המוח הקדמי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
המוח הקדמי (Prosencephalon או forebrain) הוא החלק הקדמי ביותר של המוח והוא מכיל את המוח הגדול ומוח הביניים.

המוח הקדמי הוא החלק הקדמי ביותר מתוך שלוש החלוקות הראשיות של המוח[1].

מרכיבים עיקריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שני מרכיביו העיקריים של המוח הקדמי הם המוח הגדול ומוח הביניים[1].

תפקוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

המוח הקדמי כולל את המרכזים הגבוהים המעורבים בשליטה על תפקודים סנסומוטוריים, אוטונומיים והורמונלים עבור ההתנהגות הרגשית ויכולות קוגניטיביות כמו למידה וזיכרון[3].

תפקודים ניהוליים הם יכולת אינטגרטיבית גבוהה של המוח הקדמי, אשר מערבת יותר מאזור מוחי, גן או חומר עצבי אחד[4].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא המוח הקדמי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 Neil R. Carlson, (2013). Physiology of Behavior. Boston: Pearson.
  2. ^ 2.0 2.1 רמי רחמימוב (2004). מהפכת המוח: תקשורת, מחלות נפש וסמים. רעננה: מכון ון ליר בירושלים הקיבוץ המאוחד.
  3. ^ Binder, M. D., Hirokawa, N., Windhorst, U., & Hirsch, M. C. (2009). Encyclopedia of Neuroscience. Springer.
  4. ^ Tripp, G., & Wickens, J. R. (2009). Neurobiology of ADHD. Neuropharmacology,57(7), 579-589.