פילוסטורגיוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פילוסטורגיוס
לידה 368
קפדוקיה, טורקיה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 433 (בגיל 65 בערך)
אנטיוכיה, האימפריה הביזנטית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה רומא העתיקה, האימפריה הביזנטית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע היסטוריון של הנצרות, סופר עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

פילוסטורגיוסיוונית: Φιλοστόργιος;‏ 368[1]439 בערך) היה היסטוריון של הכנסייה במאות הרביעית והחמישית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעט מאוד מידע על חייו זמין. לדבריו, הוא נולד בכפר בוריסוס שבקפדוקיה לאֶוּלמפיה (בגרסאות אחרות אולמפיוס ואולמפיון) ולקרטריוס. אמו הייתה בתו היחידה של ראש הקהילה המקומית, אניסיוס. אביו של פילוסטורגיוס היה האנומויאוי (אנ'), כלומר חבר בזרם נוצרי שהאמין בגרסה קיצונית של אריאניות, הטיל ספק בתיאור השילושי של מערכת היחסים בין האל האב לבין ישו, והכנסייה הגדירה אותו מינות. בעקבות בעלה שינתה אמו את אמונתה גם היא, ובהמשך שינו את אמונתו גם שאר בני המשפחה המורחבת.[2] עבר לקונסטנטינופול בגיל צעיר, ככל הנראה בסביבות 388.

הוא כתב ספר על היסטוריה של המחלוקת בדבר האריאניות, מראשית המחלוקת ועד 425 לפחות, שכותרתו "היסטוריה כנסייתית" (Ἐκκλησιαστικὴ ἱστορία). מכיוון שלא כתב מנקודת המבט ה"אורתודוקסית", הספר מיוחד בשדה ההיסטוריות הכנסייתיות. פילוסטורגיוס דאג להצדיק את אמונתו האנומויאוית, ומתמודד עם טיעוני-נגד בסגנונו המלומד. הוא ראה בכל מה שאירע מאז ועידת ניקיאה מתקפות חוזרות על האמונה המונותאיסטית האמיתית, ולכן פותח את ספרו בפגיעה קודמת באמונה המונותאיסטית – תיאור ההלניזם הפוליתאיסטי כפוגע ביהודי ארץ ישראל, שנשאב מספר מקבים א – מתוך תפיסה שעד ימיו פוגעים פוליתאיסטים, כמו הגנוסטים שהצליחו ליצור קשים עם הממסד הנוצרי, במיעוט המונותאיסטי הטהור.[3] הוא מציג בספרו תיאורים שונים מן המקובל במסורת הקתולית לאירועים בתולדות המחלוקת בדבר האריאניות: בין היתר, הוא מייחס את פריצת המחלוקת להבדלים אישיים ולא למחלוקת תאולוגית. גם דמותו של הקיסר קונסטנטינוס, שעליה כתב בשני חלקיו הראשונים של החיבור, מוארת באור אחר בספר. הוא ראה בו מייסד האורתודוקסיה הנוצרית, ולפיכך הטקסט שנכתב עוין אותו במידה רבה. הוא השתמש גם בחומרים שכתבו מחברים פגאניים, ועיצב את דמותו של קונסטנטינוס בצורה אנרכוניסטית – אף שהיה דמות מפתח בגיבוש הנצרות הקדומה, הוא מוצג במבט לאחור בידי פילוסטורגיוס בתור חלוץ האמונה האריאנית שבה החזיק.[4] הוא משבח את ספרו של אוסביוס מקיסריה "תולדות הכנסייה", אף שהם לא ראו עין בעין בעניין המחלוקת על האריאניות.

