פארק צמרת

פארק צמרת
מידע
עיר	תל אביב-יפו
שטח	133 דונם
מספר תושבים	4,250 (2012)
קואורדינטות	32°05′18″N 34°47′49″E / 32.08826389°N 34.79700556°E
	שכונות נוספות בתל אביב-יפו
	(למפת תל אביב רגילה) פארק צמרת

חלקו הצפוני של המתחם בשנת 2010

פארק צמרת היא שכונת מגורים יוקרתית בתל אביב, בה נבנו עד כה כ-12 גורדי שחקים ובהם כ-1,500 יחידות דיור (11 מאוכלסים והאחרון עודנו נבנה). בנייתה של השכונה החלה ב-2005. מתכנן השכונה הוא האדריכל אבנר ישר.

שטחה של השכונה הוא 133 דונם (כ-18% מהקרקע יועדה לבניית בניינים, וביתרת השטח מרחבים ירוקים ושדרות רחבות). היא ממוקמת בין דרך נמיר ממערב ונתיבי איילון ממזרח, מצפון לתחנת הרכבת תל אביב מרכז. לצמצום מטרד הרעש, השכונה מוקפת ממערב ומזרח בקירות אקוסטיים בגובה 4.5 מטרים. השכונה גם מכילה חניונים תת-קרקעים, פארקים, מדשאות וגינות.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפני מלחמת העצמאות שכן בחלקו הצפוני של האזור שבו מוקם פארק צמרת כפר ערבי בשם ג'מאסין אל ע'רבי. הכפר ננטש ב-1948, במהלך מלחמת העצמאות, ובבתיו שוכנו פליטים יהודיים, בשכונה שנקראה "גבעת עמל ב'". ב-1993 נרכש על ידי קבוצת חבס שטח של 9 דונם באזור זה, בפינה הצפונית של המתחם. קבוצת חבס, שבנתה את מגדלי YOO, שילמה בסוף שנות ה-90 של המאה ה-20, פיצוי של כ-450–500 אלף דולר לכל משפחה תמורת פינוי השטח. אחת המשפחות שפונו, שהחזיקה קרקע בשטח דונם קיבלה פיצוי של מיליון דולר תמורת הפינוי^[1]. שאר המתחם היה ברובו ריק, בגבולו המערבי (כיום רחוב פנחס ספיר) עברה מסילת החוף עד העתקתה לבין המסלולים של נתיבי איילון ב-1988. בפינה הצפונית מערבית של המתחם, בשטח של 2.5 דונם סמוך למחלף ההלכה, ממוקם בית קברות מוסלמי^[2].

ב-2002 אושרה תוכנית הבניה של המתחם, ב-2004 החלה בניית מגדלי YOO, בניית מגדל מנהטן החלה ב-2005, ב-2006 החלה בניית מגדל ONE, מגדל NAM ומגדל W, ב-2007 החלה בניית מגדל אביב בצמרת^[3] וב-2010 התחילה בנייתם של 2 מגדלי הברונזה (ב.ס.ר 5+6).

הקמת הבניין האחרון בפארק צמרת - מגדל רום, הממוקם בחלקו הדרומי של השכונה, החלה ב-2016. זהו המגדל הגבוה ביותר בשכונה וכולל 50 קומות.

מחלוקת סביב הפרויקט[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתחילת הפרויקט נשמעה ביקורת כלפיו בקרב אדריכלים ומתכנני ערים. מבקרי הפרויקט טוענים כי הוא ייצור שטח עירוני גדול אשר מנוכס באופן בלעדי לטובת תושביו העשירים וכי הנגישות אליו, בעיקר הגנים והשטחים המיועדים לרווחת הציבור, ישרתו למעשה רק את תושבי השכונה ולא את הציבור הרחב. עוד נטען כי הסתגרותה של השכונה ביחס לסביבתה פוגעת ברציפות של המרקם העירוני של העיר ללא כל אפשרות עתידית להתחדשות עירונית אשר תשנה זאת. בהקשר זה טוענים מתכנני ערים כי אותה כמות של יחידות דיור יכלה להיכנס לשטח הנתון גם בבנייה נמוכה יותר אך צפופה יותר אשר תוכל לפחות ליצור חללים עירוניים ראויים בין הבניינים.

מצדדי התוכנית טוענים כי השטח שבו נבנית השכונה מעולם לא היה חלק ממרקם העיר הקיים אלא שטח בלתי מנוצל בשולי העיר, אשר בשל הימצאותו בין דרך נמיר ונתיבי איילון לא יכול היה מעולם להיות חלק רציף ממרקם העיר. עוד נטען כי הדרישה של עשירי ישראל לדירות יוקרה תמיד תמצא מענה וכי עדיפה שכונה של גורדי שחקים בשטח מצומצם יחסית לעומת הפשרה של שטחים פתוחים גדולים הרבה יותר באזור השרון לשם בנייה של צמודי קרקע; שטחים כדוגמת שכונות היוקרה שקמו ליד שמורת הטבע בארסוף (ליד אפולוניה) או שכונות יוקרה בהרצליה פיתוח ובמושבים כגון בני ציון בהם צפיפות המגורים דלה הרבה יותר.

המגדלים בשכונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר	שם	קומות	גובה	תחילת בנייה	אוכלס	יזם	אדריכל	הערות
1	מגדל רום	50		2016		קנדה ישראל וב.ס.ר	ישר אדריכלים	בבנייה
2	מגדל W	46	156	2006	2010	קנדה ישראל	ישר אדריכלים	עד שנת 2013 מגדל זה היה מגדל המגורים הגבוה בישראל
3	W Prime	44	150	2012	2015	קנדה ישראל	ישר אדריכלים	עיצוב פנים ג'וליו קפליני
4	Yoo, 1	41	142	2004	2007	קבוצת חבס	יסקי מור סיון אדריכלים	עיצוב פנים פיליפ סטארק
5	מגדל מנהטן	41	140	2005	2010	חברת ב.ס.ר	יסקי מור סיון אדריכלים
6	Yoo, 2	37	128	2004	2008	קבוצת חבס	יסקי מור סיון אדריכלים	עיצוב פנים פיליפ סטארק
7	מגדל W Boutique	31	108	2010	2013	קנדה ישראל	ברעלי לויצקי כסיף
8	מגדל אביב בצמרת	30	108	2007	2010	קבוצת אביב	יסקי מור סיון אדריכלים
9	Bronze Tower 3	28	108	2010	2015	חברת ב.ס.ר	משה צור אדריכלים בוני ערים בע”מ	מגדל ב.ס.ר. בצמרת 5
10	Bronze Tower 5	29	108	2010	2015	חברת ב.ס.ר	משה צור אדריכלים בוני ערים בע”מ	מגדל ב.ס.ר. בצמרת 6
11	מגדל NAM,	30	101	2006	2010	משפחת נאמבר	פייגין אדריכלים
12	מגדל "One"	29	90	2006	2010	מנחמוב - יזמות והשקעות