עצבי השדרה

עצבי השדרה
שיוך	עצב היקפי, neural tree organ, ישות אנטומית מסוימת
עצבוב	erector spinae muscles
תיאור ב	האנטומיה של גריי (מהדורה 20) (916)
מזהים
לטינית (TA98)	n. spinalis
טרמינולוגיה אנטומיקה	A14.2.00.027
TA2 (2019)	6143
FMA	5858
קוד MeSH	A08.800.800.720
מזהה MeSH	D013127
מערכת השפה הרפואית המאוחדת	C0037941

העצבים השדרתיים או העצבים הספינאליים (TA: Nervi spinales), הם אוסף של עצבים המקשרים בין חוט השדרה לאיברי הגוף, ונושאים איתם אותות סנסוריים, מוטוריים ואוטונומיים. העצבים השדרתיים נחלקים למספר קבוצות המעצבבות אזורים שונים בגוף. הם משתייכים למערכת העצבים ההיקפית, זאת בשונה מחוט השדרה עצמו שהוא חלק ממערכת העצבים המרכזית.^[1]^[2]

מבנה והיווצרות

קיימים בגופנו 31 זוגות של עצבים שדרתיים, עצב אחד בכל צד של עמוד השדרה ׁבגובה המותאם לחוליות.

כל עצב שדרתי מכיל שני שורשי עצבים. שורש גבי (dorsal root) שמאגד אותות תחושתיים-סנסורים מגוונים, המועברים מחלקי ואברי הגוף אל חוט השדרה ומשם אל המוח, ושורש גחוני (ventral root) שמאגד אותות תנועתיים-מוטוריים שמועברים מן המוח דרך חוט השדרה אל האזורים ההיקפיים בגוף, לצורך ביצוע תנועות. כל שני שורשי עצבים מתחברים ויוצרים הסתעפויות המכילות תאי עצב תחושתיים ותנועתיים. בהמשך ההסתעפויות הללו יוצרות מקלעות עצבים מהן יוצאים עצבים ספציפיים המעצבבים אזורים שונים בגוף. לרוב כל עצב כזה קרוי על שם האזור אותו יעצבב.^[2]

הסעיף האחורי (dorsal ramus) של העצב נוטה לעצבב את השרירים העמוקים ואת החלק האחורי של הגוף, בעוד שהסעיף הקדמי (ventral ramus) יעצבב את האזור הקדמי של הגוף, הגפיים העליונות והגפיים התחתונות.

האזורים בעור שמעוצבבים על ידי העצבים השדרתיים נקראים דרמטומים - כל דרמטום הוא מקטע עור שמעוצבב על ידי עצב שדרתי מסוים.^[3]

מבנה עצבי השדרה

כל עצב שדרתי הוא עצב מעורב שנוצר משילוב של סיבי שורשי עצב מהשורש הגבי (דורסלי) ומהשורש הקדמי (ונטרלי) שלו. הענף הגבי הוא תחושתי(Afferent), זה המעביר מידע תחושתי אל המוח. השורש הקדמי הוא שורש מוטורי (Efferent) ומעביר מידע מוטורי מהמוח. כל עצב שדרה יוצא מעמוד השדרה דרך פתח נקב בין-חולייתי בין שתי חוליות סמוכות.

כלל זה נכון לגבי כל עצבי השדרה, למעט זוג עצבי השדרה הראשון (C1), שיוצא בין העצם העורף לבין האטלס -החוליה הראשונה.

עצבי השדרה הצואריים, ממוספרים על פי החוליה שתחתם, למעט עצב השדרה C8, הנמצא מתחת לחוליה C7 ומעל לחוליה T1.

עצבי השדרה של החזה, המותניים והעצה ממוספרים על פי החוליה שמעליהם. במקרה של חוליה S1 מותנית (הידועה גם כ-L6) או חוליה L5 מעוּצֶה, העצבים עדיין נספרים בדרך כלל עד L5 והעצב הבא הוא S1.^[4]

לאחר היציאה מעמוד השדרה, כל עצב מתפצל לענפים:

הענף הגבי (dorsal ramus) מכיל עצבים המשרתים את החלקים האחוריים של הגוף, ונושאים מידע מוטורי ויסרלי-לאברים הפנימיים-הקרביים (Visceral), מוטורי סומטי ותחושתי סומטי אל העור ושרירי הגב (epaxial muscles) ומהם.

