פורט ג'יי
 | |
| שער הכניסה לפורט ג'יי (2005) | |
| מידע על המבנה | |
|---|---|
| סוג | מבצר |
| מיקום | גברנרז איילנד, ניו יורק |
| תקופת הבנייה | ?–1776 |
| בשימוש פעיל | עד 1997 |
| מתכנן | ג'ונתן ויליאמס (אנ') |
| נשלט על ידי |
צבא ארצות הברית שירות הפארקים הלאומיים של ארצות הברית |
| בעלות נוכחית | שירות הפארקים הלאומיים של ארצות הברית |
| שטח | 280 דונם |
| פתוח לציבור | כן |
| קרבות |
מלחמת העצמאות של ארצות הברית מלחמת האזרחים האמריקנית |
| קואורדינטות | 40°41′29″N 74°00′58″W / 40.691358°N 74.016008°W |
פורט ג'יי (באנגלית: Fort Jay) הוא מבצר צבאי מדגם כוכב הנמצא על האי גברנרז איילנד שבניו יורק ונחשב למבנה העתיק ביותר שקיים על האי. בניית המבצר החלה ב-1776 והוא שופר וחוזק עם השנים ויועד להגנה על נמל ניו יורק שנבנה כקילומטר ממנו. הבסיס הצבאי במקום פעל עד 1997 כשצבא ארצות הברית פינה אותו לטובת שירות הפארקים הלאומיים של ארצות הברית. המבצר נכלל ב-1974 במרשם הלאומי של מקומות היסטוריים של ארצו הברית. המבצר נקרא על שם ג'ון ג'יי שהיה מזכיר המדינה של ארצות הברית, נשיא בית המשפט העליון של ארצות הברית ואחד מהאבות המייסדים של ארצות הברית.
ההיסטוריה של האתר[עריכת קוד מקור | עריכה]
המהפכה האמריקאית[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1776, בתקופת המהפכה האמריקאית ולאחר פרוץ מלחמת העצמאות של ארצות הברית, החל גנרל ישראל פטנאם להקים את המבצר מסוללות עפר בצידו הצפון מזרחי של האי כדי להגן על נמל ניו יורק והציב בו 8 תותחים. ב-12 ביולי 1776 פתחו התותחים באש על שתי ספינות מלחמה בריטיות ששטו לכוון נמל ניו יורק ואילצו אותן לסגת[1]
בספטמבר 1776, לאחר נסיגת כוחותיו של ג'ורג' וושינגטון מניו יורק, נסוג גם הכוח ששהה על האי והבריטים השתלטו עליו, חיזקו את ביצורי המבצר והפכו את המקום לבית חולים שדה. ב-25 בנובמבר 1783 נסוגו הבריטים מהאי ומניו יורק במסגרת "יום הפינוי" (אנ').
התקופה הפדרלית[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר נסיגת הבריטים מהאי וסיום המלחמה נזנח המבצר וחלה שחיקה בסוללות העפר של המבצר. ב-1794 החלה מועצת העיר ניו יורק לחזק את המבצר וב-1797 הקצתה כ-30,000$ למימון העבודות. ב-1800 החליטה מועצת העיר למכור את המבצר יחד עם כל גברנרז איילנד לממשלת ארצות הברית תמורת דולר אחד.
ב-1806, עם התחזקות המפלגה הדמוקרטית-רפובליקנית והחלשות המפלגה הפדרליסטית, ירדה קרנו של ג'ון ג'יי הפדרליסט והוחלט לקרוא למבצר "פורט קולומבוס" על שם כריסטופר קולומבוס[2]. בשנה זו החל תהליך שדרוג של המבצר בהובלתו של המהנדס ג'ונתן ויליאמס (אנ'). השדרוג כלל הרחבת המבצר, החלפת סוללות העפר בקירות אבני גרניט ולבנים, חפירת חפיר ויצירת שיפועים. השדרוג הושלם ב-1808 והמבצר הפך לחלק מקו ביצורים ימיים שהגן על ערי החוף המזרחי של ארצות הברית.
