גבעת עמל ב'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גבעת עמל ב'
בתים בשכונה, אפריל 2014
בתים בשכונה, אפריל 2014
מידע
עיר תל אביב-יפו
קואורדינטות 32°05′36″N 34°47′52″E / 32.09337222°N 34.79773611°E / 32.09337222; 34.79773611
שכונות נוספות בתל אביב-יפו
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
שרידי גת בתל חשאש שבשכונה
כרזות מחאה בשכונה בחודש ינואר 2014
מפה של אזור גבעת עמל בשנת 1958, תוואי הרחובות של שכונת בבלי היה בשלבי הקמה ראשוניים.

גבעת עמל ב' היא שכונה בתל אביב הסמוכה לשכונת בבלי ופארק צמרת. בעבר הייתה סמוכה לה השכונה גבעת עמל א', שבשטחה ניצבים כיום מגדלי אקירוב. בשכונה שוכנו פליטים יהודים במלחמת העצמאות. ההתיישבות לא הוסדרה מעולם, והתנהל סביבה מאבק ציבורי ומשפטי ארוך שנים בין צאצאי המתיישבים ליזמי נדל"ן שרכשו את השטח. אחרוני התושבים פונו מהשכונה בנובמבר 2021.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התיישבות ראשונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

גבעת עמל ב' הוקמה ב-1948 לאחר מלחמת העצמאות.

בהוראת ההגנה, הושיבה עיריית תל אביב יהודים, שפונו מבתיהם באזורי הקרבות ביפו, מנשייה ונווה צדק[1].

באפריל 1948, דווח ש-360 משפחות שוכנו בג'מאסין אל ע'רבי וכפר סומייל הסמוך[2].

לאחר מלחמת העצמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדצמבר 1949 דיווחה עיריית תל אביב כי בשכונה גרים 1,100 איש ב-127 בתים והיא לא חוברה לרשת המים העירונית או חשמל ואין בה כבישים סלולים. כמו כן דווח שהתושבים החלו לקרוא לשכונה "גבעות עמל"[א][3].

ב-1 בנובמבר 1949, הבטיח ראש ממשלת ישראל הראשון דוד בן-גוריון: "כל אלה שהתיישבו בג'אמוסין בהסכמת המוסדות המוסמכים, יוכלו להישאר במקומם עד שישוכנו במקומם הקבוע" עם זאת הדגיש כי לא תותר הקמת צריפים חדשים ללא היתר[4].

ניסיונות להסדרת הבעלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות ה-50 ביקשו תושבי גבעת עמל לקנות את הקרקע ולבנות את ביתם כראוי. רשות הפיתוח סירבה ואף הסתירה מהם מידע בדבר החובה של המדינה להציע ליושבים בנכסי נפקדים לקנות את הנכס כזכות ראשונים.[דרוש מקור]

בשנת 1955 נקבע על ידי משרד האוצר ב"הוראות נוהל לקבל דמי היתר בנכסים העירוניים של רשות הפיתוח" כי "דייר או דייר משנה המחזיק במושכר ללא חוזה, לפי הוכחות שבתיק, לפני יום ה-15.3.53, ייערך אתו חוזה ללא קבלת תמורת 'דמי היתר'"; מאוחר יותר פרסמה רשות הפיתוח את נוהל ד/2 שכותרתו "הוראות למכירת נכסי רשות הפתוח", שבו נקבע בסעיף 17: "מכירת נכסים תפוסים על ידי דיירים- זכות קדימה ניתנת לדיירים ברכישת דירותיהם. בכל מקרה בו מתקבלת בקשה לרכישת נכס מאת קונה או קונים שאינם מחזיקים בנכס, יש לפנות אל הדיירים ולשאול אותם אם הם מעוניינים לרכוש את הנכס בו הם מחזיקים, הפניה אל הדיירים תעשה לפי הטופס אשר דוגמתו ניתנת בעמ' 17 בנספח א' להוראה זאת אשר תישלח בדואר רשום. אם הדיירים לא יביעו את הסכמתם תוך 30 יום לרכוש את דירותיהם, אפשר יהיה לנהל משא ומתן עם המבקשים". טפסים אלה מעולם לא התקבלו בגבעת עמל.[דרוש מקור]

