ענת בילצקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אין תמונה חופשית

ענת בילצקי (נולדה ב-30 בינואר 1952) היא פרופסור בחוג לפילוסופיה של אוניברסיטת תל אביב ופעילת שמאל רדיקלי, כיהנה כיושב ראש ארגון "בצלם" בין השנים 2006-2001.

חייה ופועלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולדה בירושלים בשם ענת דניאלי כבת הבכורה מבין ארבעה ילדים לדניאל וצופיה דניאלי, וגדלה בארצות הברית ובקנדה, שם היא למדה בתיכון. השלימה תואר ראשון בפילוסופיה ובמדע המדינה באוניברסיטת תל אביב. גם את התואר השני השלימה באוניברסיטת תל אביב. נושא עבודת המאסטר שלה, אשר הוגשה בשנת 1981, היה: "'הקרב הימי' של אריסטו: סתירה בין תאוריות". נושא עבודת הדוקטורט שלה, אשר הוגשה לסנט אוניברסיטת תל אביב בשנת 1987, היה "שורשי הפרגמטיקה: אנגלית 1500-1700". מלמדת באוניברסיטת תל אביב מ-1979. בעבר עמדה בראש בית הספר למדעי התרבות באוניברסיטת תל אביב, והייתה ראש החוג לפילוסופיה. מייסדת התוכנית "פילוסופיה, מידע ותרבות דיגיטלית" לתואר שני באוניברסיטת תל אביב, המשלבת בין פילוסופיה לטכנולוגיה. עורכת את כתב העת "מטפורה" לפילוסופיה.

בילצקי הייתה מרצה אורחת באוניברסיטאות רבות, ביניהן אוניברסיטת הרווארד, אוניברסיטת קיימברידג' והמכון למחקר מתקדם בפרינסטון. תחומי מומחיותה הם פילוסופיה של הלשון, פילוסופיה פוליטית, לוגיקה, לודוויג ויטגנשטיין ותומאס הובס.

הייתה מועמדת יחד עם עוד 999 נשים לפרס נובל לשלום בפרויקט שניסה להעמיד אלף נשים מכל רחבי תבל כמועמדות לפרס.[1] הייתה פעילה בהתארגנויות רבות נגד הכיבוש בשטחים. בשנים 1988-1993 הייתה פעילה בעמותת "עד כאן", שפעלה החל מהאינתיפאדה הראשונה ועד הסכם אוסלו. חברי העמותה היו מרצים מאוניברסיטת תל אביב שנאבקו נגד הכיבוש. בילצקי הייתה מייסדת שותפה של ארגון "השנה ה-21", עבדה עם "ועדת בטא", הייתה מייסדת שותפה של תנועת "דלתיים פתוחות" (בשנת 1997), שימשה אחת ממנהיגות "הקמפוס לא שותק" (מ-1996), וכיהנה כחברת הנהלת ארגון בצלם (מאז 1995) וכיושבת ראש הארגון בין 2006-2001. מאז 2003 היא ממארגנות קבוצת פעולה ישראלית-פלסטינית לשלום.

השקפתה הפוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בילצקי רואה בפעילותה ב"בצלם" חלק מעבודה הפוליטית. בילצקי נמנתה על יוזמי "מסמך אולגה" מ-2004 שאמר כי למרות שמטרות הקמת מדינת ישראל היו לספק ביטחון ליהודים, להפיל את חומות הגטו ובניית מדינה דמוקרטית, הרי בפועל היום היא כוננה מפעל קולוניאלי המשלב יסודות של משטר אפרטהייד ובונה את הגטו הגדול בעולם. המסמך קרא להכיר באחריות לעוולות שנגרמו לפלסטינים ובזכות השיבה והביע התנגדות לציונות.[2] בילצקי הסבירה כי פעילותה למען "זכות השיבה" היא עקרונית ולכן תיאבק עליה גם אם הפלסטינים יחליטו לוותר עליה. היא מתנגדת להגדרתה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית וגורסת כי פתרון של שתי מדינות אינו ישים כיום.[3]

בהרצאה ב-MIT אמרה בילצקי על "בצלם":

"אם אנו ארגון זכויות אדם טהור, היינו צריכים לומר: כן פליטים הם דבר שנמצא באמנות ובהצהרות [זכויות האדם], פליטים הם עניין של זכויות אדם... ביוני 2000 לא יכולת לדבר על פליטים, שכן אז היית מיד מתויג כמי שרוצה להרוס את ישראל, העניין הדמוגרפי וכו', אנחנו [הנהלת בצלם] הצבענו והחלטנו לעסוק בפליטים ואז הכול 'השתבש' עם האינתיפאדה... באופן עקרוני אם תהיה לנו אפשרות לנשום או שנקבל מימון לפרויקט כזה אנו נטפל בפליטים. הנושא נדחה [לפי שעה]. מבחינה עקרונית אנו החלטנו, שאכן צריך לעסוק בפליטים."

ספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Anat Biletzki, Talking Wolves: Thomas Hobbes on the Language of Politics and the Politics of Language, 1997
  • ענת בילצקי, מהי לוגיקה?,‬ תל אביב: משרד הביטחון - ההוצאה לאור, אוניברסיטה משודרת, תשס"ג 2002 ‬
  • Anat Biletzki, (Over)Interpreting Wittgenstein, Kluwer, 2003

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1000Peacewomen Across the Globe, published by the Association 1000 Women for the Nobel Peace Prize, Scalo Publishing, 2005. pp.31-32

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]