פיודור בונדרצ'וק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פיודור סרגייביץ' בונדרצ'וק
Фёдор Сергеевич Бондарчук
Фёдор Бондарчук 2016.jpg
בונדרצ'וק, 2016
לידה 9 במאי 1967 (בן 51)
מוסקבה, רוסיה הסובייטית, ברית המועצות
עיסוק תסריטאי, שחקן, מפיק ובמאי קולנוע
סוגה מועדפת מדע בדיוני, היסטוריה ודרמה
שנות הפעילות 1986 -
יצירות בולטות הפלוגה התשיעית
האי המיושב
סטלינגרד
משיכה
הושפע מ סרגיי בונדרצ'וק
פרסים פרס TEFI‏ (2003)
פרס נשר הזהב (2011)
http://www.art-pictures.ru/
פרופיל ב-IMDb

פיודור סרגייביץ' בונדרצ'וקרוסית: ‏Фёдор Сергеевич Бондарчук; נולד ב-9 במאי 1967) הוא תסריטאי, מפיק ובמאי רוסי. חתן פרס נשר הזהב ויושב ראש דירקטוריון אולפני לנפילם. בנו של סרגיי בונדרצ'וק.

ביים את הסרט "הפלוגה התשיעית", שהיה שובר הקופות של שנת 2005 ברוסיה[1]. הסרט זכה בשבעה פרסי קולנוע שונים ושמונה מועמדויות, והיה מועמד מטעם רוסיה לפרס אוסקר לסרט הזר הטוב ביותר בשנת 2006[2]. בנוסף ביים את הסרטים "האי המיושב" ו"הקרב על האי המיושב", שהיו הסרטים המכניסים ביותר לשנת 2009[3]. ביים גם את דרמת המלחמה "סטלינגרד", סרט שנשלח בשנת 2013 כמועמד רוסיה לפרס אוסקר לסרט הזר הטוב ביותר ואת שובר הקופות "משיכה".

בונדרצ'וק הוא חתן פרס TEFI‏ 2003 בקטגוריית "מנחה תוכנית הבידור הטוב ביותר" על התוכנית "הכורסה" מערוץ CTC. בשנת 2011 זכה בפרס נשר הזהב בקטגוריית "השחקן הטוב ביותר בקולנוע", על תפקידו בסרט "יומיים"[4].

הוא יושב ראש דירקטוריון פסטיבל קינוטאבר, חבר אקדמיית ניקה למדעי הקולנוע, ומייסד תאגיד "גלאבקינו" ויוזם פרויקט עיר הסרטים במוסקבה. הוא מייסד חברת הקולנוע "Art Pictures Studio"‏[5] וחבר המועצה העליונה של מפלגת "רוסיה המאוחדת"[6].

נעוריו ותחילת דרכו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בונדרצ'וק בילדותו

נולד במאי 1967 במשפחתם של השחקנית אירינה סקובצבה והבמאי סרגיי בונדרצ'וק והיה הילד השני במשפחה (אחותו הבכורה ילנה בונדרצ'וק היא שחקנית תיאטרון וקולנוע). את מרבית חינוכו קיבל מהסבתא יוליה ניקולאייבנה. סיים את בית הספר לאמנויות ואת בית הספר מספר 31 במוסקבה (גימנסיה מספר 1520 על שם קפצוב).

לאחר השלמת לימודיו התקבל ללימודים באוניברסיטה לקולנוע ע"ש סרגיי גרסימוב בפקולטה לבימוי. לאחר השלמת לימודיו התגייס לכוחות המזוינים של ברית המועצות. שירת בקרסנויארסק בחטיבת הרובאים הממונעת השנייה על שם טמאמן. בשנת 1987 חזר לאוניברסיטה לקולנוע ע"ש סרגיי גרסימוב והצטלם לסרט "סטלינגרד" שצילם מורו, הבמאי יורי אוזרוב. היה זה תפקידו השני בקולנוע אחרי שגילם בשנת 1987 את פיודור השני בסרט "בוריס גודונוב" בבימוי אביו סרגיי בונדרצ'וק[7].