ניסיון פינוי ראשון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1954 הוציאה עיריית תל אביב-יפו, בראשות חיים לבנון צווים לפינוי תושבים מהשכונה. בסופו של מאבק משפטי שארך שמונה שנים פסק בית המשפט העליון לזכות התושבים, ומנע מהעירייה לפנותם. בפסק הדין כתב השופט חיים כהן כי תכלית תביעתה של העירייה הייתה "לנשל אנשים מבתיהם, אשר הם גרים בהם, ברשות ולא במעל, זה כ-14 שנה"[5].

העברת הבעלות לידי דיור ב.פ. (1961-1987)[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם הקמת מינהל מקרקעי ישראל בשנת 1960, הועברה הבעלות על השטח לידיו. בשנת 1961 מינהל מקרקעי ישראל מכר את השטח לחברת בת של סולל בונה בשם "דיור ב.פ."[ב] במחיר נמוך למטרת בניית 440 יחידות דירות שיכון. בחוזה המכר הוגדר כי החברה מודעת לקיומם של דיירים המתגוררים בשטח וכי היא לוקחת על עצמה לספק להם דיור חלופי דירה תמורת דירה בשיכון שתבנה במקום (בתמורה למחיר הנמוך אותו שילמה על השטח). על פי חוזה המכר, חברת ב.פ. דיור הייתה אמורה להקים את השיכון תוך 5 שנים עד שנת 1966. במקום להתחיל בבניה, חברת דיור ב.פ. החליטה לפתוח במהלך הגדלת זכויות הבנייה ל-900 יחידות דיור. החברה לא עמדה בהתחייבויותיה, ומינהל מקרקעי ישראל לא דרש שתעמוד בהן[6][7].

השנים עברו, ומצב השכונה לא השתפר, והיא לא חוברה לכבישים או לתשתיות עירוניות, וכך הם מתקיימים עד היום, כאשר למרבית הבתים בשכונה יש רק מספרים, ואין שמות רחובות. רוב המתיישבים המקוריים של השכונה נפטרו, וצאצאיהם אשר נותרו בה ממשיכים לדרוש את הזכויות שהובטחו להוריהם, אך קיים ויכוח ביחס לזכותם בשטח, מאחר שהדיור החלופי הובטח להוריהם, ולא להם.

בידי דנקנר השקעות (1988–2004)[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1988 רשות מקרקעי ישראל אישרה לחברת ב.פ. דיור, אף על פי שלא עמדה בחוזה המכר ולא בנתה שיכון במקום, למכור את הזכויות בקרקע לשתי חברות נדל"ן, "א.מ.ת.ש" (המוחזקת על ידי קבוצה של משקיעים מאירופה ומישראל) ודנקנר השקעות (שהייתה אז בבעלות משפחת דנקנר). באוגוסט 1989 הגישו התושבים בקשה לבית המשפט, להוציא צו מניעה לביצוע העסקה עד שיסדרו זכויותיהם[8]. בשנת 1993 ביקש תושב השכונה, שלמה מאור, למכור את ביתו כדי לקנות בית במקום אחר, עורך הדין שטיפל בנושא הודיע לו שאין ביכולתו למכור את הנכס מאחר שאינו רשום על שמו. מאור, בנוסף לפנייה לבג"ץ הקים, יחד עם ישעיהו בן נון, את "עמותת א.נ.ש – ארגון נפגעי שכונות", ששמה לעצמה למטרה לסייע לתושבי השכונה להשיג בעלות על הקרקע, ולהשיג את תנאי הפינוי הטובים ביותר. במשך אותם שנים שהשטח היה בבעלותה, לא קידמה "דנקנר השקעות" את פיתוח האזור, עקב ההשקעה הגבוה שהייתה דרושה בפינוי התושבים לפני תחילת הבנייה[9].