הענף הקדמי (ventral ramus) מכיל עצבים המזינים את החלקים הקדמיים של הגוף ואת הגפיים העליונות והתחתונות (hypaxial muscles), ונושאים מידע מוטורי ויסצרלי, מוטורי סומטי ותחושתי אל פני השטח הונטרולטרליים של הגוף, מבנים בדופן הגוף, והגפיים, ומהם.

הענפים המנינגיאליים meningeal branches (recurrent meningeal or sinuvertebral nerves), מתפצלים מהעצב השדרתי ונכנסים מחדש דרך הנקב הבין-חולייתי כדי לעצבב את הרצועות, הדורה, כלי הדם, הדיסקים הבין-חולייתיים, מפרקי הזיזים והפריאוסטאום של החוליות.

ענפי קומוניקנטס (rami communicantes) מכילים עצבים אוטונומיים המשרתים תפקודים ויסצרליים, ונושאים מידע מוטורי ותחושתי ויסצרלי אל האיברים הפנימיים ומהם.^[4]

מקלעות העצבים (Nerve Plexuses)

חלק מהענפים הקדמיים מתמזגים עם ענפים קדמיים סמוכים ויוצרים מקלעת עצבים (nerve plexus),שהיא רשת של עצבים המחוברים זה לזה. עצבים היוצאים ממקלעת מכילים סיבים מעצבי שדרה שונים ועוברים יחד ליעד מסוים. מקלעות השדרה הן: מקלעת העצבים הצווארית (cervical plexus), מקלעת הזרוע (brachial plexus), מקלעת מותנית (lumbar plexus), מקלעת העצה (sacral plexus) ומקלעת העוקץ (coccygeal plexus) הקטנה בהרבה.^[4]

פרוט עצבוב והסתעפות

זוגות העצבים נבדלים ביניהם וקרויים על פי המיקום והגובה שלהם בעמוד השדרה ועל פי כך מחולקים לקבוצות. שמונה זוגות עצבי הצוואר, שנים עשר זוגות עצבי בית החזה, חמישה זוגות של העצבים המותניים, חמישה זוגות עצבי עצם העצה וזוג עצבים של עצם הזנב.^[2]^[5]^[6]

מפת מקלעת העצבים הצוואריים, היוצאים מחוליות C1-C2-C3.

עצבי הצוואר

זוגות העצבים הסרביקליים, C2–C7 יוצאים בהתאמה מהנקבים שבין החוליות בהתאמה לגובה שלהם. C1 נבדל בכך שיוצא מתעלת החוליות בין הגולגולת ובין החוליה הצווארית הראשונה-האטלס. העצב C8 נבדל בכך שיוצא מתחת לחולית הצוואר השביעית ומעל חוליה T1.

עצבי בית החזה

T1–T12 הם העצבים השדרתיים הקרויים עצבי בית החזה-הטורקליים. 11 מתוך 12 העצבים ממוקמים בחללים בין שתי הצלעות ונקראים אינטראקוסטלים ואילו העצב האחרון מבין ה-12 המכונה תת-סרקוסטלי, נמצא מתחת לצלע האחרונה. העצבים הללו מעצבבים את אזור בית החזה והבטן, כולל האיברים הפנימיים באזור וכל היוצא בזאת.

העצבים המותניים

L1–L5 הם העצבים השדרתיים הקרויים העצבים המותניים. אלה 5 זוגות עצבים הנמצאים בגובה המותניים ומעצבבים את אזור הבטן, האגן והגפיים התחתונות.

מפת מקלעת של עצם העצה ואזור העצב הפודנדלי.

עצבי עצם העצה

S1–S5 הם עצבי עצם העצה, כאשר הם מסתעפים יחד עם L4-L5 למקלעת אחת וממנה יוצאים העצבים לעצבוב אזור הישבן, הירך ומפרקו, השוקיים, כפות הרגליים ואיברי המין.

עצב עצם הזנב

עצב עצם הזנב הוא זוג אחד של שורשים הנובעים מאזור המכונה 'הקונוס המודולרי' של קצה עמוד השדרה. הוא מסתעף יחד עם S4 ו-S5 ליצירת מקלעת המעצבבת את אזור פי הטבעת והמעיים.

