גבעת עמל ב'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מפת תל אביב - שכונת בבלי (מימין למעלה)
בתים בשכונה
שרידי גת בתל חשאש שבשכונה
כרזות מחאה בשכונה בחודש ינואר 2014

גבעת עמל ב' היא שכונה בתל אביב הסמוכה לשכונת בבלי ופארק צמרת. בעבר הייתה קיימת שכונה סמוכה בשם גבעת עמל א', בה ניצבים כיום מגדלי אקירוב.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כפר בדואי וכיבושו[עריכת קוד מקור | עריכה]

השכונה הוקמה ב-1947 על חלקו הצפוני של כפר בדואי בשם ג'מאסין אל ע'רבי, אשר הוקם במהלך המאה ה-19 (תחת השלטון המצרי), וזכה בשמו בשל כך שתושביו גידלו בביצות נהר הירקון תאוערבית "ג'מוס"). במהלך מלחמת העצמאות כותר הכפר על ידי כוחות עבריים אשר כבשו את כל השטחים שסביבו, ותושביו נטשו אותו. על שטחו נבנו השכונות בבלי וגבעת עמל ב'.

בזמן מלחמת העצמאות הכפר יושב, בהוראת עיריית תל-אביב וארגון ההגנה, בפליטים יהודים, רובם ממוצא מזרחי, משכונות הספר מנשיה, נווה צדק ומיפו, שבתיהם נמצאו באזורי קרבות.[1]

1949 הבטחת בן גוריון לתושבי גבעת עמל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1949 בן גוריון הבטיח: "כל אלה שהתיישבו בג'אמסין בהסכמת המוסדות המוסמכים, יוכלו להשאר במקומם עד ישוכנו במקומם הקבוע".

בשנות ה-50 התושבים מבקשים לקנות את הקרקע אך נתקלים בסירוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות ה-50 ביקשו תושבי גבעת עמל לקנות את הקרקע ולבנות את ביתם כראוי. רשות הפיתוח (לימים מינהל מקרקעי ישראל) סירבה ואף הסתירה מהם מידע בדבר החובה של המדינה להציע ליושבים בנכסי נפקדים לקנות את הנכס כזכות ראשונים.

בשנת 1955 נקבע על-ידי משרד האוצר ב"הוראות נוהל לקבל דמי היתר בנכסים העירוניים של רשות הפיתוח" כי "דייר או דייר משנה המחזיק במושכר ללא חוזה, לפי הוכחות שבתיק, לפני יום ה-15.3.53, ייערך אתו חוזה ללא קבלת תמורת 'דמי היתר'"; מאוחר יותר פרסמה רשות הפיתוח את נוהל ד/2 שכותרתו "הוראות למכירת נכסי רשות הפתוח", שבו נקבע בסעיף 17: "מכירת נכסים תפוסים ע"י דיירים- זכות קדימה ניתנת לדיירים ברכישת דירותיהם. בכל מקרה בו מתקבלת בקשה לרכישת נכס מאת קונה או קונים שאינם מחזיקים בנכס, יש לפנות אל הדיירים ולשאול אותם אם הם מעוניינים לרכוש את הנכס בו הם מחזיקים, הפניה אל הדיירים תעשה לפי הטופס אשר דוגמתו ניתנת בעמ' 17 בנספח א' להוראה זאת אשר תישלח בדואר רשום. אם הדיירים לא יביעו את הסכמתם תוך 30 יום לרכוש את דירותיהם, אפשר יהיה לנהל מו"מ עם המבקשים". טפסים אלה מעולם לא התקבלו בגבעת עמל.

ניסיון לפינוי ראשון 1954[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיריית תל אביב יפו, בראשות חיים לבנון, הוציאה צווים לפינוי תושבים מהשכונה ב-1954. בסופו של מאבק משפטי שארך שמונה שנים פסק בית המשפט העליון לזכות התושבים, ומנע מהעירייה לפנותם. בפסק הדין כתב השופט חיים כהן כי תכלית תביעתה של העירייה הייתה "לנשל אנשים מבתיהם, אשר הם גרים בהם, ברשות ולא במעל, זה כ-14 שנה".[2]

הזנחה והתעלמות תחת דיור ב.פ. (1961-1987)[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם הקמת מינהל מקרקעי ישראל בשנת 1960, הועברה הבעלות על השטח לידיו. בשנת 1961 מינהל מקרקעי ישראל מכר את השטח לחברה-בת של סולל בונה בשם דיור ב.פ. (דיור בנק הפועלים) במחיר נמוך למטרת בניית 440 יחידות דירות שיכון. בחוזה המכר הוגדר כי החברה מודעת לקיומם של דיירים המתגוררים בשטח, בעלי זכויות מסוימות בו, וכי היא לוקחת על עצמה לספק להם דיור חלופי דירה תמורת דירה בשיכון שתבנה במקום (בתמורה למחיר הנמוך אותו שילמה על השטח). על פי חוזה המכר, חברת ב.פ. דיור היתה אמורה להקים את השיכון תוך 5 שנים עד שנת 1966. במקום להתחיל בבניה, חברת דיור ב.פ. החליטה לפתוח במהלך הגדלת זכויות הבנייה ל-900 יחידות דיור. החברה לא עמדה בהתחייבויותיה, ומינהל מקרקעי ישראל לא דרש שתעמוד בהן.

השנים עברו, ומצבם של הדיירים לא השתפר, ושכונתם אף לא חוברה לכבישים או לתשתיות עירוניות, וכך הם מתקיימים עד היום, כאשר למרבית הבתים בשכונה יש רק מספרים, ואין שמות רחובות. רוב המתיישבים המקוריים של השכונה אינם בחיים יותר, וצאצאיהם אשר נותרו בה ממשיכים לדרוש את הזכויות שהובטחו להוריהם, אך קיים ויכוח ביחס לזכותם בשטח, מאחר שהדיור החלופי הובטח להוריהם, ולא להם.

