עמוס מלר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
עמוס מלר
Amos Meller portrait.jpg
לידה 1938 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 23 בינואר 2007 (בגיל 69 בערך)
תל אביב-יפו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק מנצח, מלחין, משורר עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה חליל צד עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
בעת ובעונה אחת

כְּשֶׁאָנוּ נוֹלָדִים, אוּלַי בְּטֶרֶם זְמַן
גַּם נִפְטָרִים הָאֲחֵרִים לְלֹא כָּל הַתְרָאָה, לְלֹא הֶסְבֵּר.
כָּל הַפְּרֵדוֹת הָאֲרֻכּוֹת וְהַקְּצָרוֹת
עוֹצְרוֹת שְׁעוֹן-הַלֵּב,
כְּמוֹ מְכַוְּנוֹת אוֹתוֹ לִקְרַאת אָפִיק אַחֵר,
כָּל הָאֲהָבוֹת לְמִינֵיהֶן
הַמִּתְמַקְּדוֹת בִּזְרִימָתָן אֶל הַשִּׂיאִים וְהַפְּסָגוֹת,
חָשׁוֹת בַּמָּוֶת לְצִדָּן שֶׁל הַלֵּידוֹת.
עוֹמְדוֹת הָאַכְזָבוֹת כְּמוֹ חוֹמוֹת סָבִיב
אֲשֶׁר חוֹסְמוֹת הָאֳפָקִים הָרְחוֹקִים וּשְׂדוֹת הָרְאִיָּה
בָּהֶן נִרְאָה מִפְרָשׂ בּוֹדֵד, כַּעֲרָפֶל שֶׁהִתְפַּזֵּר
אֲשֶׁר פִּנָּה אֶת מְקוֹמוֹ שׁוּב לַתִּקְוָוה.

מתוך "בין טיפות הגשם" (1978)

עמוס מֶלֶר (1938, עין החורש23 בינואר 2007, תל אביב) היה חלילן, מנצח, מלחין ומשורר ישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמוס מלר נולד וגדל בקיבוץ עין החורש. בצעירותו בלט בגובה קומתו, והיה שחקן נבחרת ישראל בכדורעף, עמה נטל חלק באליפות העולם בפריז ב-1956.

מלר ניגן והקליט רסיטלים כחלילן סולן, זכה בפרס בינלאומי על יצירתו "פבנה". כתב שמונה ספרים, בהם ספר השירה "בתנועה מתמדת" עליו זכה בפרס רחל לשירה. הוא שימש במקביל כמנצח בחמש מקהלות ושתי תזמורות: מקהלת צדיקוב, גבעתיים, בת ים, נס ציונה ודן, חולון ותזמורת סולני ישראל. כמו כן היה מנצח אורח בארצות רבות ועד סין הגיע כדי לנצח על תזמורתה הפילהרמונית. כמו כן היה מנצחה של התזמורת הקאמרית רמת גן.

מלר עשה רבות לקירוב המוזיקה הקלאסית לציבור, שלא היה בקהל המאזינים הטבעי שלה, כגון תושבי עיירות פיתוח. לשם כך נהג לבצע מוזיקה מזרחית, המוכרת היטב למאזינים, בכלי נגינה מן התזמורת הקלאסית. שנים רבות ערך והגיש קונצרטים של מוזיקה קלאסית ב"בית אלון" בגבעתיים מידי שבת בבוקר בהם הופיעו טובי האמנים ומוזיקאים צעירים. הקונצרטים האלה היו פתוחים לקהל הרחב בחינם.

הפסנתרן אסף זוהר אמר כי מלר קידם מוזיקאים צעירים בתחילת דרכם כשהזמין אותם להופיע עם התזמורת הקאמרית רמת גן, כשהיה מנצחה. בין הנערים שיצאו נשכרים מכך היו אסף זוהר עצמו והפסנתרן דניאל גורטלר.

זכה במקומות ראשונים בפסטיבלי זמר, עם השירים:

  • "עיר כלה", שיר לו כתב גם את המילים, בביצוע אורי שבח
  • "ירושלים האחרת" למילים של יוסי גמזו בביצוע הזמר יזהר כהן.
  • "במרום", לפי מילים מהמקורות.

שירו לזכר יאנוש קורצ'אק ושירו לזכר ראול ולנברג הוקראו בבנין האו"ם על ידי שחקן התיאטרון ג'ורג' בימו, במסגרת אירוע לציון אישים מיוחדים שתרמו לאנושות.

מלר ניצח על התזמורות הפילהרמוניות של סין העממית, צרפת, סנקט פטרבורג, סופיה, אתונה, אנטוורפן, דבלין, וכן התזמורת הקאמרית של אנגליה ובולגריה, והתזמורות הלאומיות של הונדורס וצ'כיה.

מלר היה בן-זוגה של המשוררת עדנה מיטווך-מלר, ואב לשלוש בנות ובן: שיר, ליטל, לארה ואדם.

ספרי שירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אבני ריחים, שירים, ירון גולן, תל אביב, 1995.
  • בין טיפות הגשם, שירים, בוסתן, תל אביב, 1978.
  • בתנועה מתמדת, שירים, ירון גולן, תל אביב, 1993.
  • ילדות במאה ה-20, למבוגר שבילד ולילד שבמבוגר, טרקלין, תל אביב, 1976.
  • לצלול אל תוך עצמי, שירים חדשים, ירון גולן, תל אביב, 1997.
  • מחוגת איכות הסביבה, ירון גולן, תל אביב, 1993.
  • משאלות שאין להן משיב, טרקלין, תל אביב, 1976.
  • משיריו ... , הוצאת אור תו, 1973.
  • הסכר, שירים, ירון גולן, תל אביב, 1993.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא עמוס מלר בוויקישיתוף