פאה נוכרית
פאה נוכרית (קפלט) היא פריט איפור[1] המונח על הראש דמוי שיער. פאות נוכריות עשויות משיער אנושי טבעי או משיער סינתטי.
הפאה הנוכרית הופיעה מוקדם בהיסטוריה והייתה נפוצה מאוד בתרבויות העתיקות המזרח תיכוניות, באותה תקופה חבישת הפאה נחשבה לסמל סטטוס גבוה. במצרים העתיקה חבשו המצרים בני שני המינים פאות, ופאות הגברים הצטיינו באיכות גבוהה יותר[2]. הפאה נעלמה מאזורים אלה עם התמוטטות האימפריות הגדולות בתחילת ימי הביניים.
הפאה זכתה לעדנה מחודשת מאוחר יותר אצל הגברים באירופה בתחילתה של העת החדשה. הפאה הנוכרית שימשה את כלל האוכלוסייה, ובפרט את בני המעמד הגבוה. במקומות שבהם היו נפוצות הנאורות וההשכלה, היו מצויים גם רבנים, הוגים ואנשי רוח רבים שחבשו את הפאה הנוכרית לראשם, ללא כיסוי ראש אחר. באירופה היא חדלה להיות נפוצה עם תחילת המאה העשרים. כיום עדיין מצויות פאות רבות ברחבי העולם ועדיין ממשיכים בייצור פאות עבור הציבור היהודי אורתודוקסי ועבור קירחים.
נשים רבות בציבור החרדי מכסות את ראשן בפאה נוכרית, ובוחרות באפשרות זו כדי לקיים את חובת כיסוי שערות הראש.
מבנה הפאה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הפאה בנויה משני חלקים עיקריים: רשת ושיער. הפאות נבדלות זו מזו במבנה הרשת, ובחומר ממנו היא עשויה. בנוסף הפאות נבדלות זו מזו בסוגי השיער ובאיכויות השונות של סיב השערה.
רשת הפאה מחולקת לארבעה חלקים עיקריים: החלק העליון – ממוקם על החלק העליון של הראש, החלק האמצעי – ממוקם בחלק האחורי של הראש, ה"עורפית" – ממוקמת על העורף ו"האוזניים" – ממוקמות על הרקות משני צידי הראש. השיער נשזר ומחובר לחלקים השונים של הרשת בעבודת יד או בעבודת מכונה.
סוג הרשת מותאם לדרך בה השיער מחובר לפאה: בעבודת יד ישנו שימוש ברשת דקה עם חורים קטנים ובעבודת מכונה ישנו שימוש ברשת עבה יותר עליה נתפר השיער בעזרת מכונה. ישנם גם סוגי פאות בהם ישנו שילוב של עבודת יד עם עבודת מכונה בחיבור השער לרשת (מונו רחב, מונו צר, מונו נקודה, סקין טופ).
השיער המשמש לפאה
[עריכת קוד מקור | עריכה]השיער הנשזר לפאה שונה ומגוון ונחלק לשלושה סוגים עיקריים: שיער טבעי מבני אדם, שיער טבעי מן החי, ושיער מלאכותי.
השיער הטבעי שמקורו משיער של בני אדם נאסף ממקומות שונים בעולם, כאשר לאזורים גאוגרפיים שונים ישנם אפיוני שיער שונים:
- שיער אסיאתי – (סין, יפן, קוריאה, תאילנד וכדומה) שיער עבה חלק וברובו בצבעים כהים.
- שיער הודי – שיער דק, ארוך, גלי או חלק בצבעים כהים.
- שיער טורקי – שיער דק לרוב גלי בגוונים כהים.
- שיער אירופאי – שיער דק שמקורו ברוסיה / אוקראינה ומזרח אירופה. שיער חלק עד גלי בגוונים של בלונד עד חום.
- שיער דרום אמריקאי – (ברזיל, ארגנטינה, פרו, בוליביה וכדומה) שיער מעט עבה ארוך חלק או גלי בגוונים כהים.
- שיער אפריקאי – שיער עבה מסולסל בגוונים של שחור.
שיער מבעלי חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]לרוב שיער בעלי החיים עבה ואינו מתאים ליצור פאות, אבל לעיתים נעשה שימוש בשיער יאק הבית על ידי ערבוב כמות קטנה יחד עם שיער אדם, על מנת להוזיל את עלות השיער.
שיער סינתטי
[עריכת קוד מקור | עריכה]בחלק מהפאות משמשי סיב סינתטי כתחליף שיער. למרות ניסיונות רבים עדיין לא הצליחו לייצר סיב סינתטי אשר יהיה זהה בתכונותיו לשיער הטבעי. סיבים סינתטיים שונים נבדלים זה מזה בגמישות, רכות, חוזק, עמידות בחום, צבע ובאפשרות לשינוי צורה וצבע. כיום נעשה שימוש בסיבים שונים לשיער סינתטי. חברת אדורנס היפנית שולטת כיום ברובו של שוק השיער הסינתטי העולמי[דרוש מקור].