בשנת 1991 השלים בהצלחה את לימודיו באוניברסיטה לקולנוע ע"ש סרגיי גרסימוב.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיודור וסבטלנה בונדרצ'וק בפתיחת פסטיבל קינוטאבר 2013 בסוצ'י.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טיגראן קאוסיאן (מימין), פיודור בונדרצ'וק (שני מימין), יורי אוזרוב (משמאל) בעת צילומי הסרט "סטלינגרד", 1987
בונדרצ'וק בצילומי "האי הלא מיושב"
בונדרצ'וק וארתור סמוליאנינוב בצילומי הסרט "חמסין"
בונדרצ'וק וסרגיי גרמאש בצילומי "האי הלא מיושב"
בונדרצ'וק וקונסטנטין קריוקוב בצילומי הסרט "הפלוגה התשיעית"

בונדרצ'וק הופיע לראשונה בקולנוע בסרט "בוריס גודונוב" בבימוי אביו סרגיי בונדרצ'וק ב-1986 כשגילם את דמותו של פיודור השני. שנה לאחר מכן, בעודו עדיין סטודנט במכון VGIK השתתף בצילומי הסרט "סטלינגרד" בבימויו של יורי אוזרוב.

הוא השתתף בסרט הסטודנטים של ידידו טיגרן קאוסיאן "חוף השמש" וגילם חייל צעיר. לאחר מכן, בשנת 1992 הצטלם לסרטיו של איוואן אוחלוביסטין "השופט" ו"השדים".

הוא השתתף בקליפים מוזיקליים שונים ואף קיבל בשנת 1993 את פרס Ovation בתחום, שקיבל מאביו סרגיי[15]. באותה שנה השתתף בצילומי הסרט "מלאכי המוות" ואכן לנסות את מזלו בבימוי וביים את הסרט הקצר "אני אוהב" (Люблю).

לאחר מכן לקח הפסקה של 5 שנים עד שנת 1998 כשהשתתף בצילומי הסרט "משבר אמצע החיים" של גאריק סוקאצ'יוב. לאחר מכן הצטלם לסרטו של גריגורי קונסטנטינופולסקי "שמונה וחצי דולר" (8½ $) וגילם בסרט 2 תפקידים ולאחר מכן השתתף בצילומי הסרט "ויטרינה".

בשנת 2001 הצטלם לסרט "דאון האוס" של רומן קצ'נוב ובו גילם את הנסיך מישקין במה שנחשב לעיבוד הקולנועי לספר אידיוט מאת דוסטויבסקי. לאחר מכן הצטלם לסדרת הטלוויזיה "עבודה גברית" בבימויו של טיגראן קאוסיאן.

ב-2001 קיבל את פרס הכוכבים של גילדת שחקני הקולנוע של רוסיה על תפקידו בסרט "קולנוע אודות קולנוע" בבימויו של ולרי רובינצ'יק.

ב-2002 הפיק ושיחק בסרט "בתנועה" של פיליפ יאנקובסקי ובאותה שנה החל להנחות את תוכנית "הכורסה" בערוץ CTC וזכה בפרס TEFI בקטגוריית "מנחה תוכנית הבידור הטוב ביותר" לשנת 2003[16].

במקביל החל לעבוד על סרט הקולנוע הראשון שלו כבמאי — הסרט "הפלוגה התשיעית". בתחילה הסרט נועד להיות רימייק לסרט משנת 1959 "גורל האדם" שבוים על ידי אביו סרגיי. אירועי הסרט נועדו להתרחש תחילה במלחמות צ'צ'ניה. אך לבסוף הוחלט לספר על גיבוריה הנשכחים של מלחמת אפגניסטן. לדברי בונדרצ'וק, תסריט הסרט התבסס ברובו על אירועים אמיתיים[17]. יועץ צבאי לסרט היה שר ההגנה לשעבר פאבל גרצ'וב, שהשאיר את הערותיו על דפי התסריט וכתב: "זה יהיה הסרט הטוב ביותר אודות מלחמת אפגניסטן"[18]. צילומי הסרט התרחשו בחצי האי קרים ונמשכו 5 חודשים. הסרט הפך לשובר הקופות הרוסי של שנת 2005 ואף זכה ל-8 מועמדויות ו-7 פרסים בתחום הקולנוע, לרבות "סרט הביכורים הטוב ביותר בבימוי". "הפלוגה התשיעית" גרף 25 מיליון דולרים אל מול תקציב צנוע של 10 מיליון דולר בלבד.