מיקרואנטומיה

שורשי העצבים השדרתיים פחות מוכרים בהשוואה לעצבים ההיקפים בקרב היסטולוגים ופתולוגים, מאחר שנטילת דגימות לבדיקה מיקרוסקופית קשה לביצוע, אפילו בגופות, וביופסיה של שורש שדרתי מתבצעת לעיתים נדירות בלבד אצל נבדקים חיים. ישנם מאפיינים מסוימים של האנטומיה המיקרוסקופית שבהם יש הבדל בין השורשים לעצב ההיקפי, והם ראויים להדגשה, שכן לעיתים הם מסבירים לפחות חלקית את ההבדלים בתגובה לתהליכים פתולוגיים.

כל צרור שורשים קטן היוצא מחוט השדרה מכיל אלומות אקסונים הנעטפות על ידי שלוחה של ה־pia mater שהיא השכבה הפנימית של קרומי המוח. מעטפת שורש זו דומה לפרינאוריום (perineurium) של העצב ההיקפי, אך הפרינאוריום עבה וחזק יותר ומכיל יותר סיבי קולגן. מעטפת השורש ממשיכה את מסלול השורש במרווח התת־עכבישי (subarachnoid space), והופכת לרציפה עם הפרינאוריום לאחר שהשורש יוצא מהשק הדוראלי (dural sac). כאשר צרורות השורשים מתלכדים במרווח התת־עכבישי, הסיבים השטחיים יותר של מעטפת השורש משתלבים ויוצרים חבילה גלילית רפויה שמקיפה את הצרורות ועטופה ברקמת חיבור רפויה ודקה. הגישה אל תוכן האנדונאוריום (endoneurium) בשורשים השדרתיים דרך נוזל השדרה (CSF) קלה יחסית, בניגוד למרחב האנדונאוריאלי של העצבים ההיקפיים, אשר עטוף בפרינאוריום עבה ומאורגן.

גם אספקת הדם לשורשי העצבים שונה מזו של העצבים ההיקפיים. מחקר מודרני בגופות, שבוצע באמצעות מיקרוסקופ אור וסריקה באלקטרונים, הראה כי אספקת הדם לשורשים השדרתיים מבוססת על כלי דם רדיקולריים פנימיים, המקושרים באמצעות אנסטומוזות מסולסלות. בניגוד לעצבים ההיקפיים, שבהם רשת כלי הדם האנדונאוריאליים הפנימיים מחוזקת באופן סדיר על ידי כלי דם אפינאוריאליים חיצוניים, שהם סעיפים של עורקי הגפיים הראשיים, בשורשים השדרתיים נראה שמקור אספקת הדם מוגבל לשני קצות השורש בלבד. סידור זה עלול להותיר את שורשי העצה והמותניים הארוכים פגיעים יחסית למצב של איסכמיה, אם כי ייתכן שנוזל השדרה (CSF) משמש מקור חלופי לחומרים מזינים לשורשים השדרתיים.^[3]

משמעות קלינית

למונחים אנטומיים אלו יש חשיבות קלינית רבה בהבנת פגיעות עצביות ובאבחונן.

מיוטומים ודרמטומים:

מיוטום הוא קבוצת השרירים המעוצבבת על ידי שורש עצב שדרה ספציפי.
דרמטום הוא אזור תחושתי על העור שמקבל אספקה עצבית תחושתית משורש עצב שדרה מסוים.

לקויים נוירולוגיים

פגיעה באחד או יותר משורשי העצבים הללו עלולה לגרום לדפוסים אופייניים של ליקויים נוירולוגיים, כגון: חולשת שרירים, תחושה חריגה (נימול, דקירה, חוסר תחושה), שינויים ברפלקסים. דפוסים אלו מאפשרים לרופאים לאתר במדויק את מיקום הפגיעה האחראית לסימפטומים.

הפרעות בחוט השדרה ובשרשי השדרה יכולות לנבוע ממקורות מחוץ לחוט השדרה, עקב פגיעה או חבלה בעמוד השדרה ובשורשי השדרה. לחץ על שורשי השדרה כתוצאה מדחיסה של עצם כתוצאה משינויים ניווניים, היצרות תעלת השדרה, או שבר, הצטברות דם- המטומה, גידול, כיס מוגלה-מורסה, או פריצת דיסק. או כתוצאה מחסימת אספקת הדם עקב פגיעה בזרימת הדם לאזור.