סוגי הפאות
[עריכת קוד מקור | עריכה]פאות שונות נבדלות לפי השיער המשמש להם (טבעי או מלאכותי), והשימוש לו הם מיועדות:
- פאה משיער טבעי – פאה בה כל השיער הנשזר לרשת הוא שיער טבעי.
- פאה משיער סינתטי – פאה כל השיער הנשזר לרשת הוא שיער סינתטי לסוגיו השונים.
- פאה רפואית – פאה המיועדת לרוב לשימוש על ידי חולים העוברים טיפולים אונקולוגיים המאבדים את שיערם באופן זמני כתוצאה מטיפולים כימותרפיים או הקרנות.
- פאת רשת – פאה לשימוש בתיאטרון, קולנוע ותוכניות טלוויזיה. פאות אלו מוכנות בצורה ייעודית תוך שימוש ברשתות דקות במיוחד. הפאה מתוכננת ומותאמת בדיוק לראשו של השחקן ולתספורת המיועדת, ודורשות מקצועיות רבה. להתאמה מרבית.
- פאה לתחפושת – פאות העשויות משיער סינתטי. הפאות מיועדות לשימוש בחגים ובאירועים כמו פורים, ליל כל הקדושים ומסיבות שונות. אורך חיי הפאות לתחפושות קצר ומחירן זול מאד.
- פאה משיער אירופאי (קאסטם) – פאה עשויה משיער אירופאי איכותי ביותר. השיער בפאה לרוב אינו צבוע או מעובד. ברוב הפאות העשויות משיער אירופאי ישנו "סקין טופ" (מראה דמוי קרקפת) המקנה לפאה מראה טבעי.
- פאה להדבקה – פאה העשויה לרוב משיער טבעי. הפאה עשויה מרשת לא אלסטית, ובהיקף שלה, ישנו "פס הדבקה", לרוב ברוחב של 2 ס"מ. על פס זה נמרח דבק נוזלי או מודבק דבק דו צדדי המאפשר להצמיד את הפאה לתקופה של שבוע עד שלשה שבועות מבלי להוריד אותה. הפאה אינה מיועדת להדבקה על שיער טבעי, והשימוש בדבק עלול לגרום גירוי בקרקפת ואף נזק גדול יותר.
תחזוקת הפאה
[עריכת קוד מקור | עריכה]תחזוקת הפאה נבדלת לפי סוג הפאה, את הפאה העשויה על רשת אלסטית ניתן ורצוי להוריד בזמן מקלחת ושינה. מומלץ לחפוף אותה בין פעם לשבועיים לארבעה שבועות. את הפאה יש לחפוף בעזרת שמפו ומרכך ייעודיים. יש נשים אשר הולכות לפאנית או ספר מומחה שיחפפו את הפאה. את הפאה המודבקת חופפים בזמן המקלחת עם שמפו ומרכך. שטיפת הפאה לאחר מכן הכרחית למניעת הצטברות שאריות שמפו שיגרמו להתפתחות חיידקים, לגירוי בראש ולריח לא נעים.
הצמדת הפאה לראש
[עריכת קוד מקור | עריכה]הצמדת הפאה לראש תלויה בסוג הרשת עליה השיער נשזר. יש שני סוגים עיקריים: פאה העשויה על רשת אלסטית ופאה מודבקת. בפאה העשויה על רשת אלסטית הרשת גמישה, ולאחר התאמה של גודל הרשת לראש, הפאה נצמדת, בשל התכונות של הרשת הגמישה. בפאה המודבקת הרשת לא גמישה ויש צורך להדביק אותה ישירות לקרקפת. במקרה בו יש שיער טבעי תחתיה יש צורך לגלח אותו על מנת לאפשר הדבקה ישירה על הקרקפת. ההדבקה נעשית בעזרת דבק מקצועי. את ההדבקה יש לחדש אחת ל־4–6 שבועות.
חבישת הפאה
[עריכת קוד מקור | עריכה]רשת הפאה מותאמת למבנה הגולגולת. את חלק הפאה המכונה "אוזניים" מניחים על הרקות (צדעיים) משני צידי הראש באופן שווה. את הקו הקדמי של הפאה מניחים על קו צמיחת השיער הקיים או המשוער. את חלק הפאה המכונה "עורפית" מניחים על העורף.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- נועה מנהיים, אקססורי לחולי עגבת וסמל סטטוס יוקרתי: ההיסטוריה השעירה של הפאה, באתר הארץ, 28 בפברואר 2018
- פאה נוכרית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ סיווג מדגמים 28 (04) בפקודת המדגמים בישראל http://www.justice.gov.il/Units/RashamHaptentim/Units/midgamim/Pages/Sug.aspx וכן בסיווג בינלאומי לוקרנו http://www.wipo.int/classifications/locarno/locpub/en/fr/20170101/hierarchy/class-28/?explanatory_notes=show&id_numbers=show&lang=en&menulang=en&mode=loc ולא סיווג 2 של "פריטי הלבשה וסדקית" הכולל את 2(3) של "כיסויי ראש"
- ^ פנינה, גלפז-פלר, "השיער בתרבות מצרים הקדומה ובמקרא", בית מקרא קפ"ב, (תשס"ה), עמ' 221-240.