פאטו בנסודה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פאטו בנסודה
Fatou Bensouda
FatouBensouda.jpg
לידה 31 בינואר 1961 (בת 59)
בנג'ול, גמביה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה גמביה עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת אובפמי אבולובו
המכון הבין־לאומי למשפט ימי
בית הספר הניגרי למשפטים עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקידים בולטים תובע בבית הדין הפלילי הבין־לאומי עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • 100 נשים (BBC) (2015)
  • מסדר הרפובליקה של גמביה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
פאטו בנסודה ולואיס מורנו אוקמפו
בנסודה בלבוש בסגנון אפריקאי

פאטו בנסודהאנגלית: Fatou Bom Bensouda להאזנה (מידעעזרה), נולדה ב-31 בינואר 1961) היא התובעת הראשית בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג החל מיוני 2012. קודם לכן הייתה סגנית התובע והממונה על מחלקת התביעות. לפני כן שימשה כשרת המשפטים של גאמביה[1]. בנסודה הייתה בעברה גם היועצת המשפטית ופרקליטה בבית הדין הפלילי הבינלאומי לרואנדה[2].

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנסודה נולדה ב-1961 בבנג'ול בירת גמביה, למשפחה מוסלמית פוליגמית[2], אחת מ-13 ילדי המשפחה. כשהייתה ילדה נפטר אביה מסוכרת. היא למדה בגמביה והמשיכה ללימודי תואר ראשון במשפטים באוניברסיטת אובפמי אאולואו (אנ') בניגריה, אותו סיימה בהצטיינות. השלימה לימודי משפטים וקיבלה רישיון עריכת דין (בריסטר) בבית הספר למשפטים של ניגריה.

ב-1987 חזרה לגמביה והחלה לעבוד כעורכת דין בשורות התביעה הכללית. בשנת 1991 קיבלה תואר שני מבית הספר למשפט ימי של האו"ם במלטה (אנ'), והייתה למומחית הראשונה בגמביה למשפט ימי בינלאומי[3]. היא התקדמה בשורות התביעה הכללית של גמביה, עד שב-1996 מינה אותה הנשיא יחיא ג'אמה, הדיקטטור של גמביה, ליועצת המשפטית שלו וב-1998 לשרת המשפטים והתובעת הכללית. רבים מאשימים אותה בשיתוף פעולה עם הדיקטטור בפשעים נגד האנושות בתקופה זו, אולם בשנת 2000 היא פוטרה על ידי ג'אמה, ככל הנראה משום שהחלה להתעניין בזכויות האדם בגמביה[4].

למשך מספר חודשים כיהנה כמנכ"לית של בנק והייתה בעלים של משרד עורכי דין פרטי.

במאי 2002 מונתה לעורכת דין ולאחר מכן יועצת משפטית לבית הדין הפלילי הבינלאומי לרואנדה. בית הדין הרשיע 61 אנשים בפשעי מלחמה, רצח עם ופשעים נגד האנושות.[5] ב-8 באוגוסט 2004 בחרה בה האספה הכללית של המדינות החברות בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג לתפקיד סגנית התובע הראשי הראשון, לואיס מורנו אוקמפו. היא נכנסה לתפקיד זה ב-1 בנובמבר 2004 וכיהנה בו במשך כשבע שנים וחצי[6].

תובעת ראשית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקראת סיום תקופת כהונתו של אוקמפו הארגנטינאי התלוננו מדינות האיחוד האפריקאי כי הוא חוקר ומעמיד לדין רק מקרי פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות המבוצעים באפריקה. ביוני 2011 הן החליטו לפיכך כי מועמדן להחלפתו יהיה אפריקאי[4]. באוקטובר 2011, הודיעה ועדת איתור שהקים בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג על ארבעה מועמדים, אחת מהן בנסודה. הרשימה צומצמה כעבור כחודש, לשניים בלבד, שניהם אפריקאים מוסלמים, בנסודה ומוחמד עות'מאן מטנזניה. היא נבחרה פה אחד ב-12 בדצמבר 2011[7] ונכנסה לתפקיד ב-15 ביוני 2012. כהונתה קצובה מראש לתשע שנים.