בתוך חוט השדרה ובשורשי השדרה הפרעות יכולות לנבוע בגלל: חללים מלאי נוזל (סרינגס), ציסטות. חסימת אספקת הדם: בעיה באספקת הדם כתוצאה מאיסכמיה או שבץ. דלקות, כפי שקורה במיאליטיס רוחבי חריף. גידולים. מורסות. דימום (המטומה). מחסור בוויטמין B₁₂. מחסור בנחושת. זיהום בנגיף ה-HIV .COVID-19. עגבת (סיפיליס). טיפול בקרינה .

תסמינים של הפרעות

בשל אופן תפקודו וארגונו של חוט השדרה ושורשי העצבים היוצאים ממנו, הנזק גורם לעיתים קרובות לדפוסי תסמינים ספציפיים, בהתאם למיקום הפגיעה. התסמינים הבאים עשויים להופיע בדפוסים שונים: חולשת שרירים, אובדן תחושה או חלקי תחושה: מגע קל, כאב, טמפרטורה, או רטט, או לחוש היכן נמצאות הידיים והרגליים. שינויים ברפלקסים. אובדן שליטה בשלפוחית השתן-בריחת שתן. אובדן שליטה במעיים-בריחת צואה. אין אונות. הפחתה בהזעה מתחת לאזור הפגוע, הגברה בהזעה מעליו. שיתוק מוטורי. כאבי גב.

על ידי זיהוי התפקודים שאבדו, רופאים יכולים לרוב לקבוע איזה חלק מחוט השדרה (כגון החלק הקדמי, האחורי, הצדדי, המרכזי, או כולו) נפגע. על ידי זיהוי המיקום הספציפי של התסמינים לדוגמה, אילו שרירים משותקים ואילו חלקי גוף חסרי תחושה, רופאים יכולים לקבוע היכן נפגע חוט השדרה כלומר, את הרמה השדרתית הספציפית בחוט השדרה^[7]

כאשר עצב בעמוד השדרה נפגע, הוא עלול לגרום לכאב, רגישות מוגברת, חוסר תחושה וחולשת שרירים. כאב יכול לנבוע ממספר שורשי עצב. כאב רדיקולרי מתייחס לכאב שמקורו בשורש עצב יחיד.

סוגי כאב של שורש העצב

כאב עצבי מותני (סיאטיקה)-כאב עצבי מותני יכול להיות שילוב של כאבי גב והקרנה לאחת הרגליים, כאשר הכאב ברגל גרוע יותר מתחת לברך. נגרם בדרך כלל על ידי פריצת דיסק.
ברכיאל נוירלגיה-כאב שמקורו בעצבי הצוואר, שגורם לכאב ביד או מקרינה במורד היד אל כפות הידיים והאצבעות.

תסמינים של כאב שורש העצב

כאב שורש העצב מתואר לעיתים קרובות כשורף או חד, הנובע מאזור הגב ומתפשט לחלקי גוף אחרים המחוברים לעצב הפגוע. תסמינים של כאב שורש העצב יכולים לכלול: עקצוץ או חוסר תחושה, חולשת שרירים, רגישות מוגברת, כאב בגב, בצוואר ובגפיים.

הגורמים לכאב שורש העצב

כאב שורש העצב נגרם לעיתים קרובות על ידי מצבים רפואיים אחרים שגרמו לדחיסה או נזק לשורש העצב. גורמים לכאב שורש העצב יכולים לכלול: דלקת פרקים (ארתריטיס), זיזי עצם (אוסטאופיטים), מחלה דלקתית, מצבים ניווניים של עמוד השדרה כגון היצרות תעלת השדרה (סטנוזיס), פריצת דיסק, ספונדילוזיס, חריגות כגון גידולים, ציסטות, בקעים והמטומות, פגיעה או זיהום בעמוד השדרה.^[8]