קניית הקרקע בידי יצחק תשובה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2004 רכש איש העסקים יצחק תשובה, באמצעות חברת "אלעד השקעות", את "דנקנר השקעות" (אשר שינתה את שמה לאלעד ישראל מגורים בשנת 2010)[10]. בשנת 2008, העריכה דנקנר השקעות כי בבנייה בשטח זה גלום פוטנציאל רווח של כ-3.6 מיליארד שקלים[11]. באותה שנה הודיעה חברת "א.מ.ת.ש" שהתקשרה בהסכם קומבינציה לפיו רכשה חברת הבנייה "א. דורי" 58% מזכויות בחלק הקרקע שבבעלותה בתמורה לתכנון, בנייה, ושיווק פרויקט הבנייה במקום[12]. אחרי ההסכם היה אמור חלקה של חברת "א. דורי" בפרויקט היה אמור להיות 20%[13]. במקביל, תבעה "דנקנר השקעות" את "א.מ.ת.ש" בטענה שאינה מסייעת בקידום הפרויקט[14]. לאחר חצי שנה הודיעה חברת "א. דורי" שהיא נסוגה מהעסקה[15]. העסקה בוטלה סופית בתחילת 2010[16].

קניית הקרקע בידי משפחת כוזהינוף[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפברואר 2014 רכשה משפחת כוזהינוף את הזכויות בחלק מהאדמה מאיש העסקים אריק אברמוביץ' בתמורה ל-200 מיליון ש"ח[17][18], לאחר שכשלה העסקה בראשות ענבל אור, באת כוחו של אברמוביץ', מול התושבים.

עיריית תל אביב היא בעלים נוסף בקרקע גבעת עמל (12%) לצד יצחק תשובה ומשפחת כוזהינוף, וכן רשומות לזכותה 166 דירות יוקרה בשני מגדלים שיבנו על קרקע גבעת עמל. בדצמבר 2014 התפרסם גם "הסכם הפינויים" בין עיריית תל אביב-יפו ליצחק תשובה, בו העירייה ממנה אותו לפנות עבורה את תושבי גבעת שיושבים על שטחי העירייה (הרוב המוחלט של תושבי השכונה) ובתמורה העירייה תתן לו היתרי בניה[19].

פינויים בגבעת עמל (2014)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-27 במרץ 2014 פונו שתי משפחות בגבעת עמל בכוח על ידי יצחק תשובה באמצעות צווי פינוי. הצד השני הגיע וחתם עמם על הסכם פיצוי בעת ששוטרי יס"מ כבר פרצו לבתיהם[20].

ב-17 בספטמבר, ערב ראש השנה, פונו חמש משפחות נוספות על ידי יצחק תשובה על פי צו של בית המשפט. בהם שתי משפחות שהגיעו להסכם פיצוי בלילה שלפני הפינוי. שתי משפחות נוספות גרו באוהל בגבעת עמל במשך כמה חודשים. משפחת חליף טרם פוצתה[21].

ב-29 בדצמבר אותה השנה פונו, על ידי משפחת כוזהינוף, שמונה משפחות נוספות[22] על ידי כוחות יס"מ. על פי עדויות מהאירוע, בין היתר של חברי כנסת אשר נכחו במקום, הפינוי בוצע אגב הפעלת כוח רב[23].

ביוני 2016 הגיעה הצעת חוק להבטחת דיור חלופי לתושבי השכונה לקריאה טרומית, עברה בקריאה טרומית, הועברה לוועדה הרלוונטית ב-2016, ולא נידונה שוב לאחר מכן[24]. בדצמבר 2019 פסק בית המשפט המחוזי פיצוי כולל של 42 מיליון שקלים לכ-90 זכאים שזכאותם הוגדרה על פי מגורים במקום בשנת 1961[25].

