרים של בית הספר סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה
- ריאיון עם סשה אגרונוב בעיתון בוכרה טיימס (ברוסית)
- ריאיון עם סשה אגרונוב בפורטל הקווקזי
- סשה אגרונוב באתר קינותאטר (ברוסית)
- סשה נצח אגרונוב, "עשרה עקרונות של קולנוע נבואי" בכתב העת "יהי"
- האתר הרשמי של קולנוע קדם נבואי שיצר סשה נצח אהרונוב
- סיפור קצר "הימים הנוראים, יום אחד חורפי באשקלון" מאת סשה נצח אגרונוב, מתוך כתב העת "שפה חדשה" (2023)
- קולנוע קדם נבואי – ערוץ יוטיוב
- קולנוע קדם נבואי: המילון המלא
- "קולנוע קדם נבואי", ספרו של סשה נצח אגרונוב, בחנות הספרים "עברית"
- "הנביא החשמלי", ספרו של סשה נצח אגרונוב, בחנות הספרים "עברית"
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ סשה אגרונוב, בגלריית הבוגרים של בית הספר סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה
- ↑ סשה נצח אגרונוב, בחנות הספרים "עברית"
| פרס אופיר לשחקן הראשי הטוב ביותר | ||
|---|---|---|
| 1990–2010 | משה איבגי (1990) • אריה מוסקונה (1991) • שולי רנד (1992) • שאול מזרחי (1993) • שמיל בן ארי (1994) • משה איבגי (1995) • עמוס לביא (1996) • אסי דיין (1997) • יורם חטב (1998) • ניר לוי (1999) • אקי אבני (2000) • ליאור אשכנזי (2001) • זאב רווח (2002) • אריה אליאס (2003) • שולי רנד (2004) • אורי גבריאל (2005) • אסי דיין (2006) • ששון גבאי (2007) • מיכאל מושונוב (2008) • סשה אגרונוב (2009) • אדיר מילר (2010) | |
| 2011 ואילך | שלמה בראבא (2011) • רועי אסף (2012) • מכרם ח'ורי (2013) • זאב רווח (2014) • רועי אסף (2015) • מוריס כהן (2016) • ליאור אשכנזי (2017) • נוה צור (2018) • ערן נעים (2019) • שי אביבי (2020) • אלכס בכרי (2021) • ששון גבאי (2022) • רועי ניק (2023) • שאדי מרעי (2024) | |