מלחמת 1812[עריכת קוד מקור | עריכה]
עד פריצת מלחמת 1812 כנגד בריטניה הקימו האמריקאים שורה של מבצרים שהגנו על ניו יורק. בין השאר נבנו "פורט ווד" על ליברטי איילנד[3], "פורט גיבסון" על אליס איילנד, טירת קלינטון בדרום מנהטן, טירת ויליאמס בגברנרז איילנד. ביצורים חזקים אלו הביאו את הבריטים להימנע מלתקוף את ניו יורק ולהפנות את המאמץ המלחמתי לגזרות אחרות כמו האגמים הגדולים, וושינגטון די. סי. ומפרץ מקסיקו.
טרום מלחמת האזרחים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בחצי הראשון של המאה ה-19 שימש המבצר כמקום הצבה ראשון של רבים מהקדטים שהשלימו את הכשרתם באקדמיה הצבאית של ארצות הברית בווסט פוינט. בין השאר עברו במבצר יוליסס ס. גרנט, רוברט אי. לי, תומאס ג'ונתן ג'קסון ואחרים.
עם הקמת המבצרים פורט המילטון ופורט וודסוורת' בכניסה למיצר "נרוז" (אנ') הצטמצם הצורך למגן את המבצרים הקרובים יותר לנמל ניו יורק ופורט ג'יי הפך למחנה צבאי סטנדרטי. ב-1833 הוקמו במקום 4 קסרקטינים מאבן למגורי חיילים וכן מחסן נשק גדול. ב-1852 הקים צבא ארצות הברית במקום מרכז קליטה לחיילים חדשים מצבא הרגלים.
מלחמת האזרחים האמריקנית[עריכת קוד מקור | עריכה]
זמן קצר לפני פרוץ מלחמת האזרחים האמריקנית (ב-12 באפריל 1861) נשלחו 2 כוחות מהמבצר לתקוף את פורט סאמטר (לייד צ'ארלסטון, קרוליינה הדרומית). הכוחות נהדפו אך האירועים האלו היו בין הטריגרים לפרוץ המלחמה.
בתחילת המלחמה שימשו המבנים במצודה כמקום מעצר זמני לשבויים מצבא הדרום עד העברתם לבתי כלא קבועים בעורף האיחוד וכן הוקם במקום בית חולים צבאי לטיפול בשבויים. בשלבים המאוחרים של המלחמה (ובשנים שלאחריה) הוצבו במקום כ-50 תותחים בקטרים של 10 ו-15 אינץ'.
לאחר מלחמת האזרחים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנים שלאחר המלחמה שימש המבצר כמחסן תחמושת מרכזי וכן כמאגר נשק שיצא מגלל שימוש ויועד למיחזור או מכירה לצבאות זרים.
בשלהי המאה ה-19 החל הצבא האמריקאי בהוצאת כוחותיו מהאזורים העירוניים של ניו יורק וסביבתה וריכוזם בפורט ג'יי. במסגרת זו הוקם באי הפיקוד האטלנטי של צבא ארצות הברית (אנ') שהפך בהמשך לפיקוד המזרחי (אנ'). בין מפקדי פיקוד זה ששירתו במקום היו ג'ורג' מיד, וינפילד סקוט הנקוק וג'ון סקופילד.
תחילת המאה ה-20[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1904 הורה רוט להחזיר למבצר את שמו המקורי "פורט ג'יי".
עם תחילת המאה ה-20 נוצר קונפליקט בין צבא ארצות הברית למועצת העיר ניו יורק שדרשה לפנות את האי על מנת להפוך אותו לפארק עירוני. אליהוא רוט, מזכיר המלחמה של ארצות הברית, טען שקיים עדיין צורך צבאי באי כדי להגן על המרכז הכלכלי והמסחרי בדרום מנהטן. רוט הורה להרחיב את גודל האי ובמסגרת פרויקט ההגדלה הובאו למקום אדמה וסלעים שנחפרו עבור הרכבת התחתית של ניו יורק ולצורך ניקוי והעמקת נמל ניו יורק. פעולות אלו הביאו להרחבת שטח גברנרז איילנד מ-60 דונם ל-172 דונם. רוט שכר גם את שירותיה של חברת תכנון לפתח את המחנה הצבאי שבאי כשבסופו של תהליך נהרסו כל המבנים במחנה למעט הביצורים המקוריים ומבני מגורי החיילים.