בשנת 2005 אף הצטלם לכמה סרטים ביניהם "היועץ הממלכתי", "אמא אל תבכי 2", "ממאה שמונים ויותר" וסדרת הטלוויזיה "נפילת האימפריה".

בשנת 2006 יצא לאקרנים סרטו של רוואז גיגיניישווילי "חמסין" שהיה הסרט הראשון בהפקת Art Pictures Studio (חברת הפקות שהקים בונדרצ'וק עם המפיק דמיטרי רודובסקי). בונדרצ'וק הפיק וגילם תפקיד בסרט. הסרט הרוויח 16.5 מיליון דולרים[19].

באותה שנה, 2006, בונדרצ'וק הצליח לקבל את אישורו של בוריס סטרוגצקי לעבד לקולנוע את הספר "האי המיושב". תקציב הסרט נאמד ב-36.6 מיליון דולר והוא צולם במשך 222 יום. בשלבי ההפקה הוחלט לפצלו לשני חלקים: "האי המיושב" (שהופץ ב-18 בדצמבר 2008) ו"הקרב על האי המיושב" (2009) כשחברת Art Pictures Studio הפיקה והפיצה. בונדרצ'וק עצמו ביים, הפיק וגילם את אחד התפקידים הראשיים.

בשנת 2007 גילם תפקידים במספר סרטים, לרבות: "מלחציים", "השחקנית", "אני נשאר" ו"שבעה תאים". בשנים 20082009, במקביל להשלמת העבודה על "האי המיושב" הוא גילם תפקידים גם בסרטים "הסרט הטוב ביותר 2", ו"אדמירל". בשנת 2008 החל ליזום את פתיחת קומפלקס הקולנוע "גלאבקינו".

ב-2010 יצאו מספר סרטים בהן בונדרצ'וק גילם שלל תפקידים, לרבות: "פובוס. מועדון הפחד", סדרת הטלוויזיה "המרצה", "פירמידה", "אודות האהבה" ו"אוהב אותך, מוסקבה" (דרמה קומית רומנטית המורכבת מסרטים קצרים, הקשורים לנושא האהבה ומתרחשים ברובעי העיר מוסקבה).

ב-2011 יצא לאקרנים סרטהּ של אבדוטיה סמירנובה, "יומיים", שגילם בו את התפקיד הראשי וקיבל את פרס נשר הזהב בקטגוריית השחקן הטוב ביותר[20]. הוא גם גילם תפקידים בסרטים "חתונה להחלפה", ובסדרת הטלוויזיה "הגווארדיה הלבנה", העיבוד הטלוויזיוני לספר בעל אותו שם מאת מיכאיל בולגקוב.

ב-2012 יוצא לאקרנים הפרויקט הראשון מבית היוצר של "גלאבקינו" — הסרט "אוגוסט. השמיני" בהפקת בונדרצ'וק ומגולל עלילה דרמטית על רקע אירועי המלחמה בדרום אוסטיה. באותה שנה בונדרצ'וק גילם את אחד התפקידים הראשיים במותחן "המרגל" המהווה עיבוד קולנועי לספרו של בוריס אקונין, "רומן ריגול". באותה שנה ביים בונדרצ'וק את הסרט הקצר "אין מה למהר" שנוצר בשיתוף פעולה עם משטרת התנועה הרוסית[21]. באוקטובר 2012 יצא לאקרנים סרט נוסף בהפקת בונדרצ'וק "נטול נשמה" המבוסס על ספרו של סרגיי מינאייב "נטול נשמה. סיפורו של אדם אמיתי", שהפך לשובר הקופות הרוסי לשנת 2012[22]. באותה שנה השלים את צילומי הסרט "סטלינגרד" שהיה לסרט הרוסי הראשון שצולם ב-IMAX ויצא לאקרנים בשנת 2013[23][24].