הפרעות בשורשי העצבים השדרתיים

באזור צווארי: שורשי העצבים בדרך כלל נלחצים על ידי אוסטאופיטים (שלוחות עצם) ומסה פיברוסרילגינוזית (עשויה מסחוס סיבי) המצויים סמוך לכניסת התעלה הבין־חולייתית.
באזור מותני: שורשי העצבים נלחצים לרוב על ידי בלט דיסק פוסטרולטרלי או על ידי מקטעים נדידים (מיגרציה של חומר הדיסק) במרווח האפידורלי הקדמי. ▸ מצב זה משפיע בדרך כלל על שורש העצב שחוצה את הדיסק החריג בדרכו אל הפורמן הבין־חולייתי הבא שמתחתיו (שנמצא בקצה הלטרלי של תעלת השדרה, מתחת למפרק הפצט ובתוך שק התקלה). בבלט אחורי־לטרלי רחוק: מצב נדיר הרבה יותר, העלול ללחוץ על גנגליון השורש האחורי או על הרמוס הוונטרלי (בזמן יציאתו קרניאלית לדיסק ומיקומו בתוך הפורמן הבין־חולייתי).
שינויים ניווניים במפרקים האחוריים (אוסטאוארתריטיים): פולשים לחלק הלטרלי של תעלת השדרה (ולעיתים דוחקים את הדורה ואת שורש העצב שבתוכה אל מרכז התעלה). לכידה בתעלה הלטרלית: לעיתים שורשים המצויים בצדדים הקיצוניים נאחזים מספיק חזק על ידי המעטפות שלהם עד כדי כליאה.
בסיום חוט השדרה (Cauda Equina): עלול להידחס עקב בלט דיסק מרכזי גדול או על ידי שינויים היפרטרופיים (עיבוי יתר) אחוריים דו־צדדיים בעצם ובליגמנטים. היצרות תעלת השדרה (Spinal stenosis): מצב זה נחשב משמעותי רק כאשר נותר מקום לשורשי העצבים בלבד — ללא נוזל שדרה (CSF). מצב זה מלווה לעיתים קרובות בפיתול מיותר של השורשים עקב כליאה ממוקדת ומתיחתם לאורך מסלולם התוך־שקיקי הארוך. ▸ רק כאשר מופיעים סימנים אלו קיימת התאמה עקבית לתסמונת קלינית של ה־Cauda Equina.^[3]

אבחון הפרעות

בדיקה פיזיקלית
דימות תהודה מגנטית (MRI) או מיאלוגרפיה בשילוב טומוגרפיה ממוחשבת (CT)

לרוב, רופאים יכולים לזהות הפרעה בחוט השדרה על בסיס דפוס התסמינים האופייני שלה. רופאים תמיד מבצעים בדיקה פיזיקלית, המספקת רמזים לאבחנה, ואם חוט השדרה נפגע, מסייעת לרופאים לקבוע היכן הנזק. בדיקת דימות מבוצעת כדי לאשר את האבחנה ולקבוע את הגורם.

דימות תהודה מגנטית (MRI) היא בדיקת הדימות המדויקת ביותר להפרעות בחוט השדרה. MRI מראה את חוט השדרה, כמו גם חריגות ברקמות הרכות סביב החוט (כגון מורסות, המטומות, גידולים ופריצות דיסק) ובעצם (כגון גידולים, שברים וספונדילוזיס צווארי).

אם MRI אינו זמין, משתמשים במיאלוגרפיה בשילוב טומוגרפיה ממוחשבת (CT). עבור מיאלוגרפיה בשילוב CT, בדיקת CT מבוצעת לאחר הזרקת חומר ניגוד רדיופאקי (שניתן לראות בקרני רנטגן) לחלל סביב חוט השדרה.

ניתן לבצע צילומי רנטגן כדי לבדוק בעיות בעמוד השדרה, כגון שברים או גידולים, אך CT מספק מידע רב יותר על העצם ובדרך כלל עדיף.^[7]

טיפול בכאב שורש העצב

ניתן לטפל בכאב שורש העצב באמצעות תרופות או פיזיותרפיה. במקרים מסוימים, התסמינים משתפרים עם הזמן ואינם דורשים טיפול. רופאים מתחילים בגישות שמרניות ולא ניתוחיות לטיפול בכאב שורש העצב. כאשר טיפולים לא ניתוחיים אינם עובדים ומצבו של הפרט אינו משתפר, ניתוח עשוי להיות הצעד הבא לטיפול במצבים הבסיסיים הגורמים לכאב שורש העצב.^[8]