בנסודה הגדירה כי ענישה בגין אונס וניצול של נשים וילדים באזורי מלחמה היא מטרה אסטרטגית מפורשת של בית הדין.[5]

בנסודה נוקטת קו תקיף יותר מקודמה בנוגע לחקירת סכסוכים בינלאומיים שמעורבות בהם מדינות מערביות. במאי 2014 הכלילה את ארצות הברית בבדיקה מקדמית שניהל בית הדין על תלונות לפשעי מלחמה באפגניסטן, לאחר שזו כבר הושמטה בכהונת אוקמפו[8] ובנובמבר 2017, היא ביקשה מבין הדין אישור לפתוח בחקירה פלילית נגד הצבא האמריקאי, ה־CIA וכוחות הביטחון האפגניים בחשד לפשעי מלחמה במסגרת המלחמה באפגניסטן, בהם עינויים, מעשי אונס והפרת זכויות אדם, וכן חקירה נגד הטליבאן בחשד לפשעים נגד האנושות.[9] בעקבות החלטתה זו, ב-2019 לא חודש אישור הכניסה של בנסודה לארצות הברית, למעט לישיבות האו"ם בניו יורק.[10] בית הדין הבינלאומי עצמו החליט בהמשך אותה שנה להפוך את החלטתה ולא לחקור את ארצות הברית.

לנוכח כוונתה של נסודה לחקור חיילי ארצות הברית, היא הוכנסה ב-2 בספטמבר 2020 ל"רשימת החסומים" (אנ'),[11] אמצעי ענישה המכוון לטרוריסטים וסוחרי סמים. משמעות הכללתה ברשימה היא שלחברות ואזרחי ארצות הברית אסור לנהל איתה עסקים.[12]

באמצע 2017 החליטה בנסודה לפתוח בחקירה ראשונית על פשעים נגד האנושות שבוצעו לכאורה על ידי משטר ניקולאס מדורו בוונצואלה, אולם מאז לא התחדש דבר בעניין, למרות פנייתם של שישה ראשי מדינות מדרום אמריקה אל בית הדין, להמשיך בהליכים.

יחסה לסכסוך הישראלי פלסטיני[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשט לעזה (2010)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2013 הגישה קומורו תלונה כנגד ישראל לבית הדין הבינלאומי, בשל פשעי מלחמה שביצעה ישראל כביכול, בעת המשט לעזה (2010). ה"מאווי מרמרה", עליה ישראל השתלטה נשאה דגל של קומורו.

בנובמבר 2014 הודיעה בנסודה כי הבדיקה המוקדמת העלתה שאין מקום לחקירה רשמית משיקול של סדרי עדיפויות. אפילו אם ישראל ביצעה כביכול פשעים, הם יהיו קלי ערך ביחס לפשעי מלחמה בעולם[13].

מבצע צוק איתן[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנסודה הואשמה על ידי פרו-פלסטינים בכניעה ללחצים פוליטיים של ישראל וידידותיה, בשל אי-פתיחת חקירה כנגד פשעים כביכול של ישראל במבצע צוק איתן. היא דחתה את ההאשמות, בטענה כי כל עוד מדינת פלסטין לא תצטרף לבית הדין ותקבל על עצמה את כלליו, אין לבית הדין סמכות לחקור אם בוצעו פשעים על אדמתה. בינואר 2009 אמנם ביקשה הרשות הפלסטינית להצטרף לבית הדין אך בקשתה נדחתה באפריל 2012 משום שהיא לא הוכרה כמדינה[14]. לאחר שעצרת האו"ם החליטה בנובמבר 2012 בהחלטה 67/19 של העצרת הכללית של האו"ם להכיר בפלסטין כמדינה משקיפה שאיננה חברה, עברה פלסטין לדעת בנסודה את המכשול הזה. אולם, פלסטין לא חזרה מאז על בקשתה מינואר 2009 ולכן בית הדין לפי קביעת בנסודה עדיין לא יכול היה לחקור[15].

בשינוי מובהק לעמדתה הקודמת, בדצמבר 2019 הודיעה בנסודה כי כן קיימת עילה לפתוח בחקירה בעקבות חשד לביצוע פשעי מלחמה על ידי ישראל במסגרת מבצע צוק איתן ברצועת עזה. היא איזנה חוות דעת זו בהודיעה כי לדעתה יש צורך לחקור גם חשד לביצוע פשעי מלחמה של חמאס בשל שיגור רקטות לעבר ישראל ושימוש בתושבי עזה כבמגן אנושי. בנוסף, היא ציינה כי קיימת לדעתה עילה לפתוח בחקירה גם בעקבות פעילות ישראל ביהודה ושומרון ובמזרח ירושלים. עם זאת, היא ביקשה חוות דעת נוספת גם של שופטי בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג בנוגע לעצם סמכות בית הדין הפלילי הבינלאומי לשפוט את הנעשה באזורים אלה.

ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, יו"ר מפלגת כחול לבן והרמטכ"ל במבצע צוק איתן בני גנץ וכן היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט דחו את טענותיה ושללו אותן מכל וכל. יושב ראש הרשות הפלסטינית אבו מאזן בירך עליה.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשואה לפיליפ בנסודה, אזרח גמביה ממוצא מרוקאי ואם לשני בנים ובת מאומצת אחת.

אחד מהבנים ג'ורג', תושב ארצות הברית הואשם כי בשנת 2010 נשא אקדח שמספרו הסידורי טושטש, וכן כי הייתה עליו כמות קוקאין מסחרית[16]. לאחר סדרת הסתבכויות עם החוק ג'ורג' נורה ונהרג במהלך קטטה בבר במינסוטה, באמצע שנת 2017[17][18].

הוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באפריל 2012 בחר בה "טיים מגזין" לאחת ממאה האנשים המשפיעים ביותר בעולם[19].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פאטו בנסודה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Gambian becomes ICC prosecutor" (באנגלית). 15 ביוני 2012. בדיקה אחרונה ב-9 באפריל 2019. 
  2. ^ 1 2 Chothia, Farouk (12 בדצמבר 2011). "Africa's Bensouda: New face of international justice" (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-9 באפריל 2019. 
  3. ^ Hughes, Arnold, 1941-, Historical dictionary of The Gambia, Lanham, Md.: Scarecrow Press, 4th ed, 2008, עמ' 59-60
  4. ^ 1 2 "Africa's Fatou Bensouda is new ICC chief prosecutor",‏ 12 בדצמבר 2011, BBC
  5. ^ 1 2 Addley, Esther (5 ביוני 2016). "Fatou Bensouda, the woman who hunts tyrants". The Guardian (באנגלית). ISSN 0261-3077. בדיקה אחרונה ב-27 בדצמבר 2019. 
  6. ^ Akyeampong, Emmanuel Kwaku; Gates, Henry Louis, Dictionary of African biography, Oxford: Oxford University Press, 2012, עמ' 436
  7. ^ הודעה לתקשורת מטעם בית הדין הבינלאומי הפלילי, 1 בדצמבר 2011
  8. ^ דייוויד בוסקו, Is the ICC Investigating Crimes by U.S. Forces in Afghanistan?, באתר פורין פוליסי, 15 במאי 2014
  9. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר

    פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים
    , ICC seeks to investigate CIA, U.S. military for alleged war crimes, CBC, Nov 20, 2017
  10. ^ Simons, Marlise; Specia, Megan (5 באפריל 2019). "U.S. Revokes Visa of I.C.C. Prosecutor Pursuing Afghan War Crimes". The New York Times (באנגלית). ISSN 0362-4331. בדיקה אחרונה ב-12 בספטמבר 2020. 
  11. ^ Deutsche Welle (www.dw.com), US blacklists two ICC officials over Afghanistan war crimes probe | DW | 02.09.2020, DW.COM (באנגלית)
  12. ^ סוכנויות הידיעות, ארה"ב הטילה סנקציות על התובעת הראשית בהאג, באתר ynet, 2 בספטמבר 2020
  13. ^ "Gaza flotilla raid: No Israel charges over Mavi Marmara",‏ 6 בנובמבר 2014, BBC
  14. ^ "Situation In Palestine",‏ 3 באפריל 2012, באתר בית הדין
  15. ^ "Fatou Bensouda: the truth about the ICC and Gaza",‏ 29 באוגוסט 2014, The Guardian
  16. ^ Federal Grand Jury Returns Indictments, FBI (באנגלית)
  17. ^ 1 dead, 1 injured in shooting on St. Paul street Sunday night, Twin Cities, ‏2017-01-30 (באנגלית)
  18. ^ She ‘hunts tyrants’ globally. Her troubled son was gunned down in St. Paul, Twin Cities, ‏2017-07-14 (באנגלית)
  19. ^ "The World's 100 Most Influential People: 2012",‏ 18 באפריל 2012