בשנת 2013 בונדרצ'וק צילם בטורקיה את הסרט אנטליה-גראד (Анталияград) יחד עם טיל שווייגר על הרפתקאותיהם של תיירים רוסים וגרמנים בטורקיה[25]. בשנת 2015 הצטלם לסרט "רוח הרפאים" (Призрак) עם סמיון טרסקונוב וביצע את שיר הנושא "חיה את ההווה" (Живи настоящим).

בינואר 2017 יצא לאקרנים סרטו "משיכה", שהפך לשובר קופות היסטרי, לאחר שהרוויח למעלה ממיליארד רובל, לעומת תקציב הפקה של 380 מיליון רובל.

עסקי הקולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

Art Pictures[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – Art Pictures Studio

לאחר השלמת לימודיו באוניברסיטה הרוסית לקולנוע על שם גרסימוב בשנת 1991, פיודור הקים יחד עם ידידיו את החברה הפרטית הראשונה להפקת וידאו קליפים Art Pictures Group, שבהקמתה נטלו חלק סטפן מיכאלקוב וסרגיי קוז'בניקוב. החברה יזמה גם תערוכות שונות והפקת פרסומות.

הסרטונים השונים שהפיקה החברה זכו להכרה רבה והחברה הפיקה פרסומות למותגים בינלאומיים כדוגמת Heinz, Philips, Sony, World Class, פפסי, MTV, ‏Zikr, Colgate ולחברות מקומיות כמו עיתון הקומרסאנט, СладКо, חברת הנפט והגז של טיומן TNK-BP, רשת Евросеть ותחנות הרדיו Хит FM ו"107,4", מוסאנרגו וחברת התעופה ונקובו.

בשנת 2002 החברה החלה לעסוק בהפקת סרטי קולנוע וסרט הקולנוע הראשון בהפקתה היה "בתנועה" בבימויו של פיליפ יאנקובסקי, שהופק בשיתוף פעולה עם אולפני "Slovo" וחברת Non-stop Production‏ (הסרט זכה בשבעה פרסים, לרבות פרס ניקה בקטגוריית תגלית השנה והיה מועמד לפרס נשר הזהב בקטגוריית העריכה הטובה ביותר ושלל סרטים נוספים).

בשנת 2006 בונדרצ'וק חבר למפיק דמיטרי רודובסקי וארגן את חברת Art Pictures Group ושינה שמה ל"Art Pictures Studio". האולפנים החלו בהפקת סרטים מוצלחים שהפכו לסרטי קאלט ושוברי קופות ברוסיה כדוגמת "חסמין", "האי המיושב", "הקרב על האי המיושב", "יומיים" והחלה לעסוק גם בהפקה והפצת סרטים.

בשנת 2009 בונדרצ'וק ורודובסקי הקימו את חברת Art Pictures Media (בקירילית: Арт Пикчерс Медиа) שעוסקת בשיווק סרטי הקולנוע של האולפנים לחנויות ולערוצי הטלוויזיה. החברה גם החלה בהפצת סרטים זרים ברוסיה כדוגמת "אבי ההמצאה" וסרטו של ונסן קאסל "The Monk". בשנת 2010 החברה הפיצה את המותחן הפסיכולוגי "פובוס. מועדון הפחד" שהיה לסרט הראשון שהופץ על ידי האולפנים באופן עצמאי והופץ ברוסיה, גרמניה, לטביה, ליטא ואסטוניה[26].