הליכים משפטיים והשלמת הפינוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

שוטרים מול מתחם דיור בשכונת גבעת עמל ביום הפינוי, נובמבר 2021
שוטרים נכנסים לבית במהלך פינוי השכונה, נובמבר 2021

ב-2016 הוגשה תובענה ייצוגית, שבה נטען כי המדינה הפרה את התחייבויותיה כלפי התושבים ששוכנו זמנית בשכונה למתן דיור קבע. באפריל 2021, בית המשפט המחוזי קיבל את הטענה[26].

בחודש אפריל 2021 – אף על פי שבשטחים אלה מתגוררים הרוב המוחלט של התושבים. מכרה העירייה את חלקה בגבעת עמל לאחים חג'ג' ולדניאל צרפתי, עם זכויות ל-166 דירות יוקרה, תמורת 365 מיליון שקלים. לפי התב"ע, מיועדים לקום על שטחים אלה שני מגדלי יוקרה.

בחודש ינואר 2021 בית המשפט העליון חיזק את ההכרה בזכותם ההיסטורית של התושבים על הקרקע עליה יושבו ב-1949 לאחר מלחמת העצמאות, ואף הגדיל את מתווה הפיצויים הקודם מ-27.5 מיליון שקל ל-42 מיליון לכל המשפחות. סך כל 14 משקי הבית בגבעת עמל שקיבלו צווי פינוי בנויים מכ-60 משפחות, אך לפי קביעת בית המשפט הזכות לדיור ניתנת בעבור כל משק בית - לא עבור כל משפחה[27].

באוגוסט 2021 התושבים הוחתמו על מתווה פיצוי שהוסדר עם שר המשפטים גדעון סער. המתווה קובע קריטריונים לפיצוי המבוססים על החלטות משפטיות קודמות. לפי המתווה, הדיירים המפונים יקבלו סיוע בשכר דירה לחודשים הראשונים שלאחר הפינוי לצורך תקופת הסתגלות. כמו כן, כל נחלה תזכה לפיצוי עבור המבנים והחצרות שבהם התגוררו בני המשפחה בשנת 1961 – השנה שבה נמכרה הקרקע ליזמי נדל"ן על-ידי המדינה[28].

ב-15 בנובמבר 2021 פונו בכוח התושבים הנותרים בשכונה על ידי כוח שיטור גדול[29]. הפינוי בוצע לאחר שהתושבים הגיעו להסכמות עם תשובה ומשרד המשפטים – אולם ללא התחייבות בכתב של המדינה לקיום ההסכמות. עוד באותו היום נהרסו בתיהם[30].

המגדלים בשכונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פארק בבלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביוני 2013, החל שיווק פרויקט פארק בבלי על ידי חברת "אלעד ישראל מגורים" מקבוצת יצחק תשובה ו"אמח"ש השקעות". הפרויקט כולל שישה מגדלים, ארבעה מהם בבעלות תשובה ושניים בבעלות עיריית תל אביב. בניית המגדל הראשון החלה בשנת 2015 והוא אוכלס החל מסוף 2018[31]. בדצמבר 2019 תשובה עצמו רכש דירת דופלקס בחלק העליון של המגדל[32].

בניית המגדל השני החלה בסוף 2019, לאחר שעיריית תל אביב הסירה את סירובה להנפיק היתר בנייה למגדל. העירייה נימקה את הסירוב בכך שטרם בוצעו הפינויים הנדרשים במתחם בהתאם להסכם בין העירייה לחברה מ-2013, ולפיו מרבית הפינויים הנותרים בשכונת גבעת עמל יהיו באחריות קבוצת אלעד[33]. בדצמבר 2019 קבע בית המשפט המחוזי בתל אביב כי 14 המשפחות שנותרו בגבעת עמל יקבלו פיצוי של כ-42 מיליון שקל. והפיצוי שתבע מהם תשובה על שימושם בקרקע, בסך מיליוני שקלים, נדחה. בית המשפט החליט כי המפונים זכאים לפיצוי נוסף, שווי בעלות על דירה חלופית לשארית חייהם, בסך של כ-3 מיליון שקל. בהחלטתו, הגדיל את מתווה הפיצויים של קבוצת המפונים האחרונה מ-27.5 מיליון שקל ל-42 מיליון[34].

