פאטו בנסודה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פאטו בנסודה, 2008

פאטו בנסודהאנגלית: Fatou Bom Bensouda, נולדה ב-31 בינואר 1961) היא התובעת הראשית בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג החל מיוני 2012. מוסלמית ילידת גמביה, שכיהנה בעבר כשרת המשפטים והתובעת הכללית של מדינה זו.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנסודה נולדה ב-1961 בבנג'ול בירת גמביה, למשפחה מוסלמית פוליגמית (לאביה היו שתי נשים), אחת מ-13 ילדי המשפחה. אביה נפטר מסוכרת כשהייתה עדיין ילדה.

למדה בבית ספר יסודי ותיכון בגמביה ואחר כך למדה וסיימה בהצטיינות תואר ראשון במשפטים באוניברסיטת אובפמי אאולואו (Obafemi Awolowo University) בניגריה. השלימה לימודי משפטים וקיבלה רישיון עריכת דין (בריסטר) בבית הספר למשפטים של ניגריה וב-1987 חזרה לגמביה והחלה לעבוד כעורכת דין בשורות התביעה הכללית.

בשנים 19901991 למדה בבית הספר של האו"ם, למשפט ימי, במלטה (International Maritime Law Institute), וקיבלה תואר שני, הופכת בכך למומחית הראשונה בגמביה למשפט בינלאומי ימי.

בנסודה התקדמה בשורות התביעה הכללית של גמביה, עד שב-1998 מינה אותה הנשיא יחיא ג'אמה, השליט של גמביה מאז ההפיכה הצבאית ב-1994 ועד היום (2014), לשרת המשפטים והתובעת הכללית שלו.

בנסודה החזיקה מעמד בתפקיד המיניסטריאלי בשרות הדיקטטור רק כשנתיים. ב-2000 פיטר אותה הנשיא ג'אמה, ככל הנראה משום התעניינותה היתרה בזכויות האדם בגמביה תחת שלטונו[1], והיא עברה לשוק הפרטי. כמה חודשים כיהנה כמנכ"ל של בנק מסחרי גדול בגמביה, זמן מה הפעילה משרד עורכי דין פרטי ומהר מאוד חזרה לשירות הציבורי, הפעם הבינלאומי.

הדבר אירע במאי 2002, כשמונתה לעו"ד ולאחר מכן יועצת משפטית לבית הדין הפלילי הבינלאומי לרואנדה. ב-8 באוגוסט 2004 בחרה בה האסיפה הכללית של המדינות החברות בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, בתור סגנית התובע הראשי הראשון לואיס מורנו אוקמפו והיא נכנסה לתפקיד זה ב-1 בנובמבר 2004 וכיהנה בו במשך כשבע וחצי שנים.

תובעת ראשית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקראת סיום תקופת כהונתו של אוקמפו הארגנטינאי, החלו מדינות האיחוד האפריקאי, המהוות כוח רציני בקרב חברות בית הדין, להתלונן כנגדו, כי הוא חוקר ומעמיד לדין רק מקרי פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות, המבוצעים באפריקה. ביוני 2011 הן החליטו לפיכך, כי מועמדן להחלפתו ביוני 2012 יהיה הפעם אפריקאי[1]. באוקטובר 2011 הודיעה ועדת איתור שהקים בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, על ארבעה מועמדים שנמצאו ראויים להחליף את אוקמפו. אחת מהארבעה הייתה בנסודה. הרשימה צומצמה כעבור כחודש, לשניים בלבד, שניהם אפריקאים מוסלמים, בנסודה ומוחמד עות'מן מטנזניה. ב-1 בדצמבר 2011 הושג הסכם בין חברות בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג לבחור בבנסודה כיורשתו של אוקמפו עם סיום תפקידו. היא נבחרה פורמלית בהצבעה מוסכמת פה אחד ב-12 בדצמבר 2011[2].

באפריל 2012 בחר בה הטיים מגזין כאחת ממאה האנשים המשפיעים ביותר בעולם[3].

ב-15 ביוני 2012 החלה בנסודה בתקופת כהונתה, הקצובה מראש לתשע שנים, כתובעת הראשית של בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג. היא הייתה בכך לתובעת הראשית השנייה של בית דין זה אחרי אוקמפו, האשה הראשונה, האפריקאית הראשונה והמוסלמית הראשונה, המכהנת בתפקיד.

