פורניקס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מבנה הפורניקס

הפורניקסלטינית:קשת) הוא רשת סיביםתאי עצב) במוח, שמעבירים אותות חשמליים מההיפוקמפוס לmammillary bodies של ההיפותלמוס[1].

תפקיד[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפורניקס הוא חלק מהמערכת הלימבית[1]. בעוד שהתפקיד והחשיבות המדויקים שלו טרם הובנו, הוכח כי הסרת חלק זה של המוח בניתוח יכולה לגרום לאיבוד או פגיעה בזיכרון.

ישנן כמה השערות בנוגע לסוג הזיכרון המושפע מחלק זה, אך ככל הנראה ההשפעה היא בעיקר על זיכרון נצבר (זיכרון לטווח ארוך), יותר מאשר על זיכרון מיידי. כלומר, נזק לפורניקס עלול לגרום לבעיות ופגיעה בזיכרון לטווח ארוך (כמו זיכרון פרטים על אירועים מהעבר), ולמעט פגיעה בזיכרון לטווח הקצר.

הפורניקס מכיל שלוחות של אקסונים דופמינרגיים מהטגמנטום הגחוני[1].

מבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסיבים של הפורניקס יוצרים צורה הדומה לאות C. הסיבים מתחילים בהיפוקמפוס בכל צד של המוח (סיבים אלו נקראים גם פימבריה). מספר רב של סיבים נפגשים באמצע המוח, ויוצרים את הפורניקס. הצד הפנימי של הקרום שמפריד בין שתי ההמיספרות במוח מחובר לחלק העליון של הפורניקס. ישנה הפרדה בין החלק השמאלי של הפורניקס וחלקו הימני, וכמו כן, יש גם הבדל בין החלק התחתון לעליון. הסיבים האחוריים (שנקראים פוסטקומיסורל פורניקס) מכל צד ממשיכים לעבור לכוון גוף האדם או החיה דרך ההיפותלמוס ותאי התלמוס.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פורניקס בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 Neil R. Carlson, (2013). Physiology of Behavior. Boston: Pearson.