במאי 2020, מכר יצחק תשובה את המגרשים לבניית המגדל השלישי והרביעי לחברות י.ח. דמרי בניה ופיתוח וקבוצת חג'ג', תמורת 380 מיליון שקל[35].

מגדל בראשית בבלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפברואר 2016, החלה משפחת כוזהינוף בשיווק פרויקט "מגדל בראשית בבלי" על המגרש שרכשה, מגדל בן 44 קומות עם 174 יחידות דיור[36]. ביולי 2019 זכתה חברת "אלקטרה בנייה", חברת בת של קבוצת אלקטרה במכרז להקמת המגדל[37]. בתחילת אוגוסט 2019, התקבל היתר הבנייה המלא להקמתו[38].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גבעת עמל ב' בוויקישיתוף

ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הכוונה כנראה לכל האזור שאחר כך פוצל ל"גבעת עמל א'" ול"גבעת עמל ב'"
  2. ^ דיור בנק הפועלים

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יגאל לב, תושבי ג'מוסין לא יפונו, מעריב, 14 באוגוסט 1961
  2. ^ 3480 משפחות פליטים נרשמו עיריית תל אביב, המשקיף, 23 באפריל 1948
  3. ^ שכנות-הספר של תל־אביב, ידיעות עיריית תל אביב, 15 בדצמבר 1949
  4. ^ צריפי יעקב אבינו יועברו למקום אחר, חרות, 2 בנובמבר 1949
  5. ^ נ. מאיר, דיירי גבעת־עמל אינם מסיגי־גבול, מעריב, 29 באוגוסט 1962
  6. ^ יואב יצחק, רכשו מחברת דיור זכויות קרקע בגבעת עמל, מעריב, 10 בפברואר 1988
  7. ^ איה אורן, תושבי גבעת עמל מבקשים צו נגד מכירת קרקעותיהם, מעריב, 13 באוגוסט 1989
  8. ^ איה אורן, תושבי גבעת עמל מבקשים צו נגד מכירת קרקעותיהם, מעריב, 13 באוגוסט 1989
  9. ^ דליה טל, ‏גבעת עמל ב': דנקנר עדיין תקועה, באתר גלובס, 20 במרץ 1999
  10. ^ מיכאל רוכוורגר, מיתוג מחדש: דנקנר השקעות שינתה את שמה לאלעד ישראל מגורים, באתר TheMarker‏, 15 ביוני 2010
  11. ^ הסיפור שמאחורי גבעת עמל ב', באתר TheMarker‏, 27 בספטמבר 2008
  12. ^ יעל גרונטמן, ‏עסקת קומבינציה לא.דורי: רוכשת 58% מחלקה של אמת"ש בפרויקט "בבלי דקל"; ההכנסה הצפויה כ-600 מ' ש', באתר גלובס, 11 ביוני 2008
  13. ^ יוסי מלמןא. דורי רכשה 20% מפרויקט בבלי-דקל בת"א ממשקיעים פרטיים, באתר הארץ, 12 ביוני 2008
  14. ^ יצחק דנון, ‏דנקנר השקעות תובעת 6.5 מ' ש' מא.מ.ת.ש השקעות, באתר גלובס, 5 באוגוסט 2008
  15. ^ גיא ליברמן, א. דורי נסוגה מפרויקט להקמת 272 דירות בשכונת בבלי בתל אביב, באתר הארץ, 1 בפברואר 2009
  16. ^ אריאל אטיאס, סוף לפרשת המגדלים בבבלי: עסקת אמת"ש וא.דורי בוטלה ואיתה עסקת קומבינציה של 600 מיליון ש', באתר Bizportal‏, 13 בינואר 2010
