לדלג לתוכן

קליפת המוח הלימבית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קליפת המוח הלימבית
מיקום האונה הלימבית ביחס לאונות של הנאו-קורטקס. הקורטקס הלימבי נמצא סביב הקצוות של החלק הפנימי של ההמיספרות.
מיקום האונה הלימבית ביחס לאונות של הנאו-קורטקס. הקורטקס הלימבי נמצא סביב הקצוות של החלק הפנימי של ההמיספרות.
שיוך המיספרה במוח עריכת הנתון בוויקינתונים
מזהים
לטינית (TA98) lobus limbicus עריכת הנתון בוויקינתונים
טרמינולוגיה אנטומיקה A14.1.09.230 עריכת הנתון בוויקינתונים
TA2 (2019) 5507 עריכת הנתון בוויקינתונים
מזהה נרולוקס birnlex_1128 עריכת הנתון בוויקינתונים
מזהה נרוניימס 834 עריכת הנתון בוויקינתונים
FMA 72719 עריכת הנתון בוויקינתונים
קוד MeSH A08.186.211.180.590 עריכת הנתון בוויקינתונים
מזהה MeSH D065726 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קליפת המוח הלימבית (מכונה גם הקורטקס הלימבי או האונה הלימבית) היא אזור בקליפת המוח הממוקם מסביב לקצוות של החלק הפנימי של המיספרות המוח הגדול.

קליפת המוח הלימבית היא אזור מוקדם יותר מבחינה התפתחותית ביחס לנאו-קורטקס Neocortex (הכולל את האונה המצחית, האונה הרקתית, האונה העורפית והאונה הקודקודית)[1]. קליפת המוח הלימבית ממוקמת מסביב לקצוות המרכזיים (medial edge) של ההמיספרות ומכאן שמו - משמעות המילה limbus היא "גבול"[1].

הקורטקס הלימבי הוא חלק מהמערכת הלימבית[1].

גירוס הסינגולום (cingulate gyrus או cingulate cortex) הוא אזור חשוב של הקורטקס הלימבי[1].

ברוקה נתן לאונה הלימבית את שמה ב-1898, וזיהה בינה לבין גירס הסינגולום והגירוס הפארהיפוקמפאלי, תוך קישורה אל חוש הריח. טרנויראנוס שם לב לפני כן, שבין מינים ביולוגיים, גודל הגירוס הפארהיפוקמפאלי מתגוון יחד עם גודל העצב האוליפקטורי[2]. ב-1937, ג'יימס פאפז העלה את התיאוריה שמעגל עצבי (מעגל פאפז) שכולל את המבנה ההיפוקמפאלי וגירוס הסינגולום מהווה את הסובסטרט העצבי להנהגות רגשית[3], וקלובר ובוסי דיווחו שבקופים, ניתוח הסרה של המבנה ההיפוקמפאלי וקומפלקס האמיגדלה גרר השפעה מהותית על תגובות רגשיות[4][5]. כתוצאה מפרסומים אלו, ההרעיון שכל האונה הלימבית מוקדשת להרחה נדחה, וחיבור ישיר בין רגש לאונה הלימבית נוצר[6].

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קליפת המוח הלימבית בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 3 4 Neil R. Carlson, (2013). Physiology of Behavior. Boston: Pearson.
  2. ^ Finger, S, Defining and controlling the circuits of emotion, Origins of neuroscience: a history of explorations into brain function, Oxford/New York: Oxford University Press, 2001
  3. ^ Papez, JW, A proposed mechanism of emotion, Archives of Neurology and Psychiatry, 1937
  4. ^ {{{מחבר}}}, "Psychic blindness" and other symptoms following bilateral temporal lobectomy in Rhesus monkeys, American Journal of Physiology, 1937
  5. ^ Klüver, H; Bucy, PC., Preliminary analysis of functions of the temporal lobes in monkeys, Archives of Neurology and Psychiatry, 1939
  6. ^ Nieuwenhuys, R; Voogd, J; van Huijzen, C, The greater limbic system, The human central nervous system (fourth ed.), 2008