גלאבקינו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2008 בונדרצ'וק שיתף פעולה עם קונסטנטין ארנסט ואיליה בצ'ורין כדי להקים את חברת הסרטים "גלאבקינו" (Главкино) על מנת להפיק סרטים בחשיבות לאומית, לקדם במאים צעירים ולסייע לצמיחת תעשיית הקולנוע ברוסיה. אולפני גלאבקינו ממוקמים בקומפלקס מבנים הנחשבים לאחד הגדולים מסוגם ברוסיה ובמזרח אירופה. שטח הקומפלקס מגיע ל-33 אלף מטרים רבועים כששטחו של מתחם הצילומים מגיע ל-3,107 מטרים רבועים. האולפנים עוסקים בפוסט פרודקשן, הפצת תוכן קולנועי וטלוויזיוני[27].

בסתיו 2011 בונדרצ'וק יזם עם "גלאבקינו" והאקדמיה לקולנוע בניו יורק הקמת מלגה על שם אביו סרגיי בונדרצ'וק שמאפשרת לבמאים צעירים מרוסיה ללמוד להפיק יחד עם מומחים אמריקאים ורוסים[28].

רשמית, האולפנים נחנכו בשנת 2012.

מיזם עיר הסרטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2009 בונדרצ'וק החל לשתף פעולה עם אדוארד פיצ'וגין וסרגיי סליאנוב להקמת מיזם "עיר הסרטים" (КИНО СИТИ), הקמת מתחמי קולנוע בכל ערי הפדרציה הרוסית.

טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספטמבר 2002 ועד אוגוסט 2004 בונדרצ'וק הנחה את משחק הטלוויזיה "הכורסה" של ערוץ СТС. בשנת 2003 הוענק לו פרס TEFI כמנחה תוכנית הבידור הטוב ביותר. במרץ 2004 היה לחבר האקדמיה הרוסית לטלוויזיה.

בשנת 2004 הנחה את הגרסה הרוסית לתוכנית הטופ מודל הבאה, שנקראה "את סופר מודל" (Ты — супермодель)[29].

משנת 2005 הנחה גם את התוכנית "קולנוע בפרוטרוט (Кино в деталях‏)[30], בתוכניותיו התראיינו שחקנים ובמאים כדוגמת אוליבר סטון, דארן ארונופסקי, מייקל ביי, כריסטוף ואלץ, דניאל קרייג וטיל שווייגר.

בשנת 2013 נטל חלק בהפקות טלוויזיוניות שונות.

פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה סרט תפקיד הערות
1986 בוריס גודונוב פיודור השני
1988 חוף השמש חייל
1989 סטלינגרד איוואן הצלף
1989 חלום בבוקר שמשי פיודור
1992 בורר רומה
1992 שדים פדקה
1993 מלאכי מוות איוואן
1994 מלאכים יורים איוואן
1997 משבר גיל האמצע ולאד
1998 מרצפאל איש מאפיה
1999 שמונה וחצי דולרים פיודור / סטפאן
2000 ויטרינה מנהל החנות
2000 הנוסחה לאושר
2001 דואן האוס הנסיך מישקין
2001 עבודה לגברים מאיור רברוב סדרת טלוויזיה
2002 בתנועה גאזיזוב
2002 קולנוע אודות קולנוע המפיק ניקולאי ז'ילצוב
2002 עבודה לגברים 2 מאיור רברוב סדרת טלוויזיה
2004 שלך השוטר ניקולאי
2004 האומנת הנפלאה שלי קמאו סדרת טלוויזיה
2005 הפלוגה התשיעית הקצין פוגרבניאק
2005 ממאה שמונים ויותר סביק גלקין
2005 יועץ ממלכתי פיוטר איוואנוביץ' בורצ'ינסקי
2005 בית קיץ למכירה ולדימיר
2005 אמא, אל תבכי 2 היועץ הפוליטי לובה
2005 נפילת האימפריה הגנרל דניקין סדרת טלוויזיה
2006 תשעה חודשים קוסטיה סדרת טלוויזיה
2006 Три полуграции סביאטוסלב איגורייביץ' קורבטוב
2006 חברים על הכוונת בוג (דיבב לרוסית את קולו של מרטין לורנס) סרט אנימציה
2006 חמסין עורך
2007 7 תאים סוחר סמים
2007 אני נשאר מנצח על הנשמות באזור התרדמת
2007 הקילומטר האפס קמאו
2007 השחקנית במאי הסרט
2007 מלחציים סוחר הסמים איגור ורנר
2007 1814 הרוזן טולסטוי
2008 אדמירל סרגיי בונדרצ'וק (פסבדו-קמאו)
2008 האי המיושב אומניק, התובע
2008 Sunshine Barry & the Disco Worms טוני דניס סרט אנימציה
2008 חברים על הכוונת 2 בוג (דיבב לרוסית את קולו של מרטין לורנס) סרט אנימציה
2009 הסרט הטוב ביותר 2 בתפקיד עצמו (קמאו)
2009 הקרב על האי המיושב אומניק, תובע המדינה
2010 אוהב אותך, מוסקבה מתאבד
2010 סיפור של אהבה / Про любоff ולדימיר ויקטורוביץ'
2011 פירמידה / ПираМММида בליאבסקי
2011 המרצה ולדימיר סדרת טלוויזיה
2011 חתונה בהחלפה רוסלאן בוגוסלאבסקי, ידוען
2011 יומיים פיוטר דרוזדוב, סגן שר הכלכלה והפיתוח
2011 עצלות פטיה סליוטין
2011 הגווארדיה הלבנה שפוליאנסקי מיני סדרת טלוויזיה
2012 המרגל אלכסיי אוקטיאברסקי
2012 שבעה ימי זעם / 7 dni hrichu
2012 שלושת הגיבורים. בחופים מרוחקים קוליבאן (דיבוב) סרט אנימציה
2012 אחרי בית הספר הופעת קמע בתפקיד עצמו / ז'ניה פיטקין, נהגו של בונדרצ'וק סדרת טלוויזיה
2013 נבחרת הנוער אולג קאלינין סדרת טלוויזיה
2013 Одноклассники.ru: НаCLICKай удачу פיודור
2014 מחולל הנסים ויקטור סטאביצקי
2014 גנה בטון מנהל חברה
2014 שי עם אופי ניקולאי ז'לזנוב
2015 רוח הרפאים יורי גורדייב
2015 נשמת המרגל
2015 אנטליה-גרד
2015 הלוחם אנדריי רודין
2015 סאבה. לב הלוחם הצבוע של אלזה (דיבוב) סרט אנימציה
2015 החוקר טיכונוב קלים גורלו
2016 רשקין האוליגרך בלוקוצ'אנובי
2016 סבא כפור: מלחמת המכשפים סבא כפור
2017 מוסקבה פינת הוליווד בתפקיד עצמו
2017 רדומים איגנאטייב, סגן ראש ממשלת רוסיה סדרת טלוויזיה
2017 שד המהפכה אלכסנדר פרבוס סדרת טלוויזיה
2017 עוד סיפור של אהבה ולדימיר ויקטורוביץ'
2017 #סלפי

בימוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה סרט הערות
2005 הפלוגה התשיעית
2006 הדון השקט ערך את סדרת הטלוויזיה שאביו ביים
2008 האי המיושב
2009 הקרב על האי המיושב
2012 אין מה למהר סרט קצר. ביים סצנה אחת
2013 סטלינגרד
2015 ארבע עונות
2017 משיכה
2019 משיכה 2

הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה סרט
2002 בתנועה
2003 קרח חשוף
2005 הפלוגה התשיעית
2006 חמסין
2008 האי המיושב
2009 הקרב על האי המיושב
2010 פובוס. מועדון הפחד
2011 יומיים
2011 הודעה לשנה החדשה
2012 אוגוסט. השמיני
2012 עבודת הכלב
2012 נטול נשמה
2013 אהבה ראשונה סדרת טלוויזיה
2013 אחת, שתיים, אוהב אותך
2013 נבחרת הנוער סדרת טלוויזיה
2013 לשרוד אחרי
2013 לברוח, להתעדכן, להתאהב
2013 כן וכן
2013 הלילית הלבנה
2013 יבגני אונגין
2014 המחשב
2015 הגדוד
2015 נטול נשמה 2
2015 סאבה. לב הלוחם סרט אנימציה
2015 אתחתן מיד
2015 מיליונים ברשת
2015 ברמן
2015 הלוחם
2015 קור נצחי
2015 ארבע עונות
2016 בני משפחה חפוזים
2016 לא מענייני
2016 רק לא הם
2016 הילד הטוב
2016 מלכת העלה
2016 אהבה מוגבלת
2016 הפרה לוחמנית
2016 רדומים סדרת טלוויזיה
2017 משיכה
2018 קרח

