עוזר שבת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
עוזר שבת

עוזר שבת (1901 - 6 בינואר 1978) היה צייר ישראלי, תושב חיפה. השתייך לקבוצת האקספרסיוניזם הארצישראלי של סוף שנות ה-20 של המאה ה-20 וראשית שנות ה-30.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שבת נולד בוולברום שבפולין. עם תום מלחמת העולם הראשונה נסע להולנד להכשרה חקלאית במסגרת תנועת "החלוץ", לקראת עלייתו לארץ ישראל. ב-1920 עלה לארץ ישראל והצטרף כחבר לקבוצת חולדה. מאוחר יותר הצטרף לקבוצת מרחביה ושם החל לצייר. בשל רצונו ללמוד ציור עזב את הקבוצה ועבר לירושלים. ב-1921 כתב מאמרים בעיתון "השדה" בנושאי חקלאות וגיבון גבינה הולנדית.

זכה בפרס ראשון בתחרות לעיצוב גן הקונסוליה ההולנדית בירושלים, וכך התאפשר לו לנסוע לפריז ב-1923 ללמוד ציור. עד 1925 למד ציור באקדמיה גרנד שומייר בפריז. בשנה זו חזר לארץ ישראל, והתיישב בחיפה, בה חי עד מותו.

ב-1928 השתתף לראשונה בתערוכת אמני ארץ ישראל במגדל דוד. מאז השתתף בכל התערוכות הכלליות של אמני ישראל. ב-1934 יזם יחד עם הציירים מנחם שמי, אברהם מוהר, צבי מאירוביץ ואחרים את הקמת "קבוצת אמני חיפה". ב-1935-36 נסע לסיור באירופה וביקר באיטליה, בצרפת ובאנגליה. במהלך ביקורו קיים קשרים עם ציירים מאסכולת פריז היהודית.

הציג במספר תערוכות יחיד, ייצג את ישראל בתערוכות באירופה והשתתף בתערוכות בינלאומיות בניו יורק, ביוהנסבורג ובציריך. ב-1958 ייצג את ישראל בביאנלה של ונציה. ב-1960 ייצג שבת, עם אלחנן הלפרן, את אגודת הציירים הישראלית בקונגרס בינלאומי לאמנות פלסטית שהתקיים בווינה.

בשנות ה-40 וה-50 התמקד בתמונות נוף. עם זאת, על אף המיקוד בנוף הארץ-ישראלי, הגישה היא אוניברסלית, במסגרת אסכולת הציור הפוסט-אימפרסיוניסטי. כתושב חיפה התמסר לציור העיר, ואחדים מציוריו הם בעלי ערך דוקומנטרי בנוסף על ערכם האמנותי.

בשנות ה-60 חל שינוי בגישתו והוא פנה יותר אל המופשט. הכיוון האבסטרקטי התפתח בהדרגה. נקודת המוצא של הגישה האבסטרקטית היא הנוף האדריכלי, אלא שנוף זה מאבד את צביונו המציאותי ונעשה דמיוני בלבד: הבניינים מאבדים את אפיונם המציאותי והופכים לשטחים גאומטריים בלעדיים המוצבים בדרך כלל על רקע כהה. במשך הזמן תפסה הארכיטקטורה את חלק הארי בתמונה. ערים כצפת, כיפו וכירושלים מהוות נושאן של תמונות רבות.

לימד ציור ואמנות בבתי הספר של ההתיישבות העובדת ברמת יוחנן ובכפר יהושע, בבתי ספר תיכוניים בחיפה ובסמינרים צה"ל וגורדון.

נישא למדהבה, שנפטרה בשנת 1962.[1] עוזר שבת נפטר בחיפה בשנת 1978.

תמונותיו נרכשו ומצויות באוסף הקבע של בית הנכות הלאומי בצלאל (כיום מוזיאון ישראל), מוזיאון חיפה לאמנות, המוזיאון הימי חיפה, המוזיאון העירוני עכו.

תערוכות יחיד[עריכת קוד מקור | עריכה]

1936 – גלריה נדלר, חיפה.

1943 – מוזיאון תל אביב.

1952 – בית האמנים, חיפה.

1953 – בית הנכות הלאומי בצלאל, ירושלים.

1955 – גלריה בז'נבה, שווייץ.

1955 – מועדון הסופרים, חיפה.[2]

1959 – בית האמנים, חיפה.[3]

1960 – מוזיאון לאמנות חדישה, חיפה.[4]

1962 – מוזיאון לאומנות חדישה, חיפה.[5]

1963 – גלריה 220, תל אביב.

1968 – המוזיאון העירוני בית עמנואל, רמת גן.

1979 - תערוכת זיכרון במלאת שנה לפטירתו, אודיטוריום חיפה, חיפה.[6]

1983 - תערוכת זיכרון, המשכן לאמנות, חולון.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

1944 – פרס שבתאי לוי, ראש עיריית חיפה.

1948 – פרס עיריית חיפה.

1950 – פרס הרמן שטרוק.

1963 – פרס עיריית טבריה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קרל שוורץ, האמנות היהודית החדשה, הוצאת ראובן מס, 1941.
  • אבניאל, מ., הניך, פ. ק. ופומרוק, מ. ב., חמישים אמנים, הוצאת מסדה.
  • חיים גמזו, ציור ופסול בישראל, הוצאת אשכול, 1951.
  • יונה פישר, האקספרסיוניזם הארצישראלי בשנות ה-30 וקשריו עם אסכולת פריז, מוזיאון ישראל, ירושלים, 1971.
  • נאי, ג., "אמנים יהודים בארץ ובעולם", גזית, כרך כ' ט'-י"ב (237 - 240), 1963. עמ' 81 - 87.
  • גבריאל טלפיר, "אמנים בישראל: עוזר שבת בן 75", גזית, כרך ל"א (365 - 368), 1974. ע' 11 - 13.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]