בנסודה נוקטת בקו תקיף יותר מקודמה בנוגע לחקירת סכסוכים בינלאומיים שמעורבות בהם מדינות מערביות רבות עוצמה. במאי 2014 הכלילה את ארצות הברית בבדיקה מקדמית שמנהל בית הדין על תלונות לפשעי מלחמה באפגניסטן, זאת לאחר שבמהלך כהונת קודמה בתפקיד הושמט שמה של ארצות הברית מהבדיקה[4].

יחסה לסכסוך הישראלי פלסטיני[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשט לעזה (2010)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2013 הגיש האיחוד של איי קומורו תלונה כנגד ישראל לבית הדין הבינלאומי בשל פשעי מלחמה שביצעה ישראל כביכול, בעת ההשתלטות על ספינת "מאווי מרמרה" במאי 2010. קומורו קשורה לעניין זה, משום שהספינה הטורקית נשאה דגל של איי קומורו.

בנובמבר 2014 הודיעה בנסודה כי הבדיקה המוקדמת העלתה שאין מקום לחקירה רשמית, משום שאף אם היא תעלה שישראל ביצעה כביכול פשעים הם יהיו קלי ערך ביחס לפשעי מלחמה שנטען שנעשו ברחבי תבל, ובית הדין הבינלאומי חייב לפעול לפי סדרי עדיפויות כך שלא כל טענה תגרור בעקבותיה חקירה של ממש[5].

מבצע צוק איתן[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנסודה הואשמה על ידי פרו פלסטינים בכניעה ללחצים פוליטיים של ישראל וידידותיה בשל אי פתיחת חקירה כנגד "פשעים" כביכול של ישראל במבצע צוק איתן.

במאמר שפרסמה בגרדיאן הבריטי ב-29 באוגוסט 2014 דחתה בנסודה את ההאשמות, וטענה כי כל עוד פלסטין לא תצטרף לבית הדין ותקבל על עצמה את כלליו אין לבית הדין סמכות לחקור אם בוצעו פשעים על אדמתה. בינואר 2009 אמנם ביקשה הישות הקרויה פלסטין להצטרף לבית הדין אך בקשתה נדחתה באפריל 2012, משום שלא הייתה מוכרת אז כמדינה[6]. לאחר שעצרת האו"ם החליטה בנובמבר 2012 להכיר בפלסטין כ"מדינה משקיפה שאיננה חברה", עברה פלסטין לדעת בנסודה את המכשול הזה, אבל היא לא חזרה מאז על הכרזתה מינואר 2009, כי היא נכונה לקבל על עצמה את סמכויות בית הדין ולכן בית הדין איננו יכול לחקור כאמור, גם כעת[7]. ייתכן שאי קבלת ההחלטה הפלסטינית נבעה מהעובדה שבנסודה אמרה לנציגים פלסטיניים כי חקירה כזו אם תיפתח תכלול גם אפשרות לביצוע פשעי מלחמה על ידם[8].

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשואה לפיליפ בנסודה, אזרח גמביה ממוצא מרוקאי ואם לשני בנים ובת מאומצת אחת.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פאטו בנסודה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 "Africa's Fatou Bensouda is new ICC chief prosecutor",‏ 12 בדצמבר 2011, BBC
  2. ^ הודעה לתקשורת מטעם בית הדין הבינלאומי הפלילי, 1 בדצמבר 2011
  3. ^ "The World's 100 Most Influential People: 2012",‏ 18 באפריל 2012
  4. ^ דיויד בוסקו, Is the ICC Investigating Crimes by U.S. Forces in Afghanistan?, באתר פורין פוליסי, 15 במאי 2014
  5. ^ "Gaza flotilla raid: No Israel charges over Mavi Marmara",‏ 6 בנובמבר 2014, BBC
  6. ^ "Situation In Palestine",‏ 3 באפריל 2012, באתר בית הדין
  7. ^ "Fatou Bensouda: the truth about the ICC and Gaza",‏ 29 באוגוסט 2014, The Guardian
  8. ^ "לחץ מערבי על בית הדין בהאג למנוע חקירה נגד ישראל", 18 באוגוסט 2014, וואלה