אף על פי שתיעב את האלילות, השתמש במורשת התרבותית הקלאסית שהותירה האלילות אחריה. ספרו, שנבנה במתכונת כתביו של הרודוטוס וההיסטוריונים הקלאסיים שבאו אחריו, סוטה פעמים רבות לתיאורים מקיפים בגאוגרפיה או בידיעת הטבע.[5] הוא מכיל מידע רב ואמין; למשל, בדבריו על יוליאנוס הכופר הוא מאזן את נקודת המבט החיובית באופן מוגזם של אמיאנוס מרקלינוס. בדומה לסוזומנוס, כאשר הוא מציין מסמכים היסטוריים, הוא אינו מצטט את תוכנם במדויק, אלא רק חוזר על שנאמר בהם במילותיו שלו.

הטקסט המקורי שכתב פילוסטורגיוס הופיע בין 425 ל-433[3] – מעט לפני הספר בעל אותו השם של סוקרטס מקונסטנטינופול – והוא חולק לשנים עשר חלקים שנאגדו בשני ספרים. בשל נקודת המבט ה"כופרת" נאסר הספר במהרה, ואף עותק שלו לא נשתמר. איש הדת וההיסטוריון פוטיוס החזיק בספרייתו בקונסטנטינופול במאה התשיעית עותק של החיבור, והוא כתב אפיטומה (Epitome; תקציר) שלו, שנדפסה לראשונה בז'נבה ב-1643. אחרים גם הם שאלו מכתבי פילוסטורגיוס, בהם הסודא, חיבור אנונימי על חיי קונסטנטינוס ו-Passio Artemii (חיבור מן המאה השמינית על המרטיר ארטמיוס (אנ')).[4] ולכן, למרות היעלמותו של הטקסט המקורי, ניתן להבין בקירוב מסוים כיצד נבנה הטקסט ומה היה תוכנו לאחר סקירה של התקציר ושל הפניות אחרות אל הטקסט.[6] שחזור מסוג זה פורסם לראשונה, בגרמנית, על ידי הפילולוג הבלגי ז'וזף בידה (צר') בשנת 1913; המהדורה השלישית והמתוקנת של עבודתו בעריכת פרידהלם וינקלמן (גר') יצאה לאור בשנת 1981; מהדורה זו תורגמה לאנגלית בשנת 2007 על ידי פיליפ ר' אמידון.

הוא גם כתב מסה נגד פורפיריוס, שאבדה.[7]

מהדורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Bruno Bleckmann, Markus Stein (Hrsg.), Philostorgios Kirchengeschichte (= Kleine und fragmentarische Historiker der Spätantike E 7). (PaderbornFerdinand Schöningh, 2015, ISBN 978-3-506-78199-4.
  • Joseph Bidez, Philostorgius. Kirchengeschichte. Mit dem Leben des Lucian von Antiochien und den Fragmenten eines arianischen Historiographen, bearb. von F. Winkelmann (Berlin: Akademie-Verlag, 1981).
  • Philostorgius Church History, editor and translator Philip R. Amidon, S.J. (Atlanta: Society of Biblical Literature, 2007).
  • Photios, Epitome of the Ecclesiastical History of Philostorgius, tr. Edward Walford, (London: Henry G. Bonn, 1855).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Philip R. Amidon, Introduction to Philostorgius' Church History, Atlanta: Society of Biblical Literature, 2007, עמ' xxviii
  2. ^ Philostorgius, Church History, Society of Biblical Lit, 2007, book 9, chapter 9, p. 127.
  3. ^ 1 2 Philip R. Amidon, Introduction to Philostorgius' Church History, Atlanta: Society of Biblical Literature, 2007, עמ' xix–xx
  4. ^ 1 2 Bleckmann, Bruno, Konstantin in der Kirchengeschichte Philostorgs, Millenium 1 (2004): 185–231.
  5. ^ Philip R. Amidon, Introduction to Philostorgius' Church History, Atlanta: Society of Biblical Literature, 2007, עמ' xxi
  6. ^ Philostorgius Church History, editor and translator Philip R. Amidon, S.J. (Atlanta: Society of Biblical Literature, 2007), xxi
  7. ^ Philostorgius, in Photius, Epitome of the Ecclesiastical History of Philostorgius, book 10, chapter 10.