  17. ^ ענבל אור איבדה את הקרקע בשכונת בבלי, באתר ynet, 13 בפברואר 2014
  18. ^ רז סמולסקי, נסגר האור בבבלי: משפחת כוזהינוף רכשה את מגרש דרום בבלי בכ-200 מ' ש', באתר TheMarker‏, 13 בפברואר 2014
  19. ^ נמרוד בוסו, חולדאי השתמש בתשובה כדי לפנות תושבים - העירייה תגרוף מאות מיליוני שקלים, באתר TheMarker‏, 19 בדצמבר 2014
  20. ^ אורי חודי, ‏מאות שוטרים הגיעו לפנות 2 משפחות מגבעת עמל ב', באתר גלובס, 27 במרץ 2014
  21. ^ יעל דראל, הושלם פינוי 5 משפחות נוספות משכונת גבעת עמל בת"א, באתר כלכליסט, 17 בספטמבר 2014
  22. ^ דניאל דולב, עוד שמונה משפחות פונו בכוח מגבעת עמל, באתר הארץ, 29 בדצמבר 2014
  23. ^ אורלי וילנאי וגיא מרוז, הפינוי החל – וחלק מתושבי גבעת עמל מאיימים: "נצית את עצמנו", באתר של "רשת 13", 29 בדצמבר 2014 (במקור, מאתר "nana10")
  24. ^ חוק להבטחת דיור חלופי לתושבי גבעת עמל חוק חדש באתר כנסת פתוחה
  25. ^ רע"א 415/20
  26. ^ ביהמ"ש פסק נגד המדינה בפרשת גבעת עמל: "הפרה התחייבות לתושבים", www.ynet.co.il, ‏2021-04-05
  27. ^ תושבי שכונת גבעת עמל מפונים מבתיהם: "בושה" - וואלה! חדשות, וואלה!, ‏2021-11-15
  28. ^ N12 - תושבי גבעת עמל נערכים לפינוי השכונה, N12, ‏2021-11-15
  29. ^ החל פינוי תושבי גבעת עמל - שמתבצרים בבתיהם, ynet, 15 בנובמבר 2021
  30. ^ דוד טברסקי, ‏גבעת עמל, הסוף: הבתים פונו ונהרסו, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 15 בנובמבר 2021
  31. ^ אפרת בראשי מפן‏, "רק אל תגידו יוקרה": הצצה ראשונה לדירות בפרויקט פארק בבלי בת"א, באתר וואלה!‏, 14 בינואר 2018
  32. ^ שירי דובר, ‏כבר לא רק נתניה: תשובה עובר לקומות העליונות של מגדל "פארק בבלי", באתר גלובס, 9 בדצמבר 2019
  33. ^ מנחם שטאובר, ‏העירייה התרצתה: המגדל השני של תשובה בפרויקט "פארק בבלי" יוצא לדרך, באתר גלובס, 26 במרץ 2019
  34. ^ עדי כהן,, החלטה דרמטית: תושבי גבעת עמל ניצחו את יצחק תשובה ויקבלו עוד מיליוני שקלים, באתר TheMarker‏, 23 בדצמבר 2019
  35. ^ שלומית צור, הושלמה עסקת בבלי: תשובה מכר שני מגרשים לדימרי וחג'ג' תמורת 380 מיליון שקל, באתר כלכליסט, 3 במאי 2020
  36. ^ שלומית צור, ‏"מגדל בראשית - היתד שתתקע משפחת כוזהינוף בשוק הנדל"ן", באתר גלובס, 16 בפברואר 2016
  37. ^ אריק מירובסקי, ‏אלקטרה בנייה נבחרה לקבלן ביצוע למגדל בראשית בבבלי, באתר גלובס, 31 ביולי 2019
  38. ^ עדי כהן, עד 100 אלף שקל למ"ר: אור ירוק למגדל היוקרה של כוזהינוף בגבעת עמל, באתר TheMarker‏, 1 באוגוסט 2019