טיפול לא ניתוחי בכאב שורש העצב יכול לכלול

נטילת תרופות נוגדות דלקת לא סטרואידיות (NSAIDs)
טכניקות התערבותיות כגון חסימות עצבים (הזרקות לעמוד השדרה)
הזרקות אפידורליות בעמוד השדרה המותני והצווארי
הליכים הורסי עצבים כגון אבלציה בתדר רדיו (Radiofrequency ablation)
פעילות גופנית ופיזיותרפיה
שינוי אופן פעילות והרגלי עבודה

ניתוח לטיפול במצבים הגורמים לכאב שורש העצב יכול לכלול

ניתוח שחרור לחץ בעמוד השדרה (Spinal decompression surgery)
איחוי חוליות (Spinal Fusion)
פורמינוטומיה (Foraminotomy)
ניתוח החלפת דיסק (Disc replacement surgery)^[8]

תמונות נוספות

חתך המראה את השטח לאורכו של חוט השדרה. באיור ניתן לזהות את שורשי העצבים היוצאים מתוכו.
עצבוב איברים ואזורים בגוף (דרמטומים), היבט קדמי.
עצבוב איברים ואזורים בגוף (דרמטומים), היבט גבי.
מפת אזורי העצבוב במבט אחורי של גוף האדם.
המסלול המוטורי - הנתיבים העיקריים מהאזור המוטורי העיקרי של קליפת המוח אל חוט השדרה
חתך אנכי של עמוד השדרה במבט עליון.

ראו גם

לקריאה נוספת

מאמר בנושא תקשורת בין שורשי העצבים האחורים השדרתיים- המשמעות הקלינית- אתר Springer link.
פגיעות בעצבים השדרתיים, תסמינים וטיפול ניתן לקריאה במגוון שפות.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא עצבי השדרה בוויקישיתוף

הסבר על העצב השדרתי, סרטון בערוץ "OxyMBBS", באתר יוטיוב (אורך: 17:18) (באנגלית)
Michael Rubin, פגיעה בשורשי השדרה, באתר MSD Manuals, ‏מרץ 2024 (באנגלית)
עצבי השדרה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

^ National Library of Medicine, Spinal Nerves, ‏12 April 2014 (באנגלית)
^ ¹ ² ³ Gray, Henry, Anatomy, descriptive and surgical: Gray's anatomy., 30th Edition, Lea & Febiger, 1985, ISBN 978-0812106442
^ ¹ ² ³ Spinal Root - an overview | ScienceDirect Topics, www.sciencedirect.com
^ ¹ ² ³ Kenneth S. Saladin, Human anatomy, Boston : McGraw-Hill, 2008, ISBN 978-0-07-294368-9
^ Moore, Keith, Clinically Oriented Anatomy., 6th Edition, Philadelphia : Lippincott Williams & Wilkins, 2010, ISBN 0781736390
^ ארז רינגלר, עמוד השדרה וחוט השדרה, באתר "כמוני", מכון גרטנר, בית החולים תל השומר
^ ¹ ² Overview of Spinal Cord Disorders - Brain, Spinal Cord, and Nerve Disorders, MSD Manual Consumer Version (באנגלית)
^ ¹ ² ³ Nerve root pain, Penn Medicine

[1] National Library of Medicine, Spinal Nerves, ‏12 April 2014 (באנגלית)

[הערה_מספר_20180117070134:0-2] ¹ ² ³ Gray, Henry, Anatomy, descriptive and surgical: Gray's anatomy., 30th Edition, Lea & Febiger, 1985, ISBN 978-0812106442

[:2-3] ¹ ² ³ Spinal Root - an overview | ScienceDirect Topics, www.sciencedirect.com

[:0-4] ¹ ² ³ Kenneth S. Saladin, Human anatomy, Boston : McGraw-Hill, 2008, ISBN 978-0-07-294368-9

[5] Moore, Keith, Clinically Oriented Anatomy., 6th Edition, Philadelphia : Lippincott Williams & Wilkins, 2010, ISBN 0781736390

[6] ארז רינגלר, עמוד השדרה וחוט השדרה, באתר "כמוני", מכון גרטנר, בית החולים תל השומר

[:1-7] ¹ ² Overview of Spinal Cord Disorders - Brain, Spinal Cord, and Nerve Disorders, MSD Manual Consumer Version (באנגלית)

[:3-8] ¹ ² ³ Nerve root pain, Penn Medicine

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]