בשנות ה-30 של המאה ה-20 הוסבו מבני המגורים של החיילים לדירות מגורים למשפחות אנשי צבא קבע ולשם כך הורחבו החניות למכוניות פרטיות.
מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה הפך המקום למפקדה של הארמייה הראשונה של ארצות הברית ובהמשך גם למפקדת "הפיקוד המזרחי" (אנ') שהייתה אחראית להגנת חופיה במזרחיים של המדינה[4].
ב-1942 נלקחו כל התותחים ההיסטוריים שהוצבו במבצר (למעט ארבעה) ונשלחו למפעלי פלדה להתכה וייצור נשק חדש למאמץ המלחמתי.
סיום השימוש הצבאי[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתחילת שנות ה-60 של המאה ה-20 החל צבא ארצות הברית ברויזיה של המחנות הצבאיים שברשותו וב-1964 הוחלט לאחד את פיקוד הארמייה הראשונה עם פיקוד הארמייה השנייה ולהעביר אותן לפורט מיד (אנ') שבמרילנד. האחריות על המבצר עברה למשמר החופים של ארצות הברית שהמשיכה לפעול מהאי עד 1996 אז עזב גם משמר החופים את האי.
בינואר 2001 הוכרזו כ-100 דונם מגברנרז איילנד כאתר לאומי (אנ') על ידי שירות הפארקים הלאומיים של ארצות הברית[5]. בשטח זה נכללו פורט ג'יי וטירת ויליאמס (אנ').
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Glen, Susan L.; Shaver, Michael B. (2006), Images of America: Governors Island, Mount Pleasant, SC: Arcadia, ISBN 978-0-7385-3895-2
- Wade, Arthur P. (2011). Artillerists and Engineers: The Beginnings of American Seacoast Fortifications 1794-1815. Mclean, Virginia: CDSG Press. pp. 120, 141. ISBN 978-0-9748167-2-2.
- Conn, Stetson; Engelman, Rose C.; Fairchild, Byron (2000) [1964]. Guarding the United States and its Outposts. United States Army in World War II. Washington, D.C.: Center of Military History, United States Army.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של פורט ג'יי
פורט ג'יי, ברשת החברתית פייסבוק- ההיסטוריה של האי גברנרז, באתר archive.org
- תמונות של גברנרז איילנד ופורט ג'יי משנות ה-80, באתר npgallery.nps.gov
- פורט ג'יי, באתר northamericanforts.com
- פורט ג'יי, באתר fortwiki.com
- פורט ג'יי, באתר הפרקים הלאומיים של ארצות הברית
- אתרי גברנרז איילנד, באתר forgotten-ny.com (אורכב)
- פורט ג'יי, באתר המוזיאונים הצבאיים של ניו יורק
- פורט ג'יי, באתר בתי כלא היסטוריים
- ההיסטוריה של פורט ג'יי, באתר nps.gov
- ההיסטוריה של גברנרז איילנד, באתר archive.org
- פורט ג'יי, באתר tarforts.com
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ היו אלו הספינות "פניקס" (אנ') ו"רוז" (אנ')
- ^ ב-1904 הוחזר שם המבצר ל"פורט ג'יי"
- ^ המבצר משמש היום כבסיס לפסל החירות
- ^ בהמשך המלחמה הורחבה האחריות של הפיקוד גם לניופאונדלנד וברמודה
- ^ טיפוס בקשה לרישום פורט ג'יי במרשם האתרים ההיסטוריים, באתר npgallery.nps.gov