בידי דנקנר השקעות (1987-2000)[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1987 רשות מקרקעי ישראל אישרה לחברת ב.פ. דיור, למרות שלא עמדה בחוזה המכר ולא בנתה שיכון במקום, למכור את הזכויות בקרקע לשתי חברות נדל"ן, א.מ.ת.ש ודנקנר השקעות. (אשר שינתה את שמה לאלעד ישראל מגורים בשנת 2010 לאחר שנקנתה ב-2004 על ידי יצחק תשובה וסופחה לאלעד השקעות[3]). שתי החברות מנהלות מאז מאבק משפטי ממושך בעניין הבנייה בשטח. בשנת 2008, העריכה דנקנר השקעות כי בבנייה בשטח זה גלום פוטנציאל רווח של כ-3.6 מיליארד שקלים[4].

קניית הקרקע בידי משפחת כוזהינוף[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפברואר 2014 רכשה משפחת כוזהינוף את הזכויות בחלק מהאדמה מאיש העסקים אריק אברמוביץ' בתמורה ל-200 מיליון ש"ח[5][6], לאחר שכשלה העסקה בראשות ענבל אור, באת כוחו של אברמוביץ', מול התושבים.

עיריית תל אביב היא בעלים נוסף בקרקע גבעת עמל (12%) לצד יצחק תשובה ומשפחת כוזהינוף, וכן רשומות לזכותה 166 דירות יוקרה בשני מגדלים שיבנו על קרקע גבעת עמל. בדצמבר 2014 התפרסם גם "הסכם הפינויים" בין עיריית תל אביב יפו ליצחק תשובה, בו העירייה ממנה אותו לפנות עבורה את תושבי גבעת שיושבים על שטחי העירייה (הרוב המוחלט של תושבי השכונה) ובתמורה העירייה תתן לו היתרי בניה.[7].

פינויים אלימים בגבעת עמל (2014)[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחודש מרץ 2014 פונו שתי משפחות בגבעת עמל בכוח ע"י יצחק תשובה באמצעות צווי פינוי. הצד השני הגיע וחתם עמם על הסכם פיצוי בעת ששוטרי יס"מ כבר פרצו לבתיהם[8]. ב-17 בספטמבר, ערב ראש השנה, פונו חמש משפחות נוספות ע"י יצחק תשובה על פי צו של בית המשפט. רק שתיים מתוך חמש המשפחות הגיעו להסכם פיצוי בלילה שלפני הפינוי. שתי משפחות נוספות גרו באוהל בגבעת עמל במשך כמה חודשים. משפחת חליף טרם פוצתה.[9] בבוקר 29 בדצמבר אותה השנה פונו בכוח, ע"י משפחת כוזהינוף, שמונה משפחות נוספות[10] על ידי כוחות יס"מ. על פי עדויות מהאירוע, בין היתר של חברי כנסת אשר נכחו במקום, הפינוי בוצע אגב הפעלת כוח רב[11].

ביוני 2016 הגיעה הצעת חוק להבטחת דיור חלופי לתושבי השכונה לקריאה טרומית, עברה בקריאה טרומית, הועברה לוועדה הרלוונטית ב-2016, ולא נידונה שוב לאחר מכן[12].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גבעת עמל ב' בוויקישיתוף


הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יגאל לב, תושבי ג'מוסין לא יפונו, מעריב, 14 באוגוסט 1961
  2. ^ נ. מאיר, דיירי גבעת עמל אינם משיגי גבול, מעריב, 29 באוגוסט 1962
  3. ^ מיכאל רוכוורגר, מיתוג מחדש: דנקנר השקעות שינתה את שמה לאלעד ישראל מגורים, דה מרקר, 15 ביוני 2010
  4. ^ הסיפור שמאחורי גבעת עמל ב', באתר TheMarker‏, 27 בספטמבר, 2008
  5. ^ ענבל אור איבדה את הקרקע בשכונת בבלי, באתר ynet, 13 בפברואר 2014
  6. ^ רז סמולסקי, נסגר האור בבבלי: משפחת כוזהינוף רכשה את מגרש דרום בבלי בכ-200 מ' ש', באתר TheMarker‏, 13 בפברואר 2014
  7. ^ נמרוד בוסו, חולדאי השתמש בתשובה כדי לפנות תושבים - העירייה תגרוף מאות מיליוני שקלים, באתר TheMarker‏, 19 בדצמבר 2014
  8. ^ אורי חודי, ‏מאות שוטרים הגיעו לפנות 2 משפחות מגבעת עמל ב', באתר גלובס, 27 במרץ 2014
  9. ^ יעל דראל, הושלם פינוי 5 משפחות נוספות משכונת גבעת עמל בת"א, באתר כלכליסט, 17 בספטמבר 2014
  10. ^ דניאל דולב, עוד שמונה משפחות פונו בכוח מגבעת עמל, באתר הארץ, 29 בדצמבר 2014
  11. ^ אורלי וילנאי וגיא מרוז, הפינוי החל – וחלק מתושבי גבעת עמל מאיימים: "נצית את עצמנו", באתר nana10‏, 29 בדצמבר 2014
  12. ^ חוק להבטחת דיור חלופי לתושבי גבעת עמל חוק חדש באתר כנסת פתוחה

קואורדינטות: 32°05′30″N 34°47′53″E / 32.09167°N 34.79806°E / 32.09167; 34.79806