דעות פוליטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בונדרצ'וק תומך בדמיטרי מדבדב ובולדימיר פוטין[31], ובמרץ 2014 אף חתם על מכתב תמיכה בפעילות השלטונות בנושא סיפוח חצי האי קרים.

נמנה עם 103 אישי ציבור ברוסיה שתמכו במעצרן של בנות להקת Pussy Riot[32][33].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פיודור בונדרצ'וק בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Кинопрокат. Итоги 2005 года
  2. ^ «Оскар-2007: „9 рота“ выходит в свободное плавание» (Российская газета, 27.09.2006)
  3. ^ [1]
  4. ^ Лауреаты премии «Золотой орёл» — 2011
  5. ^ [2] האתר הרשמי של Art Pictures Studio‏
  6. ^ Бюро Высшего совета Партии, Единая Россия
  7. ^ Бондарчук Фёдор — Биография — Актеры советского и российского кино
  8. ^ Светлана Бондарчук. Биография. // kino-teatr.ru
  9. ^ Супруги Бондарчуки: развод, раздел, аплодисменты!
  10. ^ Развод и раздел имущества: Федор Бондарчук скрывает капитал от экс-жены?, Cosmopolitan
  11. ^ Фёдор и Светлана Бондарчук разводятся: официальное заявление. "Hello!" (Russia) // ru.hellomagazine.com (19.03.2016)
  12. ^ Александр Нечаев. Фёдор Бондарчук стал дедушкой. Газета "Комсомольская правда" // kp.ru (7.12.2012)
  13. ^ Фёдор Бондарчук готовится к свадьбе с Паулиной Андреевой. — Роман знаменитого режиссёра с актрисой длится более полугода, 30.03.2016 // 7days.ru
  14. ^ Мария Ремизова. Фёдор Бондарчук впервые вышел в свет с невестой. — Вместе с Паулиной Андреевой режиссёр и актёр появился на красной дорожке «Кинотавра». kp.ru (13.06.2016)
  15. ^ Бондарчук Фёдор — Биография — Актеры советского и российского кино
  16. ^ Победители конкурса «ТЭФИ-2003»
  17. ^ «9 рота» Фёдора Бондарчука («Российская газета» — Неделя № 3887)
  18. ^ «Бондарчук застраховад свой новый фильм», gazeta.ru
  19. ^ Прокино.ru
  20. ^ Бондарчук получил «Золотого орла» за фильм «Два дня»
  21. ^ Официальный сайт ГИБДД МВД России: Сегодня в кинотеатре «Октябрь» состоялась премьера киноальманаха «Некуда спешить»
  22. ^ Кинопрокат России: итоги 2012 года, kinobusiness.com
  23. ^ Закончились съёмки «Сталинграда»
  24. ^ «Сталинградом» Бондарчука занимаются стереографы «Хоббита»
  25. ^ Федор Бондарчук и Тиль Швайгер сыграют друзей-туристов — Известия
  26. ^ История компании «Арт Пикчерс»
  27. ^ № 14 (825) / Искусство и культура / Кино / Главком «Главкино»
  28. ^ אתר המלגה
  29. ^ Смотрим телевизор. Какое послание пыталось донести телевидение до зрителя в дни майских праздников?, Радио Свобода, 2004-05-20
  30. ^ Янковский и Бондарчук друг другу нравятся, Комсомольская правда, 2005-08-29
  31. ^ ЦИК опубликовал полный список доверенных лиц Путина. «Комсомольская правда», 7.02.2012.
  32. ^ Хаматова, Миронов, Бондарчук поддержали Pussy Riot
  33. ^ Творческая элита России вступилась за Pussy Riot